ההחלטה אמש של הוועדה המייעצת ל-FDA האמריקני הגיעה כהפתעה עבור ישראלים רבים, אבל ממש לא עבור האמריקנים עצמם. מהותה של ההחלטה היא להמליץ על מתן זריקות דחף לבני 65 ומעלה, אוכלוסיות עם מצב בריאותי המסכן אותה ואוכלוסיות שיש לה סיכון מיוחד להידבק (מורים, לדוגמה, יכולים להיכלל בקטגוריה הזו) - אך לא להמליץ על החיסון לכל האוכלוסייה.
הסיבות די בהירות. הסיכון למחלה קשה בקרב בני פחות מ-50 שחוסנו פעמיים בחיסון של פייזר קטן מאוד. עכשיו ראש הממשלה בנט ומשרד הבריאות יצטרכו לחשוב איך הם משכנעים את הציבור הישראלי להתחסן בחיסון השלישי, בפרט לאור התוכניות לביטול התו הירוק בראשית אוקטובר. "זה לא יהיה פשוט", אמר גורם מעורב אמש, "אבל המצב בישראל שונה, ומצריך את פתיחת החיסון השלישי לכולם".
2 צפייה בגלריה
מתחסנים בחיסון השלישי בירושלים
מתחסנים בחיסון השלישי בירושלים
מתחסנים בחיסון השלישי בירושלים
(צילום: EPA)

הדיון נמשך שעות רבות, וחלק נכבד ממנו הוקדש לסקירה הישראלית שהביאו ד"ר שרון אלרעי פרייס ופרופ' רון מילוא, בהתבסס על המאמר שפורסם לפני כמה ימים ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסן", כנראה המגזין המדעי הרפואי הנחשב בעולם. בתמצית, פרייס ומילוא הביאו נתונים שהוצגו עוד קודם לכן לציבור הישראלי: זריקת הבוסטר מביאה את ההגנה מפני הדבקה לפי 10 אל מול מקבלי מנה שנייה, שזמן רב עבר מאז שקיבלו את החיסון. היא משיבה את ההגנה לכ-95%, כפי שהיה בתחילה.
פרייס ציינה שישראל עוקבת אקטיבית אחרי מקרים של דלקת בקרום הלב, מיוקרדיטיס, ועד כה מצאה מקרה אחד בלבד כזה בעקבות הבוסטר. הפרזנטציה הישראלית זכתה למחמאות מקיר אל קיר, אבל האמריקנים בשלב השאלות הבהירו היטב שארה"ב איננה ישראל. מה שהטריד אותם בעיקר הוא לא הבטיחות של הבוסטר כשלעצמה - יש מחקר קליני של פייזר בנושא, יש חולים מדוכאי חיסון שקיבלו אותו ועוד - אלא יותר האפקטיביות והצורך ברגע זה בזריקות הבוסטר לאוכלוסיות צעירות.
2 צפייה בגלריה
ניצן הורוביץ וראש הממשלה נפתלי בנט במתחם חיסונים בחולון
ניצן הורוביץ וראש הממשלה נפתלי בנט במתחם חיסונים בחולון
אתגר הסברה לבנט והורוביץ
(צילום: רויטרס)
הטיעון של מניעת הדבקה לא שכנע את כולם; המטרה של החיסון, ציין לפחות אחד ממשתתפי הדיון, מעולם לא הוגדרה כבלימת ההדבקה אלא עצירת מחלה סימפטומטית ו/או קשה. לגבי עניין הבטיחות, הטענה שהושמעה הייתה שהמחקר הקליני של פייזר היה קטן מידי. החשש המרכזי שהושמע במקרה של חיסוני פייזר ומודרנה הוא אכן מיוקרדיטיס; אלרעי פרייס ציינה בפני האמריקנים שהסיכון לדלקת קרום הלב גבוה יותר מקורונה מאשר מהחיסון, אבל הם לא השתכנעו.
העיקרון השמרני שהשמיעו הושמע גם על ידי מומחים ישראלים רבים ששוחחתי איתם: הם רוצים לראות הרבה מאוד נתונים שמבטאים צורך ממש בבוסטר לצעירים. התערבות רפואית כגון חיסון מצריכה הצדקה. בגיל 65 הם ראו כזו - ובגילים הצעירים, טרם.
כאן צריך לעצור ולהסביר משהו חשוב: אמריקנים יכולים לקבל, ומקבלים, זריקות בוסטר כבר כעת. למעשה, למעלה מ-1.1 מיליון קיבלו את הזריקה - מבלי שהם מדוכאי חיסון או בהכרח מעל גיל 65. איך? שלא בהתוויה רשמית, או "אוף לייבל". ה-FDA מזהיר שהוא ממליץ לא לעשות כך, אבל אינו עושה מאמצים אמיתיים כדי לבלום את התופעה, וגם בדיון אתמול דיברו עליה.
המצב האמריקני שונה מהישראלי. בארה"ב יש שיעור נמוך יותר של אנשים שהתחסנו מלכתחילה, ולכן ההשפעה של בוסטר על מקדם הדבקה תהיה נמוכה יותר. בארה"ב נתנו את החיסון מאוחר יותר, ולכן הדעיכה טרם התרחשה במלואה. בנוסף, האמריקנים נתנו כמה סוגי חיסונים - וספציפית מודרנה, שהתברר כיעיל הרבה יותר במניעת הדבקה מאשר פייזר. לכן הם גם לא צפויים לראות את אותה תגובה שהתרחשה פה.
על ישראל, והמאמץ שלה לבלום תחלואה רק באמצעות חיסון, להחלטה יהיו השלכות ציבוריות. מתנגדי החיסונים למיניהם מנסים לחגוג את ההחלטה אמש ככזו שמזכה את השרלטנות שלהם. רחוק מכך; אם החיסון לא היה בטוח, ה-FDA לא היה מאשר אותו אמש.