22

"מטוסים מלאים בטלוויזיות הוטסו לארץ": הראשון שעשה "כלכלת בחירות" בישראל

הוא נחשב למטאור פוליטי, החזיק ב-6 תיקי שרים במקביל ואף החזיר את הצבע לשידורי הטלוויזיה בישראל. אבל יורם ארידור ייזכר בעיקר בזכות תוכנית "כלכלה נכונה" שיזם כשר אוצר לפני בחירות 1981. מבצעי ההוזלות שגרמו להסתערות על החנויות, ההטבות הכספיות לאזרחים והביקורת על "טובות ההנאה". חלק ראשון

תמונה כללית
גד ליאור | פורסם: 05/08/2022
צפו: תחילתה של "כלכלת הבחירות" (צילום: נויל האריס)
אביב 1981. המדינה ערב בחירות והחגיגה בעיצומה: עשרות אלפי ישראלים מסתערים על חנויות החשמל ברחבי הארץ. שר בכיר אחד חוכך ידיו בהנאה ועל פניו שפוך חיוך רחב. התרגיל שהמציא זה עתה מצליח מעל המשוער. השם שניתן לתופעה החדשה היה קצר וקליט: "כלכלה נכונה". השר שהמציא את הנחות הענק על הטלוויזיות ומכשירי החשמל כינה את התוכנית בשם שהוא המציא, אולם לכל היה ברור שמדובר בעניין אחר לגמרי - "כלכלת בחירות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חלפו יותר מ-40 שנה והתופעה ההיא לא נטשה אותנו גם בימים אלה. כל מהלך כמעט שמבקשת לעשות ממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד, נחשדת כ"כלכלת בחירות". הרגישות רבה, הטלטלה בכלכלות העולם ובארץ גם היא רבה, ולמעשה לממשלה אסור לבצע ולו מהלך אחד. הכל נחשד כאמור כניסיון לשחד את הבוחרים.
צילום: מיכאל קרמריורם ארידור (צילום: מיכאל קרמר)
דוגמה טובה לכך ניתנה רק לפני שבועות אחדים: ימים ספורים לפני פיזור הכנסת הודיע שר האוצר, אביגדור ליברמן, כי נוכח הזינוק במחירי הנפט בעולם, ולכן גם במחירי הדלק בישראל, הוא יפחית בחצי שקל נוסף את המס על הדלק החל בראשית חודש אוגוסט. מיד קמה סערה. "זה שוחד בחירות", זעקו באופוזיציה. "זה כורח המציאות", השיבו בקואליציה.
הוויכוח נמשך גם כאשר הממשלה דחתה מעט את ייקור הלחם האחיד וניסתה להשפיע על הפחתת ייקור מוצרי החלב, הביצים ואפילו לא הייתה מעורבת כאשר ייקור מחירי החשמל פחת רק באחוז בודד. מצד אחד מדובר בהטבה חיונית לאזרחים, בעיקר למען השכבות החלשות, אך מהצד השני אין ספק שמהלכים של הוזלת הדלק או מניעת ייקור גבוה של הביצים או החלב עלולים להיחשב ככלכלת בחירות וניסיון "לשחד" את הבוחרים להצביע עבור מפלגות הקואליציה "שדואגות לנו".

"כלכלת בחירות בנוסח ארידור"

אולם, לצעדים המינוריים הללו אין כמעט כל קשר להמצאת "הכלכלה הנכונה" של שר האוצר בראשית שנת 1981, יורם ארידור. למעשה שמו הפך לשם דבר לפני כל מערכת בחירות מאז - ולדאבוננו יש לנו לאחרונה כאלה אחת לכמה חודשים. "אתם מתכננים כלכלת בחירות בנוסח ארידור", נשמעה ההאשמה חדשות לבקרים על כל הטבה לאזרחים שהציעו ממשלות בעשורים האחרונים ערב בחירות וכמובן גם ממשלות המעבר בסיבובי הבחירות האין סופיים בשלוש השנים האחרונות.
צילום: מתוך ארכיון דוד רובינגרמנחם בגין ויורם ארידור (צילום: מתוך ארכיון דוד רובינגר)
אז מהי בעצם כלכלת בחירות? ההגדרה הרשמית מסבירה כי זאת היא "מדיניות כלכלית, שמנהיגה ממשלה בתקופה שלפני בחירות, על מנת לפתות את ציבור הבוחרים להצביע למפלגה השלטת. כלכלת בחירות מתאפיינת בגידול בתקציב המדינה, בסעיפים הקשורים לרווחת התושבים, בהקטנת נטל המס, ובנכונות גוברת של הממשלה להיענות לתביעות שכר במגזר הציבורי".
הניסיונות של פוליטיקאים בקואליציות לנהוג באופן שייחשב כהטבה לציבור הבוחרים מבוססים על ההערכה שרוב הציבור מצביע פעמים רבות על סמך מצבו הכלכלי. מחקרים במדינות רבות כבר העלו ממצאים כי הצבעת הבוחרים חופפת פעמים רבות את מצבם הכלכלי בסמוך מועד למועד קיום הבחירות. ההערכות של החוקרים הן שבוחרים מפנים פחות תשומת לב לרמה הכלכלית הצפויה בעתיד, אחרי הבחירות, והם בוחנים את שיפור מצבם בהווה, סמוך למועד הבחירות.
ספרות מקצועית בעניין זה העלתה כי בארצות דמוקרטיות מערביות למצב הכלכלי העכשווי של הבוחרים הייתה השפעה רבה מאוד על בחירת המפלגה שלה יצביעו. כך קרה בארה"ב, בבריטניה, באיטליה ובמדינות אחרות וכמובן בעליית הנאצים לשלטון בעת התוהו ובוהו הכלכלי שם בשנות השלושים.
אם הקואליציה מיטיבה עם הציבור בסמוך מאוד לבחירות - קובעים חוקרים פוליטיים - יבחרו המצביעים למפלגות המשתייכות אליה, ואם השלטון לא היטיב עמם סמוך לבחירות – יעדיפו את מפלגות האופוזיציה, בתקווה שמצבם הרע ישתפר מיד אחרי הבחירות, תקווה שאכזבה לא אחת כעבור זמן קצר בלבד את הבוחרים משמאל ומימין גם יחד.
אולם, בשעתו המציא יורם ארידור את השיטה שלו - "הכלכלה הנכונה", כלשונו - במלוא העוצמה. דבר כזה לא היה מעולם בישראל וכנראה גם לא יחזור, בשל האיסור המוחלט והמוקפד זה שנים על ניהול כלכלת בחירות. לממשלה כיום, למשל, אסור לבצע שום רפורמה, לא להוריד מיסים, לא למנוע ייקור של מוצרים, כמו לחם, תוך הזרמת כספי סובסידיה למשל למאפיות.
מה שעשה ארידור בזמנו הייתה "כלכלה נכונה" קיצונית הרבה יותר מכמה צעדים מינוריים בודדים למען ציבור הבוחרים, סמוך למועד הבחירות. ארידור הפנים אז, בחוכמה רבה, את מצבם הכלכלי המורע של הבוחרים, והבין כי אין מה שישמח יותר את הציבור מאשר, למשל, קנייה בזיל הזול של טלוויזיות צבעוניות ראשונות בישראל, לאחר שהמצאה ישראלית מקורית אחרת - "המחיקון" שמחק את הצבע מהמסך - בוטלה על ידו מיד עם מינויו לראשונה כשר. עוד נחזור לפטנט הארידורי הזה בהמשך.
צילום: ארכיון דוד רובינגראין מה שישמח יותר את הציבור מאשר, למשל, קנייה בזיל הזול של טלוויזיות צבעוניות ראשונות בישראל (צילום: ארכיון דוד רובינגר)
מה שברור הוא שאז התנהלה בישראל כלכלת בחירות חסרת תקדים, שזכתה לסיקור אפילו בארה"ב וארידור אף נאלץ בראיון שם לטעון שאין הוא מנהל כלכלת בחירות: כמעט כל המוצרים הוזלו אז - מטלוויזיות צבעוניות, מקררים ומכוניות ועד לרהיטים, מוצרי היגיינה ומזון. מס העיזבון בוטל וכך גם מס רכוש. הטבות כאלה לעם ישראל לא ניתנו מעולם.

סנגור של עבריינים

והנה גילוי שאפילו אביגדור ליברמן אולי לא הכיר: מתברר שהיה כבר שר אוצר בישראל שהיה ליברמן. שמו מלידה של יורם ארידור, לא תאמינו, היה ליברמן.
יורם ליברמן הפך לארידור בשנת 1948, כאשר אביו החליט לשנות את השם הלועזי לעברי עם הקמת המדינה. שלא כמו רוב שרי האוצר בימים אלה - ארידור הפך ברבות הימים לשר האוצר של ישראל לאחר שסיים לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית והוסיף להם גם תואר שני במשפטים מאותה אוניברסיטה.
ארידור, יליד 1933, נחשב בשעתו למטאור בפוליטיקה הישראלית וגם לאחד ממחזיקי השיאים שטרם נשברו, כאשר עוד בטרם מונה לשר והיה רק סגן שר הוא החזיק בידיו במשך חודשים אחדים חמישה ולזמן קצר אפילו שישה תיקי שרים שאותם הפקיד בידיו "זמנית" ראש הממשלה מנחם בגין.
בשנת 1961 הצטרף ארידור לתנועת החרות ובמקביל החל לעבוד כעורך דין, שהגן על עבריינים - תחילה זוטרים ואחר כך גם כאלה שנחשדו בעבירות שעלו לכותרות, כמו למשל כאשר סנגר על נאשם שדקר את חבר הכנסת הקומוניסטי מאיר וילנר.
שנים אחדות קודם לכן כבר מספרת ידיעה בעיתון מה-9 בינואר, כי עו"ד יורם ארידור היה פרקליטו של סמל משטרה לשעבר שנשפט בבית המשפט המחוזי בת"א על מעשה מגונה בכוח. בתיק אחר ייצג, לפי ידיעה מה-11 במאי 1967, עורך הדין הצעיר ארידור, אזרח מיפו שהגיש תלונה לשר המשטרה על רופא שסירב להגיש עזרה לילדה חולה, בטענה שהוא עייף.
ומדוע כל זה מיוחד כל כך? באותם הימים הייתה נהוגה תופעה שהיום אסורה כמובן לחלוטין. גם כאשר אדם נבחר לכנסת הוא יכול היה להמשיך בשעתו לעבוד במקצועו וכך כאשר ארידור נבחר ב-1969 לראשונה לכנסת השביעית הוא המשיך עוד שנים רבות לשמש כעורך דין וייצג נאשמים בבתי המשפט. בבוקר הוא הגיש הצעות חוק ותקף את חברי הכנסת מהשמאל, ואחר הצהרים התייצב כעורך דין בבתי המשפט.
צילום: ארכיון בבוקר הגיש הצעות חוק ואחר הצהרים התייצב כעורך דין בבתי המשפט. הידיעה מ-11 במאי 1967 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

למען העובדים

ב-15 בספטמבר 1969 מתפרסם לראשונה תחת הכותרת "נטייה להציב צעירים ברשימת 'חרות' לכנסת", כי "עו"ד יורם ארידור יוצג במקום ריאלי בין מועמדי תנועת החרות ברשימת גח"ל לכנסת".
קודם לקידומו לכנסת היה ארידור, לימים שר האוצר, דווקא פעיל מרכזי בהסתדרות הכללית, פעל למען העובדים ונגד "גזירות" הממשלה ומשרד האוצר שם כיהנו שרים מטעם המערך, ושימש יו"ר "סיעת תכלת לבן" שזוהתה עם תנועת החרות. ב-4 ביוני 1969 מדווחת ידיעה צנועה כי "עו"ד ארידור יהיה יו"ר 'תכלת לבן' לשנתיים נוספות".
ארידור היה ידוע בעת כהונתו בכנסת כבעל חוש הומור מפותח שהצחיק לא פעם את באי בית הנבחרים כך, למשל, מדווחת ידיעה מה-22 ביולי 1970 כי "ח"כ יורדם ארידור טוען כי אין כיום שום משמעות למלחמת המעמדות. לדידו מהווה ח"כ יצחק בן אהרון (יו"ר ההסתדרות המיתולוגי) את הדוגמה המוצלחת ביותר להוכחת רעיון זה: כחבר כנסת – הוא מקבל משכורת מן הכנסת ובכן הוא 'שכיר', כיו"ר חברת העובדים הוא נותן עבודה לרבבות - ובכן הוא 'מעביד'. וכחבר קיבוץ - הוא 'עצמאי'. אין פלא שאדם שהוא שותף לכל כך הרבה מעמדות, מלחמת המעמדות מסבכת אותו".
בהקשר להסתדרות, המוסד הכלכלי החזק במדינה בשנים ההן, לאין שיעור יותר מבימינו אלה, התבטא ארידור לפי ידיעה מה-29 בדצמבר 1970 כי "הגיעה השעה לוותר על הדגל האדום כעל דגלה של ההסתדרות. איני יכול לתאר לעצמי מצב שבו יישאו פועלים ישראליים דגל אדום בחוצות תל אביב". ומה צריך להיות הדגל? ארידור שימש כאמור כיו"ר הנהלת סיעת "תכלת-לבן" בהסתדרות.
על פי ידיעה מה-5 באוגוסט 1971 אמר ארידור, בנאום בסיעת 'תכלת-לבן', בהיותו בקצה הימני של תנועת החרות וכמי שדגל בייהוד מהיר של השטחים שנכבשו ב-1967, כי "את יחסינו עם אזרחינו הערבים יש לבנות על יסוד חמשת השינים: שפע, שוויון, שיתוף, שלום ושלמות הארץ".
ארידור, שהיה תחילה נחבא אל הכלים בכנסת, התחבב עד מהרה על רבים בשל יושרו, אמירתו תמיד בדיוק את מה שהוא חשב, אך גם כמי שלא מתבלט יותר מדי בשנים הראשונות שלו במשכן. כך הכתירה סילבי קשת את אחד ממאמריה במדור היוקרתי "חץ מסילבי קשת" ב-26 במאי 1972, שבו כתבה על יורם ארידור "בן טיפוחיו בן ה-37 של מנחם בגין", תחת הכותרת: "היורם של תנועת החרות". לימים יתברר שהוא בכלל לא "יורם".
בעת כהונתו במקביל בכנסת ובהסתדרות פעל ארידור בשני המישורים. כך מספרת ידיעה מה-12 ביולי 1973, כי יו"ר סיעת גח"ל בהסתדרות, יורם ארידור, תובע את העלאת תקרת תוספת היוקר. באותן שנות אינפלציה היה נהוג לשלם לעובדים תוספת יוקר בגין ההתייקרויות הרבות, תביעה שמושמעת מחדש ממש בעצם ימי האינפלציה האלה ב-2022, אחרי שנים רבות שלא שולמה בישראל תוספת יוקר לעובדים בשל האינפלציה הנמוכה עד כה.
ארידור חטא באותן השנים בכתיבה והרבה לפרסם מאמרים ב"ידיעות אחרונות". בין השאר כתב תחת הכותרת "פיטורי עובדים אינם פתרון" כי אין לפטר עובדים גם בעת מצוקה כלכלית. במאמר אחר דרש "פיצוי מלא על ההתייקרויות" ובעוד מאמר קבל על "האפליה המוזרה נגד העובדים היומיים". "גם עצמאים רוצים לחיות", היה מאמר של ארידור ב-11 בפברואר 1974, שכותרתו מתאימה ממש גם לימים האלה. וכמה אירוני, מאמר אחר שלו, מלפני יותר מארבעה עשורים, ב-13 בספטמבר 1976, הוכתר בכותרת "במי תפגע 'עסקת החבילה'"? כיום "העסקה" הראשונה מזה שנים רבות לא פוגעת, כיוון שהיא לא אושרה טרם פיזור הכנסת.
רק לאחר "המהפך" של שנת 1977, כאשר מנחם בגין ניצח בבחירות והיה לראש ממשלת ישראל הראשון מהימין, מונה יורם ארידור לסגן שר במשרד ראש הממשלה. ידיעה מה-30 ביוני 1977 מדווחת כי "ח"כ יורם ארידור יהיה סגן שר לתפקידים מיוחדים במשרד ראש הממשלה ותפקידו הקבוע יהיה לרכז את הקשרים שבין הממשלה לכנסת. בנוסף לכך ימלא ארידור תפקידים שיוטלו עליו מדי פעם על ידי ראש הממשלה". ואיש לא צפה אז כמה וכמה תפקידים יוטלו עליו תוך זמן קצר ובמקביל.
בתוך זמן קצר מונה ארידור, "זמנית", לנהל חמישה משרדי ממשלה, עד שיאוישו. ב-3 באוגוסט אמר ארידור ב"ראיון השבוע" לרפאל בשן: "כאשר קיבלתי על עצמי לטפל בחמישה המשרדים היה ברור שמוסכם שהעניין הוא זמני. יהיה זה מוגזם להטיל על אדם אחד לטפל דרך קבע במשרדים 'כבדים' כאלה. אני מתכוון לטפל בתכנון פעולות לטווח רחוק, אך הכרעות הקשורות במבנה הארגוני אני משאיר לשר הקבוע".
רפאן בשן פתח את הראיון באומרו כי "סגן השר במשרד ראש הממשלה יורם ארידור הוא בלי גוזמה סגן השר העמוס ביותר בעולם". ארידור הופקד אז על "חמישה משרדים כבדים": המשפטים, העבודה, הסעד והרווחה, התחבורה והתקשורת. הסיבה, אגב, הייתה שמנחם בגין לא אייש את המשרדים בשר, כדי להמתין ולאפשר את הצטרפות מפלגת ד"ש לממשלה.

האנטי-מחיקון של ארידור

תופעה מוזרה מתרחשת באותה עת בישראל. זאת המדינה היחידה בעולם שבה כדי למנוע מהאזרחים סיבה לרכוש טלוויזיות צבעוניות ולבזבז למדינה מטבע זר - החליטה הממשלה להפעיל "מחיקון", תהליך שגורם למחיקת הצבע מהשידורים ואלה נקלטים רק בשחור-לבן.
המצב המוזר גרם לשתי תופעות. תחילה הומצא פטנט ישראלי מקורי: בחנויות נמכר לוח שקוף מוזר, כחול בקצהו העליון, חום וירוק בקצהו התחתון. עם הצמדתו למכשיר הטלוויזיה נוצר רושם מוטעה, ישראבלוף מקורי, שהטלוויזיה משדרת כאילו בצבע.
אחר כך החלו למכור בחנויות "אנטי-מחיקון", מכשיר שביטל את מחיקת הצבע שעליה החליטה הממשלה.
ב-7 בפברואר 1979 מדווחת ידיעה כי ח"כ הלל זיידל מהליכוד דורש "להפסיק מיד למחוק את הצבע מסרטי הטלוויזיה המשודרים בישראל". גם מנכ"ל רשות השידור, יצחק לבני, סבור כי "יש להחליט מיד על הפסקת מחיקת הצבע מהשידורים. ממילא כל בעל מקלט צבעוני קונה אנטי-מחיקון וצופה בשידורים צבעוניים. מחירי המכשירים האלה, המבטלים את מחיקת הצבע, גרמו להוצאה של חצי מיליארד לירות מכיסי הציבור". ח"כ דני רוזוליו מהמערך סבור לעומתם, כי "רק כאשר תהיה לנו טלוויזיה מסחרית יש לשדר בצבע". לעניין המוזר הזה עוד נחזור בהמשך.
ב-6 בינואר 1981 מדווח כי הכנסת אישרה את מינויו של יורם ארידור לשר התקשורת. איש עוד לא העריך אז שעידן חדש לחלוטין בכלכלת ישראל, שטרם היה מוכר עד אז, מתחיל בתנופה גדולה.
ב-7 בינואר 1981 מתפרסם כי "אתמול בבוקר, ללא כל טקס רשמי, בא יורם ארידור למשרד התקשורת, נכנס לחדרו של השר, התיישב בכורסתו והחל לעבוד". שום רמז לא היה עדיין למבצעי "כלכלת הבחירות" שהוא מתכנן ושאותם פתח במשרד התקשורת עם החלטתו לביטול המחיקון, שמנע מאזרחי ישראל לצפות בשידורי הטלוויזיה הישראלים בצבעים. להמצאת ארידור יקראו בתקשורת, בבדיחותא, "אנטי-מחיקון ממשלתי".
ב-18 בינואר מתברר שסגן השר הנצחי ארידור יהפוך להיות אחד השרים הבכירים בישראל. כותרת גדולה מדווחת כי "הממשלה נוטה לאשר את הקדמת הבחירות. עלו סיכויי ארידור להתמנות לשר אוצר". ואכן, סגן השר הנצחי, יורם ארידור, מתמנה בתוך ימים לכהונה הרמה, בנוסף לתיק התקשורת, שאותו קיבל רק לפני ימים ספורים.
צילום: מתוך ארכיון הידיעה מ-18 בינואר 1981 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
אגב, ידיעה ב-20 בינואר מדווחת מדוע החליט ארידור לבטל את מחיקת הצבע מהטלוויזיות. "מיד כשהתמניתי לשר התקשורת, באה אלי בתי הקטנה ותבעה: עכשיו אתה מוכרח לדאוג, אבא, שכל הסרטים לילדים יוקרנו בצבעים". אז אבא דאג.
צילום: מתוך ארכיון החליט לבטל את מחיקת הצבע מהטלוויזיות בגלל בתו. הידיעה מ-21 בינואר (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-1 במרץ מדווח אריה אבנרי כי למרות הכל "יורם ארידור צפה בביתו בליל שבת בתוכנית הטלוויזיה 'לשיר בעמק', ששודרה בצבע, דווקא בשחור-לבן. מסתבר שהוא לא הצטרף לרבבות שקנו טלוויזיה צבעונית".
ב-23 בינואר, בצמוד למינויו המפתיע משהו לשר האוצר, מציינת ידיעה כי "הסגן הניצחי" הפך בתוך שבועיים מסגן שר בשישה משרדים לשר בעל שני תיקים חשובים - האוצר והתקשורת. הכתבה של רפאל בשן מספרת כי "מאז עליית הליכוד לשלטון שימש יורם ארידור כסגן שר בשישה משרדים. בכל פעם ששר היה מתפטר מהממשלה – צץ ועלה אוטומטית שמו של ארידור - אך ראש הממשלה מנחם בגין העדיף להחזיקו על תקן סגן שר. ארידור לא התלונן, לא נדחק, לא איים בהתפטרות והמשיך בעבודתו האפורה".
צילום: מתוך ארכיון הכתבה מ-23 בינואר (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
וכך פתח בשן את כתבת הדיוקן שלו על ארידור: "אזרחי המדינה, כלכלנים ואפילו שרים וח"כים מצפים בדריכות ובסקרנות, במתח גובר והולך, איזו תוכנית כלכלית חדשנית באמת טמונה באמתחתו של שר האוצר החדש שנתמנה השבוע. יורם ארידור עצמו המשיך לשמור על שתיקה מוחלטת ואינו מוכן לגלות בפומבי אפילו שמץ רשמי מן המהלכים שהוא מתכנן במגמה לנסות ולהבריא את המשק הישראלי המדרדר מדחי אל דחי בכל שטח, מישור ותחום – וזאת בתוך מחצית השנה עד הבחירות".
ואכן ארידור ידע למה הוא שותק. הוא הכין בשקט ובצנעה, מיומו הראשון על כורסת שר האוצר, את תוכנית כלכלת הבחירות הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בישראל ערב בחירות גורליות. אפילו רוב יועציו העידו כעבור זמן כי לא היה להם כל מושג אודותיה.
ב-25 בינואר מתפרסם כי יורם ארידור הופתע מכך שהוצמדה לו "גורילה" - מאבטח לשר האוצר החדש. כבר אז חששו ששר האוצר יהיה מטרה לאזרחים שלא יהיו מרוצים ממנו. הם עוד לא ידעו עד כמה אזרחי ישראל יהיו דווקא מרוצים עוד מעט ממבצעי הבחירות שתכנן.
יחד עם זאת, כבר באותו היום מתפרסמת ידיעה בעיתון כי "פעולות שר האוצר החדש יתרכזו ב'משולש הקדוש': הורדת מחירים, מתן סובסידיות ושכר".

חגיגת הוזלות

ב-2 בפברואר 1981 מהדהדת הכותרת הרומזת על מה שעומד ארידור לבצע בקרוב: "ארידור: אל תקנה היום פן יהיה זול יותר מחר". בשלב הזה החליט עדיין שר האוצר החדש לבלום את האינפלציה ולהורידה את מתחת ל-100 אחוז: "ההתייקרויות נעשו מתוך היבט מיוחד של הרגישות החברתית בייקור מוצרי יסוד. מע"מ לא יועלה. ארידור מצדד בתוספת יוקר מלאה, בלי תוספות שכר אחרות".
צילום: מתוך ארכיון "אל תקנה היום פן יהיה זול יותר מחר". הכתבה מ-2 בפברואר 1981 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
כאשר האופוזיציה מתעוררת ומבינה שתוכנית כלכלת בחירות יוצאת לדרך, חבריה מתחילים לתקוף את ארידור. בעקבות הדלפות על כוונותיו וכי בתוכניתו להוזיל מוצרים רבים, ערב הבחירות, שואל ארידור בתמימות לפי ידיעה מה-10 בפברואר: "האם אסור להוזיל מוצרים?"
ב-3 במרץ מבשר העיתון בכותרתו הראשית כי "ארידור מגיש תוכניתו לממשלה: הקלה ניכרת במיסוי ושורת הוזלות. שינוי במדרגות המס ובמיסוי, עבודת פרמיות ומשמרות. נערים וחיילים משוחררים ישלמו פחות מס הכנסה. מס עזבון ומס רכוש יבוטלו. יעוכב ייקור טלוויזיות ומקררים. מהיום יוזלו מגהצים, מצלמות ורהיטים - ובחודש הבא מזגנים ושואבי אבק". תוכנית כלכלת הבחירות הענקית – "הכלכלה הנכונה" - של יורם ארידור יוצאת לדרך.
צילום: מתוך ארכיון תוכנית כלכלת הבחירות הענקית – "הכלכלה הנכונה" - של יורם ארידור יוצאת לדרך (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-5 במרץ מדווחת כותרת ידיעה: "מה קרה לכם? – שאלו ספקי טלוויזיה גרמנים. קאל הטיסה 10 מטוסים מלאים בשבוע. אחד היבואנים חכר מטוס, פרק את הסחורה ברחוב אבן גבירול בתל אביב וגרם לפקקים בתנועה". העיתונאי אברהם דישון פתח את הידיעה בתיאור: "בהלת הטלוויזיות הצבעוניות נמשכה גם אתמול, למרות אי הבהירות ששררה לגבי המחירים".
ב-6 במרץ מתפרסם כי שר האוצר הגה תוכנית שמי שהכנסתו החודשית היא 6,000 שקל ישלם מס הכנסה של 25% בלבד. גם תוספת יוקר תשולם כבר באפריל, חודשיים לפני הבחירות, ושווי נקודות הזיכוי ממס יעודכנו ויגדלו בחודש הבא עד 175 שקל לעומת 140 שקל בחודש מרץ. כך יגדל הנטו של השכירים באפריל בין 19.4% ל-25% - תוספת של 278 עד 1,658 שקל למשכורת. מתנות כאלה ציבור השכירים בישראל לא זוכר. טוב שיש בחירות, התבטאו רבים.
צילום: מתוך ארכיון הידיעה מ-6 במרץ (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
בראיון מיוחד לדב עצמון ב"ידיעות אחרונות" באותו היום, 6 במרץ, אומר ארידור: "אני, כנראה, שר האוצר הראשון בהיסטוריה, שמגנים אותו משום שהוריד מחירים. אינני רואה מקום למדיניות אחרת. אני עושה מה שצריך לעשות". והכתבה נפתחת בתיאור: "בליכוד חוככים ידיים בהנאה נוכח מדיניותו הכלכלית של שר האוצר, יורם ארידור. אולי, כי הם מקווים בסתר ליבם, הוא יביא למפנה המיוחל בדעת הקהל". בסקרים באותם הימים הוביל המערך עם שמעון פרס בבטחה על פני הליכוד וראש הממשלה המכהן מנחם בגין.
וממשיך בניתוח דב עצמון: "יריביו הפוליטיים אינם חוסכים ממנו ביקורת, שאינה נעדרת דאגה, אם לגורל המשק לטווח הארוך ואם להשפעה שיהיו ביום הבחירות להפחתות המיסים ולטובות ההנאה שארידור מרעיף כיום על אזרחי ישראל. הכל מודים, אם גם בלא רצון, שארידור הפתיעם. בחוגי הקואליציה יש הסבורים כי הייתה שגיאה שלא הכניסו למשק מוקדם יותר את 'סגן השר הקבוע' והשאירו אותו זמן רב מדי על 'ספסל המחליפים', בעצם עד שריקת הסיום. יתכן שהיה מצליח לשנות את הדימוי השלילי של ממשלת הליכוד בשלב מוקדם יותר".
ב-16 במרץ מיטיב העיתונאי החותם בשם ישראל תומר (ראול טייטלבאום) לתאר את המתרחש במדינה: "פורים הקדים לבוא השנה. בחוצות הערים מציעים למכירה מסכות ורעשנים ושאר אביזרי אדר, כיאה לחודש בו מרבים בשמחה. אבל, את כולם הקדים כבר שר האוצר עם זיקוקין דינור שלו. תוך זמן קצר הפכו 'מבצעי ארידור' לשם דבר בעולם המסחר שלנו. אבל ניסיונו של שר האוצר הדינמי והמשכיל למכור סחורה זו כ'כלכלה נכונה' וכמעט כחידוש אחרון בכלכלה המודרנית – לכך לא יסולח לו. במרכולתו של ארידור יש גם 'מסכות' וגם 'רעשנים'. פרק 'הרעשנים' של הטלוויזיות הצבעוניות חלף הלך לו ועתה בא תורן של 'המסכות' בצורת שינויים במיסי ההכנסה והרכוש".
ב-26 במרץ הכותרת היא: "האוצר יגביר הפיקוח על ההוזלות החדשות – לוודא שהנהנים יהיו הלקוחות ולא הסיטונאים, הקמעונאים, היבואנים והסוחרים. ארידור: תוספת ההכנסה במיסים מעל לצפוי מההוזלות מגיעה ל-400 מיליון שקל. בין ההוזלות החדשות: כלי נגינה, מכונות גילוח, מכונות כביסה, משקאות קלים, ממתקים, מוצרי שוקולד, ציוד למכוניות, מזגנים לבתים ולמכוניות, מכשירי חשמל למיניהם, קטנועים, רהיטים קלים, וחומרי בנייה. שיעורי ההוזלות ינועו בין 10 ל-30 אחוזים". הישראלים הסתערו על החנויות במחזה שטרם נראה כמותו מקום המדינה. "הכלכלה הנכונה" הפכה לסיפור הצלחה חסר תקדים.
באופוזיציה המומים. המערך מתקשה לעכל את מבצעי ההוזלות וכלכלת הבחירות שמנהל בהצלחה רבה כל כך שר האוצר החדש יורם ארידור. תוצאות סקרים מראים שציבור הבוחרים מרוצה ומניותיו של מנחם בגין עולות מול ירידה של שמעון פרס , יו"ר מפלגת העבודה, שמתבטא ב-30 במרץ: "פרס: שר האוצר מחלק כעת את כספי החוסכים. בעוד שנתיים לא יהיה לממשלה מהיכן לשלם לחוסכים הפותחים בימים אלה תוכניות חיסכון. ארידור: לממשלה יש תוכנית כלכלית וחברתית להרגעת המשק".
צילום: מתוך ארכיון הלם באופוזיציה. הידיעה מ-30 במרץ 1981 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-21 באפריל החגיגה נמשכת. העיתון מדווח: "ארידור יוזם עוד הוזלות. הפעם: רדיו למכוניות, קטנועים, מזגנים, פסנתרים, גיטרות וממתקים. תימשך הוזלת טלוויזיות ומכוניות ללא הגבלת זמן".

"המדיניות הכלכלית של ארידור? זריקות סמים לאנשים בריאים"

היתרון של המערך בסקרים מול הליכוד הולך ומצטמצם והתיקו כבר נראה באופק. בתקשורת כבר מייחסים את צמצום הפער לכלכלת הבחירות ששוטפת את המדינה בהנהגת ארידור. ב-23 באפריל מדווחת הכותרת בידיעה של גדעון עשת: "100 ימים לכהונת שר האוצר: טיפול בנושאים מעטים בלבד, הזנחת התקציב ומאזן התשלומים, אולם בתוך מפלגתו מייחסים ליורם ארידור את צמצום הפער בין המערך והליכוד, אך כלכלנים ופקידים בכירים באוצר מתנגדים למדיניותו".
ב-27 באפריל מדווח כי סקר שנערך על ידי מכון המחקר של חברת "דחף", בהנהלת מינה צמח, מגלה, כי "הפופולריות של ארידור, שהמריאה לגובה רב בשבועות הראשונים לכהונתו, ירדה לגובה בינוני".
ב-2 במאי כותב הפרשן הכלכלי של העיתון, דב גנחובסקי: "עד יום שישי אהיה טיפש – אבל הגון. מיום שישי – אמשיך להיות הגון – אבל גם חכם. והכל בעטיין של הטלוויזיות הצבעוניות ו'הרומן' שמנהל איתן שר האוצר, יורם ארידור. בתחילת פברואר הלך שר האוצר שזה לא מכבר נענה, כשר התקשורת, לתביעות ההמונים והנהיג שידורי צבע בטלוויזיה – והוזיל את מקלטי הטלוויזיה הצבעוניים. הוא אמר אז שההוזלות הן לשלושה חודשים בלבד, שמטרתן לעזור לחלשים שאין להם טלוויזיה – ולעזור לאוצר, על ידי ספיגה מוגדלת של מיסים מהציבור בגין המכירה המוגברת של המקלטים. כלכלית קוראים לזה האצת הצריכה או הקדמת הצריכה. התיאוריה האוצרית הייתה שזה טוב לספיגת כספים מהציבור". והמסקנה מהכתבה, כי הכותב איננו טיפש עוד: גם העיתונאי רכש טלוויזיה צבעונית במבצע המיוחד ערב הבחירות.
ב-3 במאי 1981 מבקר שר האוצר בארה"ב והכותרת היא: "ארידור: אינני מנהל 'כלכלת בחירות'. אני מכחיש זאת נמרצות".
ב-10 במאי מדווח כי מועמד המערך לתפקיד שר האוצר, חיים בן-שחר, אמר בתשובה לשאלת עיתונאי "כיצד אתה מתאר את המדיניות הכלכלית של יורם ארידור? "אתה מתכוון למערכת הורדת המחירים שלפני הבחירות שלו? הוא מחלק כעת זריקות סמים לאנשים בריאים".
את תוצאות הבחירות לכנסת העשירית ב-30 ביוני 1981 - ניצחון במנדט אחד בלבד של הליכוד בראשות מנחם בגין (48 מנדטים) על המערך בראשות שמעון פרס (47 מנדטים) - מייחסים רבים ל"כלכלת הבחירות" שהנהיג בכישרון רב ובהתמדה במשך חצי שנה כמעט, מעת מינויו כשר ועד לבחירות, יורם ארידור. "בלעדיו - הליכוד היה מפסיד בבחירות" - פסקו פרשנים רבים באותם הימים.

בשבוע הבא: סיפורו של יורם ארידור, חלק ב'

אחרי הבחירות שהפכו את ארידור לכוכב עולה בזכות ההטבות שחילק לכל עבר, ההשלכות לא איחרו להגיע. השר הנדיב הפך לפתע למי שאינו מיטיב עוד עם העם, ו"ימי ארידור העליזים" תמו כלא היו, והותירו אחריהם גירעונות תקציביים עמוקים, אינפלציה מטפסת וחסכונות מכווצים של ישראלים שלא הפסיקו לקנות במשך תקופה ארוכה.
על ההשלכות של כלכלת הבחירות ומחיר החגיגה שנגמרה בין לילה - בחלק ב' של הסיפור של יורם ארידור בשבוע הבא.
לכתבה זו 22 תגובות
הוספת תגובה
22

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
10.

9.

8.

תודה

7.

6.

בהשקט ובצנעה, גפני מרושש את המדינה האומללה הזו בקנה-מידה עצום, ולאורך המון שנים. ללא שום ספק, גרם את הנזק הכלכלי הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל.

5.

4.

הוא שלט בכל פיפס ובכל מיני במדינה

3.

השחיתות במפלגת הליכוד היתה קיימת עוד מימי הבריטים וממשיכה עד ימינו אנו.

comment-2-comment

כל ממשלות השמאל לדורותיהם היו מושחתות ברמה שלא ניתנת לתפיסה... ההסתדרות שהייתה המעסיק הגדול ביותר במשק, וגם המייצגת את העובדים...וזו דוגמה קטנה

2.

נתניהו בממשלת שרון. נאומו נגד הילודה הגבוהה של החרדים שמכבידה מאד על הכלכלה הוא אחד הנאומים החשובים בתולדות המדינה. בכישרון רב הוא סגר את הברז לחרדים ותקצב את תכנית ההתנתקות של ראש ההמשלה שרון בהצלחה רבה.

comment-2-comment

היום הוא פיפי.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

הרס מאות אלפי משפחות והרס את כלכלת ישראל ללא רחם. אם כבר מדברים על שר אוצר מעולה אז זה היה יהושע רבינוביץ בשנות ה-70 שהוריד את האינפלציה כתוצאה ממלחמת יום כיפור מ-56% ל-40% מבלי לפגוע באזרחי ישראל

comment-2-comment

הפך את מנהל מקרקעי ישראל לקופה הרושמת של מדינת ישראל. בנוסף הנהיג את מנגנון העדכון האוטומטי במס הבלו שמייקר את הדלק כל כמה חודשים בלי קשר למחיר הנפט.

comment-2-comment

comment-2-comment

ביבי המוכשר בבני ישראל, מכר את עתידו ואת עתידנו לפרזיטים החרדים והכל בשם הכסא הקדוש

comment-2-comment

קטנה לנכים וזקנים.

1.

מזל שיש בחירות וכולנו נעיף את הממשלה הזו מהשלטון סוף סוף. ממשלת שינוי לרעה

comment-2-comment

comment-2-comment

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה