"אני נזכרת באותה ילדה שהייתי, בפחד הגדול והבושה שכרסמה אותי מבפנים", מספרת מיה (השמות המלאים שמורים במערכת). "אותה ילדה שהיא אני, שעברה אונס קבוצתי בבית הספר במרכז הארץ, נאנסה עוד פעמים רבות: על ידי כל מי שראה, ידע, שמע ובעיקר על ידי מי ששתק בדרך".
"ובאותה נשימה, אני חושבת לעצמי כמה ברת מזל הייתי שהגעתי למרכז הסיוע. נזכרת בפגישה הראשונה שלי עם אותה מתנדבת שליוותה אותי. היא הייתה האישה הראשונה שהאמינה לי ובעיקר בי. היא עשתה הכל כדי לתת לי סיבה להילחם ולהפסיק לשרוד. היא החזיקה לי את היד בבדיקות, בפגישות עם עורכת הדין, בוועדות רפואיות וכשאני שתקתי היא צעקה".
"כאילו שהיא יכלה להיכנס למחשבותיי ולקרוא את כאבי ולראות בכזאת בהירות את הזוועות שהתחוללו בתוכי". כך מעידה מיה בבהירות וכנות על החשיבות של מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בחייה.
4 צפייה בגלריה
"הזדקקתי לשותפות למסע, למישהי שתגיד לי שאני יכולה להילחם, שלא אהיה לבד – וכך היה"
"הזדקקתי לשותפות למסע, למישהי שתגיד לי שאני יכולה להילחם, שלא אהיה לבד – וכך היה"
"הזדקקתי לשותפות למסע, למישהי שתגיד לי שאני יכולה להילחם, שלא אהיה לבד – וכך היה"
(צילום: shutterstock)

"לצד הכאב והבלבול, בערה בי התחושה שלא ייתכן שעולמי התהפך, והעולם ימשיך כהרגלו. הזדקקתי לשותפות למסע, למישהי שתגיד לי שאני יכולה להילחם, שלא אהיה לבד – וכך היה".
"במרכז הסיוע למדתי לבכות, למצוא מילים לתחושות ולרגשות שלי ולתת להן תוקף", משתף גם אבי. "להבין שיש מקום לפגיעות בתוך החיים שלי ויש דרך לתקשר עם אנשים אחרים ולא להישאר שוב לבד".
"עברו כמה שנים מאז שהתחלתי את התהליך, לפעמים מספיק לי לעבור ליד המרכז סיוע ולדעת שהוא שם, ולעיתים אני נכנס רק להגיש שלום ולראות עיניים טובות שנותנות לי כוח להמשיך.
אני תוהה מה היה קורה אם כנער יכולתי להרים את הטלפון ולשתף בזמן אמת את הפגיעה, כנראה שהחיים שלי היו נראים אחרת".
נעמי מספרת: "הגעתי למרכז הסיוע בפעם הראשונה מבולבלת ונסערת, אבודה במבוך שאין ממנו יציאה. לצד הכאב והבלבול, בערה בי התחושה שלא ייתכן שעולמי התהפך, והעולם ימשיך כהרגלו. הזדקקתי לשותפות למסע, למישהי שתגיד לי שאני יכולה להילחם, שלא אהיה לבד – וכך היה. יחד עם נשות מרכז הסיוע בת"א, יצאתי למסע מפרך וקשה ביותר שעוד לא הגיע לסופו, בניסיון להשיג צדק, עבורי ועבור נשים אחרות".
"יכולתי לומר לה שאני רוצה למות, שכואב לי, שקר לי או שאני לא מרגישה כלום. יכולתי לומר לה שאני רואה אותו מתקרב, שאני מרגישה בגוף שהוא נוגע בי. שהוא אונס אותי. יכולתי לשתוק כי רעדתי והגרון היה חנוק מבכי. ובעיקר אורלי ידעה להרגיע ולהקשיב גם לקול השתיקה שלי, הרגשתי שאני לא לבד".

"יכולתי לומר לה שאני רוצה למות"

עדן משחזרת: "בת חמש ואף אחד לא ראה איך שכבתי שם בשקט לבד שגופו הכבד על גופי, ידיו הכבדות נוגעות חודרות לגופי. אף אחד לא שמע את הנשימות הכבדות שלו שאני לא רוצה יותר לשמוע. אף אחד לא ידע איך פחדתי לבד, ואני לא ידעתי מילים לספר.
לילה קשה, עוד תוכנית אובדנית מתחילה להתממש בסוד. הקול של אורלי, מתנדבת במרכז הסיוע, נכנס לראשונה אל תוך המוות שלי באומץ.
יכולתי לומר לה שאני רוצה למות, שכואב לי, שקר לי או שאני לא מרגישה כלום. יכולתי לומר לה שאני רואה אותו מתקרב, שאני מרגישה בגוף שהוא נוגע בי. שהוא אונס אותי. יכולתי לשתוק כי רעדתי והגרון היה חנוק מבכי. ובעיקר אורלי ידעה להרגיע ולהקשיב גם לקול השתיקה שלי, הרגשתי שאני לא לבד. 'קחי נשימה עמוקה', היא לחשה לי, 'בואי ננשום ביחד. ואז נעצור אותה וננשוף'. ככה זה התחיל... הנשימה חזרה אל החיים".
4 צפייה בגלריה
"'קחי נשימה עמוקה', היא לחשה לי, 'בואי ננשום ביחד. ואז נעצור אותה וננשוף'".
"'קחי נשימה עמוקה', היא לחשה לי, 'בואי ננשום ביחד. ואז נעצור אותה וננשוף'".
"'קחי נשימה עמוקה', היא לחשה לי, 'בואי ננשום ביחד. ואז נעצור אותה וננשוף'".
(צילום: shutterstock)

"להבהיר להם שוב ושוב ושוב שהם לא לבד"

מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב מפעיל שלושה קווי סיוע - לנשים, לגברים ולגברים דתיים וחרדים, הפועלים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, מקיים פגישות סיוע תכופות, ליווי בהליך הפלילי והמשפטי וליווי בהליך מול ביטוח לאומי.
בנוסף מקיים המרכז מגוון של קבוצות תמיכה, פעילות נרחבת בתחום החינוך הכוללת סדנאות למניעת אלימות מינית בקרב נוער, נוער בסיכון ולצוותים חינוכיים, קיום הרצאות למנהלות.ים ועובדות.ים למניעת הטרדות מיניות במקומות עבודה, הכשרות לא.נשי מקצוע, יצירת מרחב בטוח בחיי הלילה ועוד ועוד.
מתנדבות ומתנדבי המרכז עוברים קורס של כחצי שנה במהלכו הם לומדים כיצד להקשיב לפונות ולפונים, להכיל אותם ולסייע להם להחזיר את השליטה שנלקחה מחייהם חזרה אליהם.
"חיכיתי כמה חודשים טובים ברשימת המתנה עד שהתקבלתי לקורס", מספרת שיר, מתנדבת וותיקה במרכז הסיוע. "הקורס היה פוקח עיניים ומרתק, והתרגשתי בטירוף לקראת המשמרת הראשונה על הקו", היא מוסיפה. "מאז ניהלתי מאות שיחות עם נשים, וגם עם גברים שבחרו לשתף אותי בכאב שלהם. חלקן בשיחות ארוכות ומפורטות, חלקן בבכי חנוק או משוחרר וחלקן בשתיקה משותפת ומכילה. שמחה וגאה על הזכות שהייתה לי להיות שם איתן ואיתם ברגעים הקשים הללו, ולהבהיר להם שוב ושוב ושוב שהם לא לבד", מסכמת שיר.
חלה עלייה חדה במספר הנפגעות/ים הפונים "שנתיים מפרוץ הקורונה בישראל, אנחנו עדות ועדים לעלייה דרמטית בפניות של נשים וגברים לקווי החירום של מרכז הסיוע", מספרת מרים שלר, מנכ"לית מרכז הסיוע התל אביבי.
"כ-11,500 פניות התקבלו בקווי הסיוע שלנו בשנה האחרונה. גם במשטרה דווח על עלייה של 41% בהגשת תלונות על פגיעה מינית. כתוצאה מכך, חלה עלייה חדה במספר הנפגעות/ים הפונים למרכז בבקשה לליווי בהגשת תלונה במשטרה ובהליך הפלילי כולו", היא מרחיבה.
4 צפייה בגלריה
בזאר "מתלבשות על זה"
בזאר "מתלבשות על זה"
"מעל 700 מהמעצבות, המעצבים והמותגים המובילים בישראל התגייסו ותרמו עשרות אלפי פריטים". בזאר "מתלבשות על זה"
"בנוסף, עדויות התקופה האחרונה אודות פגיעות מיניות על ידי בכירים בקהילה הגאה הביאו לעלייה של כמעט 100% בפניות לקו הסיוע לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית. מהפניות אל קווי הסיוע עולה כי ילדים, נערות ונערים נפגעים בשיעורים גבוהים. בד בבד, ניכר כי גם המודעות החברתית אודות פגיעות מיניות עולה ורבות ורבים פונים לסיוע בסמוך לפגיעה המינית שעברו ולא נשארים לבד בהתמודדות עם הפגיעה", מסבירה שלר.
"השנתיים האחרונות היו מאתגרות במיוחד עבורנו ועבור ארגוני מגזר שלישי ככלל. בהיעדר ממשלה מתפקדת במהלך תקופה כה ארוכה, נדרשנו לתת מענה לצרכים הגוברים של השטח, כדי לא להפקיר את הנפגעות והנפגעים ולהמשיך במאמצים למיגור התופעה", שלר מוסיפה.
"שנת 2020, שנת הקורונה, הייתה הפעם הראשונה מזה 19 שנה בה לא יכולנו לקיים את הבזאר, המהווה רבע מהתקציב השנתי שלנו ומאפשר את קיום הפעילות הענפה של מרכז הסיוע. למרות הצורך העולה וגובר בהרחבת השירותים והפעילות, לצערנו לא נזכה השנה בשום תוספת תקציבית מטעם הרווחה".
"וכאילו לא די בכך, הרי ששנת 2020, שנת הקורונה, הייתה הפעם הראשונה מזה 19 שנה בה לא יכולנו לקיים את הבזאר, המהווה רבע מהתקציב השנתי שלנו ומאפשר את קיום הפעילות הענפה של מרכז הסיוע. למרות הצורך העולה וגובר בהרחבת השירותים והפעילות, לצערנו לא נזכה השנה בשום תוספת תקציבית מטעם הרווחה", היא נאנחת בצער.
4 צפייה בגלריה
בזאר "מתלבשות על זה"
בזאר "מתלבשות על זה"
"ליהנות משופינג איכותי ואטרקטיבי, חברה מעולה ואווירה שאין שנייה לה, ליהנות מהפריטים השווים ולקחת חלק במאבק באלימות מינית". בזאר "מתלבשות על זה"
"כדי להצליח לתת מענה מיטבי לצרכים האקוטיים שעולים מהשטח אנחנו חייבות וחייבים להרחיב את פעילותנו. כדי להמשיך לתת את המענה הראוי לפונות ולפונים שלנו, כפי שעשינו ב-43 השנים האחרונות, אנחנו זקוקות לתמיכה שלכם ושל הציבור הרחב ולכן, וביתר שאת אנו מזמינות את כולן וכולם להגיע לבזאר שלנו, לתמוך בפעילות שלנו למען נפגעות ונפגעים, ליהנות משופינג איכותי ואטרקטיבי, חברה מעולה ואווירה שאין שנייה לה, ליהנות מהפריטים השווים ולקחת חלק במאבק באלימות מינית".

"מתלבשות על זה"

כך נראה הבזאר למען מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית:
בזאר המעצבות והמעצבים של מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א - "מתלבשות על זה" 2021, יתקיים בסוף השבוע הקרוב. מעל 700 מהמעצבות, המעצבים והמותגים המובילים בישראל התגייסו ותרמו עשרות אלפי פריטים בהם בגדי נשים, גברים וילדים, שמלות כלה, נעליים, תיקים, תכשיטים, אקססוריז, כלי בית, ספרים, מזון ועוד.
מדובר באירוע התרמה מרגש, שמתקיים בזכות קהילה שלמה שמתגייסת כדי לתמוך בפעילות המרכז. הבזאר הוא ההזדמנות לקחת חלק במאבק בתופעת האלימות המינית ולפעול כדי שאף אחת ואחד לא יישארו להתמודד עם הפגיעה לבד. בבזאר יימכר מגוון עצום של פריטים לכל גיל ולכל מידה (וגם לבית), במחירים אטרקטיביים הנעים בין 10-300 שקלים, עד 90% הנחה מהמחיר המקורי.
האירוע מתקיים בזכות מעל 800 מתנדבות ומתנדבים ובזכות נדיבות התורמות/ים. כל ההכנסות קודש למרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב.
  • הבזאר "מתלבשות על זה" יתקיים בשישי-שבת 17-18.12.2021, אקספו ת"א, ביתן 11.