כשאנחנו חושבות על דרכים שיאפשרו לנו לחיות חיים ידידותיים יותר לסביבה, עם כמה שפחות פגיעה בכדור הארץ, חיי המין שלנו בדרך כלל אינם מתנוססים בראש הרשימה, וחבל. המיניות שלנו נשענת על כל מיני פרקטיקות ואביזרים שעלולים לזהם את הסביבה, בראשם נמצאים הקונדומים. קרן האוכלוסין של האו"ם, שעוקבת אחר ניתוחי אוכלוסין ברחבי העולם, מעריכה כי 10 מיליארד קונדומי לטקס מיוצרים מדי שנה, רובם המוחלט מסיימים את דרכם במזבלות. הסיבה לכך היא שרוב הקונדומים עשויים מלטקס סינתטי ומכילים תוספים וכימיקלים, ולכן לא ניתן למחזר אותם.
האופציה המתכלה היחידה היא קונדומים שעשויים ממעי של כבש. זהו למעשה הקונדום היעיל הראשון ששימש את בני האדם מאז רומא העתיקה, אולם לא סביר שמישהו בימינו ישים את ידו על אחד. בינתיים, ניתן להשתמש בקונדומים שבתהליך הייצור שלהם נמנעו עד כמה שאפשר מפגיעה סביבתית, גם אם הקונדומים עצמם אינם מתכלים. האופציה הזמינה ביותר היא הקונדום הטבעוני.

קונדומים ללא רכיבים מן החי

רובנו לא מודעים לכך, אך בתהליך הייצור של קונדומים משתמשים בחלבון מחלב פרה המכונה 'קזאין'. חלבון זה נועד להחליק ולרכך את הלטקס, כך שלמעשה הקונדומים שאנו משתמשים בהם הם לא טבעוניים. גלייד היא חברה אוסטרלית המייצרת קונדומים טבעוניים. אלו הקונדומים המבוקשים ביותר באוסטרליה ע"י מוסדות הבריאות השונים ומוסדות הקהילה הגאה. את מוצריה אפשר למצוא בכל רחבי העולם, וגם אצלנו, בישראל.
יאיר סגיב, היבואן הרשמי של חברת גלייד בישראל, מספר כי נחשף לקונדומים הטבעוניים של גלייד אי שם ב-2007, כשהחל לקיים אורח חיים טבעוני כולל. "זאת הייתה תחילת הדרך של הטבעונות בישראל והייתה חנות טבעונית אחת באבן גבירול בתל-אביב, שם נתקלתי לראשונה בקונדום טבעוני. לא הבנתי בכלל מה הקשר בין קונדומים לטבעונות, ובכל זאת קניתי את המעט שנשאר להם.

6 צפייה בגלריה
יאיר
יאיר
יאיר סגיב. קונדומים ללא רכיבים מן החי
(צילום: תמיר בר יהודה)

"גיליתי מוצר שאידיאלי לאנשים שמגלים רגישות מתונה לקונדומים רגילים, ברמה של צריבה או חוסר נעימות, אבל הקונדום לא מתאים לסובלים מאלרגיה ללטקס. למעשה, כל הקונדומים בארץ, חוץ מהקונדומים של גלייד, משלבים קזאין בתהליך הייצור שלהם, והרבה חברות מבצעות ניסויים על בעלי חיים.
"הקונדומים של גלייד מיוצרים במלזיה, קרוב מאוד למטעי הגומי שהמפעל עובד איתם באופן קבוע כבר עשרות שנים. עצי הגומי גדלים בתנאים אורגניים, וכיוון שאין ניוד בין יבשתי של חומר הגלם, הלטקס שומר על טריותו ואיכותו הגבוהה, וגם טביעת הפחמן נמוכה הרבה יותר. כלומר, זה הרבה יותר סביבתי לנייד את המוצר הסופי לעומת חומרי הגלם שלו".
ליאיר חיבור חזק לכל העולם האקולוגי. הוא טבעונאי, כלומר, אוכל פירות וירקות שלא עברו תהליכי בישול, וקונה ישירות מהחקלאים. יאיר גם לקח את הידידותיות לסביבה שלב אחד קדימה - ומציע שירות של אספקה באמצעות אופניים. לדבריו, רמת התשומת לב לפרטים מגיעה עד לקרטונים שבהם הוא מספק את הסחורה - קרטונים ממוחזרים שעברו שימוש מחדש.

חומרי סיכה טבעיים

חומרי סיכה רבים מכילים רכיבים שאינם מתפרקים, כגון שמנים סינתטיים, נפט ופולימרים. התוצאה היא טונות של שמנים תעשייתיים שנשפכים מדי שנה לנהרות, לים ולקרקע, מזהמים את מקורות המים ועלולים להיות רעילים לבעלי החיים ולעכב התפתחות של צמחייה וגידולים. הדבר הוביל לעלייה במוצרי סיכוך מבוססי מים או אורגניים, לצד יוזמות פרטיות להכנת חומרי סיכה תוצרת בית, שבשנים האחרונות הופכות לפופולריות יותר ויותר.
יולה חלפין היא נטורופטית, ארומתרפיסטית והרבליסטית קלינית, אשר מרצה ומלמדת במכללות לרפואה משלימה. בשנים האחרונות החלה לרקוח חומרי סיכה מחומרים טבעיים בלבד, על בסיס שמן וגם על בסיס ג'ל טבעי. "יש לי ליין של מוצרי רוקחות טבעיים, מוצרי טיפוח יומיומיים כמו דיאודורנטים, קרם פנים, משחות שיניים וכאלה, וגם מוצרים טיפוליים מכל מיני סוגים לבעיות עור, מחלות נשימה ועוד.

6 צפייה בגלריה
יולה חלפין
יולה חלפין
יולה חלפין. חומרי סיכה ללא כימיקלים
(צילום: אלונה להב)

"את חומרי הסיכה אני מכינה בהתאמה אישית, כי קודם כל חשוב לדעת מה הסיבה ליובש. בעת שימוש בקונדומים קריטי להשתמש בחומר סיכה על בסיס מים ולא על בסיס שמן, כי השמן מזיק ללטקס ועלול לייצר בו נקבים. במקרים כאלו של שימוש בקונדומים אני משתמשת בג'ל טבעי, שזה הכי פשוט. זה בעצם מים שמסמיכים אותם עם חומר הסמכה מיוחד וטבעי. זה הכול. אין בו כל שמנים או כימיקלים. חוץ מזה, אפשר לקחת שמן זית, חמאת שיאה, שמן שקדים או חומר שומני איכותי אחר שיש לך בבית, ולנסות להשתמש בהם כחומרי סיכה, כמובן שלא בעת שימוש בקונדומים".
ג'ל טבעי של יולה בריאות על בסיס מים יעלה לכם 60 ש''ח, ועל בסיס שמנים 50-80 ש''ח.

צעצועי מין מזכוכית

רוצים לשמוע עוד משהו מבאס? צעצוע המין שלכן אינו בר קיימא. לא רק שחלק מצעצועי המין זקוקים לסוללות שמגיעות בסופו של דבר להטמנה, מרבית הוויברטורים עשויים בחלקם לפחות מפלסטיק. למרבה הצער, זה לא מסתיים כאן – מרבית הוויברטורים שעשויים מסיליקון נשענים על פתאלאטים או פתאלאטים אסטריים, קבוצת כימיקלים מעשי ידי אדם, שמשמשים לריכוך ולהעלאת הגמישות בסוגי פלסטיק שונים.

6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
ויברטורים. כמעט כולם עשויים מחלקי פלסטיק מזהמים
(צילום: Shuterstock)

בישראל פורסמו בשנים האחרונות תקנים לצורך הפחתת החשיפה לפתאלאטים: תקן ישראלי המגביל שימוש בפתאלאטים בצעצועים לילדים ותקן ישראלי המגביל את ריכוז הפתאלאטים באריזות מזון, אך מתעשיית צעצועי המין עדיין מעלימים עין, והחומר המסוכן עלול לפגוע בבריאות האישה, בפוריות ובעובר. אז מה עושים? מחפשות ומחפשים אלטרנטיבות אחרות, כמו צעצועי מין מזכוכית למשל.
זה אולי לא נשמע מושך, אבל אנשים מעידים שהלחץ הפיזי והקשיחות שהזכוכית מייצרת מספקים תחושה חלקה וייחודית שלא דומה לאף צעצוע אחר בשוק. בנוסף, הצעצועים הללו ניתנים למיחזור. כמובן שישנה גם אפשרות אקולוגית להתמקד בצעצועי מין בעלי טעינת USB, שכן סוללות הן מזהם סביבתי מובהק. קיימים גם צעצועי מין שעובדים על הטענה סולארית, כמו אלו שמייצרת חברת Earth erotics.

מוצרי BDSM טבעוניים

בזמן שמעבר לים ישנן שלל אפשרויות וחנויות המוכרות צעצועי מין מסיליקון אורגני וידידותי לסביבה, ישראל מדשדשת הרחק מאחור. באנגליה יש אפילו שירות שמגיע עד הבית כדי לאסוף צעצועי מין ישנים למיחזור.
לליאת נחום יש חנות סקס אינטרנטית שכל המוצרים בה טבעוניים. היא צמחונית עוד מהגן, ולפני שמונה שנים עברה לטבעונות. "לפני שמונה שנים התגרשתי, ומהר מאוד התחלתי להתעניין במיניות מחדש. העניין הוא שבכל פעם כשהגעתי לחנות מין, הכול היה מאחורי וילון שחור, ועם מוכר שאת לא רוצה לדבר איתו.

6 צפייה בגלריה
ליאת עינוגים
ליאת עינוגים
ליאת נחום. אביזרי סקס טבעוניים
(צילום: נטלי מי טל)

"זה הרגיש לא נוח, אז רציתי ליצור מקום שיהיה נעים להגיע אליו, להרגיש בנוח לשאול ולא להתבייש, והיה לי ברור שאני לא מתכוונת למכור בו מוצרים מן החי. אז פתחתי את המקום שלי, שבו כל המוצרים הם טבעוניים, ועשויים מחומרים דמויי עור וידידותיים לסביבה, למשל שוטים ובגדי BDSM. בנוסף, הקונדומים בחנות הם קונדומים טבעוניים בלבד, וניתן להשיג אצלנו גם דילדו מזכוכית, קריסטל או מעץ".
אופציה אחרת היא להיכנס לאתר של "אורגניק-לאב", חברה אמריקאית אשר כל המוצרים בחנות שלה - מחומרי הסיכה ועד לצעצועי המין, הם אורגניים וטבעיים לחלוטין.

לונג'ריי אורגני

שווה לשקול מעבר לשימוש בסדינים ובהלבשה תחתונה מבדים טבעיים ואורגנים למשל, לעבור למקלחות משותפות ולהפחית סקס במקלחת (אני יודעת, זה קשה. סקס מקלחת הוא מהאהובים עליי ביותר). המלצות נוספות הן לכבות את האורות כמה שרק אפשר, ולהפחית בכביסות שלא לצורך.
כמו רוב הדברים שאנחנו קונים, האריזה בסופו של דבר מסיימת את חייה בפח הזבל, וכך גם אריזות של קונדומים, חומרי הסיכה וגלולות למניעת הריון. התקן תוך רחמי הוא אפשרות למניעת הריון לטווח הארוך, שמטבע הדברים מייצרת פחות פסולת סביבתית, אך גם לה יש את הסיכונים שלה.

שיטת המודעות לפוריות

מי-רן מנקס היא שחקנית, מורה ליוגה ויוצרת תוכן, שמקדמת שיח פתוח ובריא על מיניות, נשיות, דימוי עצמי חיובי ואקולוגיה. לדבריה, השיטה הירוקה ביותר, כשזה מגיע לאמצעי מניעה, היא שיטת המודעות לפוריות.
"כבר הרבה שנים שאני נמצאת בתהליך של להכיר את הגוף שלי ואת המערכות שלו, בין אם זה במסגרת הלימודים או דרך תרגולי יוגה. במהלך תהליך החיפוש הרגשתי שקיים ידע שאני לא חשופה אליו. אחרי שהבנתי שהתקן וגלולות למניעת היריון אינם בשבילי, חקרתי וחקרתי עד שהגעתי לשיטת המודעות לפוריות".

6 צפייה בגלריה
מי-רן מנקס
מי-רן מנקס
מי-רן מנקס. בחרה בשיטת המודעות לפוריות
(צילום: נדב יהלומי)

"שיטת המודעות לפוריות בעצם מתבססת על שלושה פרמטרים שצריך לבדוק מדי יום, כדי להבין מתי את נמצאת בחלון הפוריות", מסבירה מנקס. "הפרמטרים הם: 1. 'חום השחר' – או החום הראשון של הבוקר. כלומר, מדידת חום ברגע שאת קמה. 2. סוג ההפרשה - ההפרשות שלנו משתנות לאורך החודש, וחשוב שהאישה תהיה מודעת אליהן ותבדוק אותן כדי לזהות את מצב הפוריות שלה. 3. צוואר הרחם - הגובה שלו משתנה לאורך החודש ועלינו להיות מודעות לכך.
"כשאנחנו בודקות את שיטת המודעות לפוריות אנחנו בעצם רואות שהפרמטרים האלו משתנים כל הזמן, במידה כמובן שהשגרה שלך יציבה והמחזורים שלך סדירים. כמובן שיש אלמנטים משתנים כמו: תזונה, סטרס, מחלה או חום, שמן הסתם משפיעים על המחזוריות שלך. מה שקורה בפועל הוא שאנחנו ממלאות טבלאות: 'השבוע היה לי שבוע של סטרס', 'השבוע היה לי חום', 'ישנתי בלילה', 'לא ישנתי בלילה' - ממש מתייחסות לכל הדברים.
"השיטה הזאת לא אומרת לך מתי את מבייצת, את לא יכולה לדעת בדיוק מתי. אצל מישהי אחת ביוץ יכול לקחת שש שעות ואצל אחרת 24 שעות. אבל זה נותן לך חלון, טווח פוריות. במצב תקין, זרע יכול לשרוד בגוף עד חמישה ימים. זאת אומרת שיכול להיות שקיימתי יחסי מין מלאים לפני חמישה ימים, אבל רק היום יקרה תהליך הביוץ, ותהיה הפריה. באופן הזה את יכולה לבחור - לקיים יחסי מין מלאים או לא.
"הדבר הכי חשוב שיש להגיד על השיטה הוא שחייבות ללמוד אותה עם מדריכה. זאת שיטה עם מלא ניואנסים ומלא פרמטרים, ומומלץ לפחות בהתחלה, להיעזר באשת מקצוע. בנוסף, שיטת המודעות לפוריות דורשת ממך משמעת עצמית והתמדה מטורפת. אי אפשר לחפף! את חייבת לבדוק כל יום את 'חום השחר', לעקוב אחר ההפרשות ולבדוק את צוואר הרחם. לכן יש נשים שזה לא מתאים להן, וזה בסדר לגמרי".

"41% מהססים להביא ילדים בגלל האקלים"

נקודה נוספת שבה חיי המין שלנו מתנגשים עם הסביבה היא הבאת ילדים לעולם. לפי מחקר מ-2017, חיים ללא מכונית חוסכים בממוצע כ-2.3 טון של פליטת פחמן דו חמצני, כאשר דביקה בתזונה מן הצומח בלבד חוסכת כ-0.8 טון פליטת פחמן דו חמצני בשנה. בהנחה שאנחנו חיים בעולם מפותח ומודרני, לא להביא ילד לעולם חוסך 58.6 טון פליטת פחמן דו חמצני בשנה, כשבמדינות לא מפותחות הנתון נמוך בהרבה.
סקר שנערך מוקדם יותר השנה בבריטניה, והתבסס על תשובותיהם של 10,000 צעירים וצעירות מהממלכה, מצא כי 75% מהצעירים הודו שהעתיד מפחיד אותם, ו-41% טענו שהם "מהססים להביא ילדים בעקבות שינויי האקלים".

6 צפייה בגלריה
"75% מהצעירים הודו שהעתיד מפחיד אותם"
"75% מהצעירים הודו שהעתיד מפחיד אותם"
"75% מהצעירים הודו שהעתיד מפחיד אותם"
(צילום: Shutterstock)

יעל היא אל-הורית. בשנתיים האחרונות היא מתגוררת בצ'כיה עם בן זוגה. "תמיד ידעתי שאני לא רוצה ילדים", היא אומרת בראיון שאנחנו מקיימות דרך הזום. "את המושג 'אל-הוריות' גיליתי בערך בגיל 17. השיקול האקולוגי בדבר חוסר הרצון שלי בהבאת ילדים התחיל לפני שלוש-ארבע שנים, כשהתנדבתי במסעדה שפעלה על טהרת האפס פסולת.
"מאז, לאט-לאט אני משנה אספקטים שונים בחיים שלי כדי לחיות חיים יותר אקולוגיים. אני משתדלת לעשות קניות ללא אריזות, לוודא שאני קונה תוצרת מקומית, בגדים רק בחנויות יד שנייה, ניזונה מתזונה צמחונית ואני דוגלת בהפרדת אשפה מוחלטת, תוך כדי השתדלות לא לקנות דברים שבעייתי למחזר. בני אדם בכלל וילדים בפרט צורכים המון משאבים, והעולם שלנו קטן מכדי להכיל ולספק משאבים לכמויות כאלה של אנשים.
"ככול שיהיו יותר אנשים, גם כמויות הפסולת והבזבוז יגדלו וגם זה ישפיע על משבר האקלים. בנוסף, גם אם אחליט בסוף להביא ילדים, אף אחד לא יכול להבטיח לי שברגע שהם יגדלו ויחיו חיים עצמאיים, הם ימשיכו עם אורח החיים האקולוגי שספגו בבית, אז למה לקחת את הסיכון הזה?".
אז את לא אופטימית.
"לצערי, אני לא מאוד אופטימית. גם אם כל אוכלוסיית העולם תתחיל ממחר לחיות אורח חיים אקולוגי, אני בספק אם השינוי יהיה מהיר מספיק. השינוי חייב להיות ברמה המדינית, עם התמקדות מקסימלית בהחלפת מקורות אנרגיה למקורות מתחדשים, ועם הגבלות מאוד רציניות על תעשיות המזון, ובפרט על תעשיית הבשר והדגים.
"למרות זאת, אני כן מאמינה שאנשים צריכים לעשות שינויים קטנים, שאולי לא יעזרו במיידי, אבל כן יקלו את העומס על כדור הארץ, כמו לא להביא לעולם אנשים נוספים שרק יוסיפו על הבעיה. אם בגיל מאוחר יותר אני ובן זוגי כן נרצה שיהיו לנו ילדים, אנחנו נעדיף לאמץ ילד ולתת לו בית מאשר להביא ילד משלנו לעולם".