20

"כל בעלי החיים שלנו מתו בגלל הבצורת"

בקרן אפריקה נאלצים התושבים להתמודד עם בצורת קשה, שנגרמה בשל משבר האקלים. "בבארות נגמרו המים ואין שטחי מרעה לבעלי החיים", סיפר תושב אחד הכפרים באתיופיה, שמתפלל שהגשם יגיע. עכשיו מנסים הכפריים לשרוד ולהציל את הילדים

AFP, יוגב ישראלי | פורסם:14/05/2022
משבר האקלים מכה בעוצמה באחד האזורים העניים בעולם: הבצורת הקשה ביותר שפגעה בקרן אפריקה זה עשרות שנים, מביאה כ-20 מיליון בני אדם לרעב. כתוצאה מחוסר בגשמים מתו כמעט 1.5 מיליון בעלי חיים בעדרי צֹאן ובקר - כשני שלישים מהם באזור סומליה. המרכז לסכנות האקלים באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה ערך בעבר מחקר שקבע כי המחסור בגשמים באזור נובע בעיקר מהתחממות המים במערב האוקיינוס השקט. ככל שהמים מתחממים, כך גם האוויר מעל אינדונזיה מתחמם. הוא מגיע למזרח אפריקה ושוקע לאחר התנגשות באוויר המגיע בכיוון ההפוך מהאוקיינוס האטלנטי. האוויר השוקע הזה הוא שיוצר את מזג האוויר החם והיבש, שדוחה את הלחות שאמורה להגיע מהאוקיינוס ההודי. סיפורה של חברה שלמה שמתפוררת, כאשר אובדן המשק החי מאיים על אורח חייהם של הרועים.
צילום: AFPגברים מותירים נשים במחנות לדאוג לעצמן ולילדיהן (צילום: AFP)
כמעט לא ירדה טיפת גשם בהרגודודו (Hargududo) במשך 18 חודשים. פגרים מיובשים של עיזים, פרות וחמורים מוטלים על האדמה, ליד בקתות הסכך הצנועות בכפר הקטן בדרום מזרח אתיופיה. לפי האו"ם, הבצורת הורסת אורח חיים עתיק יומין ומשאירה ילדים רבים, הסובלים מתת תזונה חמורה, כשהיא קורעת משפחות. חודש אפריל אמור היה להיות אחד החודשים הרטובים ביותר של השנה באזור זה, אבל האוויר בהרגודודו חם ויבש והאדמה מעלה אבק ועקרה מיבול. רבים מבעלי החיים השייכים ל-200 משפחות הרועים והנוודים בכפר מתו. "לאלה שהיו להם 300 עיזים לפני הבצורת נותרו רק 50 עד 60 מהם. עבור אנשים מסוימים...אף אחת לא שרדה", אמר חוסיין חביל, כפרי בן 52, לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
הסיפור הטרגי מתרחש על פני חלקים שלמים של דרום אתיופיה ובקניה וסומליה השכנות. באתיופיה, עיני העולם מתמקדות בעיקר במשבר ההומניטרי בצפון שנגרם כתוצאה מהמלחמה בין כוחות הממשלה לחזית העממית לשחרור תיגראי, שהותירה 9 מיליון בני אדם הנזקקים לסיוע חירום במזון. יחד עם זאת, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מעריך כי עד 6.5 מיליון בני אדם באתיופיה - יותר מ-6% מהאוכלוסייה - גם הם חסרי ביטחון תזונתי בגלל הבצורת שמכה באזור. למעשה, ההשלכות כה חמורות ומדאיגות עד כדי כך שחוסר במשקעים הרג כמעט 1.5 מיליון ראשי צאן, בקר ובהמות. מדובר בעדרים המספקים לאוכלוסיות הנוודים של אזור צחיח זה מזון והכנסה כספית. גם בעלי החיים שהצליחו לשרוד, נפגעו כל כך עד ששווים צנח.
צילום: APבצורת חמורה במזרח אפריקה (צילום: AP)

החברה "מתפרקת"

נוכח המצב העגום, חברה שלמה מתפוררת כאשר אובדן משק החי מאיים על אורח חייהם של הרועים: כפריים נאלצים לעזוב את בתיהם כדי למצוא עבודה בעיר, משפחות מתפצלות, ילדים נזנחים כשהוריהם מתמקדים בניסיון להציל את בעלי החיים שלהם, שכן הדבר חיוני עבור הישרדותם. "חיי הנוודים שלנו הסתיימו. כיום רובנו מתמקמים בכפרים כי אין עוד עתיד בשל אובדן בעלי החיים", אמר בכאב ל-AFP הרועה טאריק מוחמד (50). בעוד שאורח החיים של הרועים תמיד נקבע על פי העונות היבשות והגשומות לסירוגין - תקופה קצרה במרץ-אפריל ותקופה ארוכה יותר בין יוני לאוגוסט - כשלפני הבצורת הקטסטרופלית הזו, התאפשר לשרוד הודות למאגרי תבואה שנותרו מחודשי עבר גשומים, נראה שכעת, לאחר שאף אחת מארבעת העונות הגשומות האחרונות לא הגיעה, המצב הפך לבלתי אפשרי. "בצורת, היא אירוע מחזורי. בעבר זה התרחש כל 10 שנים, אבל עכשיו זה מגיע בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר", אמר עלי נור מוחמד, בן 38, מארגון הצדקה הבריטי Save the Children.
במזרח אפריקה תדירות הבצורת הוכפלה מפעם בשש שנים לפעם בשלוש מאז 2005, כך על פי הדו"ח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי האקלים. ב-2012, מחקר של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, מצא שבאזורים הדרומיים של אתיופיה נרשמו 15עד 20 אחוז פחות גשם מאשר בשנות ה-70, בעוד שהאזורים שזכו ל-500 מ"מ של גשם שנתי, הדרושים לחקלאות בת קיימא ולגידול בעלי חיים, הצטמצמו. הבצורת ההרסנית תעמוד בראש סדר היום של אמנת האו"ם למאבק במדבור, הנערכת באביג'אן שבחוף השנהב, בין התאריכים 9 ל-20 במאי, לאור מצב בו הרועים לא מספיקים להתאושש מבצורת אחת וכבר נפגעים מאחת חדשה.
צילום: AFPאנשים רותמים עגלות לחמורים כחושים, כדי להצטייד במים מהנהר (צילום: AFP)
לדבריהם של הרועים מאזור סומליה יש אובדן של בין 80 ל-100 אחוז בקרב בעלי החיים שלהם, כשעדרי הפרות או העזים המעטים שמצליחים לשרוד, הם כחושים. אפילו גמלים חד-דבשתיים רבים איבדו את הדבשת שלהם - מאגרי השומן החיוניים להם בכך שהם מאפשרים לשרוד תקופות ארוכות ללא מזון.

"הלכתי חמישה ימים"

רועים רבים עברו למחנות ארעיים שנועדו לשכן את המספר העצום של האנשים שנעקרו בשל מה שהם מתארים כבצורת הגרועה ביותר שראו אי פעם. עם אור ראשון של בוקר, יוצאות עשרות נשים כדי לאסוף חבילות סיוע לשעת חירום המופצות על ידי תוכנית המזון העולמית של האו"ם. "הלכנו חמישה ימים כדי לבוא לכאן", אמרה חביבה חסן חדיד, בת ה-47 ואם ל-10 ילדים. "כל בעלי החיים שלנו מתו בגלל הבצורת". אהדו ג'יס חוסיין, בת 45, אלמנה ואם לשבעה, הגיעה למחנה הפליטים כשהיא נושאת על גבה את בנה הנכה בן ה-15. גם היא מספרת סיפור דומה על איבוד כל העזים והחמורים שלה. "מעולם לא חוויתי בצורת כזו. באתי לכאן בלי כלום".
כ-2,700 משפחות מתגוררות במחנה המכונה 'פארבורו 2' (Farburo 2), שהוקם לפני שלושה חודשים ומורכב מבקתות קטנות העשויות מענפים וטלאים של בד. הן אמנם מספקות מחסה מהשמש הלוהטת, אך לא מהחום שכן הטמפרטורה בהם קרובה ל-40 מעלות צלזיוס. באחת מהבקתות הקטנות, יושב עבדי קאבה עדן, בן ה-50, שבוכה ללא שליטה ומתפלל שיגיעו הגשמים. "לפני כן, ירד גשם במקומות אחרים באזור, אז עברנו עם החיות שלנו לשטחי המרעה שבהם, גם אם זה לקח כמה ימים. אבל הפעם הבצורת נמצאת בכל מקום - בבארות נגמרו המים ואין שטחי מרעה לבעלי החיים. אני לא חושב שזה אפשרי שאורח החיים שלנו ימשיך כך. אפילו ראיתי עיזים שאכלו את הצואה שלהם וגמלים שאוכלים גמלים אחרים".
צילום: AFPילדים עומדים בתור לשתות מים בבור מים בכפר באתיופיה (צילום: AFP)
יש מעט גברים במחנה, שעוד מנסים לאתר אזורי מרעה ראויים. רבים עזבו כדי לחפש עבודה בעיר או מפאת הבושה וההתמודדות עם השאלות לגבי העתיד מצד נשותיהם המודאגות. הבצורת פגעה גם במבנה החברתי של קהילות אלו. "לפני כן, הגברים כיבדו מטלות כמו חליבת החיות, קניית מזון וסחורה למשפחה. התפקידים האלה נעלמו יחד עם החיות שלנו", אמרה חלימה חרבי, אם לתשעה בת 40. "כעת נוצרה יריבות של ממש כי כשמגיעות משאיות המים, אז הזקנים והפגיעים לא מקבלים כלום כי התחרות גדולה".

"אין זמן לטפל בילדים"

ילדים משלמים את המחיר הגבוה ביותר ככל שהאסון מחמיר. מנכ"לית יוניסף (קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים) קתרין ראסל, אמרה כי 10 מיליון ילדים ברחבי אתיופיה, קניה, סומליה וג'יבוטי זקוקים לתמיכה דחופה מצילת חיים. "בנוסף למשבר תת תזונה, ילדים נאלצים לשתות מים מזוהמים, מה שמעמיד אותם בסיכון לכולרה ומחלות קטלניות אחרות", אמרה ראסל, שביקרה באזור לאחרונה.
לדבריה, תוצאה שוברת לב נוספת של הבצורת, היא עלייה בנישואי ילדים. "לאנשים אין אפילו זמן לטפל בילדים שלהם", אמר עלי נור מוחמד מ-'Save The Children', ארגון במטרתו לזהות ילדים בסיכון ולקחת אותם לטיפול במרכזי בריאות, כמו בית החולים בגודיי (Gode). "אפשר להבין את גודל הבעיה כשאם המשפחה שוכחת לקחת את ילדה החולה לבית החולים הקרוב, כי היא עסוקה בטיפול בילדים האחרים שלה או מנסה להציל את מה שנותר מעדרי בעלי החיים שלה".
צילום: APכפרים ארעיים בעת הבצורת בקרן אפריקה (צילום: AP)
גם אותם מרכזי בריאות סובלים מהיעדר תשתית ראויה, כשבאוויר החונק, יושבות אימהות על מיטות ברזל ומשתמשות בכיסויי ראשן כדי להגן עליהן ועל ילדיהן מפני זבובים והחום הכבד. מנהל בית החולים, ד"ר מחמד שאפי נור, אמר שילדים על סף תת תזונה, נמצאים בסיכון גובר אם מאובחנת אצלם מחלה. רופא הילדים ד"ר מחמד עבדי עומר אמר ל-AFP כי אמהות מוצאות את עצמן לעתים קרובות לבד עם ילדיהן, בעוד שאב הבית עסוק בחיפוש מזון לצורך הישרדותי. "הזמן שחולף עד שהאמא מצליחה להביא את הילד לטיפול, גורם לפוטנציאל של סיבוכים רפואיים", הוא אמר.

בחירות קורעות לב

המקרים קורעי הלב מופיעים בכל רגע. פעם זו תינוקת שסובלת משלשולים והקאות במשך שבוע, עד שאמה הצליחה להביא אותה למרפאה, פעם זה תינוק שסובל מפצעים סרטניים בפיו, המונעים ממנו לינוק ופעם זה ילד ששערו נשר מתת תזונה והוא סבל משלשולים והקאות במשך שבועות. "טיפלתי במשק החי, לא היה לי זמן לילד שלי", אמר ל-AFP עבדולאהי גוראן בן ה-30 - האב היחיד שנוכח בבית החולים.
צילום: AFPעבדולאהי גוראן מטפל בבנו בבית החולים של גודיי (צילום: AFP)
הוא הביא את בנו רק כשהבצורת חיסלה את רוב העדר שלו. "בכל חודש, מספר הילדים הסובלים מתת תזונה גדל", אמר אחמד נור, שעובד במרפאת קלאפו המרוחקת כ-100 ק"מ מגודיי. הבחירה היא איומה: טיפול בילדים עלול להוות סיכון באובדן של המשק החי. איין איברהים הארון בת ה-45, אמרה שבתה בת השנתיים הייתה חולה במשך חודש, עם שיעול מתמיד ונפיחות בגופה הקטן (תסמין אפשרי של תת תזונה), עד שהחליטה לבסוף להביא אותה אל המרפאה בקלאפו. "היו לי 10 עיזים, אבל איבדתי 4 מהם ב-11 הימים שהייתי בבית החולים".
לכתבה זו 20 תגובות
הוספת תגובה
20

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
15.

על מותה של עיתונאית אחת כל העולם גועש ורועש ולו רק בגלל שישראל מעורבת,אבל לבוא ולצעוק על אובדן שלמיליונים במזרח אפריקה אין פוצה פה. עולם אינטרסנט ומגעיל.

14.

13.

מלחמת אזרחים בין מיליציות איסלמיות ולעזאזל הכל

12.

הכתבה הכי עצובה שקראתי בשבת בבוקר יום יפה

11.

זה זוועה

10.

איך אפשר לסייע, לאלו ארגונים אפשר לתרום?

comment-2-comment

9.

ביום בהיר אחד כול מסכנים יתחילו להגר לאירופה ולמזרח התיכון

8.

7.

comment-2-comment

6.

מצאצאי שבט גד

comment-2-comment

5.

4.

כי אוכל הוא לא מקבל וכנראה שגם מים בקושי.

3.

2.

comment-2-comment

יכלו כבר מזמן לאסור על אלגז'ירה להיכנס לפה אבל לא עושים את זה.

comment-2-comment

1.

שיבואו לפה וברוכים הבאים הם לפחות ישארו פה ולא כמו המתוחכמים מאזרח אירופה שמישתמשים בנו כמיסדרון בלבד להגירה נוחה למדינות המערב כלומר להשאיר פה את הזקנים שלהם מסודרים עם הכנסה טובה וביטוח בריאות חינם מהמדינה

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה