צילום: Protagonist Pictures צילום: Protagonist Pictures

סיפורה המרתק של נבחרת טועמי היין מזימבבואה

כשהם חמושים במטענים של זוועות ועוני, יוצאים ארבעה פליטים מזימבבואה לצרפת להשתתף באליפות העולם בטעימה עיוורת של יין. האם יצליחו או שכל תפקידם הוא להוסיף "צבע" לתחרות שנשלטת על ידי גברים לבנים? סרט דוקומנטרי חדש מתעד את עלילות ארבעת חברי הנבחרת ומסעם למפגש הפסגה של טועמי היין בעולם

אמיר בוגן | פורסם:15/06/2021
עולם הספורט מוציא מתוכו לא מעט סיפורים יוצאי דופן ומלאי השראה, לעיתים בלתי מתקבלים על הדעת, כמו המקרה של נבחרת מזחלות השלג של ג'מייקה שהתחרתה באולימפיאדת החורף קלגרי ב-1988, למרות שבארץ המוצא שטופת השמש אין בכלל שלג.
כמו הפעילויות במגרש הכדורגל, זירת האגרוף או מסלולי מרוץ המזחלות, גם התחרויות השונות המתקיימות במטבח, במסעדה או ביקב שמות על השולחן סיפורים אישיים מרגשים. כזה הוא סיפורה של נבחרת טועמי היין של זימבבואה, ומסעה לאליפות העולם לטעימה עיוורת בצרפת.
מעללי נבחרת המזחלות הג'מייקנית עובדו למסך הגדול בסרט של דיסני "ג'מייקה מתחת לאפס" מ-1993 בבימויו של ג'ון טרטלטאוב. הרפתקאותיהם של ג'וזף, טינשה, מרלווין ופרדון מתועדות בסרט הדוקומנטרי Blind Ambition של צמד הבמאים וורוויק רוס ורוב קואו, אשר הוקרן בבכורה השבוע בפסטיבל הקולנוע טרייבקה בניו יורק.
במהלך הסרט, אנחנו פוגשים את ארבעת חברי הנבחרת שנפגשו ביוהנסבורג כפליטים מזימבבואה השכנה, וצופים בהם כשהם מתכנסים יחדיו כקבוצה, ובהמשך כנבחרת מקצוענית בדרך למפגש הפסגה של טועמי היין בעולם.
בכל הנוגע ליינות עצמם יש אולי שלל גוונים בין לבן לאדום אולם בכל הנוגע לטועמים הם מגיעים ממדינות שונות בעולם, אך כולם לבנים. ההשתלבות של הנציגים מזימבבווה במועדון אקסקלוסיבי זה הייתה גימיק חביב עם יחסי ציבור טובים
בתחילת הדרך, המכנה המשותף של ג'וזף, טינשה, מרלווין ופרדון הוא מוצאם: הארבעה גדלו באזורים שונים בזימבבואה וסבלו רבות תחת משטרו ארוך השנים של הרודן רוברט מוגבה. כל אחד מהם לקח את מטעני הזוועות והעוני שלו ויצא לחפש עתיד טוב יותר מעבר לגבול בדרום אפריקה.
לא מפתיע שהם מצאו עצמם משתלבים בתחום ההסעדה ביוהנסבורג כעובדי מטבח ותחזוקה זוטרים. מכאן ואילך הם הצליחו להתקדם לתפקידי סומליה במסעדות היוקרה המקומיות בזכות בלוטות הטעם שלהם. בעוד הם משרתים את המעסיקים הלבנים שלהם, הם גילו כמעט במקרה את חוויית טעימת היין ופיתחו רגישות למגוון שבתוכה.
במהלך הסרט, אחד מבעלי המסעדות נזכר כיצד שכר את שירותיו של ג'וזף כפועל אחזקה פשוט. הפליט החרוץ וטוב הלב התחבב עליו, וכשהבוס הזמין אותו לכוס יין לכבוד יום הולדתו, נפקחו עיניו של ג'וזף, ובלוטות הטעם נפתחו. משלב זה ואילך הוא שקע במחקר מעמיק בתוך מחסן היין של המסעדה, טעם ורשם, למד והתרשם.
עם הרבה נחישות והתמדה ג'וזף הוכיח את עצמו כסומלייה, ובהמשך התגלה על ידי המסעדן ז'אן וינסנט רידון, שייסד את נבחרת זימבבווה, כמעט כחלטורה. במהלך המבחנים לנבחרת הדרום-אפריקנית, שהוא מוביל כמאמן, רידון הבחין בכישרון של ג'וזף, טינשה, מלרווין ופרדון. במקום לנפות אותם, החליט לאלתר ולהשיק את הזים-טים (ZimTeam) במטרה להביא אותה לאליפות העולם בבורגונדי 2017.

שלל גוונים בין לבן לאדום

לאורך רוב שלבי הסרט, רוס וקואו מתעדים את ג'וזף, טינשה, מלרווין ופרדון במהלך האימונים שלהם בהדרכת רידון, מנסים להרחיב את פלטת הטעמים שלהם בעודם מנסים לזהות יינות מכל העולם ומתקופות שונות.
כמשתתפים בתחרות טעימת יין, עליהם לנסות לזהות את היינות שמוגשים להם ולציין את ארץ המוצא של היין, זן הענבים, היקב שייצר אותו ושנת היציאה. על פניו מדובר במשימה בלתי אפשרית, ואכן ברוב המקרים הארבעה טועים בהערכותיהם, אבל לעתים הם מצליחים באופן בלתי נתפס. איכשהו מסתבר שעם קצת הכוונה נכונה והרבה כישרון טבעי, אפשר לפתח קשר חזק בין בלוטות הטעם לתאי הזיכרון בחלק האחורי של המוח.
צילום: Protagonist Picturesחברי הנבחרת מזימבבואה בתחרות בצרפת (צילום: Protagonist Pictures)
בחלקו הראשון של הסרט, אנחנו צופים בגיבורים כשהם מטפחים את הכישרון שלהם בסביבה הטבעית שלהם - בדרום אפריקה, ובמקביל מנסים לגייס כסף לצורך המסע לצרפת. בלי להצהיר על כך באופן רשמי, המארגנים הזמינו את הנבחרת מזימבבווה לטורניר היוקרתי בטירה המפוארת שאטו דה ג'ילי בבורגונדי, לא רק כדי להעשיר את פלטת הטעמים של הנבחרות המשתתפות, אלא גם את פלטת הצבעים.
בכל הנוגע ליינות עצמם יש אולי שלל גוונים בין לבן לאדום אולם בכל הנוגע לטועמים הם מגיעים ממדינות שונות בעולם, אך כולם לבנים. ההשתלבות של הנציגים מזימבבווה במועדון אקסקלוסיבי זה הייתה גימיק חביב עם יחסי ציבור טובים, ואיתם גם התקבלו הכספים לתקצוב המסע במהלך קמפיין מימון המונים מוצלח.
בחלקו השני של הסרט, אנחנו מתלווים לג'וזף, טינשה, מרלווין ופרדון במהלך מחנה האימונים האינטנסיבי שלהם בצרפת, שם מוצמד אליהם היינן המקומי דני גארה כמאמן.
בעודם נודדים ממחוז שמפיין, לאלזאס ועד לבורגונדי, חברי המשלחת מתנסים בשלל יינות, אדומים ולבנים, יבשים ומלאים. טועמים, ויורקים. יורקים וטועמים, ושוטפים את הפה, והכל בהדרכתו של המאמן החדש והקצת מטורלל שלהם, שבין השאר כופה את עצמו עליהם ומתעמת עם פטרונם רידון.
נראה שגארה יודע כל מה שצריך על יין, אבל פחות מבין באנשים. במהלך התחרות עצמה מפלס הלחץ שהוא מפעיל על חניכיו לא מועיל לשמירה על קור רוח בזמן אמת.
צילום: Protagonist Picturesמוסיפים צבע לתחרות? (צילום: Protagonist Pictures)
ההופעה הראשונה של נבחרת זימבבווה מסתיימת באכזבה גדולה, כשהיא מסיימת במקום ה-23 מתוך 24 משתתפות. על הרקע הזה מתחזקת התחושה שהארבעה הם בסך הכל גימיק עבור מארגני התחרות, אלמנט שיווקי עבור פטרוניהם בדרום אפריקה ובצרפת, וגם נושא חביב לסרט עבור הבמאים רוס וקואו. עם זאת האכזבה ניכרת על פני ג'וזף, טינשה, מרלווין ופרדון, וכך גם הגאווה כשהם מתקדמים למקום ה-14 באליפות ב-2018.
אבל לא פחות חשוב מהכבוד הלאומי, אלו הם ההישגים האישיים והמקצועיים של הארבעה: מרלווין נודד בעולם כמגייס תרומות לארגוני ילדים באסיה ואפריקה, פרדון היגר להולנד וייסד שם עסק לייבוא יינות מאפריקה, ג'וזף השיק סדרת יינות משלו, וכך גם טינשה - שיש לו חלום, לשוב הביתה לזימבבואה, ולהקים שם יקב ראשון. אחרי ההישג של הנבחרת הלאומית באליפות העולם לטועמי יין, החלום הזה כבר לא נראה כל כך בלתי נתפס.
הוספת תגובה
0

תגובות

close-fullscreen-comment
0
מצב לילה
מצב לילה