7

50 גוונים של ורוד: רוזה כהה כבר שתיתם?

היין שהתחיל את חייו עם השם הבלתי נסבל, "יין סמוק", זוכה בשנים האחרונות לפריחה מוצדקת ולסקס אפיל שלא נראה כמותו בעולם היין: אחרי שהכרנו את יינות הרוזה ולמדנו לחבב אותם, הגיע הזמן לצלול לעומק ולהכיר גם את ההבדל בין הצבעים השונים - מה זה יין ורוד כהה, מתי נכון לשתות אותו ועל איזה בקבוקים הסומלייה שלנו ממליץ?

אבירם כץ | פורסם:24/09/2021
אם כבר הבנו שאדומים בהירים כיף גם לשתות צוננים בקיץ, עכשיו הגיע הזמן לדבר על יינות רוזה כהים, כאלו שמתאימים דווקא לסתיו ולא לקיץ.
הרוזה, הוא יין שהתחיל את דרכו עם ההגדרה "יין סמוק", ומאז עבר שנים של התעללות מצד היצרנים לצד תהילה מפוקפקת (מי אמר רוזה מתיאוס?), זוכה בשנים האחרונות לרנסאנס מוצדק בהחלט ולסקס אפיל שלא נראה כמותו בעולם היין.
יינות הרוזה החיוורים מפרובאנס, בבקבוקים מעוצבים, מככבים היום כמעט בכל מסיבה נוצצת, ועדיף על יאכטה. היינות האלה מעולם לא נראו טוב יותר בוורוד. וזה משמח, כי בסופו של דבר אי אפשר להשוות בין ההשפעה של הסלב על קהל הצרכנים ובין ההשפעה של מבקרי היין, נחשבים ככל שיהיו. וכך הרוזה, תפס מקום לגיטימי בכוסות של כולנו, זו השורה התחתונה וזה מה שחשוב.
צילום: shutterstock50 גוונים של רוזה (צילום: shutterstock)
על אף שמדובר כנראה באחת משיטות הייצור העתיקות ביותר (שנבעה בעיקר מחוסר בידע ובטכנולוגיה), הפריצה הגדולה של הרוזה לעולם הגיעה אחרי מלחמת העולם הראשונה, עם רוזה פורטוגלי קליל, מעט תוסס, מתקתק, בבקבוק פחוס בעיצוב ייחודי - הרוזה הזה של מתיאוס (יחד עם לנקרס, רוזה פורטוגזי נוסף מאותו הז'אנר), כבש את העולם ושבר בערך כל שיא מכירות אפשרי, כשהשיא מגיע בשנות השמונים, אז מתיאוס לבדם הגיעו לכמעט 40% מסך כל הייצוא של יינות פורטוגליים שאינם מחוזקים (פורט, מדיירה), עם מכירות של 3.25 מיליון תיבות בשנה.
בארה"ב יינות הזינפנדל הסמוקים עשו חייל, אלא שהשנים שעברו מאז לא היטיבו עם הסגנון החנפני, המתוק והפשוט הזה, ונדמה שרוזה הפך למשקה משוקץ, או לפחות לא משהו שאנין טעם ישתה. אבל בעשור האחרון הכל התאזן ויינות הרוזה - יבשים, פריכים, רעננים ומדויקים - תפסו את מקומם הראוי, והסגנון המתוק נותר הרחק מאחור, וטוב שכך.
צילום: shutterstockרוזה כהה דורש תשומת לב מיוחדת (צילום: shutterstock)
את יינות הרוזה מייצרים בשתי טכניקות עיקריות: האחת היא להשרות את הענבים על הקליפות (שהרי הפיגמנט של הצבע מצוי בזג, קליפת הענב), ופשוט להרחיק את הקליפות ברגע שהגענו לצבע ולתוצאה הרצויה. בדרך כלל מדובר בעניין של כמה שעות, בטח לא יותר מיממה. שיטה שנייה היא סחיטה ישירה של הענבים, כך שהקליפה הנמחצת משחררת מעט צבע. יינות רוזה המיוצרים בשיטה זו יהיו לרוב בהירים יותר (מה שמכונה vin gris, "יין אפור"). לעתים משלבים בין שתי הטכניקות.

המלצות ליינות רוזה כהים

אחרי כל ההקדמה הזו, אני רוצה לדבר דווקא על יינות רוזה אחרים, היינות בצבע ורוד כהה, שהם יינות כבדים יותר, פאנקים יותר, אלו שלא מתאימים ללגימה בלתי מחייבת על יאכטה, אלא מתאימים יותר ללוות בכבוד ארוחת ערב, ודורשים תשומת לב.
טכניקות הייצור כאן לא תמיד שגרתיות, והתוצאות לחלוטין מקוריות ולא דומות כמעט לשום רוזה שטעמתי לפני כן. פנים רבות יש לרוזה ובזמן שאתם לוגמים ומנסים להפנים את ההבדלים, קבלו כמה המלצות על יינות רוזה שהם הכי רחוקים מהצבע הורוד המתחף (רוב היינות המוזכרים מיוצרים בכמויות קטנות, שווה לבדוק עם היבואנים היכן ניתן להשיג).
Une Rose de Blancs, La Senda 2019
כאן מדובר ביין רוזה, כלומר אי אפשר להתווכח עם הצבע - ורוד כהה ומהפנט - אבל הוא מיוצר מענבים לבנים בלבד (פלומינו ודונייה בלאנקה). היין התיישן בחביות "אדומות", כלומר חביות שבהן התיישן קודם לכן יין אדום (מזן מנסייה), כך שהלבן הפך ורוד.
לפעמים אילוצים טכניים (לא נשארו חביות או מיכלים לשים בהם את היין הלבן באותה שנה, כך הם לפחות מספרים) מולידים דברים נפלאים. מעבר לצבע, היין קיבל גוון טעם מתובל, מינרל על גבול המלוח. ממש אפשר להרגיש את טביעת האצבע העדינה של המנסייה - היין האדום שהתיישן לפני כן באותה חבית. יש שם גם רמזים של וניל, ובכלל, מרגישים נוכחות נעימה מאוד של החבית.
זה מוזר להרגיש חבית ביין שאפשר לשתות אותו כמו מים (בחיי, ממש הייתי צריך להתאפק לא לחסל את הבקבוק לבד תוך רבע שעה), ולאהוב את נוכחות החבית, אבל הבנתם את הרעיון, אני מקווה. מדובר ביין מלא סתירות, יצור כלאיים שנולד מחוסר ברירה, או סקרנות מוזרה, שורה תחתונה זה טעים, מרתק ואחר.
ייבואן: bonvivantlv, מחיר: 149 שקל, 052-5565578
LA SALADA, Con Barbas Y A Loco 2019
"תנו להן זקנים והן תשתגענה", כך אומר הפתגם הספרדי, שנתן את שמו ליין. על התווית הצבעונית יש איורים של נשים עם זקן, וגם היין עצמו לגמרי אנדרוגינוס. יש כאן 70% ענבי שארל-לו, זן לבן נפוץ בפנדס (משמש בעיקר בתעשיית הקאווה), והשאר ענבי סומול (זן מקומי איזוטרי) אדומים. האם מדובר ברוזה כהה? באדום בהיר? לא ברור, אבל כשזה טעים למי אכפת.
תמונה כללית
שימו לב, מדובר ביין שהוא לגמרי לא לכל אחד: הוא קצת מלוח ומלוכלך, יש בו רעננות "לבנה", מצד אחד, ו"חספוס" אדום מצד שני.
ייבואן: bonvivantlv, מחיר: 159 שקל, 052-5565578
ARNDORFER, Rosa Marie 2019
הרוזה של אנה ומרטין ארנדורפר קרוי על שם בתם הבכורה (לא לדאוג, גם השתיים האחרות זכו ליין על שמן), עשוי ענבי צוויגלט, אולי הזן הבולט ביותר מבין הזנים האדומים האוסטריים, שתססו על קליפות ענבי גרונר ולטלינר, הזן הלבן הלאומי של אוסטריה.
תמונה כללית
התוצאה היא רוזה בעל צבע עז ונוכחות, ומאידך כזה שמרחף בחך ונעלם כלא היה, מותיר זיכרון ארוך בפה. זו מחמאה, למען הסר ספק. יש כאן הרבה תותים באף וקצת תבלינים, לי קפץ טימין, וקו מינרלי דק שמלווה הכל. היין עכור (היין לא מסונן ועם התערבות מינימלית) וטהור. ואם זה נשמע לכם כמו סתירה פנימית, פשוט תטעמו ותבינו כי יש דברים שגם לי קשה להסביר.
ייבואן: עסיס, מחיר: 146 שקל, 054-5877630
KETO NINIDZE, Nakes Ojaleshi 2019
אוג'לשי הוא זן גיאורגי ייחודי ולא נפוץ במיוחד. קיטו נינידז'ה היא יצרנית זעירה המפיקה (ביקב של משפחתה) כמויות מזעריות של כמה סוגי רוזה. מהיין הזה, רק כדי לסבר את האוזן, יוצרו 350 בקבוקים בלבד. יש בו אשכוליות אדומות ותות עץ כמעט בוסרי, עם מרקם שממלא את החך וסיומת מינרלית. זה יין לא מתחנף בעליל שלא נופל לשום משבצת מוכרת, צריך לבוא אליו עם ראש פתוח, ולהתמסר. אני התאהבתי.
ייבואן: עסיס, מחיר: 159 שקל, 054-5877630
MAXIME MAGNON, Rose Mettise 2018
מקסים מאניון הוא אחד היצרנים המובילים באזור קורבייר שבדרום צרפת. כאן יש לנו רוזה כהה מסחיטה ישירה של גרנאש, קריניאן, סיסנו וגם גרנאש לבן.
תמונה כללית
היין תסס במיכלי בטון והתיישן בחביות ישנות, מה שהוסיף לנפח ולמורכבות. זה יין שבהחלט יידע להתיישן כמה שנים טובות ואף להרוויח מזה. תות, דובדבן ורימון נותנים כאן את הטון, ובפה זה מרגיש כמעט יין אדום. אפילו הייתי ממליץ לא לשתות אותו קר מדי. רוזה מלא ועשיר ללוות ארוחת ערב רצינית.
ייבואן: בורגון קראון, מחיר: 140 שקל, 052-3335238
DOMAINE de L'HORIZON, Rose 2018
עוד רוזה מהלנגדוק-רוסיון בדרום צרפת, הפעם על טהרת הגרנאש, מגפנים בוגרות בנות 70 שנה, שנסחטו ועברו השרייה קצרה (5 שעות) על הקליפות ואז תססו והתיישנו בחביות. גם כאן מדובר ברוזה עז צבע עם יכולת התיישנות. זה יין אלגנטי, עם פירות אדומים טריים באף, והפה אינטנסיבי ושופע הדריות ומינליות. היין מורכב וארוך, והוא הולך מצוין עם צלחת גבינות או מנות בשר לבן (עוף, חזיר).
ייבואן: הכפתוריה, מחיר: 240 שקל, 052-6133926
LOPEZ de HEREDIA, Vina Tondonia Rosado Gran Reserva 2009
באחת הפעמים האחרונות (והבודדות) ששתיתי את היין הזה במדריד, הסומלייה כינה אותו "חד קרן", פשוט "כי זה יין שלא קיים באמת, וכמעט בלתי אפשרי להשיג בקבוק", הוא הסביר. היין מיוצר בכמויות קטנות ובכל העולם נלחמים על בקבוקים של הדבר המוזר הזה.
זה רוזה מריוחה (גרנאש, טמפרניו ומעט ויורה), מכרם טונדוניה המפורסם של היקב, שמתיישן לפחות ארבע שנים בחביות ויוצא לשוק מעל עשור אחרי הבציר. איכשהו, הוא מצליח לשמר רעננות, והוא לרגע לא מרגיש כמו יין בגילו, והוא מלא מורכבות ונוכחות.
היין פרחוני, יש בו טעמים של דובדבנים מיובשים ואפילו שמץ של עור, לצד נוכחות של עץ - וכל אלה הם ממש לא דברים שפוגשים ביינות רוזה. בקיצור, זה באמת חד קרן, יין מהחלל החיצון.
ייבואן: אלדד לוי, מחיר: 350 שקל, 058-4700001
Les Clans, Chateau d'Esclans 2019
אמנם זה אחד היקבים שהכי מזוהים עם השופוני על היאכטות, אבל מתחת למעטה הדאווין מסתתרת עבודה סופר רצינית של בחירת ענבים קפדנית וייננות מהמעלה הראשונה.
"לה קלאן", הרוזה הגבוה (כמעט הכי) של היקב, הוא כזה ששותים בארוחה רצינית, שיודע להתמודד גם עם תבשילי בשר כבדים (בחורף האחרון שתיתי אותו לצד חמין בצהרים והיה מצוין).
אמנם צבע היין בהיר ביותר, והכותרת הבטיחה ורודים כהים, אבל כמו שפולניות זה אופי ולא מוצא, ככה גם הבהירות הכמעט שקופה הזו יודעת לשקר.
יש כאן בלנד של גרנאש עם ורמנטינו, ענב לבן, שנסחטים בעדינות ללא השרייה ארוכה על הקליפות, וכאמור מדובר ביין "רציני" מאוד, כזה שתסס והתיישן קרוב לשנה בחביות, חלקן חדשות.
אחוזי האלכוהול גבוהים יחסית לרוזה (מחוזות ה-14%), ואיכשהו הכל עובד באיזון מושלם. זה יין פרחוני עם פרי רענן, בעל חמיצות גבוהה למדי, וטעם של עץ שעוטף הכל, אך כמעט ואינו מורגש. זה רוזה שמתנהג כמעט כמו יין לבן שחולם להיות אדום.
ייבואן: יין בעיר, מחיר: 250 שקל
אבירם כץ הוא איש יין ממסעדת הבסטה בתל אביב
לכתבה זו 7 תגובות
הוספת תגובה
7

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
4.

יין כתום כבר שתיתם ? חפשו את הישראלים ותופתעו

comment-2-comment

3.

2.

עם מה כדאי להתחיל?

1.

comment-2-comment

comment-2-comment

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה