לא רק אדום: למה צבע המים בבריכות ליד ים המלח משתנה?

מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה והמכון הגיאולוגי בודק מדוע בריכות משנות את צבען באזור ים המלח, בדיוק כמו שקרה עם המאגר שנצבע באדום בצד הירדני. אז למה זה קורה? ולאילו עוד צבעים המים משתנים - חוקרות מסבירות

ד"ר שרית אברני, ד"ר נדיה טויטש וד"ר רויטל בוקמן | פורסם:14/09/2021
סביבתו הייחודית של ים המלח לא מפסיקה לספק הפתעות. בימים האחרונים הרשת געשה בעקבות צילום מרהיב של בריכה לחופי ים המלח, שמימיה אדומים כדם!
צילום: מתוך הרשתות החברתיותהמים הפכו לאדומים (צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
למרות הסנסציה היפיפייה, בהחלט ניתן להגיד שזו אינה תופעה מפתיעה או ייחודית רק לים המלח וצבעי מים כאלו ניצפו גם באגמים רדודים נוספים בעולם – כשהסיבה לכך היא בדרך כלל פריחת אצות. אלא שבבריכות שליד ים המלח יש בכל זאת ייחוד: מחקר חדש המתבצע בשיתוף של אוניברסיטת חיפה והמכון הגיאולוגי - הראה שבריכות אלו משנות את צבען לאורך השנה במגוון צבעים רחב, מירוק עמוק דרך טורקיז בוהק, אדום ועד שחור. המחקר שואף להבין את הקשר בין שינויי הצבעים המרהיבים, כימיית המים הייחודית לים המלח, והמיקרוביולוגיה שעברה התאמה לסביבות קיצוניות.
ממחקרים קודמים ידוע שהבריכות לחופי ים המלח נמצאות בתוך בולענים שנוצרו כתוצאה מהמסת מלח בתת הקרקע' בעקבות נסיגת המפלס בעשרות השנים האחרונות. הבולענים מהווים סביבה הידרולוגית מיוחדת המחוברת באופן תת קרקעי וניזונה ממי תהום, מי שיטפונות ומי ים המלח החודרים לבולענים.
צילום: צוות המחקרשלוש בריכות, שלושה צבעים שונים (צילום: צוות המחקר)
צילום: צוות המחקרוגם כחולה (צילום: צוות המחקר)
כאשר ההרכב הכימי של מי הבולענים נבדק, נמצא שלכל בולען הרכב ייחודי משלו המשתנה לאורך השנה. בעזרת מיצוי החומר התורשתי (DNA), המחקר יאפיין את האוכלוסיות המיקרוביאליות בכל בריכה לאורך השנה. תוצאות ראשוניות מחזקות את ההיפותזה שצבעם המשתנה של המים קשור בשילוב הייחודי של ערבוב מים במליחות גבוהה ומים מתוקים, מה שמשפיע על הרכב האוכלוסיות המיקרוביאליות בבריכות.
המחקר ממשיך להתפתח, ובעזרת צילומי רחפן ומצלמות שטח, החוקרות המובילות את המחקר מצפות לתעד את שינויי הצבע לאורך השנה, לאפיין את התנאים ההידרולוגיים הייחודיים, וכן לבדוק האם הפריחות המשגשגות בתנאים קיצוניים, גם רעילות.
צילום: צוות המחקראוספים דגימות מאחת הבריכות (צילום: צוות המחקר)
צילום: צוות המחקרלא רק אדום. בריכה ירקרקה (צילום: צוות המחקר)
חשוב להדגיש שסביבת הבולענים מסוכנת ואין להתקרב אליהם בלי ליווי מקצועי מחשש לקריסה. לכן, כל מי שמתעניין בתופעה יוצאת הדופן הזו ומעוניין לסייע, או רוצה להצטרף כסטודנט לקבוצת המחקר הרב-תחומית, מוזמן ליצור קשר.
את הכתבה כתבו:
ד"ר שרית אברני, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה.
ד"ר נדיה טויטש, מנהלת האגף לגיאוכימיה וגיאולוגיה סביבתית, במכון הגיאולוגי
ד"ר רויטל בוקמן, החוג למדעים-גיאו-ימיים, בית ספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה.
18

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
8.

מדובר באירוע על-טבעי, אין לזה שום הסבר אחר.

comment-2-comment

ואפילו פשוט

7.

6.

משפחת עופר הבעלים שואבים לנו את פלא הטבע העולמי וכולם שותקים הבולענים כתוצאה של הרס ידי אדם אחד שמתעשר בלי סוף

comment-2-comment

על איזה "נזק ללא הופכין שיוצרים מפעלי ים המלח" את כותבת???.

comment-2-comment

5.

לא להאמין כמה חסרי שכל יש לנו בישראל.

comment-2-comment

זה היה מעביר את אותו מסר בדיוק. מספיק עם שנאת החינם.

comment-2-comment

ולידיעתך באותו הלילה גם היה שם חושך! צירוף מקרים?

comment-2-comment

4.

3.

2.

ראיתי דברים דומים באוסטרליה. המקומיים לא נכנסו למים שהמים האדימו...

1.

שרית, ממך הייתי מצפה ליותר... איזו כתבה רדודה. יותר קל היה פשוט לפרסם מודעת חיפוש אחר דוקטורנטים עם פירוט המחקר במקום להשקיע בכתבת יח"צ רדודה. וכבר ידוע לכולם כבר שהפריחה היא לאו דווקא של אצות אלא בעיקר של ארכאה, תשאלי את אהרון אורן :). אל תתנו יד לרדידות

comment-2-comment

העלוב האמיתי הוא אתה. הכתבה מתאימה ברמתה לקהל היעד ומדיום בו התפרסמה. נמאס מגברים לבנים פריווילגים וקנאים שלא יודעים לפרגן לקולגות.

comment-2-comment

ואת ישראל...

comment-2-comment

comment-2-comment

אך מניין הסקת מהו צבע עורו? ומה קשור צבע עורו לעובדה שהוא טיפוס ביקורתי, קרתן וצייקן?

לכל התגובות
0