ההורים שמהמרים על בריאות ילדיהם ובוחרים לחשוף אותם להדבקה יזומה בנגיף הקורונה פועלים לשיטתם לאור אחד משני עקרונות: טובת הילד ושמירה על בריאותו, או הנוחות שבקבלת תעודת מחלים שמזכה אותו בפטור מבידוד עקב גילוי מאומת בכיתה ומשחררת את ההורים מעמידה בתור המתיש לבדיקות תו ירוק. אין כאן ניסיון להקל בקושי הרב שכולנו חווינו ועדיין חווים בשנה וחצי של בידודים, בדיקות ושיבוש שגרת החיים, אבל רגע לפני שאתם מתפתים לשחק ברולטת קורונה, תחשבו היטב על פוטנציאל הסיכון שבו אתם בוחרים להעמיד את ילדיכם. בשורה התחתונה, איש לא באמת יודע אם הילד יעבור את המחלה בקלות, או שלמרבה הצער ייכנס – יחד עם משפחתו - לסטטיסטיקה המצערת.
נניח לרגע בצד את הטיעונים והטענות בעד ונגד חיסון קורונה לילדים מעל גיל 12. בימים האחרונים אנו נחשפים בתקשורת וברשתות החברתיות ליותר ויותר עדויות על הורים המבקשים להדביק בכוונה את ילדיהם בקורונה. החל מיצירת מגע קרוב בין ילדים בריאים ובין ילד/ה מאומת לקורונה ועד "מסיבות הדבקה" לכאורה.
מדובר בהורים שמציבים את ילדיהם בפני סיכון פוטנציאלי לפגיעה בריאותית מיידית או ארוכת טווח; הורים שלא בהכרח מזהים את עצמם כמתנגדי חיסונים, אך האמון שלהם בממסד הרפואי דועך והולך כשבמקביל הם מוזנים במנות גדושות של פייק ניוז; הורים שהליך קבלת ההחלטות שלהם מושפע מדעות, עמדות אישיות, אידיאולוגיה ומידע שגוי; הורים שלא מדעת חושפים את ילדיהם לסיכונים מיותרים - החל מסיכונים בזמן המחלה/החלמה (11.2% חוו תסמינים), דרך סיכוני Long Covid שכבר היום סקר של משרד הבריאות מצביע על שכיחות לא קטנה בקרב גילאי 18-3, ועד סיכונים שעשויים עוד להתגלות בעתיד.
רגע לפני שאתם בוחרים להמר במודע ובכוונה על בריאות ילדיכם, פנו לרופא המשפחה ותקבלו מידע מהימן. או פשוט תחשבו אם אתם מוכנים לסיכון להיות חלק מאותה סטטיסטיקה עצובה
נכון, טרם עידן החיסונים הייתה תפיסה שלפיה עדיף לחשוף ילדים למחלות ילדות (אבעבועות רוח, אדמת ועוד) כשהם עוד קטנים. זו הייתה פרקטיקה שהתבססה על הכרה בסיכון הגובר של מחלת הילדות כשהיא מופיעה אצל האדם הבוגר (בפרט נשים בהריון). עם זאת, מאז שהחיסונים נכנסו לחיינו זכתה האנושות באפשרות להימנע מחשיפה למחלות שונות, משונות ומסוכנות.
ד"ר עדי ניב-יגודהצילום: מקס מורוןלמרות אזהרות הרופאים, הפרקטיקה של "מסיבות הדבקה" המשיכה להתקיים בשוליים. בעיקר בקרב אוכלוסיות שמתנגדות לחיסונים מטעמים אידיאולוגיים. כיום נראה שהפרקטיקה הפסולה של הדבקה בכוונה מתחילה להרים את ראשה והופכת לטרנד מסוכן. כי מעבר לסיכון של השלכות ה-Long Covid, מי ערב לכם שדווקא ילדכם לא ייכנס לסטטיסטיקה של תחלואה קשה עד כדי סיכון חיים? שהרי גם אם הסיכון לתמותה הוא יחסית נמוך, לכל "סיכון נמוך" כזה יש שם ויש משפחה.
אז תהא הסיבה אשר תהא – אנטי-ממסדיות, אידיאולוגיה או פשוט עייפות נפשית משגרת קורונה מתישה – לכל הורה צריך להיות ברור שהסיכון ממחלת הקורונה הוא הרבה יותר גבוה ממחיר המניעה (התנהגות שמצמצמת חשיפה לתחלואה וחיסון למי שיכול). רגע לפני שאתם בוחרים להמר במודע ובכוונה על בריאות ילדיכם, פנו לרופא המשפחה ותקבלו מידע מהימן. או פשוט תחשבו אם אתם מוכנים לסיכון להיות חלק מאותה סטטיסטיקה עצובה.
- ד"ר עדי ניב-יגודה הוא מומחה למדיניות בריאות, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטה לניהול מערכות בריאות המכללה האקדמית נתניה, וחבר בקבינט המומחים של "מגן ישראל"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
