את הסטארטאפ הראשון שלו עשה אבנר צופיוף (69) כשהיה בן 14. אז, בשעות שלאחר בית הספר, נהג ללכת לבקר את בני משפחתו שעבדו במלטשות יהלומים ושם לב לצורך מסויים, שלא קיבל מענה. "העבודה היתה אז שונה לגמרי מהיום", הוא נזכר. "בזמנו, עבדו רק עם יהלומים קטנים, כשהפועלים היו מרוויחים לפי כמות האבנים שהיו מלטשים, אילו חלקים של היהלום ליטשו ומספר השעות שעבדו ביום. הם הלכו לאיבוד מבחינת הפיקוח על העבודה של עצמם והבנתי שצריך לעשות להם סדר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הכנתי פנקסים מיוחדים, בהם היו טבלאות, לתוכן יכלו להכניס את כל הנתונים כדי לקבל שכר מדויק. מכיוון שבאותה תקופה היה פיקוח של ההסתדרות על שכר המלטשים, הדפסתי גם את מחירון ההסתדרות וצירפתי אותו לכל פנקס. נהגתי לעבור במלטשות השונות עם הפנקסים, מאתר את האדם הכי רלוונטי שכדאי למכור לו את הפנקס ואחריו כבר כולם היו קונים. בשנת 99, כשנבחרתי לתפקיד נשיא הבורסה לאבני חן ויהלומים, סיפרתי את הסיפור למוזמנים בארוחת הערב שערכתי לכבוד הניצחון. אני מאד גאה בפרק הזה של חיי".
להצלחה זו שותפות הצלחות נוספות, שצבר צופיוף בעשרות השנים בהן הוא נמצא בעולם העסקים ובפרט בעסקי היהלומים, אבל לא רק הצלחות הוא ידע. גם בכשלונותיו הוא משתף, מכולם, לדבריו, למד.
ל"ביזנס" למעשה נכנס בשנת 1973, לאחר שהשתחרר מהצבא. "לא רציתי לשמוע יותר מיהלומים והתחלתי לעסוק בצילום. אלא שמהר מאד הבנתי שזה לא זה וטסתי לבאזל, היתה לי שם בת זוג. במהלך הביקור אצלה טסנו לסוף שבוע רומנטי בפריז, אחריו היא חזרה לשוויץ ואני נשארתי בפריז כחצי שנה. למדתי את השפה, ועבדתי בכל מיני עבודות, לא כולן הצליחו".
למשל?
"למשל, קניתי חברה שייצרה בובות פרווה לאחר שהבעלים שלה פשט את הרגל. רק לאחר שקניתי אותה הסתבר לי, שמדובר בכ-2,000 בובות פרווה שאין להן ביקוש בכל פריז. בסוף הצלחתי למכור את הבובות למישהו במחיר הפסד. זה לא היה הכשלון היחיד שלי, אבל אני מסתכל אחורה בחיוך, כי מעבר לכך שנשארו לי מאותה תקופה סיפורים וחברים, ככה היה לי בית ספר מטורף למכירות. מכאן, עם הרקע שהיה לי, החלטתי לחזור לתחום היהלומים והקמתי חברה למכירת יהלומים".
המיקוד: מכירות פומביות
זו גם הנקודה בזמן בה צופיוף מגלה את נפלאות המכירות הפומביות ומתחיל להתמקד בהם, מה שהוא עוסק בו עד היום. הוא התחיל להשתתף בכמה מכירות פומביות באותו יום, היה רוכש יהלומים מעזבונות בסכום קטן יחסית, מלטש אותם ומוכר ברווח. "תמיד עבדתי הפוך. מכאן מגיעה ההצלחה שלי לאורך השנים".
שזה אומר?
"לחשוב אחרת מכולם. אם באותה תקופה נהגו להגיע לישראל ולקנות את היהלומים פה, אני קניתי יהלומים במכירות פומביות בפריז, כדי למכור אותם בארץ. עם הזמן, הפכתי חיה של מכירות פומביות ומומחה בלהרוויח מהם. ידעתי לשלם יותר טוב מכולם, כי ידעתי שאשדרג ואמכור במחיר יותר גבוה מכולם. החסינות הפיננסית שלי היום היא תוצאה של אותה עבודה באופן שונה משל השוק".
כך התנהל במשך כעשור, מ-1980 עד 1990, כשבמקביל לפריז, הוא מתפתח בעסקי היהלומים גם בבנקוק, בניו יורק, בהונג קונג ובישראל. בשנת 1990 חזר להתגורר בישראל לאחר שהתחתן ומילא את רצונה של אשתו דאז, להתגורר בארץ. הוא פתח משרד בבורסה ליהלומים, ובמקביל התחיל במכירות פומביות.
"המכירה הפומבית הראשונה התקיימה בשנת 1991 במלון אכדיה. עדיין יש לי במשרד את הקטלוג ההוא", הוא מחייך. "הייתה מכירה מעורבת. מכרתי תכשיטים, יהלומים וחפצי אמנות, הרמתי את הקהל במכירה הזאת. ב-1993 עשיתי היסטוריה כשהבאתי לישראל את האוצרות של הקרמלין למוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר, שהיה במתחם הבורסה ברמת גן. מכרנו אותם במכירה פומבית במסגרת תערוכת אוצרות רוסיה".
מקולומביה לדובאי, דרך פריז
באותה שנה יצר צופיוף קשר עם מכרה של אבני ברקת בקולומביה. "הצלחתי לחדור לשם בניגוד לכל הסיכויים. קיבלתי סחורה בשווי 30 מיליון דולר של אז, שזה לפחות 100 מיליון דולר של היום, וניהלתי את המכירה הפומבית של האבנים בתוך הבורסה של פריז, בתיאום עם המכס ועם המשטרה".
לא רק קולומביה רשומה בפנקסיו של צופיוף כנקודה היסטורית, אלא גם האמירויות ודובאי. "עוד לפני הסכמי אברהם קיימתי מכירות פומביות של יהלומים ושל אבני חן בדובאי. עד היום יש לי חברים משם, אחד מהם הוא אחמד בן סוליים, אחד מאנשי העסקים הדומיננטיים בדובאי ויו"ר מרכז הסחר, שהגיע במיוחד לישראל לחתונה של הבן שלי ב-2017".
צופיוף, שמעיד על עצמו כעל מי שממציא את עצמו בכל פעם מחדש, גם אם באותו תחום, יודע גם לשווק את ישראל כמעצמת יהלומים. למשל, בתערוכת היהלומים הבינלאומית, שהתקיימה בישראל ב-2016.
כשהגיעו לכאן מאות יהלומנים מכל העולם שהעבירו בין ידיהם יהלומים בשווי כולל של מאות מיליוני דולרים, הציג יהלום נדיר בצורת לב בגודל של כ-74 קראט ובשווי שלושה מיליון דולר אז, שפער את פיות כל הנוכחים.
צפו: תערוכת היהלומים ב-2016
(צילום: אבי חי, עורך תוכן: משה גלנץ, עריכה: אסף אושי)
"כאבן גלם היא היתה של 150 קראט והבאתי אותה לישראל, כי פה יש מרכז גדול לייצור ולליטוש אבנים גדולות. זה מסביר למה רוב היהלומים הגדולים בעולם מגיעים לכאן", אמר אז.
ומה לגבי שוק היהלומים המלאכותיים שהפך למאוד פופולרי בשנים האחרונות?
"היהלומים המלאכותיים מהווים שוק קטן מכלל שוק היהלומים", צופיוף מבטל את החשש ברגע. "ככל שבונים עוד בתי חרושת והתחרות עולה, המחיר שלהם יורד. הם חסרי ערך והענף הזה יתמוסס".
מה השקעה טובה יותר היום בעיניך: בורסה, נדל"ן, או יהלומים?
"לרוב, מי שיש לו נדל"ן, קונה גם יהלומים. בתקופת הקורונה מחיר היהלומים עלה ב-20% עד 30%. אני מאמין שמי שקונה יהלומים לטווח רחוק, תמיד ירוויח. במשבר של 2008, אנשים שהשקיעו באגרות חוב או נדל"ן, איבדו את כספם ורכושם, מי שהשקיע ביהלומים הרוויח.
"לפני שנים רבות, אכלתי ארוחת באחת המסעדות הידועות בפריז עם פרופ' אחמד אל עומאר, שהיה היועץ של אנואר סאדאת ז"ל כשהוא היה נשיא מצרים", הוא מספר. "במהלך הערב ניגשה אלינו אישה שאמרה שקוראים לה גב' דואק וזיהתה את המבטא המצרים של אל עומאר. היא סיפרה לנו, שהיא ומשפחתה עזבו את מצרים ב-1967 והשאירו שם את כל הונם, למעט יהלום גדול, שהצליחו לקחת איתם. בזכות היהלום, שהיא מכרה, הם הצליחו לרכוש דירה וגם לממן מאוחר יותר טיפולים רפואיים של בעלה".
"בעקבות הקורונה החלטנו לשנות קונספט"
היהלומים והמכירות הפומביות, כאמור, הם חלק בלתי נפרד מחייו של צופיוף מאז שנות ה-80, אבל היום, לראשונה בחייו, הוא משנה את השיטה. היום הוא מתחיל במכירה פומבית אונליין, במסגרתה יציע באתר הייעודי תכשיטים מעיזבון של אישה עשירה במיוחד, אוסף שעונים נדיר, יהלומים ותכשיטי מעצבים. "בעקבות הקורונה, החלטנו לערוך שינוי קונספט", הוא מסביר.
צפו: למה לנצח נישאר מכורים לזהב?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
המחירים המוצגים באתר נעים בין 100 ל-200 אלף דולר לפריט. אלו סכומים סופיים?
"אלו מחירים התחלתיים, המחיר הסופי ייקבע ביום המכירה עצמו, אבל לא אציע הפעם פריטים בשווי של מיליוני דולרים. אני מתכנן קוקטייל לפני המכירה כדי שאנשים יבואו ויחושו את הפריטים. אני מניח שאחרי הקורונה נעבור למכירות פומביות משולבות. בכל זאת אנשים אוהבים לראות את המוצרים. אנשים אוהבים לגעת בעושר, גם אם הם לא קונים אותו".
יש בישראל מספיק עשירים כדי להשקיע כאלו סכומים?
"המכירה באונליין פתוחה לכל העולם, אבל לשאלתך - בהחלט".
לדבריו, אחד הדברים שמשגעים את העולם כיום הוא שעוני רולקס. "יש היום טירוף סביבם. קונים רולקס בחנות ויום אחרי כבר מוכרים אותו ברווח. במקרה של רולקסים, היד השנייה תמיד יותר יקרה ומדובר במחירים שמגיעים למאות אלפי שקלים לשעון, כי אין מספיק סחורה יחסית לביקוש".
"החלק הרוחני הוא החשוב באמת"
מעבר ליהלומים ולמכירות הפומביות, כל המכיר את צופיוף יודע, שאחד הדברים החשובים במיוחד בחייו הוא ההתמקדות בחיים רוחניים. "החלק הרוחני הוא החשוב באמת", הוא מצהיר. "ככל שמתקרבים לרוח ומרחיבים את הדעת, מבינים את ההבדל בין החשוב לטפל".
6 צפייה בגלריה
"צריך לחפש את הסיבה ולא לטפל רק בסיפטומים". צופיוף עם ד"ר נאדר בוטו
(צילום: אלבום פרטי)
הצהרה נפלאה, אלא שאתה לא ממש עוזב את החומר ומתמקד רק ברוח.
"נכון, כי אני אוהב את מה שאני עושה. עבורי המכירות הפומביות הם חדוות יצירה, בהם באים לידי ביטוי הכישורים, הקשרים והידע שלי.
"הקטע הרוחני התחיל בחיי לפני למעלה מעשרים שנה, כשהגעתי לשלב השאלות", הוא מספר. "אני מאמין שכל אחד מגיע לשלב כזה בחייו. זה רגע בו אתה שואל את עצמך: 'מה בעצם הולך פה? למה אנשים צריכים להיוולד אם יש סבל? מי צריך את הסרט הזה בכלל? אז מתחילים ללמוד. ככל שאני לומד יותר, אני רואה שאני מבין פחות.
"בתקופה האחרונה, אני לוקח קורס ברפואה קוונטית. מדובר ברפואה פורצת גבולות כי בניגוד לרפואה קונבנציונלית, היא מסתמכת על הרוח ולא על החומר. לצערי, הרפואה הקונבציונאלית לא מחפשת לדעת למה יש לאדם לחץ דם גבוה, אלא הרופא נותן מיד כדור להורדת לחץ דם. למה? צריך לחפש את הסיבה ולא לטפל רק בסיפטומים.
"עברתי את כל הסדנאות של ד"ר נאדר בוטו, לרפואה אינטגרטיבית מאחדת, למדתי קבלה ועוד דברים. מדהים להיווכח איך בסוף הכל מתחבר למעלה. כשנכנסים לנושא הרוחני, נפתחים ערוצים, התדרים משתנים.
"אני אוהב לספר את הסיפור על אותו אדם, שנהג ללכת באותו רחוב בכל בוקר ובכל בוקר נפל שוב ושוב לאותו בור שנקרה בדרכו. יום אחד הוא הבין שעליו לעקוף את הבור ואז הבין שעליו ללכת ברחוב אחר. אנשים פה כל הזמן מתבוננים בתוצאה ולא מחפשים את הסיבה. אנשים הופכים להיות רובוטים ולא מוכנים לחפש את הטריגר. אדם שהוא בדאון לא מחפש את הסיבה לנפילה לבור וימשיך ללכת באותו רחוב. התת-מודע שלנו, בתוכו נמצא העבר, מכוון 95% מההתנהגות שלנו, לא בחרנו אותו".
אז מה עושים?
"כדי שמערכת ההפעלה תפעל נכון, עלינו להגדיל את המודע ואת המידע שיש במוח ולהגביל את התת-מודע. צריך שיהיה כל הזמן חומר חדש, לגוון ולשנות ולראות את כל האפשרויות".
איך מקבלים בסביבה שלך את העיסוק שלך בעולם הרוחני?
"אין עם זה שום בעיה, הכל במידה ובמינון נכון".
אתה מאושר?
"מאוד. מאז שהתחלתי ללמוד ועם העבודה העצמית, אני יודע לקבל מצבים לא נעימים באהבה. ליום הולדת 50 שלי הזמנתי חברים מכל מיני נקודות בחיים שלי לסוף שבוע בירושלים, במהלכו הרציתי להם על נושאים שונים בקטע הרוחני. למשל, הרצאה על 'הכעס, הסליחה, והזמן שביניהם'. היה מרתק. כן, אני מאושר. ורגוע".
פורסם לראשונה: 08:17, 21.01.22
