בלי גדרות, אל השדות: הצצה לבית שעושה כבוד לנוף

בני הזוג ושני ילדיהם עברו מתל אביב הסואנת לישוב קהילתי ציורי, שהיה בעבר קיבוץ שפורק מנכסיו. את ביתם, שעיצוב הפנים המוקפד שלו משרה אווירה נינוחה ואוורירית, תכנן האדריכל כך שנוף השדות ילווה את מבט השוהים בתוכו לכל אורכו וגובהו

אביטל ברוידא | פורסם:08/10/2021
צילום: קרין רבנהמבט אל המטבח ופינת הטלוויזיה בקומת הקרקע (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהאלון בהיר מלווה את הריהוט בבית (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנההאי המרכזי במטבח הוא גם שולחן האוכל של המשפחה (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהמבט מפינת הטלוויזיה אל החלל הציבורי (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהפינת ישיבה בקומה העליונה (צילום: קרין רבנה)
שכונות של בתים צמודי קרקע מקבלות את פני הבאים לישוב הקהילתי משמר דוד, שהיה פעם קיבוץ בעל אותו השם. הקיבוץ, שמוקם במזרח השפלה ושייך למועצה האזורית גזר, פורק מנכסיו בסוף המאה שעברה, לאחר שסבל מבעיות כלכליות לאורך כל שנותיו וחובותיו נעמדו על 70 מיליון שקלים.
צילום: קרין רבנהאדריכלות סובבת נוף: החלל הציבורי פתוח אל נוף השדות ללא מחיצות (צילום: קרין רבנה)
במסגרת הסכם הפירוק החזיר הקיבוץ את כל אדמותיו למנהל מקרקעי ישראל. המנהל שינה את ייעוד הקרקעות מחקלאות למגורים, ושיווק כ-350 מגרשים לבנייה פרטית ביישוב החדש, שהתמורה ממכירתם עברה לכיסוי חובות הקיבוץ לבנקים .שיווק המגרשים לקהל הרחב החל בסוף 2007 ומאז נבנו בו שלוש שכונות של בתים צמודי קרקע. למרות שהתב"ע החדשה כללה גם מגרשים לשטחי תעשייה ומסחר, בינתיים נבנו בישוב רק מבני מגורים.
צילום: קרין רבנהפשוט מבחוץ, מרהיב מבפנים: מבט אל דלת הכניסה (צילום: קרין רבנה)
השכונה הצעירה מבין השלוש החלה להתאכלס במהלך 2021 ובאחד מבתיה ביקרנו. בני הזוג, בת 36 ובן 41, הם מהנדסת מכונות ומהנדס חשמל, הורים לבן שש ובת שלוש, שעברו לכאן בסוף השנה הקודמת מהעיר הגדולה, תל אביב.
על המקום שמעו מחברים שכבר בנו פה בית. בני הזוג נרשמו למכרז של שכונת ההרחבה השלישית, שבה שווקו כ-140 יחידות, וזכו במגרש המשקיף לשדות בהיקף החיצוני של היישוב. השניים בנו את ביתם, חצי מדו משפחתי, בגודל 330 מ"ר שעליו בנו בית בגודל של 230 מ"ר. יחד עם שכניהם למבנה הדו משפחתי, שכרו את שירותיו של האדריכל דוד קואהן, שתכנן שני בתים שונים בחלוקה הפנימית אך בעלי שפה אדריכלית זהה כלפי חוץ.
צילום: קרין רבנהמהעיר הגדולה אל השדות הירוקים (צילום: קרין רבנה)
"האתגר המרכזי שפגש אותי בפרויקט היה להכניס את הנוף לתוך הבית", מסביר האדריכל. "ניסיתי לטשטש את הגבולות, להיות בתוך הבית ולהרגיש בחוץ". הוא עשה זאת באמצעות פתיחת החזית האחורית לכל אורכה כלפי השדות, בעוד שחזית הכניסה הפונה לרחוב סגורה הרבה יותר. "המטרה השנייה", הוא מוסיף, "הייתה לייצר חלל ציבורי גדול, מזמין ומחובר, שבו המטבח הוא המרכז וכל החללים האחרים מתארגנים סביבו".
צילום: קרין רבנהמבט אל פינת הישיבה והמטבח החיצוני שבחצר האחורית (צילום: קרין רבנה)
עם תחילת הבנייה, צרפו בני הזוג לפרויקט את מעצבת הפנים שיר שטיגמן, אשר אחראית על עיצוב הפנים וההלבשה של הבית. "היה לי חשוב לקחת מעצבת, כדי שמישהו יראה את המכלול ויצור קו עיצובי שממשיך את אותו הסגנון לאורך כל הבית", מסבירה אם המשפחה. "יש דברים ופרטים שאנחנו לא ראינו, והיא, כבעלת מקצוע, מיד שמה לב והתייחסה אליהם בעיצוב".
צילום: קרין רבנהדוד קוהאן ושיר שטיגמן במרפסת הקומה העליונה (צילום: קרין רבנה)
שטיגמן עשתה מעט שינויים במיקום הקירות הפנימיים, אך עיקר עבודתה התמקד בתכנון הנגרות המותאמת אישית בכל חדרי הבית, בבחירת החומרים ובהלבשת החללים השונים. "הנגרות היא העיקר כאן", מסבירה המעצבת. "היא מייצרת את הקו האחיד וההמשכי של הבית והיא נעשתה כולה אצל נגר פרטי".

קו נגרות אחיד

גרם מדרגות בטון מוביל מהרחוב אל הכניסה הראשית לבית. הדלת נפתחת אל קומת כניסה רחבה, שממנה ניתן להביט ישירות נוף השדות שנפרש בצדו האחורי של הבית. הנוף הוא שחקן מרכזי כאן, והאדריכל דאג שיופיע בכל מהלך ומבט, לאורך ולגובה הבית.
צילום: קרין רבנהגרם מדרגות בטון מוביל אל הכניסה (צילום: קרין רבנה)
סלון ומטבח פתוחים זה אל זה ממלאים את מירב הקומה, שמרוצפת בבטון מוחלק ומסתיימת בקיר וויטרינות לכל אורכה של החצר. הסלון והמטבח מקבילים זה אל זה ופונים אל קיר הצד של הבית, שבו משובצים שני חלונות גדולים המביטים אל גינת הצד והבית השכן.
צילום: קרין רבנהדלת הכניסה נפתחת אל החלל הציבורי שבו סלון ומטבח (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהקיר ויטרינות לכל אורכה של החצר (צילום: קרין רבנה)
המעצבת שטיגמן עטפה את הקיר המרכזי במערכת נגרות המשלב בין אלון בהיר לצבע להבן, ונמשכת לכל אורכו וגובהו. מערכת הנגרות מכילה בתוכה ספסל ישיבה עמוק לאורך החלון, מדפי נוי פתוחים במרכז וארונות אחסון בהיקף. הסלון שפונה אליה מרוהט בגוונים תואמים עם שטיח שחור-לבן, ספה ארוכה ודקיקה באפור בהיר ושתי כורסאות מעץ.
צילום: קרין רבנהמערכת הנגרות שיצרה שטיגמן כוללת ספסל ישיבה וחללי אחסון (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהאלון בהיר וצבע לבן בקיר הנגרות (צילום: קרין רבנה)
המטבח שממוקם מאחורי הסלון ממשיך את אותו קו חומרי בסיסי ומחולק לשני פסים מקבילים שאורך כל אחד מהם 5.70 מטר. הפס האחורי של הארונות הגבוהים נצבע בלבן, ובמרכזו אי עבודה, והפס הקדמי עשוי מעץ אלון בהיר ובו משטח שחור שמשני צדדיו יחידות אחסון. אותו פס קדמי משמש גם כעמדת ההכנה המרכזית במטבח וכשולחן האוכל המשפחתי.
צילום: קרין רבנהמבט אל המטבח, שכולל גם את שולחן האוכל המשפחתי (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנה (צילום: קרין רבנה)
"לפעמים יש לאנשים קיבעון בנוגע לשולחן אוכל", מסבירה המעצבת. "שולחן אוכל לא הכרחי בכל בית ולכל משפחה. כאן למשל אוכלים רוב השנה בחצר, ושם נמצא שולחן האוכל, ואילו בפנים יש רק אי גדול המשמש כדלפק אכילה בגובה בר".
צילום: קרין רבנה (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנה"שולחן אוכל לא הכרחי בכל בית ולכל משפחה": מבט אל המטבח והסלון (צילום: קרין רבנה)
בהמשך למטבח, מוצנעת מעט מהחלל המרכזי, נמצאת פינת הטלוויזיה המשפחתית. ספת רביצה כהה פונה אל שידת טלוויזיה מנגרות לבנה ואלון בהיר, ולצדה ספריית ברזל קלילה בצהוב.
צילום: קרין רבנהמעבר למטבח, מוצנעת מהחלל המרכזי, נמצאת פינת הטלוויזיה (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהספת רביצה בפינת הטלוויזיה, פונה אל שידת נגרות וספריית ברזל קלילה (צילום: קרין רבנה)

מטפסים אל פינת המשפחה

גרם המדרגות מוסתר מאחורי קיר המטבח הארוך מוביל למרתף, שבו ממ"ד ואזור משחק, ולמעלה לקומת חדרי השינה. אל הממ"ד יורדות מדרגות בטון מחופות עץ אלון כהה, וכלפי מעלה עולות מדרגות 'מרחפות' המקובעות בין שני קירות ומחופות באותו סוג עץ. ברקע אל מולן, עולה חלון ורטיקלי לגובה שתי הקומות וצופה לעבר החצר והשדות.
צילום: קרין רבנהגרם מדרגות "מרחפות" עולה אל הקומה העליונה. חלון ורטיקלי חושף את הנוף (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהפינת הטלוויזיה בקומה השנייה, תחומה במעקה ברזל שחור (צילום: קרין רבנה)
הקומה השנייה מרוצפת פרקט אלון ובמרכזה פינת טלוויזיה תחומה במעקה ברזל שחור הצופה אל גרם המדרגות האוורירי. הנגרות ממשיכה באותו קו נקי שנראה בקומה התחתונה, עם ארון טלוויזיה בגווני לבן ואלון בהיר בתוספת ורוד פודרה, המשמש גם לאחסון משחקים. מול ארון הטלוויזיה מוקמה ספה קטנה בגוון אפור על גבי שטיח בהיר. "כאן אנחנו מבלים עם הילדים בערבים אחרי המקלחות ולפני השינה", מספרים בני הזוג. מסביב לפינת הטלוויזיה מסודרים חדרי השינה והרחצה.
צילום: קרין רבנהמול ארון הטלוויזיה מוקמה ספה קטנה בגוון אפור ולצדה שטיח בהיר (צילום: קרין רבנה)
יחידת ההורים מחולקת לאזור התארגנות קדמי ואזור שינה פנימי יותר. הכניסה אליה היא דרך מבואת ארונות בגדים בגווני לבן ואלון, ומולם חדר רחצה עם חלון ויטרינה גדול לנוף.
צילום: קרין רבנההכניסה אל יחידת ההורים: מבואת בגדים מובילה אל חדר השינה (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהקירות עם חלונות גדולים לנוף לצד מיטת ההורים (צילום: קרין רבנה)
בחדר הרחצה הבהיר אריחי טרצו אפורים ברצפה שממשיכים על קיר המקלחון. שני קירות הצד במקלחון מחופים אריחים לבנים. מול המקלחון קיר אריחים לבנים עם רובה שחורה, המשמש רקע לשולחן כיור מאלון בהיר עם משטח לבן. אזור השינה פנימי יותר, ומוקף קיר בגוון תכול אפור ושני קירות עם חלונות גדולים לנוף.
צילום: קרין רבנהבחדר הרחצה הזוגי: קיר אריחים לבנים עם רובה שחורה (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהחלון ויטרינה גדול בחדר הרחצה הזוגי. המקלחון חופה באריחי טרצו אפורים (צילום: קרין רבנה)
חדר הילדים המשותף נמצא בצמוד לחדר ההורים ובו ארון בגדים לבן ומיטות עץ פשוטות. "תכננו את החדר הזה בכוונה כך שיהיה קל לשינויי בהתאם לגדילת הילדים", מסבירה המעצבת. חדר הרחצה הצמוד אליו מתאפיין אף הוא בגוונים בהירים עם רצפת אריחי טרצו אפורים, קירות אריחים לבנים ריבועיים ושולחן כיור המשלב מסגרות לבנה ונגרות בגוון פיסטוק. בהמשך הקומה עוד שני חדרי שינה לעתיד, המשמשים עכשיו כחדר עבודה וכחדר אורחים.
צילום: קרין רבנהמבט ממבואת חדר השינה הזוגי למסדרון הקומה העליונה (צילום: קרין רבנה)
צילום: קרין רבנהחדר הרחצה הנוסף בקומה משלב נגרות בצבע פיסטוק (צילום: קרין רבנה)

נוף ללא גדרות

חזית הוויטרינות השקופה, שרצה לכל אורך קומת הכניסה, מכניסה את נוף השדות פנימה ומאפשרת מעבר ישיר והמשכי החוצה הן מהמטבח והן מהסלון. באותו אופן, גם המרפסת האחורית משמשת כהרחבה של הבית במשך רוב ימות השנה.
צילום: קרין רבנהבחצר האחורית: פינת ישיבה, מטבח חוץ ושולחן אוכל (צילום: קרין רבנה)
במרפסת האחורית מוקמו פינת ישיבה, מטבח חוץ עם שולחן אוכל המשמש גם לאירוח, וכר דשא למשחק. בשטח שנותר בהיקף המגרש נשתלה גינה קטנה המורכבת מצמחי תבלין, ירקות ושיחים שבעתיד ייצרו הפרדה נוספת מהבית השכן, שתמשיך את חומת ההפרדה הנמוכה. עם זאת, החצר הקדמית פתוחה לגמרי כלפי השדות שנמשכים עד לאופק, מרחוק אפשר לזהות את ההרחבה של קיבוץ חולדה הסמוך.
צילום: קרין רבנהקיר ההפרדה הנמוך לבית השכן (צילום: קרין רבנה)
מהקיבוץ לא נותר שום זכר, אפילו הבריכה הציבורית עומדת נטושה וסגורה, ובמבנה שהיה חדר האוכל הקימו מרכז חוגים מקומי. כיום, אין בישוב דבר לבד מ-350 בתים פרטיים וכמה גנים לגיל הרך. לאחרונה התווספו גם מכונות אוטומטיות לקניית חלב.
איך זה לעבור מעיר שהכל בה במרחק הליכה ליישוב כפרי שמחייב נסיעה ברכב? "זה נכון שבשביל כל קנייה וכל טיפול רפואי צריך לצאת מהיישוב, ולכן כל משפחה צריכה שתי מכוניות ליד הבית. יחד עם זאת יש כאן קהילה צעירה ופעילה שלומדת איך לחיות ביחד ולייצר תוכן משותף ליישוב".
(דוד קואהן)תוכנית קומת הקרקע ((דוד קואהן))
דוד קואהןתוכנית הקומה העליונה (דוד קואהן)
נגרות: גלעד פוגל. מסגרות: מטאל ג'י, אולג רומנובסקי. בטון מוחלק: בומנייט פיתוח. אלומיניום: נועם נאור. דלת כניסה: ג'ובראן. שיש: שיש וינקלר. תאורה: אור עד, אסף וינברום. אומנות: קארמה קולקטיב. ריהוט ואקססוריז: אייטמס, פרט ליבינג, טולמנס דוט, פיק אפ.
לכתבה זו 38 תגובות
הוספת תגובה