52

שגריר ישראל ביקר בראמן הכי טוב ביפן: "צלחת עולה רק 20 שקל"

"מסעדות בטוקיו הן כמו תל אביב על סטרואידים": בעקבות כתבה שפורסמה ב-ynet על הראמן הכי טוב ביפן, ביקר שגריר ישראל גלעד כהן בחנות הראמן של מאסמוטו אואדה בטוקיו, והבטיח: בפעם הבאה אני מגיע עם חומוס

הדר סתיו | פורסם:19/01/2022
בשנות השבעים למד מאסמוטו אואדה מספר בישול איך להכין מנת ראמן ופתח בטוקיו יחד עם אשתו מקום קטן שמגיש רק ראמן. עם הזמן, מנת הראמן של אואדה, שמאז כונה "אלוף הראמן", הלכה והשתכללה עד כדי שלמות וצברה לה קהל אוהדים נאמן, שסוגד למנה המסורתית וחוזר למקום הקטן שוב ושוב.
בראיון שערך איתו לאחרונה אמיר קמינר לקראת צאת הסרט הדוקומנטרי אודותיו "אלוף הראמן: תבואו כל יום" (משודר ב-yes דוקו), סיפר אואדה על המנה שאותה הוא מכין כבר עשרות שנים. אבל אז, בעקבות הכתבה, סיפורו של אואדה הגיע גם לשגריר ישראל ביפן, גלעד כהן, שהחליט לבקר בראמנייה הקטנה ולהתרשם מהמנה בעצמו.
צילום: ג'ון דאשבקשגריר ישראל ביפן גלעד כהן עם השף אואדה ואשתו קאזוקו (צילום: ג'ון דאשבק)
"לא הכרתי את המסעדה למרות שהיא מאוד ותיקה בטוקיו וגם ממש קרובה לשגרירות", מודה השגריר. "שלחו לי את הכתבה שפירסמתם ב-ynet כמה וכמה חברים שאמרו לי 'גלעד, לך תבדוק'. קראתי את הכתבה ואמרתי לעצמי שאני חייב ללכת לשם. הודענו לבעלי המסעדה שהשגריר יגיע, והם התרגשו מזה מאוד. באותו יום גם הבמאי של הסדרה הגיע, ישבנו יחד על הבר, אכלנו ודיברנו. יש במסעדה הזאת בסך הכל 6-8 מקומות ישיבה ואואדה הכין לנו את הראמן במקום. סיפרתי לו שקראתי עליו והגעתי בעקבות הכתבה, והוא שמח מאוד ואפילו ביקשתי ממנו שילמד אותי להכין ראמן והוא נתן לי לנסות להכין ראמן בעצמי".
"היפנים כמו בסרט נע - באים, שואבים את המרק פנימה ברעש והולכים. במערב, כשאוכלים ברעש זה נחשב ללא מכובד, אבל אצל היפנים זה להיפך - כשהם אוכלים בצורה כזאת זה מראה שהם חשים ומריחים את המרק מכל גווניו עם כל החושים, לכן זה סימן של כבוד"
המאסטרו מאסמוטו אואדה מייצג דור הולך ונעלם של מסעדנים ביפן, שיצרו מקום ואוכל שלא ניתנים לשיחזור. בנותיו או נכדיו של אואדה לא מתכוונים לרשת את העסק, ולכולם ברור שאחרי שאואדה ילך לעולם שכולו טוב, המסעדה תיסגר. בני הזוג משלימים עם כך שכשזה ייגמר - זה ייגמר.
צילום: באדיבות yes דוקומאסמוטו אואדה בפתח המסעדה שלו (צילום: באדיבות yes דוקו)
"שאלתי אותו מי יירש את המקום אחרי לכתו, והוא ענה לי 'אף אחד לא יירש אותי, כשאני אמות אז גם העסק ייסגר'. אני אוהב מאוד את המקומות האלה כי זו באמת יפן של פעם, המסורתית, של אנשים מבוגרים שאלה כל חייהם. את יושבת ליד לקוחות שמגיעים אליו והוא יודע בדיוק מה הם אוכלים, הם באים כמו בסרט נע - באים, שואבים את המרק פנימה ברעש והולכים. בשבילנו במערב, כשאוכלים ברעש זה נחשב ללא מכובד, אבל אצל היפנים זה להיפך - כשהם אוכלים בצורה כזאת זה מראה שהם חשים ומריחים את המרק מכל גווניו עם כל החושים, לכן זה סימן של כבוד".
"האוכל ביפן זו באמת סצינה - יש הרבה מקומות קטנים וברים של אנשים שהם בני 80 שזה התפקיד שלהם בחיים, כמו בסרטים. אלה אנשים שזה החיים שלהם, הם נותנים את כול נשמתם ועושים את זה 40-50 שנה וזה מה שהם יודעים לעשות הכי טוב"
מה אכלת שם ואיך היתה החוויה? "הזמנתי את הראמן סויה עם אטריות, היה טעים. שתיתי את המרק שהוא בדרך כלל שמן יותר וכאן הוא עשה אותו פחות שמן. השף היה מאושר שגמרתי הכל מהצלחת - כמו אמא ששמחה שהבן שלה מסיים את האוכל. אמרתי לבמאי שנמשיך לעשות דברים ביחד, כי התפקיד שלי הוא להיות גשר בין יפן לישראל, לייצג את ישראל פה, ולחשוף את ישראל לתרבות היפנית ולהביא קצת מניחוחות יפן. אני רוצה באמצעות הקשר הזה להביא בעתיד שפים מישראל ומיפן לבשל ביחד בסמינרים משותפים.
"אנחנו חוגגים השנה 70 שנה ליחסים הדיפלומטים בין ישראל ליפן, והולכים לעשות סדרה של אירועים וגם קולינריה היא חלק מהעניין. אני למשל הולך עוד שעה לאירוע של טעימות סאקה. תרבות האוכל פה חשובה מאוד. הלכתי לא מזמן לטורניר סומו ואחרי זה הלכנו למסעדות שמגישות רק צ'אנקו נאבה - סוג של מרק שזה מה שהסומואים אוכלים. ראמן ואודון זה המאכלים המסורתיים וזה כייף כי דרך זה אנחנו חושפים את התרבות הישראלית וגם את הישראלים לתרבות היפנית".
צילום: סוזי אוקובו כהן (צילום: סוזי אוקובו כהן)
"הראמן שאכלתי עולה 800 ין שזה בערך 20 שקלים לצלחת ענקית, סושי עולה בערך 30 שקלים, קופסת בנטו גם 30 שקלים - זה זול. מסעדות מישלן זה מחירים אחרים, אבל האוכל העממי המסורתי הוא מאוד זול. יפן לא כל כך יקרה כמו שחושבים"
הבטחת לשף שתחזור עם חומוס ועם מתכון, אתה מכין חומוס בבית? יש חומוסיות ביפן? "השף אמר לי שהוא רוצה מאוד ללמוד איך מכינים חומוס, אז אמרתי לו שפעם הבאה אביא לו חומוס. אני מתכנן להכין אצלי בבית חומוס וטחינה, ולהביא לו גם את המתכון וגם צנצנת גדולה של חומוס תוצרת בית.
צילום: ג'ון דשבקהשגריר גלעד כהן לומד מהמאסטרו איך להכין ראמן (צילום: ג'ון דשבק)
"אני בשלן חובב בעצמי - אני מכין טחינה, גולאש, שקשוקות, לזניות, כל מיני מאכלים. בישלתי הרבה לילדים שלי כשהיינו בארץ, אני אוהב לבשל. הולכת לצאת גם תוכנית אוכל שאני משתתף בה, זו תכנית טלוויזיה שמלווה שגרירים לארוחות צהריים שהם מבשלים, כדי לחשוף את המטבח שכל שגריר מגיע ממנו. אכין להם שם אוכל ישראלי – שקשוקה, סלט, טחינה, דברים שמייצגים את המטבח הישראלי. אני אקנה פיתות או שנאפה בעצמנו ונפתח בקבוק יין ישראלי מצוין. אחתוך סלט ישראלי קצוץ עם לימון ושמן זית, ואולי אכין גם פלאפל, נראה. אני נהנה לעמוד במטבח עם סינר וכוס יין".
כמה זמן כבר לא אכלת חומוס? "הגעתי לפה באוקטובר, אני מארח הרבה אירועים בבית ויש כאן מסעדות של ישראלים שכן מגישים פלאפל וחומוס, אבל זה קצת שונה מבארץ. יש דברים לא רעים, אבל בואי נגיד שאני מתגעגע לחומוס בארץ".
צילום: אלבום פרטי"כייף לעמוד במטבח עם סינר וכוס יין". השקשוקה של שגריר ישראל ביפן (צילום: אלבום פרטי)
ספר על סצנת הראמן ביפן - זה כמו הפלאפל אצלנו? "כן, יש את הסושי והסשימי שהם אוכלים, הראמן פה מדהים, ויש את האודון והסובה שעשויים מכוסמת. מדהים גם לראות איך מכינים סובה - זה מאוד בריא וטעים וזה המאכל שלהם שאוכלים בצהריים. כשהגעתי לפה אמרו לי 'בוא נלך לאכול אוכל טורקי, צרפתי', ואני מיד עניתי שלא באתי לפה בשביל לאכול פסטות, ושאני מתכנן לאכול את האוכל של היפנים.
"האוכל ביפן זו באמת סצינה - יש הרבה מקומות קטנים וברים של אנשים שהם בני 80 שזה התפקיד שלהם בחיים, כמו בסרטים. אלה אנשים שזה החיים שלהם, הם נותנים את כול נשמתם ועושים את זה 40-50 שנה וזה מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. יש להם קהל של לקוחות שמגיעים רק לזה - באים, יושבים, הם לא שואלים 'מה אתה רוצה' כי הם כבר יודעים. לדעתי הם גם לא משלמים, אולי משלמים בהקפה בסוף החודש, לא ראיתי אף אחד שמשלם שם, הם אוכלים והולכים, אולי זה רשום באיזה פנקס.
"היפנים אוכלים ומשמיעים רעשים, יפה לראות את זה - זה מקום קטן, לקוחות יושבים על הבר והוא מכין את זה מולם. רואים את הסיר הגדול, קעריות הרשת של האטריות, שמים ביצה קשה על זה, פשוט נפלא. גם בארץ נכנסה הסצינה הזו של הראמן, אבל לאכול ביפן זה קצת שונה ממה שאוכלים במקומות אחרים. הלכתי לשוק הדגים בטוקיו בשבת ויש שם מסעדות קטנות עם אנשים מבוגרים שעונבים עניבה והם מכינים רק סושי או רק סשימי וזה הכי טרי שיש - ישר מגיע מהים לצלחת וזה נפלא. זה אושר גדול הקולינריה ביפן.
צילום: באדיבות yes דוקו (צילום: באדיבות yes דוקו)
"הראמן הזה היה יוצא דופן, אבל כמובן שיש עוד מסעדות ראמן כאן בכל מקום, ויש תרבות שלמה סביב האוכל. יש אלפי סוגים של סאקה, יש קינוחי שעועית אדומה, ממתקים מוזרים ועולם שלם".
מה הטרנדים הקולינריים הכי חמים שיש עכשיו ביפן? "טוקיו היא המקום עם מספר מסעדות המישלן הכי גדול בעולם, יש כאן הכול: מטבח ברזילאי, צרפתי, איטלקי. טוקיו זה תל אביב על סטרואידים. אבל אני הולך למסעדות היפניות, שם אוכלים הרבה דגים, מאכלי ים, מרקים ויש את הדברים הפשוטים שאנחנו מכירים בארץ אבל זה קצת שונה פה.
"מה שכן, כאן אין את הקשקוש הזה של לטבול את הסושי בטריאקי או במיונז. אנחנו בארץ אוכלים סושי ומטביעים אותו בתוך הסויה וביפן זה לא ככה. אתה תטבול מעט את הסושי בסויה, רק את הדג עצמו, כדי לטעום את הטעם האמיתי של הדג והאורז, ואת זה למדתי פה. בארץ אתה מטביע את זה יחד עם הוואסבי, פה ישימו גם את הוואסבי בין הדג לבין האורז ואז יטבלו את זה מעט בסויה, ויגישו ממש טיפה.
צילום: באדיבות yes דוקוכמו אמא ששמחה שהבן שלה מסיים הכול מהצלחת. מאסמוטו אואדה (צילום: באדיבות yes דוקו)
"המינימליזם של המטבח היפני מדהים, כמו בארכיטקטורה שלהם ובריהוט - היופי שבפשטות ובצניעות שלהם, לא לעשות יותר מדי. הצלחות קטנות ובלי הרבה אוכל בצלחת, הכול עדין ומעט וטעים. זה יפה לראות את סגנון ההגשה היפני והצלחות שלהם".
בתור ישראלי, האינסטינקט זה לא להעמיס אוכל? "יש אינסטינקטים מבית אמא שצריך להתגבר עליהם, אבל במסעדות מגישים ככה וגם בבית כשאני מארח מגישים בצורה הרבה יותר מאופקת. ענף המסעדות בארץ הוא אחד המובילים בעולם, אבל פה עושים את זה אחרת - הכול קצת יותר עדין, לתת לחך להרגיש את הדג הנא ואת האורז".
איך מצב המסעדות ומקומות הבילוי בטוקיו כרגע בעקבות הקורונה? "המסעדות פתוחות אבל לאט לאט האומיקרון מגיע גם לפה, המספרים עולים ומתחילות להיות יותר הגבלות על תפוסה. בינתיים לא ראיתי השפעה כמו שיש בארץ שהמסעדות ריקות, אבל אני מניח שזה גם יגיע לפה כשהגל יתפוס תאוצה ואנשים פחות ילכו למסעדות. אצלם זה קצת שונה מאצלנו - ביפן לא עושים סגרים, אם יש מצב חירום אז העירייה מכריזה על זה ויש נהלים מסודרים. בגלים הקודמים מסעדות נסגרו בשש בערב ולא מכרו אלכוהול. בגלל שיפן היא מדינת אי אז הגבולות סגורים, חובת הבידוד למי שנכנס זה עשרה ימים ואי אפשר להגיע אם אתה אזרח זר".
לסיכום, זה באמת הראמן הכי טוב בטוקיו? "אני צריך לנסות עוד כמה מקומות ואז אני אגיד לך, אני רק ארבעה חודשים פה. היה לי טעים מאוד אבל לגבי השוואות לאחרים אני עוד אעשה את זה, אני לא רוצה לעשות עוול לאחרים. השף הזה עושה ראמן עם הרבה אהבה, מסורת וכבוד, הוא מאוד נעים, חייכן וידידותי וגם רוצה לטעום חומוס אז נעזור לו עם זה".
לכתבה זו 52 תגובות
הוספת תגובה
52

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
31.

כמה כסף ציבורי עוד יישרף לשוא. רק קוקטיילים ואכילה אינסופית בארוחות מיותרות!!

30.

איוו ג'ימה

29.

comment-2-comment

28.

לומד מ2010, ולא יודע עדיין אפילו 30 אחוז. שפה של 100 אלף מילים

comment-2-comment

לפצועי צה"ל-לאמהות חד הוריות-למפגרים-למחוסרי דיור-לאלמנות-למשפחות מרובות ילדים-עיוורים-חרשים-הרשימה ארוכה, תוסיפו עוד לרשימה עד שייפקחו עיני שליטי העם הנחמס...

27.

26.

קדימה כל הכבוד תמשיך ככה

25.

פשוט יקום מקביל. המדינה הכי וואו בעולם

24.

23.

עם ישראל יכול לישון בשקט.

22.

גינזה הצ'יגו,קוניג'יקי הוטוטוגישו בשינג'וקו ונאקיריו.

comment-2-comment

הרבה מסעדות ביפן מסרבות לשתף פעולה עם מישלן

comment-2-comment

21.

עכשיו אני סתם רעב

20.

19.

18.

וכמובן שליש מחיר מראמן בארץ כל יום אני משתגע פה יותר חייב לעזוב

17.

כי ישראל יקרה בטירוף, ויפן סתם יקרה מאוד. שיתביישו (כל אדריכלי הישראבלוף של כלכלת העושק הישראלית).

comment-2-comment

וראיתי שיפן זולה מישראל, הבנתי שזה לא שיפן זולה אלא שאצלנו הכל יקר בצורה מגוחכת.

16.

comment-2-comment

comment-2-comment

15.

זה שאוהבים אותם בישראל לא הופך אותם למאכלים ישראלים

14.

אני גר ביפן כבר שנתיים והאוכל פה לא משהו. זה נחמד שהוא אומר שהטעמים יותר בסיסיים, זה בצורה עדינה להגיד שהאוכל פה תפל.

comment-2-comment

תשאל כל אחד שמבין באוכל, יש שם אוכל איכותי טרי ופשוט טעים.

comment-2-comment

מסעדות לרוב, וברובן האוכל מדהים, טרי, איכותי פשוט טעים

comment-2-comment

13.

לא, לא כולם יודעים.

comment-2-comment

12.

11.

אם התפקיד של השגריר זה להסתובב ולנסות לקרב בין העם היפני לזה הישראלי, אז זה מיותר. זה אולי יעזור מעט מאוד ולטווח המאוד רחוק, ובהחלט לא שווה את ההוצאה הכלכלית הכרוכה בכך. ייתכן שצריך להסתפק בקונסוליה שתעזור לישראלים בחו"ל, ובתוכה יהיה גם מישהו בכיר שתפקידו לקשר בין מקבלי ההחלטות במדינה המארחת לבין אלו שבמדינה שלו. אני אישית לא אוהב לחשוב שבכספי המיסים שלי המדינה מממנת ארוחות עסקים, מסיבות, חליפות יוקרה, צלם, והכל הולך למטרות מאוד מעורפלות כמו "ייצוג". אין בדבר שום תלונה כלפי השגריר הספציפי הזה. כוונתי למשרד החוץ.

comment-2-comment

רק ארבעה חודשים בתפקיד וכבר הספיק לארח הרבה ולהיות בהרבה מסעדות. האם לשם כך נשלח כשגריר? בדק בית במשרד החוץ: עבודה או בילוי גסטרונומי?

comment-2-comment

שהתנצל בפני הביטלס, ששניים מהם כבר מתים, על אי הזמנתם להופיע בישראל. בשביל הבלים כאלה אפשר לשלוח את הכלב שלי

comment-2-comment

comment-2-comment

ומי שלא יודע - לשגריר יש עוד הרבה תפקידים משמעותיים חוץ מלטעום אוכל מקומי ולארח אנשים חשובים בביתו.

comment-2-comment

אתה מסתכל על שעה שהשגריר הלך לאכול ראמן כדי להעריך מה העבודה שלו? הם עושים הרבה יותר בקידום המסחר והקשרים הכלכליים בין המדינות ועוד הרבה דברים אחרים. דווקא ייצוג ישראלים שמבקרים בחו"ל זה החלק המשני. גם לא הבנתי איך ביקור במסעדה של 20 ש"ח למנה זה בזבוז כסף על ארוחות עסקים.

10.

9.

8.

7.

רק 20 שקלים חחח לא יכולים פשוט להנות

comment-2-comment

אתה עשיר לא כולם כמוך

comment-2-comment

רוב הישראלים בארץ לא יכולים להרשות לעצמם לאכול במסעדות במחירים של הארץ

comment-2-comment

6.

ובארץ מקבלים סלמון קפוא שמפשירים וכמות מזערית עטופה בהמון אורז במחיר גבוה

5.

4.

comment-2-comment

comment-2-comment

3.

אין על יפאן ואין על שגריר יפאן. מתי כבר יפתחו את שעריה?

2.

כתבה חמודה ונראה שגם השגריר שלנו אדם נחמד, הלוואי עלי תפקיד כמו שלו

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה