ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית. מממצאי הניטור הלאומי של המשרד להגנת הסביבה, המתפרסמים בצהריים (יום ד') עולה כי נמשכת מגמת הירידה באחוז כיסוי האלמוגים, ובנוסף טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות. ממצאי הניטור הלאומי לשנת 2021, שנערכו באמצעות המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, הוגשו לוועד המנהל של תוכנית הניטור שמממן המשרד להגנת הסביבה על-ידי ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין. ד"ר שקד אמר כי הממצאים הם סיבה לדאגה.


בחודש מרץ 2020 פקדה את העיר אילת סערה חריגה בעוצמתה שהובילה לשבירת חלק מהאלמוגים וכיסויים בחול וכן לסחף פסולת חוף וחלקי תשתיות. הסערה גרמה לאובדן של בין 6% ל-22% מכיסוי האלמוגים בשונית. בסיכום השנה שלאחר הסערה עולה כי לא רק שהשונית לא השתקמה, אלא נמצאה ירידה של כ-5% נוספים בכיסוי האלמוגים. מממצאי הניטור עולה עוד, כי תוצאותיה ההרסניות של הסופה ניכרות במפרץ עד היום – כשברקע יש חשש לפגיעה נוספת בערכי הטבע כתוצאה מפעילות הבנייה לחופי הים, עבודות אשר מקשות עוד יותר על שיקומה של שונית האלמוגים.
מגמה מדאיגה נוספת שנצפתה בדוח היא המשך העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים. במקביל, גם טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ -0.045 מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-IPCC.
3 צפייה בגלריה
שונית האלמוגים במפרץ אילת
שונית האלמוגים במפרץ אילת
שונית האלמוגים במפרץ אילת
(צילום: ד"ר דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה)
פגיעה חמורה נוספת נמצאה גם במגוון הביולוגי שבמפרץ אילת. ממצאי הניטור עולה כי נצפתה ירידה של כ-50% במספר קיפודי הים ביחס לשנת 2019 ובסדר גודל יחסית למספרם בשנת 2004, כשהחל הניטור. לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מאצות המתחרות עם האלמוגים על אתרי התיישבות בשונית. כמו-כן, כ-1% מאוכלוסיית החוריריות באזור שפך תעלת הקינט נצפתה עם עיוות בשלד הגירני, שלא התרחש בעבר. ממצא נוסף שמעלה הדוח הוא כי לא ניתן עוד לצפות בעשב ים בעומק של כ-10 מטרים. היעלמות עשב הים בעומק זה, מהווה פגיעה אנושה בבית הגידול לדגים צעירים וחסרי החוליות.
שנת 2021 היא התשיעית ללא ערבוב עמוק במפרץ. ערבוב הוא מצב שבו המים הרדודים מתקררים ושוקעים למטה ומתערבבים עם המים בעומק, שם מצטבר החומר האורגני והחנקן. המים העמוקים, מלאים הנוטריינטים, חנקן וזרחן, לא עולים למעלה. כך, אין פריחה של אצות ולבעלי חיים ימיים כמו קיפודי ים אין מה לאכול. השנה היה ערבוב והייתה פריחת אצות מאסיבית, אך רק עם קבלת תוצאות הניטור בשנה הבאה לגבי שנת 2022, יידעו החוקרים האם הדבר הצליח לאושש את אוכלוסיית קיפודי הים. בעבר ערבוב עמוק היה קורה פעם בכשלוש שנים. כעת מדובר בפעם בעשור. "ככל שיתחמם - המצב ילך ויעעשה יותר גרוע", מזהירים חוקרים.
3 צפייה בגלריה
אחת מצלילות הניטור במפרץ אילת
אחת מצלילות הניטור במפרץ אילת
אחת מצלילות הניטור במפרץ אילת
(צילום: ד"ר דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה)
ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה וחבר הוועד המנהל של תוכנית הניטור הביע דאגה. ד"ר צוראל אמר ל-ynet כי "השונית באילת היא מתנה שבירה וחשובה שקיבלנו. כל ממצא שלילי קטן אמור להדאיג אותנו מאוד. לאחר הסערה ראינו הידרדרות במצב האלמוגים באביב 2020. בשנת 2021, בלי אירועי מזג אוויר קיצוניים, ראינו הידרדרות נוספת באחוז הכיסוי עקב שבירה של האלמוגים. השונית עדיין ממשיכה להתמודד עם הנזקים של הסערה".
יש לציין כי נכון להיום העלייה בטמפרטורת הים לא משפיעה על האלמוגים, שכן האלמוגים במפרץ אילת מגלים עמידות לטמפרטורות גבוהות, בניגוד לאלמוגים ברחבי העולם שחווים אירועי הלבנה עקב עליית הטמפרטורה בים - אחת התוצאות של משבר האקלים והתחממות כדור הארץ.
יחד עם זאת הפגיעה בעשב הים, לדבריו, היא ככל הנראה בגלל ההתחממות הגלובלית. "את עשב הים אנחנו כבר לא מוצאים בעומקים רדודים ורואים אותו נודד יותר לעומק", אמר ד"ר צוראל. על הירידה במספר קיפודי הים, הוא אמר כי "התחממות הים ככל הנראה משפיעה על הרבייה שלהם. בעלי חיים ימיים צריכים מכת קור ולהגיע לטמפרטורה מסויימת כדי להתרבות. אם הים לא מספיק מתקרר בעומקים בהם הם נמצאים זה משבש את הרבייה. יכול להיות שקיפוד הים הנפוץ באילת יהיה פחות נפוץ. אבל אם הם יתחילו להיעלם בצורה דרסטית זו יכולה להיות בעיה".
3 צפייה בגלריה
הפגיעה בשוניות האלמוגים נמשכת
הפגיעה בשוניות האלמוגים נמשכת
הפגיעה בשוניות האלמוגים נמשכת
(צילום: ד"ר דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה)
פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ויו"רית הוועד המנהל של תוכנית הניטור, אמרה כי "ממצאי הניטור מראים כי למרות שים סוף הוא גוף מים גדול המשותף למספר רב של מדינות, עיקר ההשפעה על המערכת בשטח הימי של ישראל נובעת מפעילות שמקורה בישראל".
אחת מהמלצות הדוח היא שלאור גורמי הפגיעה הגלובליים שצפויים להתגבר בשל שינויי האקלים, יש למנוע הצטברות גורמים שיכניסו לחצים מקומיים, מכיוון שמערכת מוחלשת תתקשה להתמודד עם מגוון עקות הפועלות עליה במקביל. "הפיתוח באילת המתבצע בימים אלה, ובמיוחד לאורך חופיה, צריך להיעשות בצורה רגישה יותר מכפי שנעשה כיום", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, בהתייחסה לתוכנית פיתוח של עיריית אילת המתבצעת כיום ונוגסת בקו החוף. "עבודות הפיתוח המתקיימות כיום בחופי אילת מתעלמות משיקולים סביבתיים בצורה שאינה יכולה להיחשב כסבירה במצב של הידרדרות המערכת האקולוגית".