למרות הקורונה הגיעו כ-20,360 עולים חדשים לישראל מתחילת השנה. בגלל הקורונה הגיעו רק כ-20 אלף איש ואישה – פחות ממחצית העולים המגיעים מידי שנה לישראל בשגרה. "התקופה הזאת מאתגרת", מודה רונן כהן, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, בריאיון בוועידת "עולים מכל הלב" של "ידיעות אחרונות", ynet ו"ווסטי" בשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הוא מספר כי עם חבריו, ובראשם השרה פנינה תמנו-שטה, החליט להפוך כל אבן כדי לאפשר עלייה בימי קורונה: "אם נסגרת הדלת, אז לפתוח חלון. אם החלון נסגר, אז דרך הגג", אומר כהן. "אם השמיים נסגרו, וטיסה לא יכולה הייתה לנחות פה ממדינה מסויימת - אז יצרו מדינה שלישית שתהיה בתווך. אם צריך טרמינל מיוחד לטובת הנושא, או מלון בידוד - המשרד שכר מלון בידוד".
קראו עוד בערוץ היהדות:
האתגרים הלא פשוטים צצו בשנה וחצי האחרונות על כל צעד ושעל. אנשים שקיבלו תאריך עלייה, ומכרו את כל מטלטליהם – מצאו עצמם תקועים במדינות המוצא תחת סגר וללא דירה. "מדינת ישראל אף פעם לא סגרה את השערים בפני עולים, ולא תסגור אותם", מחדדת אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות היהודית.
"אנחנו לא בוחלים בשום אמצעי כדי להביא את מי שרוצה לעלות, גם תחת סגרים והרבה מאוד מגבלות, וצריך להבין שזה מתחיל הרבה הרבה לפני המטוס. זה מתחיל עם הנגשת האינפורמציה, כאשר לא ניתן היה לקיים ירידי עלייה, והיינו צריכים לעבור לירידים וירטואליים מהיום למחר. אי אפשר היה לראיין עולים, ועם משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות ורשות ההגירה יצרנו מתווה לראיונות ב'זום'".

כשחברת התעופה מבטלת את הטיסה

אהרונוביץ' מספרת על מבצעי חילוץ ממדינות שונות. "יש סיפורים שהשתיקה יפה להם, ואחרים שאפשר לספר. אתן דוגמה אחת, לרגע מכונן שאני זוכרת. במרץ האחרון היו אמורים מאות עולים להגיע מברזיל, בטיסה שאמורה הייתה לצאת ביום שישי בערב. בחמישי בלילה קיבלנו הודעה ש-KLM לא מאפשרת לטיסה לנחות בהולנד, ומדובר במאות אנשים שעזבו את מקום העבודה שלהם וארזו את מטלטליהם, על משפחותיהם, ואין להם לאן לחזור.
1 צפייה בגלריה
רונן כהן אמירה אהרונוביץ' והמנחה (באדום) נועה לביא
רונן כהן אמירה אהרונוביץ' והמנחה (באדום) נועה לביא
"פתיחת תיקי העלייה היא בגידול מטורף". רונן כהן, אמירה אהרונוביץ' ונועה לביא
(צילום: יריב כץ)
"אז מעכשיו לעכשיו, באישון לילה, קיבלנו החלטה לחכור מטוס אחר של חברה ספרדית, ולהביא אותם באוטובוס מאסף לשדה תעופה במדינה אחרת, העיקר העיקר להיות מחוייבים להביא אותם הביתה, לישראל. לאחר טיול ארוך עם עצירה בספרד הם נחתו כאן, 160 עולים, והתחילו את חייהם בישראל. בסוף זה אוסף שלם של סיפורים ואנשים. אומרים ש'כל המציל נפש בישראל, כאילו קיים עולם מלא' - ואני אומרת, כל המביא עולה לישראל, מביא עולם מלא. אני לא חושבת שיש עוד מדינה בעולם שעוסקת כל כך באקטיביות, במסירות ובמחוייבות להשיב הביתה את בניה מכל קצות העולם. העובדה שזה נמשך גם בתקופת הקורונה, היא חלק מהדי-אן-איי הכול כך מיוחד של העם הזה".
סיפור העלייה לא נגמר ברגע הנחיתה בנתב"ג, לא בזמני שגרה ועל אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה, שהביאה אתגרים לא פשוטים דוגמת סגרים ומשרדים נעולים. "אנחנו יודעים שבתקופה המדוברת היו פיטורים בהיקפים אדירים, ובאמת יצרנו מסלולים של מענקים מיוחדים, ושל עידוד מעסיקים", אומר כהן. ומספר על הכשרות ומלגות מיוחדות לחיילים בודדים. "הרבה תנאים שהיה צריך לקבל בהם החלטה אד-הוק על מנת להקל עליהם את התקופה הזאת, שלא הייתה קלה גם למי שנולד בארץ, וקל וחומר למי שזה עתה הגיע אליה".

"הקורונה הסירה חסמים"

המדינות המובילות במספר העולים השנה הן רוסיה, ארה"ב, צרפת, אוקראינה ואתיופיה. למעלה ממחצית מהעולים הם צעירים עד גיל 35 .17.3% מהעולים עוסקים במקצועות השירותים, המסחר והשיווק, 6.1% בתחומי מדעי הרוח והחברה, 5.2% במקצועות הטכנולוגיה וההנדסה, 4.2% במקצועות הרפואה ופרא-רפואה, 3.6% במקצועות החשבונאות והמשפטים ו-2.7% מהעולים במקצועות החינוך.
העולים מגיעים מלמעלה ממאה מדינות, ולדברי אהרונוביץ' חלקם מגשימים חלום ארוך שנים. "הם לא ברחו לכאן בזמן הקורונה, אלא מימשו את חלום העלייה שלהם". עם זאת היא מדווחת על חלק נוסף, עולים שהקורונה האיצה בהם את ההחלטה לעלות.
"פתיחת תיקי העלייה היא בגידול מטורף", אומרת אהרונוביץ'. "מעל שישים אלף תיקי עלייה נפתחו רק מפרוץ הקורונה, מצד אנשים ממעל למאה מדינות. הרוב המכריע הוא של אוכלוסיות צעירות, משפחות צעירות, אנשים עם מקצוע שרוצים להקים את העתיד שלהם במקום אחר, ממניעים רבים ושונים. חלקם זה אנשים שהתקופה המורכבת של הסגר אפשרה להם להסתכל על דברים אחרת. אם פעם לא חשבתי שאני יכול לעלות לישראל ולהשאיר את המשפחה שלי במקום אחר, אז פתאום גילינו שאפשר, ודרך הטכנולוגיה לשמור על קשר. פתאום גילינו שאפשר לעבוד מרחוק, או לשמור אולי על עסק במקום אחר".
"אני חושבת שהקורונה יצרה איזושהי הסרה של חלק מהחסמים, לצד אלמנטים מורכבים בחלק מהמדינות: משבר כלכלי, אנטישמיות גואה שנתנה לאנשים להבין שהבית הוא במדינת ישראל. אני יכולה להעיד שאותי תמיד תופס הברק בעיניים של הצעירים. הרצון שלהם לדמיין את עצמם בונים לעצמם עתיד מקצועי ומשפחתי בישראל".