30

להגיע לחו"ל ברגל: החופשה שלנו בירדן

ארבעה ימים בפטרה ובעקבה, שכללו מקומות לינה מיוחדים במדבר וליד הים, גילויים נסתרים ליד המוקדים התיירותיים ומפגשים עם מקומיים, גרמו לנו לגלות את השכנה המסקרנת ולחזור עם טיפים שטובים לכיס

ליאת כהן רביב | פורסם:14/01/2022
צילום: ליאת כהן רביבכשיוצאים לחו"ל ברגל. מעבר הגבול הדרומי מישראל לירדן השכנה (צילום: ליאת כהן רביב)
כאישה עם תשוקה אדירה לטיולים טובים, שלא קורעים את הכיס, מעשירים את הנפש ועל הדרך גם את ההשכלה הכללית, יצא שגם הבת שלי כזו. במקרה שלה, וכיאה לילדה שנולדה וגדלה באצבע הגליל, היא מאוהבת במדבר ולכן מכריחה אותי לצאת איתה לגיחות בצבע חום אדמדם בטענה שזה עוזר לה להתבגר בשלווה.
טיעון נהדר לא? הרי בינינו האמהות, מי לא תעודד שלווה בגיל הנעורים? כאילו שזה אפשרי... בכל מקרה, יצא שהיה לי רבעו"ש פנוי, וכך הילדה הודיעה לי בשמחה וצהלה שזה בדיוק הזמן שצריך בשביל ביקור בירדן.
רגע, מה ירדן? אמרתי לה, חשבתי אזור דימונה או ערבה ובכלל, שאלתי בתמימות, ירדן ושלווה הולך ביחד? היא גלגלה עיניים בשם דור שלם שלא זוכר את מלחמת ששת הימים ונכנסה לבוקינג לסגור לנו מלונות. הלינקים שהיא שלחה לי עודדו אותי לרוץ ולארוז מהר לפני שהיא תחליף לדימונה. למחרת על הבוקר תדלקנו את האוטו כי בכל זאת יש לנו שש שעות וחצי של נסיעה ממטולה למעבר הגבול, ויצאנו לדרך.
צילום: ליאת כהן רביבהטיול הירדני שלנו. מרבדים מדבריים נקיים מיד אדם ומאנטנות סלולריות (צילום: ליאת כהן רביב)
לפניכם המסלול שהילדה (בת 17) תכננה. לא הייתי משנה כלום כי היה מושלם והיא גם טרחה לציין את זה בכל רגע נתון כדי שיהיה ברור שהיא גאון ואני סתם בן אדם ממוצע. זה הולך ככה:

יום רביעי בשבוע - התחלנו

עברנו את הגבול הדרומי לירדן (105 שקלים לאדם) ומשם נסענו היישר לוואדי מוסא בפטרה, עם רא'אד הנהג שלנו. היום כשעוברים מישראל לירדן חייב שמישהו מקומי (נהג ו/או מדריך) יחכה לכם בצד הירדני. הגענו לפטרה אחר הצהריים. מה עושים כאן? מצלמים שקיעה לא רגילה ואז מפשירים בג'קוזי של המלון - שגם הוא לא רגיל בעליל - Petra Bubble Luxo.
עלות המלון שכולו מורכב מחדרים שהם בעצם בועות, היא באזור ה-800 שקלים ללילה.

יום חמישי בבוקר - פלא תבל בוקר ולילה

קמים מוקדם בבוקר ותופסים את השאטל הראשון של המלון לפטרה כדי להגיע לפני האוטובוסים של מאות התיירים. תיירים שיש להם נטייה לעמוד באמצע הצילומים של הילדה בכל מקום שהיא נמצאת בעולם! חוצפנים כאלה. סוף ציטוט.
צילום: ליאת כהן רביבהגברת שחיפשה שלווה ואני בפטרה (צילום: ליאת כהן רביב)
בכניסה משלמים 50 דולר ירדני לאדם שהם כ-220 שקלים. מחיר לא זול אבל ככה זה בכניסה לאחד משבעת פלאי תבל. כדי לאזן לא משלמים תוספת למדריך מורשה של האתר, הרי כל המידע כתוב באינטרנט. חוץ מזה זה רק מפריע להתמנגל עם הבדואים המקומיים שהכסף שלך הולך ישירות אליהם, וזה מגיע להם כי צריך לעזור להם לממן את כל הסוכר שהם שופכים לתה.
בצהריים המאוחרים מומלץ לחזור עם השאטל למלון למנוחה קלה כי בלילה חוזרים לאתר, כלומר אם אתם בני 17 נמרצים או מטיילים עם כאלה. כי אז מתחילה התוכנית הלילית של פטרה, עם השם המקורי "פטרה בלילה", שזה כמו בבוקר רק בחושך. אז המקומיים שמים פנסי חול לאורך כל האתר המרכזי וזה נחמד מאוד, בתנאי שיש לכם מעיל ממש עבה.

יום שישי - בין מאדים למסיבת חינה

עשינו צ'ק-אאוט תוך כדי בכי כי המלון מדהים וקשה להיפרד ממנו ומאיוב, המנהל המקסים שדאג שתהיה לנו חוויה מפנקת. משם נסענו לביקור בפטרה הקטנה, שם תכננו לבלות שעה. בפועל זה ממש לא שעה, כי אחרי שקולטים כמה המקום הזה קסום, רוצים לבלות בו שלוש שעות. לא ייאמן שאין עלות בכניסה.
בצהריים המשכנו לכיוון ואדי ראם ומיד הרגשנו שהגענו למאדים. עלות כניסה - חמישה דינר ירדני לאדם, שזה כ-22 שקלים.
הרגשת השהות כאילו אנו במאדים התחלפה המשיכה להיפר-ונטילציה, כשהבנו שהמלון שאליו הגענו Memories Aicha Luxury Camp - הוא הוא כנראה היפה ביותר בירדן, אם לא בכל המזרח התיכון. את הערב בילינו בהתפעלות מתמשכת תוך כדי צעידה בשבילי העץ. מהמלון המשכנו לסיור תצפית כוכבים עם מדריך מצרי שמגלה לנו שבזודיאק יש 13 מזלות (!). מה שאומר שכל ההורוסקופ זה שקר אחד גדול?
צילום: ליאת כהן רביבפטרה הקטנה. מסתתרת בצד הדרך אך לא פחות מרשימה (צילום: ליאת כהן רביב)
כדי להתאושש מהבשורה, למרות שמעולם לא קראנו הורוסקופ, הלכנו לשתות תה מתוק מידי בבית הקפה שבנוי בתוך מערה בדופן ההר. וזהו. מה עושים בחצות? מתרסקים בחדר שמעוצב כמו מסיבת חינה אחת גדולה ומחכים שמישהו ידפוק בדלת עם משלוח של ספינג'.
עלות המלון (בין היקרים יותר באזור) נעה בין 800 שקלים ל-1,200 שקלים ללילה, תלוי אם ישנים באיזה חדר ישנים, ישנם גם איגלו ובקתות מיוחדות.

יום שבת - ואדי ראם ועקבה

עשינו צ'ק-אאוט ושוב בכינו כי לא באנו לכאן ליומיים. אחרי חיבוק עם בילל החמוד שהלך אחרינו לכל מקום כדי לוודא שאנחנו לא מתאמצות חלילה, עלינו על הג'יפ של איברהים לטיול של ארבע שעות בוואדי ראם, שכולו נקי מעמודי חוטי חשמל וקליטה סלולרית.
מה עושים בוואדי? עוצרים אינספור פעמים לצלם את כל הפלא הזה ופותחים בשיחה עם כל בדואי בצד הדרך. מסתבר שאיברהים הנהג, הוא מקומי אסלי שמכיר את כולם כולל כולם וכולל את השמות של כל ההרים - אותם הוא מזהה גם בלילה רק לפי הצלליות שלהם (!). שזה ממש מרשים בעיני כי אני למשל לא יוצאת לזרוק אשפה בלילה כי אני לא זוכרת איפה נמצא הפח, עם או בלי צללית.
צילום: ליאת כהן רביבהאם הטיול עבר למאדים? (צילום: ליאת כהן רביב)
צילום: ליאת כהן רביבכביש הכניסה לוואדי ראם, כולל גמל בש"ג (צילום: ליאת כהן רביב)
אחר הצהריים נסענו מהוואדי לעקבה, היישר למסעדה מקומית טובה כדי להתאחד עם מנסף כבש ויוגורט, שזה לא מאוד כשר אבל מאוד טעים. אחרי החוויה הזאת וכדי להתאושש מכל הקילומטרים שהלכנו כאן בלי להרגיש - עשינו צ'ק-אין במלון אל-מנרה הקסום. המלון חודש לאחרונה על ידי רשת מריוט ושמר על הווייב האותנטי שלו. בנוסף, יש לו את אחת מרצועות החוף היותר מוצלחות באזור.
צילום: ליאת כהן רביבהמרינה הדרומית בעקבה (צילום: ליאת כהן רביב)
אחר הצהריים יצאנו לאזור המרכזי של עקבה. שם אכלנו כנאפה אסלי וטעים והמשכנו את שיחות העומק המרתקות שלנו על שלום ודו-קיום, עם רא'אד, הנהג הנחמד.

יום ראשון ואחרון - נפרדות ממשולש הזהב וחוזרות ברגל

את הבוקר בילינו בבריכה האדירה של מלון אל מנרה והשתדלנו להדחיק את העובדה שאנחנו לא מיליונריות שיכולות להמשיך להתבטל מעתה ועד עולם.
לקראת הצהריים נסענו לחוף הדרומי של עקבה. שם, במתחם המרינה, הגענו לאחת המסעדות החביבות שיושבת על קו המים כאילו הייתם בטנג'יר מרוקו. הכניסה למתחם היא עם הזמנה מראש. אם יש לכם עוד זמן כדאי לבקר גם בעיילה Ayla, מתחם די חדש של חנויות, מסעדות וברים שקרוב יותר למעבר הגבול חזרה ארצה.
צילום: ליאת כהן רביבהבריכה המחוחממת במלון אל מנרה (צילום: ליאת כהן רביב)
ואז, עייפות אך מרוצות, עברנו את הגבול חזרה לישראל ברגל! לא מאמינות שכל הפלא הזה ממש כאן במרחק הליכה, מביטות בפעם האחרונה לאחור ולגמרי מבינות למה הירדנים קוראים לאזור הזה משולש הזהב.
אם הגעתם עד לכאן הרווחתם עשרה טיפים חיוניים והערה אחת חשובה:
הכי חשוב: נהלי הכניסה לירדן משתנים על בסיס שבועי, ברוח התקופה. מה שלא משתנה זו הדרישה לוויזה. מדובר בהליך קליל למדי, שעולה סביב 150 שקלים. עמלת מעבר עולה כמאה שקלים ויש למלא טופס הצהרת כניסה למדינה. בנוסף, יש להציג בדיקות קורונה בתוקף.
עוד שינוי מהתקופה האחרונה: חייב כאמור סוכן מקומי/איש קשר שיחכה לכם במעבר הגבול. את כל הפרטים הכי מעודכנים לכניסה לירדן תמצאו כאן.

והנה 10 טיפים, לא לדלג:

1. קחו נהג מקומי! בתור אחת שנוהגת בכל מקום שאני מגיעה אליו בעולם (חוץ מלונדון) כאן המצב הוא שונה. יש נקודות מכס ומחסומי שיטור אז כדאי שיהיה איתכם מישהו שדובר את השפה. בנוסף, הגזרה מלאה בנהגים ללא רישיון שנוהגים בפראות ולכן כדאי מישהו מקומי שמכיר את התופעה ובעל ניסיון נהיגה באזור.
ואם להיות יותר ספציפית, אני ממליצה על הנהג שהיה איתנו, רא'אד. יש לו רכב יונדאי חדש עם שמונה מקומות (או כמו שהבת שלי כינתה אותו: אוטו שחור) והוא מכיר את הגזרה כמו את כף ידו. רא'אד ידאג לסוכן שיחכה לכם במעבר גבול כדי לסייע עם הדרכונים, הוא גם יתקשר לבתי המלון לוודא שתקבלו את החדרים הכי טובים ויהיה בקשר מתמיד בוואטסאפ כדי לתת טיפים לגבי מה לשאול וכמה לשלם, לכוון למסעדות הכי טובות ומה לא.
צילום: ליאת כהן רביברא'אד, הנהג הירדני מעקבה. רב-תרבותי ומאסטר תיירות (צילום: ליאת כהן רביב)
אם תרצו לעבור את המסלול שאנחנו עברנו תבקשו ממנו את "מסלול ליאת" (כך הוא קורא לו וזה מרגש אותי מאוד). הוא יודע לתאם עבורכם את כל הפרטים מסביב עם המחירים הכי טובים בהבטחה. הוא עולה בין 350-450 שקלים ליום (לא חשוב כמה אנשים ברכב), תלוי במרחקים. מביני העניין מביניכם יידעו שזה מעט במונחים תיירותיים.
הנייד של רא'אד, שעונה מהר - עד שעה בוואטסאפ: 962776383917+.
2. המלונות במסלול הנ"ל הם מלונות יוקרה. אנחנו שילמנו בין 800 שקלים ל-1,100 שקלים ללילה, לחצי פנסיון ועם אוכל נהדר (שזה חצי מחיר מתל אביב באותו יום!). המחירים משתנים בהתאם לעונה וליום בשבוע.
כמובן שיש בגזרה הזאת עוד המון אפשרויות ברמות ובמחירים שונים. אפשר ללון בוואדי ראם גם במאה שקלים ללילה עם ארוחת ערב ובוקר!
3. תחושת ביטחון: לגמרי! הירדנים הם אנשים חמים ונדיבים באופן אותנטי. תרבות האירוח פה היא בין הטובות שנתקלתי בהן
4. תישארו באזור פטרה שני לילות. אם כבר באתם תשקיעו. ושלא תטעו, זה שרואים רק נקודה אחת מפורסמת מהאתר - זה רק קצה הקרחון המדברי. יש מלא "פטרות" בפטרה! האתר כולל מעל -ל45 קילומטר מרובע של היסטוריה נבטית חצובה בסלע וכל נקודה יותר מטריפה מהקודמת.
חשוב לזכור שבפטרה יש כמיליון מבקרים בשנה אז תהיו חכמים לגבי הימים שאתם באים והתרחקו מחודשים עמוסים כי אז זה נהיה שוק מחנה יהודה ביום שישי.
5. לדעתי לא צריך מדריך מוסמך בתוך פטרה. מעבר לזה שהם יקרים (ועלות הכניסה לא זולה). אני ממליצה לתפוס בדואי חביב ולהתקמבן איתו על ליווי לנקודות שרק הם מכירים ובדרך ליהנות משיחות חולין על פערי תרבות ומעמד האישה.
6. בתוך פטרה ישכנעו אתכם לעלות על סוסים וחמורים בטענה שזה כלול בכרטיס. אל תעלו! רחמים על בעלי החיים האלה.
7. אל תוותרו על ביקור בפטרה הקטנה. מדובר במסלול קצר וחלומי. היא יפה כמו פטרה וללא דמי כניסה. ממליצה ללכת עד הקצה ולעלות את המדרגות שמאחורי הדוכנים, להגיע למעלה וכשנדמה לכם שנגמר אז לעקוף את הסלע מימין ולמצוא מעבר צר שמגיע לתצפית מקסימה. אם הגעתם עד שם תמסרו ד"ש לאדם בבקשה.
8. בכניסה לוואדי ראם משלמים חמישה דינר לאדם. מלון ממוריס איישה הוא החדש והמומלץ מכולם. חוץ ממנו יש מלון בועות זהה לזה של פטרה (אותם בעלים). מעבר לשני אלה יש עוד כ-200 מחנות לבחירתכם, כל השאר מאוד דומים אחד לשני.
9. בוואדי ראם אין קליטה ואין WI FI. אני חוזרת: אין קליטה! זה נורא וזה נפלא באותה המידה בדיוק.
10. במרחב הירדני לא מוכרים אלכוהול, גם לא במלונות (למעט בעקבה), אז אם חשוב לכם לשלב יין או כל אלכוהול אחר בטיול - תעצרו לקנות בסופר בעיר.
לעוד פרטים על הטיול הירדני מוזמנים להיכנס להיילייט Jordan. שם תוכלו לראות את כל הפלא הזה ב"שידור חי" בועט ומשעשע. לטיפים על טיולים במקומות נוספים - היכנסו לאינסטגרם.
לכתבה זו 30 תגובות
הוספת תגובה
30

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
21.

תוותרי על הנסיון לכתוב בשפה "מגניבה" וקוּלית...כי זה פאתטי.

20.

הכל מדהים ומטריף ומושלם. שתי אטרקציות ביום. כל לילה מון אחר כשמדובר רדיוס די צנוע... בקיצור הגברת מכרה את מרכולתה שכוללת גם מתבגרת חשופת איברים (במדינה מוסלמית שמרנית)

19.

comment-2-comment

18.

עושה חשק לקפוץ לבקר!

17.

באמת? מאות שקחים לנהג ליום, ומלונות יוקרה! באמת, חשבתי לרגע "הלכה ברגל לירדן, הנא, דרך טובה לחסוך." תוך דקה של קריאה הגענו ל כ-₪5000, זה ממש הזוי. בזבוז זמני.

16.

לאאאאאאאאא מעניין אותי!!!!!! תודה

15.

14.

כנראה לפרסם תמונות של האמא והבת

13.

12.

זאת כתבה מצויינת שעשתה לי חשק לעשות את המסלול

11.

גם ראגאה השתתף במימון?

10.

עושה חשק לנסוע לשם

9.

פעם ראשונה שאני רואה שמפרסמים כתבה בעקבות פוסט.

comment-2-comment

לידיעתך, אם היה קישור לאינסטגרם לא הייתי טורח לפתוח ולקרוא. בתור כתבה ,פתחתי קראתי כל מילה עד הסוף ונהנתי.

8.

לא תודה, יש מלא מקומות עדיפים שאפשר לנסוע אליהם. שהירדנים ירצו איתנו שלום אמת אז אהלן וסהלן.

7.

comment-2-comment

בהקשר הזה

6.

5.

4.

3.

נו באמת, ירדן... מה יש להם שאין לנו. אותו מדבר רק יותר ממוסחר. הדבר היחיד שטוב שם אלה מלונות היוקרה הזולים יחסית לארץ. וגם שם זה בהנחה שאין לכם בעיה לקום לקולות המואזין.

comment-2-comment

בירדן יש המון, ולא פחות ממה שיש בישראל. מה שאין בירדן, זה ערסים רעשנים ועצבנים, ש מחריבים על מרחב ציבורי. יום טוב

2.

של בית ספר תיכון. פרסומת בתת רמה.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

אם נהניתי מהכתבה אז לטעמך אני שטחי? איש מצב שאתה אדם ממורמר או שפשוט קמת הפוך היום?

comment-2-comment

חמוץ?

comment-2-comment

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה