סביר להניח שאין הורה בארץ שיש לו ילדים קטנים או מתבגרים, שלא מוטרד משימוש יתר של ילדיו במסכים. בשנים האחרונות הטכנולוגיה והמדיה נוכחים כל כך בכל תחום בחיינו, וכבר מזמן הם הפכו למשמעותיים ולהכרחיים. בקרב משפחות מסוימות, הדבר הופך לבעיה של ממש - כזאת שפוגעת באיכות החיים ובתפקוד השוטף.
ד"ר אילן טל, מומחה לפסיכיאטריה, יזם מהלך ייחודי שבאמצעותו כל משפחה יכולה לנסות ולהתמודד עם התופעה - בחמישה מפגשים, שכל אחד מהם יועבר כאן מדי שבוע.
3 צפייה בגלריה
ילד וטאבלט
ילד וטאבלט
"חלק בלתי נפרד מהם". על ילדים ומסכים
(צילום: Shutterstock)
"כולנו נעזרים, מחוברים וצורכים טכנולוגיה ודיגיטל בלי הפסקה - ובהרבה מאד הזדמנויות. הנה, אפילו כאן, אנחנו בעצם נעזרים במסך לטובת השיח בנושא. השימוש הרב במדיה מאפיין את כולנו, אבל בעיקר בני נוער וילדים, מגיל בית ספר ומעלה", אומר ד"ר טל, "הם גדלו לתוך העולם הזה, הם לא מכירים משהו אחר. המסך הפך להיות חלק בלתי נפרד מהם".
"במקרים מסוימים, ההנאה שאנחנו מפיקים ממשחק או מצפייה בתוכן דיגיטלי גורמת להפרשת חומרים במוח - כמו בלקיחת חומרים ממכרים. חוקרים רבים מנסים להבין איפה עובר הגבול בין שימוש רגיל/נפוץ/נורמטיבי, לבין תופעת ההתמכרות ואובדן שליטה"
ואת השפעות עידן הקורונה, שבו גם הלימודים נכנסו אלינו הביתה דרך מסכים קטנים, אנחנו עדיין לומדים. "התקופות שבהן בילינו הרבה זמן בבית, בבידודים ובסגרים, רק החמירו את הנטייה של כולנו לשימוש יתר בטכנולוגיה, מעבר למה שחשבנו", הוא מסביר, "רגשית, הקורונה הביאה לדלדול כוחות שלנו ההורים, ולפעמים להתעוררות של קשיים חדשים או כאלה שחזרו על עצמם. לפעמים אנחנו רוצים לטפל במשהו אבל אין לנו את הזמן או המשאבים לפנות לטיפול".
קראו עוד:
3 צפייה בגלריה
מתבגרים ומסכים
מתבגרים ומסכים
"לא מכירים אחרת". מתבגרים ומסכים
(צילום: Shutterstouck)

איך השפעות השימוש המוגזם באות לידי ביטוי? "שימוש יתר במסכים עלול ממש לפגוע בהתפתחות התקינה ובתפקוד של הילדים, ולהשפיע לרעה על מצבם הנפשי. הוא הופך למוקד בלתי פוסק לקונפליקטים או למאבקי כוחות בתוך המשפחה, בבית, ולעיתים גורם להורים להרגיש חסרי אונים מול נער או נערה - שמצידם רק צוללים עוד ועוד למסך.
"לפי המחקרים, אנחנו רואים שהשפעת משחקים וירטואליים על המוח יכולה להיות דומה להשפעת חומרים. במקרים מסוימים, ההנאה שאנחנו מפיקים ממשחק או מצפייה בתוכן דיגיטלי, גורמת להפרשת חומרים במוח – כמו בלקיחת חומרים ממכרים. בשנים האחרונות אנשי מקצוע וחוקרים רבים מנסים להבין איפה עובר הגבול בין שימוש רגיל/נפוץ/נורמטיבי לבין תופעת ההתמכרות ואובדן שליטה".
באמת אפשר לטפל בתופעה בחמישה מפגשים? "תלוי עד כמה המצב בבית מורכב, ואם, ועד כמה, ההורים נמצאים בעצמם בעמדה של שינוי. חמשת המפגשים מעלים חמישה בסיסים, שרבים מאיתנו יבינו ויוכלו ליישם. הבסיסים הם - עלינו להכיר בתופעה ובסיבות להתפתחותה, עלינו להוריד את הסטרס שלנו לפני שאנחנו פונים לילד שלנו, היחידה ההורית צריכה לעבוד יחד ובשקט, יש צורך בגבולות חכמים - וכל התהליך נעשה בדיאלוג מלא עם הילד ובהשתתפותו. הבנת הבסיסים הללו היא כבר דבר חשוב ואצל חלקנו, היא תספיק. מי שירגיש צורך, יוכל להמשיך לטיפול המלא".
לפני שצוללים למעשים, ד"ר טל מעלה גם קשיים שעלולים, ואולי צפויים, לעלות בדרך. "מניסיוני, יש שני אתגרים מרכזיים - הראשון הוא מצב שבו היחידה ההורית מפוצלת, כועסת וחסרת שקט. אם אנחנו ההורים, לא נושמים לכל זה, ומול זה, לרוב נטעה ונבלבל את הילד שלנו. המכשול השני הוא שאלת הגבולות שאנחנו מציבים לילדים שלנו, על מה מתעקשים ועל מה מוותרים. כדי לשמור על הישגים לאורך זמן, אנחנו חוזרים ומתרגלים את הדברים שוב ושוב. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיהיו רגרסיות, ובמקרים כאלה אפשר לשוב ולצפות כבר במשהו מסוים, להתמקד טוב יותר בגבול, לחזור לדיאלוג או לכלים להורדת מתח - לפי הצורך".
3 צפייה בגלריה
מתבגרים ומסכים
מתבגרים ומסכים
"חוקרים מנסים להבין - איפה הגבול"
(צילום: Shutterstouck)

תוכנית הטיפול העצמי

"אנחנו יצרנו טיפול עצמי המיועד להורים, שדרכו הם יוכלו לקבל כלים להפחתת השימוש המוגזם במסכים", ד"ר טל מפרט את התהליך, "נערוך כאן 'מיני טיפול עצמי', בחמישה מפגשים. כל אחד מציע כלים משיטות טיפול שונות כמו טיפול משפחתי, הדרכת הורים, טיפול בנוער, טיפול בסטרס ועוד. כל מפגש, בכל שבוע, יכלול שלבים ובהם אבחון השימוש המוגזם, ניסוח המטרות ההוריות והחזון ההורי, דרכים להפחתת סטרס כלפי התופעה, הצבת גבולות, וכאמור שלל כלים מעשיים. היום נתחיל לברר - מה זה זמן מסך מוגזם ומתי השימוש הופך לבעיה, ואולי אף לבעיה חמורה?
"ננסה בקצרה לתת שלושה סימנים שיסייעו לנו לזהות שימוש יתר בעייתי, מתוך מגוון רחב של סימנים שקיימים, או במילים אחרות - ננסה לתת את הקריטריונים הראשונים המאפיינים דביקות יתר למסך. אלה רק שלושה סימנים, אבל הם משמעותיים ושווה לשים אליהם לב. בשלב השני, נגדיר לעצמנו את היקף השימושים של ילדינו במסכים".

השאלונים

אם טרם צפיתם בסרטון שמופיע במעלה הכתבה, אנא עשו זאת. לאחר מכן שאלו את עצמכם:
- האם זיהיתם שיש משחק ספציפי שגורם לילדים שלכם לאבד שליטה? למשל לכעוס או להתפרץ, לשכוח ללכת לשירותים או לאכול?
- האם שמתם לב שהנער/ה פונים למשחק או למסך כשהם מרגישים עצבניים, חרדים, מדוכאים, כשמשהו לא הלך להם בבית הספר או עם הסובבים?
- האם הילדים, או המתבגרים, מסתגרים בחדרם וממעטים לדבר אתכם? וכאשר הם כן עושים זאת, האם הם מדברים בעיקר על המשחק/הטורניר/ מה קרה ברשת - ופחות ופחות על חוויות בחיים האמיתיים?
כמה שעות הילד/ה משתמשים/ות בממוצע בימים שבהם יש בתי ספר וגני ילדים?
0-1
1-2
2-3
3-4
4-5
5-6
6-7
7 ויותר
כעת, חשבו את התוצאה שלכם, ורשמו אותה בצד. בשבוע הבא, במפגש השני, נבין את מפחיתים את הסטרט ההורי - סביב סוגיית המסכים של הילדים, ובעצם בכלל.
ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית, מפתח הטיפול העצמי לשימוש מוגזם במסכים