בחודש אוקטובר האחרון התלקחה סוללת אופניים חשמליים בחדרו של ניג'אט מגרמוב ז"ל מנתניה וגרמה לשריפה ולפציעתו הקשה. בבית החולים שיבא סירבו לקבל אותו ליחידת הכוויות שלהם בתואנה של היעדר מקום; בבית החולים איכילוב, שם אושפז לבסוף, אין יחידת כוויות, וכך לא קיבל הנער את הטיפול הייעודי והמיטבי. רק כעבור שלושה הועבר לשיבא - אך בהמשך נפטר.
3 צפייה בגלריה
ניג'אט מגרמוב
ניג'אט מגרמוב
סיפורו חשף מחדל מתמשך. ניג'אט מגרמוב
(באדיבות המשפחה )
סיפורו הקשה של מגרמוב, חשף מחדל מתמשך של טיפול בנפגעי כוויות בישראל. עכשיו מתברר כי מאז לא חל כל שיפור במצב. עיכוב של לא פחות מ-14 שנה ביישום תוכנית הקמת המחלקות לטיפול בכוויות ואף מיטה אחת לטיפול בטראומה המורכבת מצפון לחיפה ‑ כך עולה מתשובת משרד הבריאות למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בדו"ח שהוזמן לבקשתו של ח"כ אופיר כץ (ליכוד). הנתונים מתפרסמים ברקע מעקב ynet ו"ידיעות אחרונות" אחר מחדל המחלקות לטיפול בכוויות, שהחל לאחר חשיפת המקרה של מגרמוב ז"ל.
על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שפורסם ב-2012, עד לשנת 2014 היה על המשרד להגדיר ארבעה מרכזים ארציים לטיפול בכוויות. אלא שנכון להיום, רק בית החולים שיבא מוגדר כמרכז ארצי, ועל פי הדו"ח עולה שגם בו קיים מחסור במיטות אשפוז טיפול נמרץ וכי אין בו מחלקת טיפול נמרץ ילדים בתקן.
בתשובה לפניית מרכז המחקר והמידע למשרד הבריאות בשאלה מהי הסיבה לאי הגדרת מרכזים נוספים השיב המשרד כי "פתיחת מיטות כוויות תהיה אחד מתחומי המיקוד של משרד הבריאות בתוכנית מיטות בריאות-אוצר 2023-2028". כלומר, עיכוב שעשוי להגיע ללא פחות מ-14 שנה בהגדרת והקמת מרכזי הטיפול בכוויות.
3 צפייה בגלריה
אופיר כץ באולפן ynet
אופיר כץ באולפן ynet
"לראות את הנתונים ולא להאמין". ח"כ אופיר כץ
(צילום: קובי קואנקס)
עוד עולה מהדו"ח כי היחס בין מיטות לבני אדם הוא זעום: 0.002 מיטות ל-1000 בני אדם, ו-0.001 לילדים עד גיל 14 שיזדקקו לטיפול במיטה מותאמת עבורם. בשנת 2019 אושפזו 1,176 בני אדם בבתי החולים בעקבות כוויות.
עוד עולה מתשובת משרד הבריאות, כי בנוסף לשיבא, קיימות מיטות לטיפול בכוויות בבתי החולים הדסה עין כרם בירושלים ואל מקאסד במזרחה, סורוקה, בילינסון ורמב"ם, ואילו בבתי החולים זיו בצפת, פוריה בטבריה והגליל בנהריה – אין אף מיטה.
"לראות את הנתונים ולא להאמין", אומר ח"כ כץ. "בכל מחוז הצפון אין אפילו מיטה אחת לטיפול בכוויות, אין שום מענה. זו סכנה בלתי נתפסת לאזרחים ובמיוחד לילדינו הקטנים, שאחוזי הפציעה אצלם גבוהים. ושוב, מי ששמים עליו פס מוחלט אלו תושבי הפריפריה, שאין להם היום שום יכולת לקבל טיפול בפחות משעה וחצי נסיעה. דרשתי דיון דחוף בכנסת בנושא".