האם טיקטוק תביא את השלום? מחקר חדש השווה בין טיקטוק ואינסטגרם בשאלה עד כמה הן חושפות בני נוער ישראלים יהודים, ערבים ישראלים ופלסטינים אלה לאלה. את המחקר הובילה ד"ר רונית קמפף, מומחית לתקשורת פוליטית מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב. לדבריה, בעוד עד היום היה ידוע כי רשתות חברתיות נוטות להיות "תיבות תהודה" שמראה למשתמשים אנשים ועמדות שקרובים למה שהם מכירים, היא רצתה לבחון את הטענה שעלתה על-ידי חוקרים שונים בעולם, אך לא נבדקה, שטיקטוק מאפשרת להציג גם את השונה מאיתנו. זאת, מתוך מטרה להבין אם ניתן להשתמש בטיקטוק בתור כלי למידה על האחר.

עוד בנושא:

קמפף חקרה בעברה בין היתר שימוש במשחקי מחשב ככלי למידה על סכסוכים עבור צעירים באזורי סכסוך, את תפקידה של מדיה חברתית במהלכים דיפלומטיים, וכן ככלי להנגשת סוגיות פוליטיות לצעירים. המחקר הנוכחי, שהוצג לראשונה בכנס צ'ייס 2022 של האוניברסיטה הפתוחה, ועוסק בצעירים בישראל וברשות הפלסטינית, הוא רק חלק ראשון ממחקר גדול שיבחן את הדפוסים של טיקטוק באזורי סכסוך שונים בעולם. "המטרה היא לעשות הבחנה בין שסעים שונים, תרבויות, ולהגיע למסקנה איך אפשר להשתמש בטיקטוק בתור כלי אפקטיבי לחיים משותפים בקרב בני נוער בחברות משוסעות", אמרה קמפף. "כעת אני בשלב איסוף נתונים גם על הסכסוך הקפריסאי והמצב באוקראינה - בעזרת שיתופי פעולה עם חוקרים מקומיים".
2 צפייה בגלריה
אפליקציית טיקטוק
אפליקציית טיקטוק
אפליקציית טיקטוק
(צילום: AP)
קמפף הסבירה כי בחרה להתמקד בטיקטוק ובאינסטגרם בשל הפופולריות של שתיהן בקרב בני נוער. "לפי דו"ח בזק 2021, ל-81% מבני הנוער בארץ יש חשבון אינסטגרם ול-67% יש חשבון טיקטוק פעיל". לצורך ההשוואה לווידאו פיד הועדף איזור ה"רילס" בפלטפורמת אינסטגרם, על פני הפיד והסטוריז, שמציגים גם הם סרטונים. זאת מכיוון שהפיד מורכב בעיקר מחשבונות שאחריהם המשתמש עוקב, וכן מושפע מאוד מהיסטוריית הגלישה, ולכן צריך לגלול בו רבות כדי להגיע למשהו שונה, ואת הסטוריז קשה לחקור בשל זמניותם.
ה"רילס" לעומת זאת אמנם אינו אזור צפייה עיקרי בסרטונים בפלטפורמה אך נבחר משני טעמים - הוא מציג יותר תכנים חיצוניים שלא הגיעו בהכרח מאנשים שנעקבים על ידי המשתמש, והסרטונים שבו דומים מבחינת המאפיינים לסרטוני טיקטוק - סרטונים קצרים שבהם ניתן לשלב קטעי אודיו ואפקטים. "זו הרי הסיבה שאינסטגרם השיקו את הרילס", אומרת קמפף.
המחקר התחיל כאמור בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובשסע היהודי-ערבי בישראל. לשם כך נאספו 300 בני נוער בגילאי 16-13, כולם עם חשבונות אינסטגרם וטיקטוק פעילים מאוד - שליש ישראלים יהודים, שליש ישראלים ערבים, ושליש פלסטינים. החוקרת פנתה למורים בערים שונות בישראל ובגדה המערבית, וביקשה מהם לפנות לתלמידים בכיתותיהם כדי להשתתף במחקר. המורים הללו הפנו אותה למורים נוספים בערים אחרות כדי להגדיל את השונות של המדגם. "פניתי דרך מורים, כי אם כל תלמיד היה מפנה אותי לתלמיד אחר - החברים האלה היו מופיעים בחשבון האינסטגרם והטיקטוק אחד של השני, וזה היה מטה את התוצאות", מסבירה קמפף. המחקר נערך במשך שבוע רנדומלי בחודש יוני 2021, שבמהלכו השתמשה קמפף בפיצ'ר שאליו הופנתה על-ידי טיקטוק ואינסטגרם שאיפשר לה לאסוף את כל הסרטונים שאליהם נחשפו אותם נערים במהלכו. בסך הכל נאספו כ-136,000 סרטונים, שעברו ניתוח בתוכנת ביג דאטה בשם Visual Deep Learning.
ד"ר רונית קמפףד"ר רונית קמפף
במחקר נמצא כי בטיקטוק הופיעו פי 2.5 יותר סרטונים על הצד האחר מאשר באינסטגרם. לעומת זאת, אינסטגרם כללה פי 1.5 יותר סרטונים על משתמשים מאותה הקבוצה, וממדינות מרוחקות מהמיקום הפיזי של המשתמש. מבחינת סרטונים ממדינות מרוחקות - בטיקטוק 75% מתוכם היו מהמזרח התיכון, ובאינסטגרם 75% מהסרטונים היה ממדינות מערביות כמו בריטניה, צרפת, ארצות הברית ואוסטרליה. "בטיקטוק יש מגמה ללוקליזציה, ובאינסטגרם לגלובליזציה", אומרת קמפף.
פרמטר נוסף שנבדק במחקר היה לכמה מבין הסרטונים בטיקטוק שאליהם נחשפו הנערים בווידאו פיד היו תגובה או דואט (סרטון תגובה) מהצד שלהם. המחקר העלה כי לשליש מבין הסרטונים בטיקטוק היו תגובות, אבל רק 4% מתוכם היו על סרטונים בהם הופיעו אנשים שמהווים חלק מקבוצה שונה משל המשתמש. "מרבית התגובות היו בסרטונים של קבוצת הפנים, ועל מדינות מרוחקות", אומרת קמפף. "מתוך שלוש הקבוצות, לבני נוער ישראלים ממוצא ערבי היו הכי הרבה סרטוני תגובה על השונים מהם. לעומת זאת, לבני נוער ישראלים ממוצא יהודי היו הכי הרבה סרטוני תגובה על קבוצת הפנים, ויותר תגובות על סרטונים של ערבים מאשר על פלסטינים".
"טיקטוק מצליחה להנכיח את האחר והשונה, ולא להיות תיבת תהודה לדומה. נורא קשה לעשות היכרויות בין קבוצות שונות, ובטיקטוק, דווקא בגלל שהפלטפורמה מראה את הסרטונים ממילא, זה יכול להיות כלי נהדר להנגיש את האחר בקונטקסט פחות מאיים ודמוני"
עוד נמצא שבטיקטוק "יש מגמה של מעבר מסלפי לתכנים יותר קבוצתיים-קהילתיים. בטיקטוק הופיעו כמעט פי 2 יותר סרטונים קבוצתיים (בני לפחות שלושה משתתפים) מאשר באינסטגרם, שמעודדת אינדיבידואליות, ושיעור הסרטונים הקבוצתיים שבהם מופיעים משתתפים מאחת הקבוצות האחרות היה כשליש. באינסטגרם באף סרטון קבוצתי לא הופיע נציג מהקבוצות האחרות. כל הסרטונים היו או עם קבוצת הפנים או עם משתתפים ממדינות מרוחקות".
2 צפייה בגלריה
אינסטגרם
אינסטגרם
יותר גלובלית. אינסטגרם
(צילום: shutterstock)
בהמשך המחקר קמפף מתכננת לאסוף נתונים גם מרצועת עזה, וכאמור גם מאזורי סכסוך נוספים בעולם. כל הסרטונים יעברו גם ניתוח סמנטי בתוכנת ביג דאטה, וייערכו ראיונות עם מדגם מייצג של בני נוער מהמשתתפים במחקר.
קמפף מסכמת את הממצאים עד כה ואומרת, "זה מראה בצורה מאוד יפה איך טיקטוק מצליחה להנכיח את האחר והשונה, ולא להיות תיבת תהודה לדומה. ואני חושבת שאפשר לעשות בזה שימוש מאוד מעניין ככלי לחיים משותפים בקרב בני נוער בחברות משוסעות. נורא קשה לעשות היכרויות בין קבוצות שונות, ובטיקטוק, דווקא בגלל שהפלטפורמה מראה את הסרטונים ממילא, זה יכול להיות כלי נהדר להנגיש את האחר בקונטקסט פחות מאיים ודמוני".
מצד אחד בטיקטוק יש יותר סרטונים של האחר, מצד שני אין כמעט תגובות. אולי נערים אפילו לא צופים כי מראש באים עם דעות קדומות. אז מה זה נותן זה שזה מופיע שם? "אני חושבת שעצם העובדה שזה מופיע זה כבר דבר גדול, כי אם הסרטונים האלו לא היו מופיעים - אפילו האפשרות להיחשף לא הייתה. אם רוצים לקחת צעד קדימה, אפשר ליזום פעילויות - האשטגים, אתגרים, סרטוני תגובה ודואטים, דרכם לעשות היכרות עם האחר, ולגרום לכך שזה יהיה מעבר למשהו פסיבי שנמצא בווידאו פיד".
התיווך הזה לדעתך צריך להגיע מהפלטפורמה עצמה, או מאנשי חינוך והסברה? "אני חושבת שזה צריך להגיע בשיתוף של שני הצדדים. שטיקטוק תחשוף יותר איך עובד האלגוריתם, וכך אנחנו, בתור אנשי חינוך נוכל להשתמש בזה בתור כלי להיכרות. היום אני עושה שיעורי אזרחות בארץ עם טיקטוק. אנחנו מסתכלים בחשבונות של בני הנוער ומקיימים דיון והפעלה בכיתה, תחשבי שהיו הופכים את זה לחלק משיעורי אזרחות או חברה, או שיעורי היכרות בין אנשים שונים בקבוצות. אם טיקטוק תיטול בזה חלק אני מאוד אשמח, אבל גם אם הם לא ירצו מסיבותיהם אני חושבת שמורים ומחנכים יכולים להשתמש בזה בתור כלי בכיתות שלהם".
את חושבת שגם לאינסטגרם יש פוטנציאל להפוך לפלטפורמה שהיא מין גשר כזה? "אני חושבת שכן, יש מקום לחשוב איך להנגיש את אינסטגרם להיכרות עם האחר. ואני גם חושבת שהדבר היפה באינסטגרם הוא הגלובליזציה. גם בזה אפשר להשתמש בבית הספר ככלי למידה על דברים שקורים בעולם. טיקטוק תהיה הכלי המקומי, אינסטגרם הכלי הגלובלי והם ישלימו אחד את השני".