במשרד העלייה חוגגים זינוק של למעלה מ-30% בעלייה ארצה מתחילת השנה – הישג נאה נוכח מגפת הקורונה, אך בסוכנות היהודית הציבו אתגר: לעבור את ה-50 אלף עולים בשנה, "ואנחנו עובדים עליו קשה", אומר יו"ר הסוכנות היהודית בפועל, יעקב חגואל, בריאיון בוועידת "עולים מכל הלב" של "ידיעות אחרונות", ynet ו"ווסטי", בשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. לא מדובר באתגר פשוט: "עוד לא הגענו למספרים שהיו לפני הקורונה", הוא מודה. "אז היו כ-35 אלף עולים כל שנה, ועכשיו נגרד את ה-25 אלף, אבל גם זה הישג אדיר, שהרי אין טיסות ויש סגרים".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ביום העלייה, חג רשמי במדינת ישראל מאז שנת 2016, שחל היום (ב') - יש לעוסקים בעלייה ובקליטה בישראל סיבות רבות לחגיגה. מתחילת השנה עלו כ-20,360 עולים מרחבי תבל לעומת 15,598 בתקופה המקבילה אשתקד. זאת למרות התנגדות גורמי משרד הבריאות שטענו כי יש לאסור את הכניסה ארצה בעקבות הקורונה. באמצעות מתווה מיוחד של משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, נמשך זרם העלייה, על אף ביטול הטיסות והסגרים במדינות שונות בעולם.
קראו עוד בערוץ היהדות:
"האתגר הוא אדיר", אומר חגואל, "אבל צריך לזכור שלכול יהודי יש, בסופו של דבר, את הניצוץ הזה שהוא מבין שזה הבית של כולנו. גם לאלה שמתפללים שלוש פעמים ביום – וגם לאלה שלא. בנוסף, יש לנו בסוכנות היהודית מערכת גדולה מאוד, שפרוסה בכל העולם, וכל יהודי שרוצה לעלות יכול לפנות אלינו. אנחנו מחוברים ישירות למשרד העלייה והקליטה ובודקים איתם את הזכויות".

"צאו מהסנוביזם"

הסוכנות היהודית פרוסה כיום ב-66 מדינות ברחבי הגלובוס, ופועלת לעלייה בשיתוף משרד העלייה והקליטה. "הכי גרוע זה לאכזב עולה, להעלות לו את רמת הציפיות בדבר מסוים – למשל, להגיד לרופא שמחכה לו עבודה בבית חולים בישראל, בלי לספר לו שהוא צריך לעבור בחינה ואולפן. אנחנו, בראש ובראשונה, מתאמים ציפיות. כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. והיום קשה יותר להעלות עולים מאשר בשנות ה-50, כי ברוך ה' טוב בעולם ויש פחות עליית מצוקה".
1 צפייה בגלריה
יעקב חגואל
יעקב חגואל
"כולנו היינו עולים". יו"ר בפועל של הסוכנות היהודית, יעקב חגואל
(צילום: יריב כץ)
יש אמנם פחות עליית מצוקה, אבל האנטישמיות משגשגת. זה לא מאיץ עלייה? "אנחנו לא חיים בבועה", אומר היו"ר בפועל. "בעשור האחרון ישנם יותר אירועים אלימים אנטישמיים בעולם, וזה משפיע. אם יש לך ילדה ואת גרה בפריז, ואת חוששת שהיא תלך לבד לבית הכנסת או שתענוד תליון של מגן דוד, אז את מבינה שצרפת היא לא הבית האמיתי שלך. זאת אמנם השפה שאת רגילה לדבר בה, ההורים שלך גידלו אותך בצרפת, הבגטים הכי טובים שם, אבל הבית הוא כאן. אין ספק שהסיפור הזה של אנטישמיות מצד אחד, מדינת ישראל שמצליחה מצד שני, ממריצים את העלייה. יש לנו המון ציניות וביקורת כלפי המדינה, אבל בסופו של דבר, יש פה כלכלה מצליחה, מערכת בריאות שמתמודדת עם הקורונה בצורה סבירה ביחס לשאר העולם, ואנשים צמאים להגיע לכאן".
להביא לכאן עולים זה אתגר לא קל, אך גם להשאיר אותם בישראל מתברר כסיפור לא פשוט. כך למשל, מנתונים של ארגוני עולים מצרפת עולה כי כשליש מהעולים שהגיעו מהמדינה עזבו את ישראל. "אנחנו כישראלים לא קולטים את העולים כמו שצריך", אומר חגואל, "אני מדבר עלינו, כעם. אני גר בנתניה, חצי מהשכנים שלי עלו מצרפת, אני לא יודע להיות המנטור שלהם. אני לא יודע לשאול אותם בערב שבת אחרי שהם נחתו בארץ, מה שלומכם. ואני קורא כאן לכולנו לצאת מהסנוביזם הזה, להוריד את האף ולהגיד: כולנו בסוף היינו עולים. אנחנו, ההורים שלנו, הסבים והסבתות שלנו. האתגר הזה של לעזוב סביבה טובה שהיית רגיל אליה ולבוא ולהגשים כאן את החלום הציוני, זה משהו שאנחנו כעם חייבים לחבק".
ומה לגבי הממשלה? הרבה מאוד עולים משנות ה-80 וה-90 עדיין נמצאים במקום מאוד נמוך בחברה הישראלית, מבחינת מוביליות חברתית. "ישנה בעיה, אבל בואי נסתכל עליה בפרופורציה הראויה. 90% של הכוס מלאה. 90% מהעולים נקלטו פה בצורה טובה. באיחור, באתגר גדול, אבל יש פה הצלחה לעולים. שליש מהמשלחת לאולימפיאדה היו עולים. אנשים בעמדות מפתח הם עולים. ב-10% הנותרים יש מה להשקיע, קודם כל כעם, אחר כך כממשלה, ואין ספק שמשרד הקליטה עושה רבות - אבל אפשר לעשות עוד".

עלייה ממדינות שהשתיקה יפה להן

חגואל מספר כי ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, יחד עם משרד העלייה והקליטה, הקימו חברת בת בשם "אופק ישראלי", במטרה לעודד עלייה, וזו מפעילה מאות אולפנים בתפוצות. "הבנו שאחד החסמים הגדולים לעולים להיקלט פה, זה השפה. אנחנו רוצים שהם יגיעו עם שפה סבירה לארץ, ואז יהיה להם קל יותר למצוא לימודים, עבודה, בן זוג, מקום מגורים וכו'".
המדינות המובילות במספר העולים השנה הן רוסיה, ארה"ב, צרפת, אוקראינה ואתיופיה, ולמעלה ממחצית מהעולים הם צעירים עד גיל 35. "אנחנו לא מתייחסים אותו דבר לכול עולה מכול מקום. עולה שהגיע מאתיופיה, עולה מדרום אמריקה או עולה מארה"ב, מקבל כל אחד את החבילה שלו, ולכול אחד יש קריטריונים שונים. ישנה עלייה גם ממדינות שהשתיקה יפה להן, והעולים מגיעים לכאן בלי שקל, בעוד היו להם מיליונים במדינות המוצא, אז הם צריכים להתחיל מאיזשהו מקום".