מרקל עוזבת, המסך יורד: אזרחי גרמניה ילכו היום (א') לקלפיות כדי לבחור מחליף לקנצלרית שהנהיגה את ארצם ב-16 השנים האחרונות – אישה שהפכה למנהיגה-בפועל של האיחוד האירופי וניווטה את גרמניה והיבשת מבעד לשורה ארוכה של אתגרים, בהם משבר כלכלי עולמי, טלטלה יוונית, גלי פליטים וטרור ומגפת קורונה. אחרי יותר מעשור וחצי בשליטת מפלגתה של אנגלה מרקל, ייתכן מאוד שגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, נמצאת כעת בדרך למהפך פוליטי.
סוף עידן מרקל – סיקור נרחב ב-ynet:
• סלע יציב לגרמניה, ידידת אמת לישראל. פרידה מאנגלה
• הסורים שמרקל הביאה לגרמניה בוחרים את היורש שלה
• גרמניה נפרדת מ"אחיזת היהלום" של מרקל
• המורשת הפמיניסטית של הקנצלרית היוצאת
תמונות וזיכרונות מ-16 שנות אנגלה מרקל
(צילום: רויטרס)
41 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: מועמד ה-SPD שולץ, מנהיגת הירוקים ברבוק והיורש של מרקל ארמין לאשט
(צילום: AP)
מרקל עלתה לשלטון ב-2005, והפכה בכך לאישה הראשונה המכהנת כקנצלרית ולאדם הראשון שנולד במזרח גרמניה ומנהיג את גרמניה המאוחדת. בהמשך השלימה זכייה בארבע כהונות רצופות כקנצלרית, אבל ב-2018 הודיעה כי לא תעמיד עצמה לבחירה מחדש בבחירות הנערכות כעת, אלא תפנה את הדרך למנהיג חדש. ההחלטה הזו, כך מסתמן, יכולה לעלות היום למפלגתה ביציאה לגלות באופוזיציה.
לפי הסקרים, מי שמגיעה ליום הבחירות במקום הראשון, עם 25%, היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) מהמרכז-שמאל, יריבת המחנה השמרני של מרקל. מועמד המפלגה לתפקיד הקנצלר הוא אולף שוֹלץ בן ה-63, מי שמכהן כיום כשר האוצר וכסגן הקנצלרית בממשלת הקואליציה של מרקל שבה שותפה ה-SPD. שולץ נחשב למועמד אפרפר אך יעיל, ומכונה בפי רבים "אולף המשעמם" (היו אף שכינו אותו "שולצומט", על שום נאומיו ה"רובוטיים"). כעת הוא מנסה לנצל את תדמיתו כאדם "צפוי" ו"לא מסעיר" כדי להציג עצמו כמי שיביא המשכיות ויציבות אחרי 16 שנות מרקל: "אני מבקש להתמנות לקנצלר, לא למנהל קרקס", אמר לאחרונה.
41 צפייה בגלריה
לאשט, ברבוק ושולץ בעימות הטלוויזיוני השני. הימין: "שולץ יכניס את השמאל הקיצוני"
(צילום: AFP)
לפי שעה תוכניתו של שולץ עולה יפה: מפלגתו מובילה בסקרים כבר חודשים ארוכים, והיא נמצאת במרחק נגיעה מניצחון ראשון בבחירות זה 20 שנה. שולץ הוכרז כמנצח בכל שלושת העימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים לתפקיד הקנצלר, ולפי סקרים רוב מוחץ של הבוחרים – קרוב ל-47% – רואה בו המועמד הראוי ביותר לתפקיד. נראה כי להצלחתו תורמת התנהלותו במגפת הקורונה: כשר האוצר פיקח שולץ על כספי החירום הציבוריים שהקצתה ממשלת גרמניה לסיוע לעסקים ולעובדים – סכום עצום של כ-750 מיליארד אירו, וכשמרקל נאלצה להיכנס לבידוד הוא ניהל בעצמו את ישיבות הממשלה.
שולץ מבטיח לבוחרים בין השאר להעלות את שכר המינימום ל-12 אירו לשעה, להגביר את הפיקוח על שכר הדירה ולהשקיע כספי ציבור רבים בתשתיות ירוקות ודיגיטליות יותר. יריביו מימין מנסים להרחיק ממנו מצביעים על-ידי אזהרות שבכוונתו לשלב בקואליציה שלו את מפלגת "לינקה" מהשמאל העמוק, שקוראת לפירוק נאט"ו, ומדגישים את אחריותו השילוחית לכאורה לשתי שערוריות כלכליות: פרשת ההונאה הענקית בחברת התשלומים Wirecard ואי-סדרים בסוכנות למאבק בהלבנת הון. באגף השמאלי של ה-SPD, מנגד, יש מבקרים הרואים בו איש מרכז שמרן מדי וחוששים שכקנצלר לא יקדם מדיניות שמאלנית מספיק. שולץ דוחה את הטענות מכאן ומכאן, ונראה כי שיתוף הפעולה היעיל יחסית שקיים עם מרקל למרות חילוקי הדעות ביניהם זוקף לזכותו נקודות בקרב מצביעים מהמרכז.
בימין פוחדים להתרסק: "השמאל ימיט אסון"
במקום השני בסקרים ניצבת מפלגת "האיחוד הנוצרי דמוקרטי" (CDU) של הקנצלרית היוצאת מרקל, שמועמדה לתפקיד הקנצלר הוא ארמין לאשט בן ה-60, ראש הממשלה של מדינת המחוז המאוכלסת ביותר בגרמניה, נורדריין וסטפליה. לפי הסקר האחרון ה-CDU זוכה לכ-23% מהקולות, ואף שפירוש הדבר הוא כי הצליחה בשבועות האחרונים לצמצם את הפער מה-SPD מ-6% ל-2% בלבד, היא עדיין בדרך לרשום את התוצאה הגרועה בתולדותיה.
התיעוד שעלול להרוס לו את הבחירות: ארמין לאשט מתפקע מצחוק בזירת השיטפונות הקטלניים
המחנה של מרקל התעקש לבחור בלאשט חסר הכריזמה למועמד מטעמו אף כי סקרים לימדו מראש שדווקא מרקוס זודר, מנהיג מפלגת הבת הבווארית של ה-CDU, פופולרי יותר בציבור הכללי, והתוצאות לא איחרו להגיע: לאשט מדשדש בסקרים זה חודשים ארוכים, ואת מצבו החריף התיעוד שבו הוא נראה צוחק צחוק גדול בזירת השיטפונות הקטלניים שפקדו את דרום גרמניה ביולי וגרמו ליותר מ-180 הרוגים. לאשט, עיתונאי לשעבר שהיה חבר בפרלמנט האירופי, מבטיח לבוחרים להמשיך את דרכה של מרקל, ומבקש מהם להצביע לו כדי למנוע "אסון כלכלי", כלשונו, שלדבריו תמיט ממשלת שמאל.
למקום השלישי, עם 16%, מגיעה מפלגת הירוקים בראשות אנלינה ברבוק, המבטיחה לפעול באגרסיביות מתוך הממשלה למען המאבק בשינויי האקלים, צמצום הפגיעה בסביבה והפיכת הכלכלה לירוקה יותר. כשברבוק בת ה-40 נבחרה באפריל השנה למועמדת הירוקים לתפקיד הקנצלרית היא זכתה תחילה לתנופה אדירה שהזניקה אותה למקום הראשון בסקרים עם 28%, ובאותה העת נראה כי גרמניה עשויה להכתיר קנצלרית ירוקה ראשונה, אבל מאז איבדה המפלגה כמעט מחצית מכוחה. הקמפיין של ברבוק, מומחית למשפט בינלאומי ואם לשניים, ספג מכה בעקבות טענות שדווקא היא – שמפלגתה דורשת שקיפות רבה יותר בפוליטיקה – העתיקה לתוך ספר פרי עטה קטעים שנכתבו על-ידי אחרים מבלי לתת להם קרדיט, ואחרי שהודתה כי לא הצהירה בפני הפרלמנט – לטענתה בשל חוסר תשומת לב – על הכנסות בסך כ-25 אלף אירו.
כך או כך, גם מהמקום השלישי גדולים סיכוייה של מפלגת הירוקים להפוך ל"ממליכת המלכים" שתקבע מי ירכיב את הקואליציה הבאה, ולזכות בתפקיד מרכזי בממשלה העתידית. ברבוק ומפלגתה, שזוכות להצלחה מיוחדת בקרב צעירים, מקוות לגרוף ברגע האמת את קולותיהם של המוני הגרמנים שטרם החליטו למי להצביע. על הכוונת שלהן נמצאים בוחרים מתלבטים המבקשים יותר מאשר רק "המשכיות" לעידן מרקל, כמו זו שמציעים שולץ ולאשט: ברבוק מזהירה את הבוחרים שהממשלה הבאה תהיה "הממשלה האחרונה שבה עדיין נוכל להשפיע באופן פעיל על משבר האקלים". כמו שולץ, היא מבטיחה להעלות את המיסים לעשירים ולהשקיע כספי ציבור רבים יותר בתשתיות, בחינוך ובצמצום הפערים החברתיים הגדלים.
ב-18 בדצמבר: מרקל תשבור שיא
מי שמקווה לחטוף ברגע האחרון את המקום השלישי מהירוקים היא המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP), מפלגה ליברלית מבחינה חברתית התומכת בשוק חופשי, בהפחתת התערבות המדינה בחיי האזרח וגם בלגליזציה של קנאביס. המפלגה זוכה בסקרים לכ-11%, והיא אותתה על נכונותה להצטרף לממשלה עם ה-CDU, ה-SPD ואפילו הירוקים. מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" ניצבת במקום החמישי עם כ-10%, ואילו מפלגת "די לינקה" מהשמאל העמוק ניצבת רק מעט מעל אחוז החסימה (5%) עם כ-6%.
41 צפייה בגלריה
שלט חוצות של חברת השמה בבירה הגרמנית עם ברכה למרקל: "תודה על 16 שנות עבודה קשה"
(צילום: gettyimages)
דבר אחד כבר מסתמן בבירור – בגרמניה לא תוכל כנראה לקום ממשלה בת שתי מפלגות כפי שהיה נהוג בה במשך שנים: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית רוצה למשול בלי ה-CDU של מרקל, שלדברי ה-SPD זקוקה לתקופת צינון והיערכות מחדש באופוזיציה אחרי עשור וחצי של שלטון; ואילו ה-CDU מצדה מאותתת כי לא תסכים לשבת כשותפה הזוטרה בממשלה שתוביל ה-SPD. כדי להקים קואליציה שתחזיק ביותר מ-50% מהמושבים בבונדסטאג יידרשו אפוא שלוש מפלגות לפחות.
האופציה שנראית כרגע כבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להתממש היא "קואליציית רמזור", השואבת את כינויה מצבעי שלוש המפלגות שיהיו חברות בה – SPD (אדום), הירוקים (ירוק) ו-FDP (צהוב). התרחיש שסיכוייו להתממש הם השניים בגובהם הוא זה של "קואליציית ג'מייקה" – שתורכב ממפלגות שצבעיהן הן כצבעי דגל המדינה הקאריבית: ה-CDU של מרקל ולאשט (שחור), ה-FDP (צהוב) והירוקים (ירוק). יצוין כי למרות ההצהרות, על הנייר עדיין קיימת, גם אם הסיכויים לכך נמוכים ביותר, האפשרות של "קואליציה גדולה" שבה יהיו חברות הן המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של לאשט ומרקל והן המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שולץ.
נראה כי חוסר הוודאות הפוליטי הזה כשלעצמו גרם לגידול חד במספר המצביעים המתלבטים. "אף אחד מהמועמדים לא משכנע בעיניי", העידה למשל ג'ניס שולץ בת ה-35 בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס לקראת הבחירות. "כל מועמד שתצביע לו יזדקק לקואליציה, אבל אתה לא יודע עם מי הוא יקים אותה. קשה אחרי מרקל. היא הביאה רוגע – גם לגרמניה וגם לאירופה".
מלאכת הרכבת הקואליציה צפויה להיות ארוכה, והיא עשויה להימשך חודשים. מרקל תפנה את הכיסא רק כשתוכרז ממשלה חדשה, ואם ממשלה כזו לא תקום עד 18 בדצמבר – משמעות הדבר היא שמרקל תעקוף בינתיים את הלמוט קוהל ותהפוך לאדם שכיהן הכי הרב זמן בתפקיד הקנצלר: 5,871 ימים.
מדיניות החוץ? בתחתית הדאגות
כ-60 מיליון מ-83 מיליון תושבי גרמניה, המדינה המאוכלסת ביותר באירופה, הם בעלי זכות בחירה, ולפי סקרים הנושא החשוב ביותר עבורם במערכת הבחירות הנוכחית הוא משבר האקלים, הטיפול בו והשפעותיו על הכלכלה. יותר מ-600 אלף בני אדם השתתפו שלשום בהפגנות ברחבי גרמניה בדרישה להגביר את ההגנה על הסביבה, ואת ההפגנה המרכזית, ליד הפרלמנט בברלין, הובילה פעילת האקלים השבדית גרטה תונברג. פעילת איכות הסביבה לואיזה נויבאואר אמרה שם כי הזמן לחולל שינוי הולך ואוזל, והסבירה ש"לכן אנחנו קוראים לבחירות הללו 'בחירות המאה'".
גרמניה היא אחת המדינות המובילות בעולם בפליטת גזי חממה, ופעילי איכות סביבה טוענים כי לכן יש לה אחריות מיוחדת להיאבק במשבר האקלים. מפלגת הירוקים מציגה כמובן את המצע השאפתני ביותר למלחמה בהתחממות הגלובלית, ובין השאר היא דורשת להעלות את מחירי הפחמן, לקדם הצבה של לוחות סולריים בכל הבניינים הציבוריים ולהקדים בשמונה שנים את מועד הפסקת השימוש בפחם. מבקרי הירוקים טוענים מנגד כי זו "מפלגה של איסורים" שרק תגרום לעלייה במחירים של מוצרי יסוד כמו נפט וחשמל.
אף שגם ה-CDU וה-SPD מדגישות כי משבר האקלים הוא אתגר ראשון במעלה, השתיים מבקשות לקדם פתרונות אחרים, כאלה שאינם מספקים רבים מפעילי הסביבה. מפלגתם של מרקל ולאשט תומכת בהתמקדות בפתרונות טכנולוגיים ירוקים, ושולץ הסוציאל-דמוקרטי מדגיש את הצורך למנוע אובדן של מקומות עבודה. מרקל הצהירה בסוף השבוע כי משבר האקלים הוא אמנם אתגר עצום, אך טענה כי הדרך להיאבק בו איננה הטלת איסורים וכפייה.
לפי סקרים, הנושאים הבאים אחרי האקלים ברשימת העניינים החשובים ביותר לבוחרים הם מגפת הקורונה וההגירה. מדיניות החוץ זוכה רק לתשומת לב מעטה, ורוב העיסוק בה בקמפיין נגע לרצונם של הגרמנים במדיניות נוקשה יותר כלפי רוסיה וסין.
41 צפייה בגלריה
הירוקים משכנעים צעירים, זה יספיק ליותר ממקום שלישי? הפגנת האקלים ליד הפרלמנט הגרמני
(צילום: EPA)
אתמול ערכו המפלגות את העצרות האחרונות שלהן בניסיון להלהיב את הבוחרים ולהניעם לקלפיות, ומרקל התלוותה ללאשט לעצרת שלו באאכן. בתחילת הקמפיין הצהירה מרקל כי לא תיקח בו חלק, אבל בשל מצבה הגרוע של המפלגה היא החליטה להתגייס בכל זאת. "אלה בחירות על העתיד שלכם ושל ילדיכם, ואתם חייבים לקבל את ההחלטה הנכונה ולבחור בארמין לאשט לקנצלר", הכריזה מרקל באאכן. היא אמרה כי לאשט הוכיח את יכולותיו לאורך הקריירה הפוליטית שלו, ותיארה אותו כ"אדם שיודע לבנות גשרים בין אנשים".
סוף עידן מרקל – עוד כותרות:
• "היא הצילה אותי". האנשים שמרקל שינתה את חייהם
• מורשת מרקל: שגשוג כלכלי ותלות בענק הסיני
בבחירות היום אמור כל מצביע גרמני לתת את קולו פעמיים: פעם אחת למועמד מטעם מחוז הבחירה שלו ופעם אחת למפלגה הארצית שהוא רוצה לשלוח לפרלמנט. בשל שיטת הבחירות המורכבת-למדי של גרמניה גודלו של הבונדסטאג אינו קבוע, והוא יכול לגדול ולהתכווץ: כיום יש בו 709 חברים, אבל בבחירות הקרובות הוא עשוי לצמוח ליותר מ-800. כבר כעת זהו הפרלמנט השני בגודלו בעולם, אחרי זה של סין. כדי לזכות בשלטון, כאמור, קואליציה צריכה לגרוף יותר מ-50% מהמושבים בבונדסטאג.
בהכנת הידיעה נעשה שימוש בתכנים מסוכנויות הידיעות רויטרס, AP ו-AFP
פורסם לראשונה: 21:27, 25.09.21
