14
צילום: shutterstockצילום: shutterstock

האם ניישם את לקחי המגפה בהגנה על הביטחון הלאומי מפני שינוי האקלים?

הקורונה חשפה את נקודות התורפה החלשות ביותר של החברה בישראל, והמחישה כיצד צבא חזק וכלכלה מפותחת לא מספיקים אל מול אתגרים שמקורם בסוגיות סביבתיות. ההיערכות לפגעי האקלים חייבת לכלול הכנה של תשתיות לאומיות, בניית מנגנון היררכי, וגם את הדבר החמקמק הזה שפעם היה כאן – סולידריות חברתית. ד"ר קובי מיכאל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מסביר מדוע דווקא "הסכמי אברהם" משאירים פתח לתקווה

ד"ר קובי מיכאל | עודכן:12/05/2022
מגפת הקורונה מציפה את המורכבות ואת גודל האתגר בהתמודדות עם משברים שמקורם בסוגיות אקלימיות, סביבתיות ובריאותיות. לפגעי טבע, לשינוי אקלים, לפגיעת מטאוריטים וגם להתפרצות מגפות מזנים לא מוכרים יכולה להיות השפעה דרמטית על כלכלת מדינות, על בריאות אזרחיהן ועל חוסנן החברתי והלאומי. ההתנהלות במגפה הצביעה על קושי ברוב מדינות העולם להתמודד עם המשבר ועם השלכותיו על הביטחון הלאומי.
תכלית הביטחון הלאומי היא להבטיח את קיומה של האומה ושמירה על האינטרסים החיוניים שלה באמצעות המנגנונים המדינתיים. על כן, סיכון לביטחון הלאומי הוא כל אירוע, תהליך, מגמה או התפתחות הפוגעים ביכולתה של המדינה לתפקד לאורך זמן ולאפשר את ביטחון האוכלוסייה ורווחתה, לספק לה את השירותים החיוניים ברמה נאותה ואת השמירה על ריבונותה ועל נכסיה האסטרטגיים. החוסן החברתי והלאומי הוא מרכיב מפתח ביכולת להתמודד עם משברים בלתי צפויים, שהשפעתם על הביטחון הלאומי כבדת משקל.
משבר הקורונה, שהחל בשלהי 2019 ועיתוי סיומו אינו ידוע, הוא דוגמה כואבת וקשה למשמעויות כלכליות וחברתיות של משברים אקלימיים וסביבתיים. הוא חייב להיתפס כקריאת השכמה בכל הנוגע להשפעתם של המרכיבים הלא-צבאיים של הביטחון לאומי, והוא מדגים היטב את ההיבט הרב-ממדי של המושג: יש הכרח בהרחבת המושג "ביטחון לאומי" לעיסוק שיטתי בסוגיות אקלימיות, סביבתיות ובריאותיות כחלק בלתי נפרד מהעיסוק הפרקטי והמחקרי.
להיסק זה יש משמעות אוניברסלית, אך הוא נכון שבעתיים למקרה הישראלי - מדינה קטנה בשטחה השוכנת במרחב רווי יריבים עוינים שיכולים למנף משבר סביבתי, אקלימי או רפואי לצורך מתקפה צבאית. למעשה ובמובנים רבים מדובר במדינת אי. לפיכך, אין די בצבא חזק, בכלכלה מפותחת ובטכנולוגיית-על. ישראל נדרשת לתפיסת הפעלה וליכולת ארגונית וביצועית שיאפשרו לה להתמודד במהירות וביעילות עם משברים סביבתיים, אקלימיים או בריאותיים, כדי למנוע רפיון וחולשה של העורף האזרחי ולצמצם את פוטנציאל פגיעותה.
ללא תפיסת הפעלה, מוכנות ומנגנונים מדינתיים מתאימים ויעילים - ובמציאות של ליקויים מהותיים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות לניהול משברים - עלולים הנזקים הרב-ממדיים והרוחביים ממשברי טבע להיות הרבה יותר משמעותיים מבחינת השלכותיהם על הביטחון הלאומי.

היערכות מבעוד מועד

חלק מהלקחים החשובים ביותר מהתנהלות הממשלה והמוסדות המדינתיים במשבר הקורונה נוגע לסוגיית ההיערכות ברמת המדינה והאוכלוסייה. מדובר על היערכות לקראת משבר, היערכות לניהול המשבר והיערכות ליציאה מהמשבר וחזרה לשגרה.
היערכות מקדימה מחייבת הכנת תשתיות לאומיות מתאימות, הכנה של האוכלוסייה והדרכתה בכל הנוגע לכללי ההתנהגות בעת משבר סביבתי חמור, ובעיקר הכנה נאותה של השירות הציבורי, משרדי הממשלה והמוסדות המדינתיים. צמצום השירות הציבורי, פגיעה באיתנותו התקציבית והמשאבית ומדיניות של הפרטת שירותים מדינתיים פוגעים ביכולתו לספק את המענה הנדרש בעת משבר.
תמונה כלליתארכיון, ישיבת זום של קבינט הקורונה. דרושים ראשי מטות נטולי אג'נדה פוליטית
ההשקעה בשירות הציבורי צריכה לבוא לידי ביטוי בהקצאת משאבים נאותה ובפיתוח תורות הפעלה המושתתות על שיתופי פעולה מערכתיים, אינטגרציה וסינרגיה (שיתופיות) בין המנגנונים המדינתיים. ללא היערכות מוקדמת, אימון, הכשרה ובניית יכולות ותשתיות, לא ניתן ליצור שיתופי פעולה אפקטיביים ולהבטיח שיתופיות אפקטיבית בעבודתן של המערכות המדינתיות.
מעבר לכך, משבר הקורונה הוכיח עד כמה חשובה עבודת המטה ועד כמה חשוב להקים במהירות וביעילות מטות פעולה ולהעמיד בראשם את האנשים המתאימים כפרויקטורים/ראשי מטות, שינהלו אותם במקצועיות נטולת אג'נדה פוליטית. אופן ניהולו של משבר הקורונה בישראל, בדגש על השנה הראשונה, מאפשר להצביע על שורת בעיות בולטות, המחייבות מתן פתרונות נכונים ומתאימים יותר:
• היעדר מנגנון תחקיר ולמידה • היעדר מנגנון לטיפול במשבר מעבר ל"פרויקטור" – ביצוע עבודת מטה על ידי גורמים ייעודיים • "חיים בנוכחות קורונה" - ניהול שגרה דיפרנציאלי • קריטריונים לכניסה לסגר וליציאה ממנו – מדדים • בתי הספר – תכנון, פתרונות מחוץ לקופסה, תקצוב • אמון הציבור או לחלופין אכיפה יעילה יותר • הסברה ושקיפות • שרשראות הדבקה - מנגנון יעיל לקטיעתן • האופן והעיתוי הנכון לעדכון תקציב המדינה
מכל נקודות תורפה אלו שנחשפו בניהול הקורונה בישראל בשנת 2020 ניתן ללמוד כיצד צריכות המדינה והחברה להתמודד עם משברים מסוג זה, ומכאן החשיבות של מחקר מקדים, איסוף נתונים ולמידה מניסיונם של אחרים. להעמקה ולפיתוח המחקר בהקשרים אלו חשיבות רבה מכיוון שמשברים מסוג זה יכולים להימשך שנים רבות, ועל החברה והמדינה לפתח מנגנוני הסתגלות שיאפשרו שגרת חיים שונה בצל שיבושים שייווצרו עקב התמשכותם של משברים כאלה. יתרה מזאת, חשוב להבין שלמשברים מורכבים וממושכים מסוג זה יש גם השלכות לטווח ארוך בכל תחומי החיים, מעבר לנושא הבריאותי.

ומה עם הפילוג בעם

איומים סביבתיים במובנם הרחב, ובכללם איום פנדמי כדוגמת הקורונה, מחייבים רמות גבוהות של סולידריות חברתית ושל אמון מצד הציבור הרחב כלפי הנהגה הלאומית ולמוסדות המדינתיים. אם בעבר הצליחה החברה הישראלית להפגין רמת סולידריות גבוהה, להתלכד ולפעול בהצלחה מול איומים חיצוניים, התמונה המסתמנת בישראל של משבר הקורונה (בגל השני בעיקר) משקפת מציאות שונה.
זו מתאפיינת בשחיקת הסולידריות החברתית, בבולטות השוני בין הערכים המכוננים של הקבוצות החברתיות השונות וב"זיהום" תהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות בשיקולים פוליטיים צרים, מה שמוביל להעדפת אינטרסים פרטיקולריים של קהילות ותת-קהילות מסוימות, ובהתרופפות החיבור החיוני בין ההנהגה הפוליטית לבין הציבור.
מכאן הכרסום הניכר באמון הציבור בראש הממשלה, בממשלה, במערכת הפוליטית בכלל, ובמידה מסוימת גם בשירות הציבורי. כל אלה תורמים לפגיעה בחוסן הלאומי, מהווים מכשול בפני התמודדות טובה עם המגפה ויוצרים סיכון לביטחון הלאומי במובן העמוק והרחב של המושג.
צילום: רויטרסהחתימה על הסכמי אברהם בספטמבר 2020. הזדמנות היסטורית (צילום: רויטרס)
משבר הקורונה חשף את נקודות החולשה והתורפה של החברה הישראלית. מעבר למשבר פוליטי עמוק ולשסע חברתי מתרחב ושירות ציבורי שנחלש במהלך העשורים האחרונים, נכנסה מדינת ישראל למשבר ללא מנגנון לאומי לקבלת החלטות ולניהול אסונות המוניים, ובכללם כאלו העלולים להתפתח מהחרפה של בעיות אקלימיות וסביבתיות, ולא השכילה לבנות מנגנון כזה מאז פרץ המשבר, מה שהחמיר את מצבה בגל השני של המגפה.
למרות שיפור בהיערכות המנגנונים המדינתיים בגלים המאורחים יותר של הקורונה, בישראל עדיין קיימות לקונות תפישתיות, ארגוניות, פוליטיות וחברתיות, שיש לזהותן ולהתייחס אליהן כאל תמרור אזהרה. בהעדר טיפול בהן ובהקדם, עלולה ישראל להיקלע למשברים חוזרים ונשנים שיאיימו על ביטחונה הלאומי – על יכולתה להגן על האינטרסים החיוניים של המדינה ושל החברה.
תמונה כללית
ד"ר קובי מיכאלINSS
מאחר ואיומים אקלימיים וסביבתיים אינם מכירים בגבולות וטבעם הוא להתפשט על פני מרחבים גיאוגרפים ואנושיים רחבים, מתחייבים תפיסות ומנגנונים של שיתופי פעולה אזוריים. שיתופי הפעולה הללו מחייבים היערכות מוקדמת לצד תהליכי הכשרת הלבבות בקרב עמי האזור. האיומים משותפים ובמקרים רבים עלולים להיות חמורים יותר מאיומי מלחמה או ממשקעים היסטוריים, מדיניים וחברתיים המקשים על קידום נורמליזציה, כתנאי הכרחי לשיתופי פעולה מסוג זה.
במובן זה, נקרתה לישראל הזדמנות היסטורית בדמות הסכמי אברהם והשינוי ברוח הזמן שחוללו בקרב רבים מעמי האזור. נכון יהיה מבחינת ישראל ושכנותיה לאחוז את השור בקרניו ולמנף את השינויים שנלוו להסכמים לצורך פיתוח וביסוס מנגנוני שיתוף הפעולה ההכרחיים לצורך התמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים המתפתחים.
  • ד"ר קובי מיכאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, ועורך כתב העת "עדכן אסטרטגי"
פורסם לראשונה: 10:13, 11.05.22
לכתבה זו 14 תגובות
הוספת תגובה
14

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
14.

13.

אז אין טעם בכל התאוריות איך ולמה ומה לעשות לפעם הבאה.

12.

סולידריות היא כפייה. יש אחוז קטן שהוא בסכנה לכאורה, שיגנו עלייהם. אם לא מצליחים להגן עלייהם, אז שמי שפוחד ישב בבית. אתם כופים על אנשים בריאים להיות חולים כדי לסייע לחולים לחלות פחות.

11.

10.

המדינה התמוטטה ולא אמרו לי? דווקא ישראל יצאה יחסית טוב ביחס למדינות אחרות ממשבר הקורונה (בעיקר בזכות החלפת השלטון)

9.

ושמה ציות להחלטות פקידים שלטון

8.

כשמנהיגים ואנשי מקצוע שאומריםש הם נצמדים למדע פועלים מתוך פאניקה וכאוס טוב לא יכול לצאת מזה. כל הקורונה אנשים איבדו את הצפון ואז בסוף החליטו שצריך פשוט לקבל את זה שיש קורונה. תיסלחו לי אבל לי אין תואר בעולם הרפואה ואני אומר את זה מההתחלה שזה יהיה הסוף. שרפתם את כל העולם עם הפחד הלא נשלט שלכם, הנינים שלכם ימשיכו לשלם את החשבון על מה שאתם עשיתם פה, שלא לדבר על זה שאם בעתיד יגיע אסון אמיתי אתם כבר לא תוכלו לעשות את מה שעשיתם פה, כי אתם תהיו עסוקים בלשלם את החשבון.

7.

רק זה ירפא את השסע שהאמת תכה בפניהם של המחוסנים או הלא מחוסנים, בפניהם של החרדתיים והמזלזלים. סולידריות חברתית או העדרה הייתה משני המתרסים האחד זלזל בהנחיות והשני זלזל בחופש הבחירה ודעותיו של הראשון. רק ועדת חקירה תפיק לקחים לגבי קבלת ההחלטות שאין עוררין כעולה גם מהכתבה כי היו לקויים פגומים ולא שקופים שגרמו חד משמעית לקרע הזה

6.

משרד הבריאות קרס לגמרי, ההתמודדות היחידה הייתה של הצבא. על מה אתה מדבר?

5.

יש תוכנית מוסדרת ומסודרת של התמודדות עם מגיפה, כל מה שכתוב בתוכנית לא בוצע, לא ע"י ביבי ולא ע"י בנט, התוכנית מתייחסת לסגרים, טיפול בחרום, כלכלה, צבא, פשוט הכל, ומה בוצע? כלום. שום דבר לא בוצע כי נסגרה פה עסקה, מה תוכן העסקה אף אחד לא יידע, בעוד איזה 30-75 שנה נדע מה נחתם מול פייזר ולמה היה צריך למוטט את כלכלת המדינה ולרוקן את כל הכסף מהקופה הציבורית.

4.

3.

2.

נשבר האקלים זו עוד הונאה כדוגמת הקורונה.

1.

זה לא עניין פוליטי, אלא הכרח קיומי

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה