2

"חוקרים פרטיים": מה בין בלשנות לבלשות?

כיצד משתנה השימוש בשפה לאורך החיים ומהן ההשפעות של הדובר/ת אותה ובאילו נסיבות

פרופ׳ רות ברמן | פורסם:21/05/2022
קורה, שכאשר שואלים במה אני עוסקת ואני עונה "בלשנות", מגיעה התגובה: ״אהה, את כותבת ספרי מתח?" התשובה שלי היא כן ולא, כי גם חקר הלשון (מילה שממנה גזורה "בלשנות") כמו כל מחקר מדעי, גורם לעוסקים בו להתחקות אחרי חידות בתחומם. אצלי, שתי החידות המשולבות זו בזו הן: (א) מה היא "העברית החדשה" ו-(ב) כיצד היא מתפתחת לאורך החיים מינקות ועד בגרות.
ברקע לשאלות אלו שלבים שונים בחיי: כילידת דרום אפריקה, ספגתי תרבות דוברת אנגלית בבית-ספר ציבורי לבנות ותרבות יהודית ועברית בבית הוריי וב"תלמוד תורה". שני יסודות אלה שימשו בסיס לעיסוקיי מאז עליתי לישראל בגיל 19.
צילום: אדריכלית גל קליין ממשרד יער אדריכלים (צילום: אדריכלית גל קליין ממשרד יער אדריכלים)
תחילה, עסקתי בלימודי חינוך ובהוראת אנגלית כשפה שנייה (בבאר שבע, בירושלים ובניו יורק). באוניברסיטה העברית, עזרתי לערוך מחקר אמפירי רחב-היקף על הוראת האנגלית בישראל (שפורסם ב-1969).
בשנות ה-60 עברתי לאוניברסיטת תל אביב הצעירה, שבה הקמתי את המחלקה לבלשנות ובה אני נמנית עד היום עם הסגל האקדמי. באותה תקופה ערכתי את סדרת ספרי הלימוד "אנגלית לדוברי עברית". שני יסודות שהצבתי בספרים אלה מנחים אותי מאז: הדומה והשונה בין עברית ושפות אחרות (כאן, אנגלית) והצורך לקשר בעבודת הבלשן בין צורות הלשון [forms] לבין השימוש בהן [functions] בהקשרים שונים – שיחה, סיפור ועיון, בכתב ובעל פה. דוגמה לקשר בין צורה ותוכן, אפשר לראות למשל, בפעלים בבניין נפעל – שמחקרים מראים שהוא בניין קשה ומסובך - המופיעים כבר אצל פעוטות (דוגמת נשבר, נשפך) כאמצעי להתחמק מנטילת אחריות על מעשה.
בלימודי הדוקטורט עברתי לחקור את העברית החדשה, נושא שכמעט לא עסקו בו בבלשנות המודרנית. התמקדתי בפן הסטרוקטורליסטי של המשפטים (תחביר) והמילים (מורפולוגיה) – למשל, בספרי משנת 1978, "מבנה העברית החדשה". עבודה זו ואחרות ערכתי במסגרת המודל הפורמלי שיצר נעם חומסקי. מודל זה ידוע כ-"דקדוק גנרטיבי" שעל פיו לכל אדם יכולת מולדת לייצר (generate) אין-ספור משפטים בשפתו. בהמשך הצטרפתי לבלשנים אחרים, שהתנגדו לתפיסתו של חומסקי, שלפיה מספיק מודל פורמלי אחיד כדי לתאר את כל השפות בעולם. לכך גם התווספה דעתי, כי על הבלשן להתחשב לא רק במבנה השפה שהוא מתאר, אלא גם במי מדבר/ת אותה ובאילו נסיבות.
צילום: אדריכלית גל קליין ממשרד יער אדריכליםפרופ' רות ברמן (צילום: אדריכלית גל קליין ממשרד יער אדריכלים)
מכאן, התחלתי לחקור את לשונה המתפתחת של בתי לצד ילדים אחרים דוברי עברית כשפת אם במושב שבו חייתי בעקבות נשואיי ליצחק ברמן המנוח. יש המכנים אותי "האמא" של חקר רכישת השפה בארץ, עיסוק שאילץ אותי, למזלי, לנצל את הידע שצברתי על מבנה העברית כדי להסביר איך השימוש בשפה משתנה לאורך החיים - לפי גישה מחקרית הנעה מ-form to function וחוזר חלילה.
מאז, אני מתחקה אחרי מסלול התפתחות השפה (בדקדוק, במילון ובשיח) מהילדות המוקדמת עד לבגרות. שני פרויקטים בין-לאומיים שהובלתי סייעו לשים את העברית על מפת העולם. בראשון, בשיתוף עם הפסיכו-בלשן דן סלובין, חקרנו כיצד ילדים בני 3 עד 9 ומבוגרים, דוברי חמש שפות-אם, מספרים סיפור על פי אותו ספרון תמונות. בפרויקט השני, בדקנו כיצד ילדי בית-ספר, מתבגרים ומבוגרים משבע ארצות, מספרים סיפור אישי ומחברים חיבור עיוני. מכל עבודות אלו עולות תוצאות עקביות: (א) מסלול התפתחותי ממושך מילדות עד בגרות, (ב) כבר בגיל שלוש ילדים הם "דוברי שפה ילידיים", הם יודעים למשל בעברית לעצב פעלים על פי מערכת בנייני הפועל בניגוד לשפות אירופיות, אבל (ג) לוקח להם עד גיל ההתבגרות להפוך ל"דוברים מיומנים" , המסוגלים לנהל שיחה, לספר סיפור וגם לחבר טקסט עיוני, ו-(ד) יכולות אלו מושפעות כבר מן ההתחלה מתשתיות מוחיות גנטיות לצד השפעת תשומה מן הסביבה, ובראש ובראשונה מאופי שפת אמם המסוימת (עברית, ספרדית, טורקית).
בתקופה זו של הקורונה, כשאני מתקרבת לגיל 90, אני עסוקה בכתיבת ספר עם עמיתה היושבת בספרד, ובו אנו שואלות כיצד מתפתחים תחומי ידע ושימוש לשוני שונים מילדות לבגרות - מנקודות מבט משולבות של מדעי המוח, פסיכולוגיה התפתחותית ובלשנות כללית.
צילום: עודד קרני, לעפרופ' רות ברמן מקבלת את פרס ישראל מידי שרת החינוך (צילום: עודד קרני, לע"מ)
לסכם את הקריירה שלי עד כה (ועוד היד נטויה): עבודה רבה ומאומצת (איך אמר תומס אדיסון, ׳ההצלחה היא 10%השראה ו-90% זיעה׳), חדוות יצירה אדירה, נחת מהתלמידים שהעמדתי וכיף חיים בשבתונים וכנסים שהביאו אותי לכל פינות תבל והפגישו אותי עם חברים טובים ואנשי מקצוע מעולים.
ולסיום: הבלשות בחקר הלשון הביאה לי תוצאות ותובנות רבות ועדיין נותרו חידות רבות, והרי זהו האופי והיופי שבעולם המחקר המדעי.
רות ברמן, לבית אהרונסון, פרופסור אמריטה לבלשנות, אוניברסיטת תל אביב וכלת פרס ישראל לחקר הבלשנות, שנת תשפ"ב. חברת האקדמיה הלאומית למדעים.
"חוקרים פרטיים" הוא מדור דו-שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' עדו קמינר ופרופ' יעל אלואיל מהאקדמיה הצעירה הישראלית
זהו המחזור הרביעי של טורים מדעיים של בכירי החוקרים בישראל, אשר נפתח בשבוע החגיגי של יום העצמאות וחוגג את המדע הישראלי. אחת לשבועיים, נפרסם טור קצר העוסק בסוגיה מדעית מרתקת ובהשלכותיה, בתחומי מדעי הרוח, החברה, החיים והמדעים המדויקים. במחזור זה, בולטת השתתפותם של חוקרים בכירים זוכי פרס נובל, פרס ישראל ופרס א.מ.ת וחברי האקדמיה הישראלית למדעים הכותבים על מסעם המדעי. לטורים הקודמים - לחצו כאן.
לכתבה זו 2 תגובות
הוספת תגובה
2

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
1.

מרגיש לי לא מונגש לציבור הרחב

comment-2-comment

0
מצב לילה
מצב לילה