כל ילד וילדה בציונות הדתית התחנכו על המשולש הקדוש: ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל. משולש שווה שוקיים שמכיל את כל עולם הערכים. בחלוף השנים שינה המשולש המיתולוגי את הפרופורציות שלו. שנים רבות ארץ ישראל הייתה הצלע המרכזית שלו. הפחד הגדול ביותר היה מסירת שטחים. תוכנית ההתנתקות הפכה לפצע שסירב להגליד. אחרי השבר ההוא, הבטיחו המתנחלים וממשיכי דרכם להתנחל בלבבות. כך קמו גרעינים תורניים, כך גם החלה תנועה ערה של בני ובנות הציונות הדתית אל מרחבים של מדיניות, תקשורת וממשל.
בשנים האחרונות המשולש משתנה שוב. הפרופורציות אחרות. ארץ ישראל, כבודה במקומה מונח, כבר לא נושא בוער. רוב הציבור בישראל מחזיק בעמדות ימין ביטחוניות ומדיניות. שטחי יהודה ושומרון עמוסים מתיישבים שקשה לתאר שיפונו. הבורגנות, גם היא נתנה את אותותיה. לעומת זאת תורת ישראל ועם ישראל הם יסודות שקיבלו פרשנויות מחודשות.
בתי המדרש החרד"ליים ניסחו לאורך שנים תפיסת עולם שלמה שמטרתה להילחם בתמורות שחלו ב"עם ישראל". כל רעיון שנתפס כפוסט-מודרני הפך לאויב, כל תמורה שקשורה לחיי המשפחה, לשוויון בין המינים או ביחס שוויוני למי שאינם יהודים נתפס כפגיעה אנושה בשורש האומה. תורת ישראל, בפרשנות מתחדשת (וצרה להפליא) הפכה לכלי הרעיוני שניסח את האידיאולוגיות שאמורות להציל את "עם ישראל" מהשפעות זרות.
מבחינתם האשמים המרכזיים בכך הם שמאלנים. לא אלו שרוצים לפנות יישובים לטובת מדינה פלסטינית מדומיינת, אלא אלו שצועדים במצעד הגאווה או מוכנים שנשים תהיינה בעלות כוח ושררה
המגמה הזו באה לידי ביטוי באינספור זירות, מרכזיות או אזוטריות: המאבק בגיוס בנות דתיות, המאבק בהפרטת שירותי הרבנות, המאבק התמהוני בספריית פיג'מה המחלקת ספרי ילדים בחינם בבתי הספר. משרד החינוך, לפי שיטה זו, הוא גוף ששבוי בידי מהנדסי תודעה. צה"ל גם כן. ומאחורי כל אלו עומדת הדיפ-סטייט, מערכת מסתורית ומשומנת של פרוגרסיביים בתמיכת כסף נוצרי שכל תכליתה להפוך את מדינת ישראל לנטולת זהות יהודית.
נשמע אפוקליפטי? כך חוות את העידן הזה לא מעט מהדמויות הרבניות המשמעותיות במגזר הדתי היום. ומבחינתם האשמים המרכזיים בכך הם שמאלנים. לא אלו שרוצים לפנות יישובים לטובת מדינה פלסטינית מדומיינת, אלא אלו שצועדים במצעד הגאווה או מוכנים שנשים תהיינה בעלות כוח ושררה.
בית המדרש של הר המור הוא הקיצוני ביותר בעמדות שלו בתחום, אך הוא בהחלט מסמן דרך. ישנה השקעה רבה בעיצוב וניסוח של רעיונות, בהובלה של מוסדות חינוך ובמאבקים בתחום הפוליטי. אף שרוב מוחלט של הציונות הדתית ליברלית הרבה יותר, הילדים והילדות מתחנכים במכינות קדם-צבאיות, בבתי הספר ובתנועות הנוער שזו הרוח המעצבת שלהם. השיטה: נבטיח להורים הבורגנים מצוינות לימודית ונכניס בדלת האחורית תורניות שמרנית.
קו השבר הדרמטי הזה הגיע לשיא בתהפוכות הפוליטיות האחרונות. מצד אחד - נפתלי בנט, חובש כיפה ואיש ימין מובהק, עתיד להיות ראש הממשלה הבא. מצד שני - מי שנחשבו לקיצונים בתוך הציונות הדתית או אפילו דמויות חסרות לגיטימציה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, הם מי שהיום נושאים את שם המפלגה: ה-ציונות ה-דתית.
חן ארצי סרורההתנגדות הנחרצת לשותפות בממשלת השינוי היא חלק ממחלוקת אידיאולוגית נוקבת. כזו שלא מוכנה לתת שום לגיטימציה לשותפים שנחשבים לשמאליים, גם אם הם לא יממשו שום תוכנית מדינית. אחדות זהו ערך יפה לבני עקיבא, אבל לא לשולחן הממשלה. ישיבה עם מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ או מנסור עבאס נותנת הכשר לאישה פמיניסטית ללא ילדים, להומו שייאבק על זכויות הקהילה הגאה, ולאדם ערבי שמעוניין שיתייחסו אליו כאזרח שווה זכויות.
כל הדמויות הללו מייצגות בעצם היותן את כל מה שמטריף את הפלג החרד"לי בציונות הדתית. מבחינתם, המאבק על ארץ ישראל חשוב, אבל כבר לא רלוונטי. הסיפור היחיד המעניין הוא מי יציל את נשמת האומה מעצמה.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
