14
850 ועידת התחבורה 2021

תחבורה חופשית בקורקינט חשמלי או באבל, ואולי אפילו בדרך אחרת

מנכ"לים של שתי אלטרנטיבות פופולריות לנסיעה עירונית הגיעו לוועידת התחבורה של ynet ו"ידיעות אחרונות" וסיפרו על תכניות העתיד, מה מונע התדקמות מהירה יותר ומתי לא ניתן יהיה לרכוב על המדרכה עם בירד

ynet | פורסם:22/11/2021
(צילום: אולפן ynet)
לא רק תחבורה ציבורית. עכשיו נדבר על עוד דרכים להתניידות במרחב הציבורי הפקוק ואיתנו איתי רוגטקה, מנכ"ל באבל דן בתל אביב ולצדו יניב ריבלין, מנכ"ל חברת בירד. לפני שנתחיל, אולי תוכלו להציג בקצרה מה החברות שלכם עושות ואם תוכלו, הציעו פתרונות להתניידות יותר טובה. נתחיל עם איתי.
"באבל דן הוא בעצם רובד של תחבורה שיתופית בקבוצת דן שמטרתו להסיע בקווים גמישים כשמסלול הקו נקבע בהתאם לביקושים בזמן אמת. נוסע פותח אפליקציה, קובע נקודת מוצא ויעד והמערכת מציעה את זמן הנסיעה והתעריף. אנחנו מפעילים כיום למעלה מ-200 נהגים".
למה בעצם צריך את השירות הזה? הרי יש קווי תחבורה ציבורית ואפשר להשקיע את תקציב הסבסוד של הנסיעות בבאבל באוטובוסים.
"באבל דן זוכה לאהדה ציבורית מאוד משמעותית, הביקושים שלנו מאוד גבוהים והגדלנו את הצי ב-20%. אנחנו מספקים מענה לחורים שקיימים בתחבורה ציבורית ומאפשרים לאנשים לעבור מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית שמשמרת אותה רמת נוחות".
אז יניב ריבלין, השירות שלכם זה בעצם קורקינטים להשכרה באזור תל אביב ,נכון?
"לא רק בתל אביב. אנחנו כרגע בקרוב ל-10 ערים ברחבי ישראל מדרום לצפון, כולל באילת. אנחנו רוצים להתרחב לכל עיר כי אנחנו מאמינים שהשירות יכול להוות פתרון להורדת הגודש בכבישים וליצירת אקלים טוב יותר".
אצלכם הנסיעות קצרות אני מניח.
יותר קצרות מבאבל, בממוצע 2 ק"מ. ההגדרה היא 'פתרון לק"מ', הראשון והאחרון"
צילום: אביגיל עוזי (צילום: אביגיל עוזי)
רק נסביר כי "פתרון לקילומטר" הוא זה בו כשאני יוצא מתחנת הרכבת, יש לי עוד מרחק קצר שאותו אפשר לעשות באמצעות כלים שיתופיים. אבל בתוך מהפכת המיקרו-מוביליטי, יש גם מי שחשים שביטחונם האישי כהולכי רגל נפגע. איך אפשר להתמודד עם הסוגייה הזו?
"אנחנו בעיצומו של תהליך ויש שיפור מתמיד בארבע שנים מאז שהתחלנו".
השאלה היא איך שומרים על הביטחון של הולכי הרגל, יש לכם דרך לפקח על אופי הרכיבה?
"חשוב לעשות אבחנה בין כלים שיתופיים לפרטיים. מכיוון שאנחנו חברת טכנולוגיה לקחת צעדים שיעזרו בהיבט הרכיבה. לדוגמה עיריית תל אביב ביקשה לעשות הגבלת מהירות אז בכיכר רכין אפשר לנסוע רק 15 קמ"ש, אנחנו מחברים קסדה לכלי ועוד פתרונות. עכשיו גם השקנו מהלך שלא יאפשר לנסוע על מדרכות ויגיע לישראל בחודשים הקרובים".
בהתייחס לסוגיית הפרטיות. אנחנו גם יודעים שמה שמונע פגיעות בהולכי רגל ונסיעה על המדרכה הם שבילי אופנים. מה החסמים שמונעים פיתוח שבילי אופניים בעיקר מחוץ לתל אביב?
"אני קורא לכל ראשי הערים לבצע שבילי אופניים בצורה מאוד פשוטה בדומה לתל אביב. ברחוב בו בנו שביל אופניים לא מזמן גדלו הנסיעות בבירד פי 3. זה ללא ספק הפתרון".
צילום: דנה קופלאיתי רוגטקה מנהל bubble Dan, דן תחבורה ציבורית (צילום: דנה קופל)
איתי, מה החסמים שמונעים קידום אלטרנטיבות לרכב הפרטי. דיברנו על נתיבי אופניים, נתיבי העדפה, איזה עוד חסמים אתה מזהה?
"אני חושב שההשקעה בחדשנות צריכה להתכנס לפתרונות משולבים. אנחנו רואים למשל - אצלנו בתוך הבית - אפליקציית HOPON שמסייעת לכרטס ולהזמין נסיעות או לתכנן נסיעה. אם אפשר היה כשמתכננים נסיעה היום לראות את ההיצע של באבל, ושהנוסע יחליט בעצמו האם מתאים לו לנסוע באוטובוס ולבצע חילוף או שאני קו ישיר בבאבל. אבל אין תחליף לתשתית איכותית כדי לאפשר אמינות, דיוק, רציפות של השירות. וככל שיסללו יותר נתיבי תחבורה ציבורית, כך נוכל לתת שירות יותר אמין".
מדהים כמה תוספות שירות זה מה שחוזרים עליו שוב ושוב בוועידה, אני רוצה להודות לשניכם, תודה רבה לכם.
לכתבה זו 14 תגובות
הוספת תגובה
14

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
8.

ראשית חשוב שיהיה רישיון נהיגה על קורקינט או אפניים כי הצעירים והילדים ממהרים ולא מעניין אותם דבר , בנוסף הם מרכיבים נוסע נוסף שאף הוא מסכן את החיים גם שלהם ושל הולכי רגל. וגם מחליקים ונדחפים בין מכוניות . אחוז המתאבדים האלה גדול ממספר חולי הקורונה שמתו. אולי יתעורר משהוא אחראי ויתן מענה לכל השערוריה הזו .לדעתי חיי בני אדם לא נחשבים בעני מקבלי החלטות. גם אם הם חושבים שזה מוריד זהום ?

7.

על המדרכה פוגע בהולכי רגל, על הכביש מסכן חיים ועל שבילי אופניים מפריע לאופניים לא ממונעים. צריך להבין שאי אפשר לסלול נתיב לכל כלי תחבורה כי פשוט אין מקום. כיוון שרוכבי הקורקינט מתאפיינים בחוסר ציות טוטאלי לחוקי התנועה הם צריכים להיות אסורים בחוק

comment-2-comment

זה לא הליכה, 20-30 קמ"ש זה קצת מאמץ אבל לא ביג דיל.

6.

comment-2-comment

אמנם זה אסור חוקית, אבל חלק גדול מרוכבי הכלים החשמליים לא מודעים לזה שחוקי התנועה חלים גם עליהם.

5.

באבל זה סה"כ אוטובוס או מקסימום מונית שרות. לא צריך להוסיף את המילה שיתופית לכל דבר. זה לפחות יותר זול מבירד שאין לזה שום הצדקה כלכלית

comment-2-comment

זה לא דומה לאוטובוס או למונית שירות שיש להם מסלול קבוע. אתה מחליט שבא לך לנסוע מכיכר רבין לשדרות החי"ל, אז הבאבל יורכב מכל הנסיעות שבמקרה חופפות בדרך ובזמן. אם לא היית מחליט אז אותו באבל היה עובר במסלול אחר.

4.

תיאוריה וטסט לאופניים חשמליים

3.

2.

1.

אבל עדין כל רוכב אחראי שדואג לבריאות שלו מעדיף לרכב על המדרכה. כי בכביש נוהגים ברברים. ומי שלא מבין שהבעיה היא בברברים ולא בקורקינט או באופניים יגלה שאלו שנוהגים בפראיות עושים את זה רק בגלל שהם לא הגיעו עדין לגיל של רישיון נהיגה ואז הם יביאו את הטירוף שלהם לכביש עם מכונית.

comment-2-comment

ויש גם תאונות בין רכבים וזה נגמר במכת פח ועם קורקינט במוות. לא קשור לברבריות. הרכב לכביש, המדרכה לאיש. קורקינט זה משהו חדש שאין לו תשתית ולכן לא מתאים לארץ עד שתהיה תשתית.

comment-2-comment

אין מספיק שבילי אופניים. במיוחד בערים מחוץ לתל אביב. לדוגמה בנתניה, שבה אני גר, מנהל התשתיות בעיר מעלה תמונות שלו רוכב על אופניים עם הנכדה ליד הבית, אבל לא דואג לסלול דרכים חדשות ולצבוע את הישנות. ולכן, בבוקר אני נאלץ לרכב לרכבת על כביש תוך סיכון עצמי, או , במקום שכן יש שבילים, לפלס את דרכי בין אנשים, כי אין סימון וזו מבחינתם מדרכה.

comment-2-comment

הם לא מתאימים לכביש וגם לא למדרכה, אך לצערי אין כמעת נתיבים כאלו בארץ

לכל התגובות
0