חנן כהן (60), מנהל פרויקטים בחברת תוכנה, ניהל ובנה אתרים במשך כל חייו, בהם אתר משרד החינוך, בית המשפט העליון ואתר מוזיאון המדע בירושלים. לפני עשרים שנה, בין שיטוטי הרשת שלו, הוא החליט להקים את אתר "לא רלוונטי" שפועל מאז ברציפות במטרה לתת לאנשים בעלי חשיבה ביקורתית מידע מהימן שיסייע להם להחליט מה לעשות עם השמועות שמגיעות אליהם מדי יום מרחבי הרשת.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:

"מהותן של שמועות בהגדרתן זה שלרוב לא יודעים מה המקור שלהן, ואז זה מתחיל להתגלגל ולקבל איזשהו חיים משל עצמו", מסביר כהן. אם לפני שני עשורים, כשכהן הקים את האתר, השמועות נשלחו בעיקר במיילים, היום הן נשלחות בפייסבוק ובוואטסאפ, מועברות מהר יותר מאי פעם ולעתים גם משנות את תוכנן בדרך. "עוד לא מצאתי את הבן אדם שאמר לי 'קיבלתי את זה ככה, והעברתי את זה אחרת', אבל אני רואה את זה כל הזמן. גם במיילים שמתורגמים ממקומות אחרים אנשים מוסיפים כל מיני עובדות לא שייכות ומשנים דברים, הכל כדי שזה יעבור יותר טוב".
4 צפייה בגלריה
חנן כהן
חנן כהן
חנן כהן. המחקר מתחיל באינטרנט
(צילום: ירון שרון)
הכל התחיל כשכהן קיבל מייל על נער נעדר בטיול בצפון. "קצת בחשש התקשרתי לטלפון שהיה במייל הזה והאבא ענה לי שהבן שלו נמצא טבוע בכנרת. זאת הייתה חוויה מאוד לא נעימה שבעקבותיה הבנתי שיש דברים שלא מפורסמים ואנשים שרוצים לדעת מה לעשות עם שמועות שהם מקבלים", מסביר כהן. אחרי המקרה הזה הוא החל לחקור ברצינות שמועות רבות שהתחילו להגיע לתיבת המייל של האתר שלו בהתנדבות מלאה. היום כהן כבר יודע להעריך די טוב אם מדובר באמת או שקר: "כשאני מחליט לבדוק עובדה, קודם כל אני מחפש באינטרנט לראות אם יש אזכורים של הדבר הזה, יש הרבה שמועות שהן מתורגמות ויש שמועות שיש בהן איזשהו גרעין של אמת. יש דברים שדורשים יותר מחקר מעמיק או פנייה לדוברים של חברות או של ארגונים או של ארגונים ממשלתיים, משטרה וכו'". יש שמועות שכהן מסרב לבדוק, למשל כאלה שעוסקות במצבם הבריאותי של אנשים פרטיים. "אני לא חושב שזה עניין הציבור", הוא מסביר.
אז למה בעצם אנשים מפיצים שמועות? לדברי כהן, אנשים אוהבים לפחד ולהפחיד, בעיקר בתקופות של מתח ביטחוני. סיבה נוספת היא שכשאתה שולח את המידע לאחרים אתה מחזק את הרשת החברתית שלך, ולעיתים זה חשוב לך יותר מאשר אם העובדה נכונה או לא. כשאנשים נתקלים בשמועה על סרטון שיפרוץ להם לנייד או התראות וירוסים למניהם לצד איומים ביטחוניים, הם לא חושבים פעמיים אם להעביר או לא. "אתה לא תלך לבדוק כל דבר, אתה תיבהל ואתה תרגיש שאולי יש בזה איזושהי אמת, אתה תרצה גם להזהיר את החברים והמשפחה שלך כדי שגם הם יזהרו מהדבר הזה ולכן אתה תעביר את השמועה הזאת הלאה", אומר כהן.
4 צפייה בגלריה
חנן כהן
חנן כהן
אתר "לא רלוונטי". 20 שנה של הפרכת פייק ניוז
(צילום: ירון שרון)
דוגמה לשמועה מפחידה במיוחד היא על המחבלים המתאבדים שמתחפשים לקבצנים וחולים בשפעת עופות פרוסטטית, שנועדה בעיקר לזרוע בהלה בקרב הציבור. השמועה הזאת, שמתרוצצת ברשת מ-2005, מצחיקה את כהן עד היום, בעיקר בגלל "הגאונות שלה". היא נוגעת בשורה של דברים שמטרידים אותנו - מחבלים, מרחב אישי ומחלות.
סיבה נוספת להעברת שמועות היא פשוט רצון לעזור אחד לשני. כהן מספר שאחת השמועות שחוזרות המון פעמים היא ש"אם תעבירו את האימייל או הוואטסאפ הזה כך וכך פעמים אז על כל העברה איזה ילד מסכן יקבל עוד סנט אחד ממנכ"ל פייסבוק או מיקרוסופט. זאת שמועה שחוזרת על עצמה כבר שנים ואנשים נופלים בפח", מסביר כהן.
עם מה היה לך הכי מעניין להתעסק לאורך השנים? "הייתה שמועה על כדורים שמוטמנים בתור עוגות וחטיפים שמיובאים מטורקיה. עשיתי מסע בלשי כדי למצוא את המקור של זה וכנראה שהוא היה כורדים שנאבקים בטורקים והמציאו את השמועה הזאת בשביל לפגוע בהם. בלוגים טורקיים בדקו את השמועות והפוסטים האלו הורדו, כנראה בעקבות צנזורה של השלטון הטורקי. היה לי מאוד מעניין לעקוב אחרי זה ולתרגם אתרים בכורדית. ראיתי גם כן איך השמועה הזאת מסתובבת בכל העולם ומתורגמת לשפות ועוברת ממדינה למדינה".
"יצאה מין מתיחה שמתאריך כך וכך תושבי ישראל יהיו חייבים ללבוש מסכות וזה היה נראה פסיכי לגמרי - וזה קרה. יצאה שמועה שמנכ"ל משרד הבריאות נדבק בקורונה, והיא הופרכה. כמה ימים אחרי זה שר הבריאות נדבק בקורונה"
מה השמועה הכי מופרכת שהתעסקת איתה? "אחת השמועות שבאמת נראו לי מופרכות זה על 500 טונות של בננות מסומליה שנגועות בתולעים. ישראל מספקת לעצמה את כל צריכת הבננות שלה ויכול להיות שהיא גם מייצאת בננות. המחשבה שבישראל יהיו בננות מיבוא ושיש בהן תולעים ושמשרד החקלאות לא זיהה את זה פשוט נראתה לי מופרכת".
4 צפייה בגלריה
חיסון חיסונים
חיסון חיסונים
"הקורונה הפכה אותנו לשרויים בשקר"
(צילום: shutterstock)
ובכל זאת, גם אחרי כל זה, אתה עדיין לא מחליט באופן חד משמעי באתר אם העובדה נכונה או לא. "אני מעודד חשיבה ביקורתית, אני לא רוצה להיות זה שיגיד נכון לא נכון. אני אומר - אלו העובדות שאני מביא בפניכם ועכשיו תקבלו החלטה, וזאת ההמלצה שלי. בגלל שאני מבדיל בין הדעות שלי לעובדות, אנשים מאוד מעריכים את זה ומודים לי על עבודתי באתר".
איפה תפסה אותך הקורונה בכל הנוגע לשמועות? "בתחילת הקורונה הפסיכי הפך להיות הנורמלי. יצאה מין מתיחה שמתאריך כך וכך כל תושבי ישראל יהיו חייבים ללבוש מסכות וזה היה נראה פסיכי לגמרי וזה קרה. יצאה שמועה שמנכ"ל משרד הבריאות נדבק בקורונה, והיא הופרכה. כמה ימים אחרי זה שר הבריאות נדבק בקורונה. עם התקדמות הקורונה בארץ התחילו יותר ויותר מניפולציות של מתנגדי מדע ואחר כך גם מתנגדי חיסונים שניסו לעשות מניפולציה ולהגיד שהקורונה לא באמת קיימת. הקורונה הייתה כר למניפולציה ולפייק ניוז".
היה שלב שכבר היה קשה לך להבדיל בין שמועה לאמת? "הקורונה הזאת הפכה אותנו לשרויים בשקר, השקעתי הרבה מאוד עבודה בלנסות להזים את כל השמועות שהגיעו. הייתה למשל באתר טענה שצמח הלבונה מרפא קורונה והתגובה שלי הייתה מאוד חריפה על זה". למה אתה חושב שהפייק ניוז חוגג בשנים האחרונים? "הפייק ניוז חוגג כי גופים ואנשים מבינים שהרשתות החברתיות הן כלי נהדר כדי להפיץ את משנתם יחד עם קריאה לפעולה של להפיץ ולשתף. אנחנו יודעים שמדינות עושות את זה, אנחנו יודעים שדמויות פוליטיות עושות את זה, מפיצות שקרים ויוצרות את הפייק ניוז באופן שיהיה קל להפיץ אותו".
4 צפייה בגלריה
פליטים מאוקראינה בפולין
פליטים מאוקראינה בפולין
פליטים מאוקראינה. "מלחמה על תודעה"
(צילום: AFP)
אנחנו רואים מה קורה בימים אלו באוקראינה. איך כל זה מתקשר לכל הפייק שדיברנו עליו? "המלחמה הזאת היא מלחמה על תודעה ולא על שטח. לכן, המלחמה היא גם כן ברשת על מי מנצח ומי מפסיד וכל צד מראה את התמונות שהוא רוצה שהתומכים שלו יראו וזה כולל כל מיני פייק ניוז ומניפולציות. כל צד רוצה לשכנע את כל העולם שהמאבק שלו הוא צודק ונכון".
אתה חושב שבעתיד יעבירו אפילו יותר שמועות? "בגלל האופי האנושי ובגלל הטכנולוגיה אנשים ימשיכו להעביר שמועות. אני לא חושב ש'לא רלוונטי' יעזור להכחדת השמועות בעולם, אבל אני מקווה שיהיה לי כוח להפעיל אותו".