באוויר, בים וביבשה: מינים פולשים של עופות, דגים, חרקים וצמחים הם סכנה של ממש למערכות האקולוגיות בארץ. רבים מהם משבשים את החיים לחקלאים, וגם מאיימים על מינים קיימים. דוח מבקר המדינה קבע רק לפני חודש שישראל כשלה בטיפול במינים הפולשים, ואנשי המקצוע מזהירים שאם משרדי הממשלה לא יתעשתו, המחיר הסביבתי והכלכלי עלול להיות כבד מאוד
אילנה קוריאל | פורסם: 23/06/2022
תארו לכם יום טיפוסי בקיץ הישראלי. אתם יוצאים מפתח הבית, יתוש הטיגריס האסייתי כבר אוכל אתכם, באוויר עפות דררות ומיינות מחרישות אוזניים. בחדשות דווח על השבתת אימוני חיל האוויר, לאחר שקינון נרחב שלהן התגלה בתוך כלי הטיס בהנאגרים באחד הבסיסים בדרום. אתם נוסעים לים בצפון, אבל חל איסור להיכנס למים בגלל זהרונים ומדוזות. בנחלים בצפון אי-אפשר לטייל כי פועלים להדביר את חסת המים, ובינתיים בפארק השכונתי התגלה קן של נמלת האש הקטנה, לאחר שפעוט נעקץ ופונה לבית החולים. מחירי הפירות והירקות שוב מאמירים. אבל הפעם בגלל נזק של פטריה פולשת שחיסלה את היבולים בשדות במרכז הארץ.
מדובר בתרחישים לא רחוקים מהמציאות. למעשה, קינים של מיינות אותרו בבסיסי חיל האוויר רמת דוד, רמון, תל נוף, חצרים וחצור. המיינות באזורי מסלולי הטיסה מסכנות את המטוסים, בדומה לציפורים אחרות. אבל ההתפשטות שלהן מדאיגה מאוד. שלא לדבר על העובדה שמחקר שנערך בטכניון הצביע על ירידה חדה במספר הציפורים הנפוצות בישראל, כמו הדוכיפת והבולבול, ועליית של מאות אחוזים בתפוצת המיינה והדררה.
מיינה הודית (צילום: אמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)
המיינה ההודית משתלטת על אתרי קינון ודוחקת מינים מקומיים. מדובר בציפור אגרסיבית במלחמה על מקורות מזון מול מינים אחרים. הדררה משתלטת על חורי קינון של נקרים, וגם פוגעת ביבולים חקלאיים ועצי פרי כגון שקדים, פקאנים, תפוחים, רימונים, פרות הדרף תמרים ומנגו.
כל המינים שציינו הם מינים פולשים, שעלולים לשנות לחלוטין את המערכות האקולוגיות שלנו כפי שאנו מכירים. רק בחודש מאי האחרון מבקר המדינה קבע שישראל כשלה בטיפול במינים הפולשים, שחודרים לארץ ללא הפרעה. קיימים מאות, אם לא יותר, מינים פולשים שגורמים לנו לנזקים אדירים. לא כולם יצליחו להתבסס, אבל אלה שכן, לרוב מהווים סכנה קיומית למינים המקומיים שלנו.
חיפושיות כמו קליפושית דו-גונית, קליפושית מקווקוות, יקרונית אדומה וחדקונית המחטניים וחדקונית הגפן הדרום־אפריקאית הן אלה רק חלק מהמינים שהגיעו לישראל אבל נעצרו. באוסטרליה חדקונית הגפן עושה נזקים אדירים. אפילו נמלת האש הגדולה כבר הספיקה להגיע לארץ אך זוהתה רגע לפני הכניסה. אם כי אין לדעת האם חלק מהמינים האלה דווקא הצליחו לעבור את מערכות הבקרה המחוררות של ישראל.
"המדינה גוררת רגליים"
רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד מודאג מאוד מהמצב. "כבר הרבה זמן שאני חושש. והבעיה היא שהחששות שלי מתאמתים. ב-2016 פרסמנו מסמך מאוד מקיף שניתח את נושא החקיקה והמדיניות בנושא ומה צריך לעשות. פירסמנו הערכות של anubv מינים מאוד מסוכנים שעלולים לפלוש לישראל אם לא נספיק להיערך, בהם ציצית עשב משוננת, התולעת השטוחה מגינאה החדשה, נובר הדלק, עשב התנין, נמטודת החרציות, חילזון הבוץ הניו-זילנדי והנמלה הצהובה המשוגעת. מתוכם אחד כבר הספיק להיכנס, טרמיט העל הפורמוסי. אני אומר את זה לא כדי להגיד אמרנו לכם. כי זה לא עוזר לאף אחד. אבל כל שנה שאנחנו מחכים ונמרחים, הסכנה גוברת שעוד אחד מהמינים האלה ייכנס. ועוד אחד ועוד אחד. בהנחה שאנחנו נדע על זה כמובן. כי מערך הניטור לא קיים".
נמלה צהובה משוגעת (צילום: John Tannfixed)
רוטשילד אומר כי בתחום המינים הפולשים, הדבר החשוב הוא מניעה של הגעתם מראש. "אחד הדברים הכי משמעותיים בסיפור נמלת האש הקטנה, היה לא כשגילו אותה. אלא שהטיפול לא היה מספיק טוב. גילו אותה כשמונה שנים אחרי שכבר נכנסה ארצה. ובשלב שגילו אותה היא כבר ישבה פה כמו שצריך והיכולת לטפל בה הייתה נמוכה. הסיפור הוא מניעה מוקדמת וגילוי מוקדם וזה מה שהכי מדאיג לדעתי. כי זה לא קיים".
מבקר המדינה הזהיר כי משרדי הממשלה הנדרשים להתמודד עם הבעיה אינם ערוכים, בראשם משרד החקלאות והגנת הסביבה. לישראל אין אפילו תוכנית פעולה אסטרטגית לשמירה על המגוון הביולוגי והיא סובלת מהיעדר אסדרה נורמטיבית בנושא. אין לנו גוף מתכלל שיטפל במינים פולשים ואין לנו איסור לשחרור מינים פולשים שייובאו לארץ לצורכי נוי ופנאי. צמחים מופצים באין מפריע באמצעות משתלות והפיקוח שלנו במעברי הגבול ובנמלים הם חלקיים, במקרה הטוב. והמחיר? הרס המערכת האקולוגית שלנו. שווי המערכות הללו לרווחת האדם מוערכים בעשרות מילארדים.
ממשרד החקלאות מסרו כי המשרד מקיים דיונים בנושא והושגו כבר הסכמות רבות בין השותפים, אך הכרעות בנושא טרם התקבלו.
יקינטון המים (צילום: Shutterstock)
"המדינה לא מצליחה להתאפס על דברים פשוטים", אומר רוטשילד. "בתוך קבוצת המינים הפולשים צמחי המים הם הבעייתיים ביותר. כי מקורות המים שלנו בישראל, מדינה יובשנית, הם מאוד מצומצמים ונדירים. צמחי מים פולשים משנים לחלוטין את כל התפקוד, כמו חסת מים ויקינטון המים. ומה הסיפור? אפשר לקנות אותם בכל משתלה. המדינה מאפשרת למכור אותן במשתלות ומשלמת הרבה כסף לרשויות הניקוז ולרשות הטבע והגנים כדי להוציא אותם מהנחלים".
בשנת 2015 הגישה החברה להגנת הטבע עתירה לבג"ץ כדי לדרוש מהמדינה לחוקק תקנה פשוטה שאוסרת למכור את הצמחים האלה במשתלות. "שנים המדינה גוררת רגליים ולא עושה דבר. זה בסוף כסף ציבורי שהולך לפח כדי להוציא מהנחלים ומהמעיינות שלנו צמחים שמלכתחילה לא היה צריך למכור בישראל.
דררה בעמק בית שאן (צילום: עמית מגל)
"המשרד להגנת הסביבה לא לוקח בעלות על הנושא הזה. הרי החקיקה הקיימת לא מספקת והיה צריך לייצר רגולציה ייעודית למניעת מינים פולשים. אנחנו הכנו הצעת חוק כזאת והגשנו אותה למשרד לפני חמש שנים. הם היו צריכים לקחת את ההובלה על הסיפור הזה אבל הם מתעסקים בלרדוף אחרי הסוסים שברחו מהאורווה. חדר טרמיט? אז רודפים אחרי הטרמיט. חדרה נמלת האש ורודפים אחריה".
"זו בדיוק השיטה שלא נכון לעבוד לפיה בנושא מינים פולשים. ברמה הכלכלית הנזק של מין שהתבסס הוא יקר ומאוד מסובך ולא יעיל לנסות למגר אותו. את מרב המאמצים צריך להשקיע בשלב המניעה. זה קצת מזכיר את תפיסת ההגנה על הגבולות. שמים גדר ותצפיות מודיעין כדי למנוע חדירה של מפגע. ואם הוא חודר פנימה יש אופרציה שלמה לתפוס אותו. אבל התפיסה אומרת שמלכתחילה אנחנו פועלים כדי שלא ייכנסו.
תולעת שטוחה מגינאה החדשה (צילום: Pierre Gros, PeerJ)
"המערך הגדול ביותר לבקרה של מינים פולשים יושב במשרד החקלאות, אבל הוא פועל משיקולים חקלאיים. חוץ מהצרה הזו יש היום מגמה של לחורר את הגבולות בגלל הרפורמה של פתיחת השוק לייבוא והקלות. זו עוד צרה. ברור לי שחקיקה מערכתית זה דבר מורכב. אבל המינימום שאני מצפה הוא שייקחו דברים דחופים כמו צמחי המים, בואו תתחילו עם זה. למה אתם מחכים?"
מחירים כלכליים עצומים
אנשי מקצוע לא מעטים מצביעים על הסכנה שטומנים בחובם המינים הפולשים. "אנחנו בבעיה בהרבה מאוד מקומות. יש לנו עופות פולשים בעייתים, צמחים פולשים בעייתים. הפלישות של מזרח הים התיכון עשו טרנפורמציה שלמה של חברות אקולוגיות", אומרת פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. "יש לנו מינים פולשים שמזיקים לחקלאות ובשנים האחרונות התווסף גם הטרמיט הפורמוזני. זו רעה חולה שאנחנו עתידים להצטער עליה הרבה מאוד זמן. החשש הוא שהפחתת הרגולציה והפתיחה של השוק הישראלי לייבוא תוצרת חקלאית טרייה מחו"ל רק יעצים את הבעיה הזו".
מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי (צילום: דוברות מבקר המדינה)
"ללא ספק זו בעיה עולמית מאוד גדולה עם מחירים כלכליים עצומים בעולם", ממשיכה פרופ' דיין. "ש מדינות שהחורף מקפיא כל דבר זר שמגיע אליהן. אבל אצלנו יש אחלה מזג אוויר והסיכוי שמינים פולשים ייקלטו יותר טובים. יש מקומות שהטרנספורמציה של הנוף האקולוגי היא מאוד גדולה. שיטה כחלחלה היא עץ פולש משמעותי שמייצב חולות. במקור בגלל זה הביאו אותו. אבל הוא נובט בכל מקום. זו בעיה גדולה להתמודד איתו. הדררות והמיינות כולם נוראיים. אלה מינים שדוחקים מיני ציפורים מקומיות. את דג הגמבוזיה הביאו לישראל כדי להשמיד יתושים. והוא נחשב לבעיה. יש מינים שגורמים למחלות ופוגעים בתשתיות. האינטרס הכלכלי, חקלאי, ציבורי, בריאותי ואקולוגי הוא אותו אינטרס. בגלל המוביליות העצומה כיום של אנשים, ובגלל שהעולם הופך להיות כפר גלובלי אחד גדול, מורידים את הרגולציה על ייבוא תוצרת חקלאית טרייה והסיכונים לפלישה הולכים ועולים. המחקרים מראים שככל שיש יותר סחר בינלאומי בתוצרת חקלאית, כך הסיכוי הסטטיסטי לפלישת מינים גדולה יותר. והנזק הכלכלי הוא אדיר. בנוסף, שינויי האקלים יגבירו את הסיכוי לפלישות ביולוגיות".
גם פרופ' דיין מסכימה כי הדבר הכי חשוב לעשות הוא למנוע מראש את הפלישות. "בים, גורם הפלישות המשמעותי ביותר הוא תעלת סואץ. לפני כמה שנים היה מאמץ של מדענים לשכנע את הבנק העולמי להקים מנגנונים לאורך הדרך למניעת פלישות, עם הרחבת תעלת סואץ. אבל הם לא הצליחו. יש מינים שמגיעים כשהם נצמדים לדופן אוניות. בגלל שהים מתחמם, הטמפרטורה עולה בגלל שינוי האקלים, זה מקור נהדר לפלישות.
פרופ' תמר דיין (צילום: יעל צור)
"ביבשה המודעות לנושא המינים הפולשים הגיעה באיחור. בארץ יש מגוון עצום של גינון וייעור ואנחנו מייבאים. אנחנו מדינה עם כלכלה חזקה, וככל שאנחנו מייבאים יותר כך גדלה ההסתברות לפלישות. רוב הדברים שמגיעים הם נורא קטנים. כשמפספסים רוב מה שייכנס לא יצליח להתבסס. במוזיאון אנחנו עושים בשביל משרד החקלאות זיהוי והערכת סיכונים. מגיעים כל שנה הרבה דברים רעים לישראל. רוב הפעמים אנחנו מזהים ועוצרים את הפלישה. אבל אם נייבא מספיק, משהו רע יגיע ויתבסס.
"אלה דברים שיכולים להפיל על הברכיים ענפי חקלאות. אבל יש גם וקטורים של מחלות. והמחלות יגיעו. המודעות לנושא היא חלק מהבעיה. הייתי במושב וראיתי ארנבונים מקפצים בחצר השכנים. באוסטרליה ארנבונים הם אסון. הם מתרבים מהר ואוכלים את הצומח המקומי. כמו הנוטריות בארץ. זה לא צריך להיות פה".
ביטוי של שינויי האקלים
"עם כינונה של הממשלה הנוכחית והנחייתה של השרה, נושא שימור המערכות הטבעיות, ובתוכו טיפול ומניעת חדירת מינים פולשים, הועלו בסדרי העדיפויות הממשלתיים", אומרת תמר רביב, מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה. "זאת לאחר שנים רבות שבהן הנושא לא זכה לתשומת הלב המתאימה, גם בהקצאת משאבי כוח אדם ותקציבים.
"במהלך השנה האחרונה, ובמיוחד בחודשים האחרונים, הותנע מחדש הליך העבודה הבין־משרדי בין גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים בנושא זה, כולל עבודה על מסמך הערכת רגולציה משותף, במטרה להגיע לפתרון אסדרתי ראוי ומושכל. במסגרת העבודה הבין־משרדית, נבחנים תיקוני חקיקה וגם כלים מנהליים משלימים על מנת לתת מענה גם להיעדר הסמכות בחוק לטיפול בפולשים המזיקים לטבע (לעומת מזיקים חקלאיים), וגם למנגנון האופרטיבי שיפעל על מנת למנוע את החדירה בגבולות ובנמלים.
"התוצאה של אי־מניעת חדירת מינים פולשים לישראל היא לא רק סיכון למערכות הטבעיות ולבריאות הציבור ורווחתו. מדובר גם על בזבוז משאבי עתק מן הקופה הציבורית על מנת למזער את הנזקים לאחר פלישתם, משימה מורכבת ולעיתים נידונה לכישלון. מעבר לבעיה בריאותית וסביבתית, המינים הפולשים הם גם בעיה כלכלית וחברתית".
אלון רוטשילד (צילום: אוראל כהן)
"זה לא היה באמת באג'נדה של השרים הקודמים להגנת הסביבה", אומר בצער אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע. "דווקא השרה הנוכחית היא הראשונה שהנושא מאוד מעסיק אותה. הביטוי הכי משמעותי של שינוי האקלים זה לא צונאמי או קרחון שייפול עלינו מהשמיים ויציף את תל־אביב. מה שנרגיש זה עוד ועוד מינים טרופיים שבאים אלינו בגלל שינוי האקלים ומגלים בית יותר נוח, הפצת מחלות ונזקים לחקלאות. צריך רק שמישהו ירים את הכפפה ויקצה לזה משאבים. יש פקק של חקיקה והמצב הפוליטי לא מאפשר לטפל בזה. עד שלא יבוא מישהו ויאמר שצריך לקדם את זה, זה לא יקרה".
נראה לי הגזמות פרועות... המיינה ציפור נחמדה ויפה... (לת)
גדי נוה צדק
| 28/06/2022 | 14:31
הגיבו לתגובה
זו בעיה ביולוגית, לא בעיה של יפה או נחמד (לת)
מה הקשר
| 29/06/2022 | 00:00
הגיבו לתגובה
38.
להקים מיד משרד ממשלתי שיטפל בחקלאות (לת)
אה...מממ...כבר יש??
| 27/06/2022 | 07:05
הגיבו לתגובה
37.
זה לא קשור לאקלים זה קשור למהגרים שמבאים אתם את הצרות הבעיה שאין בנמל התעופה מבקרים של משרד החקלאות (לת)
אנדרי
| 25/06/2022 | 17:05
הגיבו לתגובה
36.
פתרון
צריך ליצור מערך של בקרת גבולות באוויר בים וביבשה...ולמנוע חדירה של גורמי סיכון.
ידע כל בעל חיים שעליו להמציא אישורים מתאימים ולהציגם במעבר הגבול בטרם כניסתו לתחומי המדינה.כמו כן,יופקד עירבון אשר יוחזר כאשר יעזוב בעל החיים את גבולות המדינה.
שי
| 25/06/2022 | 09:45
הגיבו לתגובה
35.
המין הפולש הכי גרוע הוא האדם (לת)
אורנה
| 25/06/2022 | 07:52
הגיבו לתגובה
פשששש, איזו אוהבת אדם את, אורנה. (לת)
ללא שם
| 26/06/2022 | 12:40
הגיבו לתגובה
פולשים על שתיים.
צודק במיליון אחוזים. ביחוד אלו שהגיעו מפולניה. נקודה.
חייל צהל
| 29/06/2022 | 08:24
הגיבו לתגובה
34.
מיינה ועורב
ראיתי מיינה רודפת אחרי עורב, חשבתי שאני מדמיין, עכשיו אני מבין שזה אמיתי
אורן
| 24/06/2022 | 10:37
הגיבו לתגובה
33.
רק נדלן
כי שמעניין פה זה לבנות נדל"ן ונדלן ועשירים יהיו יותר עשירים לא צריך לטייל בישראל יטוסו לחוץ
אני
| 24/06/2022 | 09:51
הגיבו לתגובה
32.
המדינה זה מושג ערטילאי.. המדינה לא תעשה כלום.. (לת)
ללא שם
| 24/06/2022 | 08:04
הגיבו לתגובה
31.
בגלל שמחרבניהו והליכוד לא שמו קצוץ על זה. (לת)
יןסי
| 24/06/2022 | 07:44
הגיבו לתגובה
30.
פולשים
איך לא, יודעים שזו מדינה עשירה יש הרבה אוכל לכן שר האוצר מעלה מחירים חחחחח
בוקר טוב
| 23/06/2022 | 22:10
הגיבו לתגובה
29.
צריך להיפטר קודם מ120 פרזיטים
הם יותר נזק מכל דבר אחר
קובי
| 23/06/2022 | 18:45
הגיבו לתגובה
מצחיק אבל כואב. צודק (לת)
עמיר
| 24/06/2022 | 04:29
הגיבו לתגובה
28.
אין דין ואין דיין ,מי ששחרר את המניות בארץ מתגאה בזה
מי ששחרר את המניות לא יושב בכלא ולא שילם כנס ,והוא מתגאה בזה בכל הזדמנות,
כמו מחבל גאה
דב
| 23/06/2022 | 16:56
הגיבו לתגובה
27.
עצוב ממש שלא עושים מספיק
הכי גרוע שמביאים עוד בני פלאשמורה זה הצרה הכי גדולה
עמרם
| 23/06/2022 | 16:56
הגיבו לתגובה
ממש גזען (לת)
פנינה
| 23/06/2022 | 17:22
הגיבו לתגובה
מה יש לך נגד הפלאשמורה
גם את האריתראים להעיף
ברוך
| 23/06/2022 | 17:23
הגיבו לתגובה
ואותך מאיפה הביאו? (לת)
שאלה לי
| 23/06/2022 | 17:38
הגיבו לתגובה
26.
דררה
הייתי בטוחה שזה תוכי מסתובבים הרבה כאלה ליד הבית שלי בטירת כרמל
איריס
| 23/06/2022 | 16:49
הגיבו לתגובה
כל המדינה מלאה בהם (לת)
מ.
| 25/06/2022 | 14:41
הגיבו לתגובה
מה קשורה כאן הקרבה לביתך? (לת)
זה אכן תוכי, מה הקשך
| 29/06/2022 | 00:03
הגיבו לתגובה
25.
את המין המסוכן
והארור ביותר שקיים בכדור הארץ ויתכן ביותר ביקום כולו...
האדם יימח שימו וזיכרו שהורס כל דבר טוב ויפה בבריאה הורס את החי את הצומח את האוויר את האטמוספירה את היבשה את הים וגם את החלל ואת הכוכבים אם יגיע לשם בעתיד
בעלי חיים הם לא מזיקים ולא כלום להיפך הם מחיים את הסביבה וחיים בהרמוניה עם הטבע בני האדם הם המין הבזוי המרושע והאגואיסטי ביותר שקיים וטוב שייכחד
למה אתם לא מזכירים
| 23/06/2022 | 16:49
הגיבו לתגובה
24.
הדרור נעלם מגינות הירק. המיינה טרפה הגוזלים שלו. (לת)
לג
| 23/06/2022 | 16:25
הגיבו לתגובה
23.
זה מה שקורה כשמצביעים ביבי (לת)
Danny
| 23/06/2022 | 16:10
הגיבו לתגובה
חזק (לת)
רק ביבי
| 23/06/2022 | 17:39
הגיבו לתגובה
22.
לא חשוב, העיקר שנהייה בשלטון (לת)
ביבי
| 23/06/2022 | 16:03
הגיבו לתגובה
21.
זו התוצאה שאיבדנו את החקלאות ושרי החקלאות חפרים ולא מביני עניין (לת)
משה
| 23/06/2022 | 15:57
הגיבו לתגובה
20.
כמה קל להאשים את בעלי החיים, וכמה מוטעה.
איך הגיעו לישראל הדררות והמיינות? בני האדם הביאו אותן! ואיך הגיעו המדוזות לחופי ישראל? דרך תעלת סואץ!
אלו בני האדם שממיטים אסון על עצמם וגם על בעלי החיים.
טל
| 23/06/2022 | 15:56
הגיבו לתגובה
19.
שינוי האקלים אכן יגרור נדידה של חרקים וזוחלים לישראל (לת)
ללא שם
| 23/06/2022 | 15:51
הגיבו לתגובה
ושחורים (לת)
ללא שם
| 23/06/2022 | 17:59
הגיבו לתגובה
18.
איזה ציפור - טורף אוכל את מינה ואת הדרהרה ? (לת)
אחד מהעם
| 23/06/2022 | 15:30
הגיבו לתגובה
17.
מה עושים עם נמלת האש כאשר היא נכנסת הביתה לאמבטיות ובכלל ? (לת)
נואש
| 23/06/2022 | 15:20
הגיבו לתגובה
מתקלחים יחד, היא יכולה לעזור לך להגיע לכל מיני מקומות שאתה לא תמיד מנקה שם (לת)
חן
| 24/06/2022 | 07:54
הגיבו לתגובה
16.
המיינות הן צפורים מקסימות. הן ממלאות את האוויר
בציוצים מקסימים. הן מצפורי השיר המקסימות ביותר. מקננות ליד חלון ביתי מצייצות וממלאות את הבית בתחושה של טבע. כמה נעים להתעורר לקול שירתן. עדיפות פי אלף על פני הדרורים שהן סתם, ובטח על פני היונים שמחרבנות גושי ענק בכל מקום
דב
| 23/06/2022 | 15:45
הגיבו לתגובה
אחלה ציפור
לוקח את מיינה על כל נחליאלי או דרור.
ציפור חצוף, עומד על שלו, שר יפה, לא מפחד מאף אחד. צריכה להיות הציפור הלאומית של ישראל.
ללא שם
| 23/06/2022 | 16:00
הגיבו לתגובה
כנראה שאתה גס כמו המיינה (לת)
ללא שם
| 23/06/2022 | 16:02
הגיבו לתגובה
כשיקננו לך מאות ליד החלון זה כבר לא יהיה נחמד
מדבר מניסיון אישי
ללא שם
| 23/06/2022 | 16:16
הגיבו לתגובה
15.
אעלק הפולשים
ואולי אתם המין הפולש???חשבתם על זה?.
הם לא המין הפולש
| 23/06/2022 | 15:36
הגיבו לתגובה
14.
ממשלת ביב הכושלת שלא אכפת לה מכלום פרט מהאדרת
המנהיג. בסוף הכתבה נכתב שרק בקנדנציה הנוכחית התחיחו להתייחס לזה. עוד מעט נחזור לשלטון מזעזע שלא מזיז פה כלום בגלל שכל השרים שם מתחת לבינוניים. שחלילה לא יישב לצד ביבי שר חזק שיוכל להתחרות בו יום אחד
חוזרים לאסון
| 23/06/2022 | 15:36
הגיבו לתגובה
13.
מחדל של שנים
משרד החקלאות זה לא משרד הביטחון ולכן אנחנו ועוד משרדים אחרים וחשובים נראים כך!!!
מודאגת
| 23/06/2022 | 15:35
הגיבו לתגובה
12.
כל קייץ אני עושה מכה מכה מהדררות
קונה מזון ציפורים מוהל אותו בסם מטשטש מיוחד מפזר בסביבות עשר בערב עם חברים אוכל לדררות בגן העיר בראשון השנה תפסנו כבר 124 מכרנו אותם בשוק בטירה אחלה כסף שרק ימשיכו להגיע
אלון
| 23/06/2022 | 14:50
הגיבו לתגובה
מה אומר שאשים לך סמים באוכל
אזרוק אותך לכלוב ואמכור בשוק העבדים?
מעבר לזה, לאנשים נמאס אחרי שנתיים והם משחררים את הדררות חזרה לטבע
אייל
| 23/06/2022 | 15:45
הגיבו לתגובה
11.
נמלת האש הקטנה
השתלטה על כל חלקה טובה וקשה כבר לצאת לגינה מבלי לחזור עקוצים.
נורא ואיום!
הן פוגעות גם בעצים וצמחים והורגות נמלים אחרות מקומיות.
מיכאל
| 23/06/2022 | 15:09
הגיבו לתגובה
10.
מחדל ממשלתי של עשור! חייבים תכנית אסטרטגית (לת)
רון
| 23/06/2022 | 15:07
הגיבו לתגובה
9.
ואף מילה על היונים המסריחות
מכה שלא כתובה בתורה. מעדיף מיינות במקום היונים. אם הם יחליפו את היונים שווה.
קוקו
| 23/06/2022 | 15:06
הגיבו לתגובה
אין לך מושג
ראיתי מיינות תוקפות חתול בייתי, ראיתי מיינות תוקפות עורב וגונבות את האוכל שלו
המיינות מאוד אגרסיביות לחיות אחרות בהשוואה ליונים
בס"ד
אני מסתובב ברחובות העיר שלי ורואה בכל מקום אוכל שאנשים שמים לחתולי הרחוב בכמויות אדירות
ומי שחוגג בעצם זה הדררות המנייה והעורב המצוי הם אוכלים יותר מהחתולים
זה אסון הם יתרבו עוד הטרוף
רונן
| 23/06/2022 | 15:01
הגיבו לתגובה
מיינות לא אוכלות אוכל של חתולים (לת)
אפ
| 23/06/2022 | 15:25
הגיבו לתגובה
6.
יש משהו אחד שהמדינה הזאת מסוגלת לעשות כמו שצריך? (לת)
אייל
| 23/06/2022 | 14:54
הגיבו לתגובה
5.
עזבו את מיינה בשקט. תעיפו את הפולשים האפריקאים
חולי נפש. חקלאות ישראלית עושה נזק לסביבה יותר ממיינה. חנקו את ים המלח חנקו את היבוא של פירות וירקות הטעימים באמת.
ידידיה
| 23/06/2022 | 14:52
הגיבו לתגובה
4.
מזכיר לכולם שגם בני האדם הם מין פולש שמזיק לסביבה
לראות דררות חופשיות בטבע שעד לפני כמה שנים ראיתי רק בכלובים - משמח אותי.
נזקים כלכליים? תתמודדו.
אדם טבע ודין
| 23/06/2022 | 14:47
הגיבו לתגובה
יש לך את זה ביותר מטומטם?
אפילו לא יודע מאיפה להתחיל להסביר לך את הנזק.
ללא שם
| 23/06/2022 | 15:07
הגיבו לתגובה
איזו ראיה צרה
הדררות הללו באות על חשבון מישהו אחר. אז יהיה פה רק דררות ועורבים ומיינות, וכל יתר הציפורים תכחדנה. זו גם לא רעה כלכלית בלבד -זה עניין של הפצת מחלות, של חקלאות במצבי משבר ועוד המון דברים שיהרסו ויהפכו את המקום הזה ללא בר מחיה.
ללא שם
| 23/06/2022 | 15:30
הגיבו לתגובה
גם בני האדם הם כאן על חשבון כל בעלי החיים האחרים
פעם היו כאן נמרים שהסתובבו חופשי במדבר יהודה, בני האדם הכחידו את רוב בעלי החיים.
אדם טבע ודין
| 23/06/2022 | 16:19
הגיבו לתגובה
3.
רשעות הטבע והחברע להגנת הטבע לא עושים עבודתם כמו שצריך
במקום להתעסק בעיקר שזה מה שמופיע בכתבה הם מתעסים במשחקי כוח מול הדייגים הספורטיביים וכדומה.
הם עושים מה שקל להם ולא רוצים באמת לעבוד קשה ולשמור על הטבע מטבע פולש.
שובי דובי
| 23/06/2022 | 13:20
הגיבו לתגובה
2.
המיינה זו מכה. ציפור שתלטנית ואלימה. (לת)
אורן
| 23/06/2022 | 11:39
הגיבו לתגובה
מעדיף אלפי מיינות על ערס מצוי. ואם הן מנצחות דרורים או יונים, אז?? (לת)
מיינות מקסימות
| 23/06/2022 | 15:39
הגיבו לתגובה
1.
ברגע שיציעו סכום כספי על לכידת מיינות ודררות כדוגמה, תראו
איך הם תוך שנה ייעלמו - כל המי ומי יחפשו שיטות ללכידתן, הריגתן ומסירת לקבלת התמורה.
כנ"ל לגבי החזירים בכרמל, יש מספיק אוכלי חזירים שישמחו לצוד אותם בתמורה לאכילתם.
צאו מהקופסה והביורוקרטיה ואז תגלו כמה אפשרויות יש.
חי
| 23/06/2022 | 10:55
הגיבו לתגובה
עשו את זה בהודו עם נחשים.
אנשים התחילו לגדל נחשים בשביל "לצוד" אותם בפועל מספר הנחשים עלה, ככה שהשיטה הזו לא עובדת.
I
| 23/06/2022 | 11:53
הגיבו לתגובה
הגופים הירוקים מונעים כל פגיעה בפולשים
אוכלי חינם כל רצונם הוא להתעשר על חשבון הטבע ואת הנזקים הם משאירים לנו
מושחתים
רוצים תקציבים
| 23/06/2022 | 12:51
הגיבו לתגובה
להתעשר?
לא מאחל לך משכורת של חלה"ט או רט"ג. מי שעובד שם זה רק מתוך אידאלים.
שמח בחלקו
| 23/06/2022 | 15:28
הגיבו לתגובה
הגופים הירוקים הם קו ההגנה האחרון
הם מי שאיכשהו עושה משהו. כנראה שבלעדיהם המצב היה כל כך גרוע שלא היה פה גלום חוץ מחתולים ועורבים.
ללא שם
| 23/06/2022 | 15:28
הגיבו לתגובה
הטבע במיטבו
אין לאף אחד שליטה על השמיים לא קשור לפוליטיקה.תפסיקו לבלבל את המוח שמעתם על אבולוציה ברוכים הבאים בעלי כנף יפים.לגבי נמלי אש ומזיקים שונים אני בעד הדברה.