כותרת הכתבה הנצפית ברבעון הראשון הייתה "רופא 'בריא' נפטר שבועיים לאחר שקיבל את החיסון לקורונה. במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) חוקרים מדוע" (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן הוא שמה של סוכנות של מחלקת הבריאות בארה"ב). הכתבה פורסמה באתרי חדשות מקומיים בדרום-פלורידה ובשיקגו. נציין כי חודשים לאחר פרסום הכתבה, נמצא כי אין מספיק ראיות כדי לקבוע אם החיסון היה קשור למותו של הרופא. לפי הניו יורק טיימס, בכירים בפייסבוק חששו שפרסום של דו"ח כזה יגרום לבעיית יחסי ציבור, ולבסוף החליטו שלא לפרסם אותו.
בפייסבוק פרסמו הצהרה בעקבות הדיווח, לפיה "שקלנו לפרסם את הדו"ח מוקדם יותר השנה, אבל מאחר שידענו כמה תשומת לב הוא יגרור, היו תיקונים במערכת שרצינו להחיל". בנוסף, בחברה פרסמו את אותו דו"ח גנוז על הרבעון הראשון בעקבות הדיווח בניו יורק טיימס. מצוין בו כי בשל ריבוי התכנים בפלטפורמה, גם התוכן הפופולרי ביותר מהווה רק 0.05% מהצפיות בארה"ב לאותו רבעון. עוד עולה מהדו"ח כי אתר שפרסם דיסאינפורמציה הנוגעת לנגיף הקורונה היה בין 20 העמודים שזכו למספר הכניסות הגבוה ביותר בפלטפורמה.
דובר פייסבוק, אנדי סטון, צייץ עם פרסום הדו"ח על הרבעון הראשון כי הוא מדגים כמה קשה להגדיר מהי דיסאינפורמציה. אכן, בכתבה המדוברת דווח על עובדות, אך הפופולריות שלה זכתה מעלה שאלות על האופן בו שותפה בפלטפורמה, והאם כאשר שותפה לא עוותו העובדות שבה, באופן שאליו פייסבוק לא הגיבה מהר מספיק. כמו כן, נשאלת השאלה האם האלגוריתם של פייסבוק לא הביא לקידום מוגבר שלה מאחר שהיא מכילה תכנים שמעודדים מעורבות גולשים.