הרבה השתנה בכיכר השעון ביפו בעשורים האחרונים, אבל נראה ששני דברים היו מאז ועולם: האבולעפיה ובינו. עכשיו, כשהמסעדות, בתי הקפה והברים עדיין סגורים ולבינו נמאס לבשל לעצמו כל היום, הוא החליט לעטות מסכה ולצאת לבקר בעסקים חיוניים.
1 צפייה בגלריה
בינו אבולעפיה בינו אבולעפיה
מה דעתכם על פסל של בינו בכיכר השעון?
(צילום: תיקי גולן)
את האבולעפיה ביפו הוא מכיר עוד מאז שהיה ילד: בעלי המקום עדיין זוכרים איזה מאפים הוא אהב לזלול בעמידה, מול הוטרינה בכניסה, ובינו זוכר להם חסד נעורים - איך היה מגיע יד ביד עם אבא שלו, מהמסעדה שלהם בשוק היווני למאפייה; ואיך הוא היה משחק עם האחים הקטנים של ואליד אבולעפיה, בעל הבית, יהודים וערבים יחד, כאילו אין יותר מלחמות בעולם.
כשהוא עומד נפעם ורעב מול הבייגלה שומשום, הסמבוסק עם הגבינה והפיתה עם הזעתר, הוא נזכר בטעם של פעם וחושף - מתי הוא בדיוק מתכנן להתחיל לעשות ג'וגינג בטיילת. צפו בסרטון בראש הכתבה.