ניצולי שואה עוזרים לניצולים: "באתי בן אדם ואלך בן אדם"

למרות שהוא כמעט בן 90, ליאון גרינברג, ניצול שואה ומתנדב ב'עמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה', הצליח לרתום את דיירי ומשפחות בדיור המוגן שבו הוא מתגורר לפעול למען ניצולי שואה נזקקים. "גם אם אני כבר לא מה שהייתי, אני עדיין מרגיש שביכולתי לעזור. אני אף פעם לא אומר 'קשה' או 'כבד' - תמיד אני עושה"

רז שמואלי
| פורסם:28/04/2022
בשיתוף עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון
ליאון גרינברג (89), ניצול שואה, מתגורר בבית ההורים ע"ש פנחס רוזן ברמת גן ומתנדב מזה ארבע שנים ב'עמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה'. כשנשאל מה מניע אותו בגילו המתקדם לצאת להתנדב; לחלק מארזים עם אוכל, לעזור בתרגום ניצולי שואה ולבצע עבודות מנהלתיות בעמותה, ענה: "אני באתי לעולם בן אדם ואני אלך בן אדם".
גרינברג יליד רומניה, הבן הקטן במשפחה בת שמונה נפשות, היה בסך הכל בן 7 וחצי כשפרצה המלחמה והצליח להתחמק מהנאצים יחד עם אימו ואחיו ולשרוד את הרעב הנורא והקור בתוך מסתורים שמצאו ובדרכים המסוכנות אליהם. "בקור של מינוס 30 מעלות לא היו עלינו בגדים. אני לא מבין איך נשארתי בחיים. אולי זה גורל של בן אדם, היה לנו המון מזל, ידענו שבמחנות היה גיהינום אבל היה שם אוכל, אנחנו גווענו ברעב, רוב הזמן לא היה מה לשים בבטן ובשביל לשתות מים לקחנו שלג וחיכינו שהוא יימס בדלי".
צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגן"בקור של מינוס 30 מעלות לא היו עלינו בגדים. אני לא מבין איך נשארתי בחיים". ליאון גרינברג עם ורד מאירמן (צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגן)
הוא מצליח לשלב הומור ואנושיות מרגשת כשהוא משתף, במונית בדרך ליום התנדבות נוסף בעמותה, את הזכרונות שלו כילד מהאימה הזאת שעברה עליו ועל משפחתו: "אין לי בעיה לספר את כל סיפור חיי אבל אז אני אצטרך להיות במונית בדרך להונלולו". ובכל זאת - אחד הדברים שזכורים לו היטב זו השאלה שנבעה מליבו כילד בזמן שאמא שלו, אשה מאמינה התפללה והקפידה לשמור שבת ולקיים מצוות. "שאלתי איפה האלוהים הזה שאמא מתפללת אליו. בכיתי ואמרתי לה שאם הוא היה קיים הוא בטח היה רואה מה קורה לנו עכשיו".
גרינברג עלה לארץ ב-1973 ביום העצמאות ה-25 למדינה. הוא זוכר היטב את היום הזה כי באופן סימבולי חגיגות העצמאות והגעתו לכאן יחד עם אשתו, היו כפולות. הם גרו יחד בחיפה, בהכשרתו היה הנדסאי רכב ועבד הרבה שנים בתחום. כשהקורונה התחילה הוא היה צריך למצוא מקום להפיג בו את בדידותו ולהתאים את תנאי המגורים שלו למגבלותיו הפיזיות, "העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה" בה הוא מתנדב, עזרה לו למצוא את המקום הנכון עבורו וליוותה אותו במעבר לבית ההורים ע"ש פנחס רוזן ברמת גן.

עוברים מקבלה לנתינה

גרינברג מרגיש שיש לו הרבה מה לתת ופועל ככל יכולתו כדי לסייע לאחרים. במהלך ההתנדבות שלו הוא מדבר רוסית, גרמנית, עברית ויידיש, מסייע לניצולי שואה בתרגום מסמכים ובכך עוזר להם מאוד בהתמודדות עם ביורוקטיה והתנהלות מול גופים שונים. במקביל הוא עוזר בכל דרך אפשרית עבורו, ואף לוקח חלק בקווי החלוקה של מארזי מזון עבור ניצולים בודדים או נזקקים."אני הייתי מאוד חזק ובריא, אבל אני אומר תמיד 'הגיל עושה את שלו ולוקח את מה שצריך לקחת'. אבל גם אם אני כבר לא מה שהייתי, אני עדיין מרגיש שאני יכול לעזור - אני אף פעם לא אומר 'קשה' או 'כבד', תמיד אני עושה. אני חושב שזה טוב כי בן-אדם צריך להישאר גמיש עם הסביבה".
צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגןניצולי שואה אורזים תרומות מזון למען ניצולי שואה (צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגן)
ורד מאירמן, מנהלת בית הורים פנחס רוזן, משתפת: "ליאון איש חם ומקסים. כולם נשבו בקסמו וברוחו הצעירה. הוא גם נעזר בעמותה כדי להגיע אלינו וגם מתנדב בה וזה באמת סיפור יוצא דופן, הוא איש בן כמעט 90 וחשוב לו להיות גם בצד הנותן".
ביום מעשים טובים מקבוצת אריסון, שצויין במרץ האחרון, הייתה פעילות מרגשת גם בבית ההורים. "כל שנה באים להתנדב אצלנו מכל מיני מקומות, עמותות וגופים וגם אנשים באופן עצמאי מתוך הקהילה. השנה רציתי לרענן את המסורת ולייצר מעבר לקבלה גם את הנתינה", מסבירה מאירמן.
דיירי הבית שמחציתם ניצולי שואה, לקחו חלק בפרוייקט איסוף מזון וארזו אותו כדי שיגיע אל ניצולי שואה בודדים או כאלו שזקוקים לעזרה. גרינברג יצר את החיבור ל'עמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה', מאירמן הרימה את הכפפה ביד רמה והפרוייקט התקיים בהצלחה גדולה.
צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגן"מרגש לראות איך ניצולים עושים מעשה טוב עבור ניצולי שואה אחרים" (צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגן)
"פרסמתי מודעה שאנחנו אוספים מוצרי מזון לקשישים ניצולי שואה. תליתי מודעות ושלחתי הודעות, על המצרכים שנשמח לקבל, רשימת המצרכים הגיעה מתמר, מנהלת העמותה. אספנו מצרכים בעלי ערך תזונתי חיובי, ללא סוכר, כמו שמן זית, טונה במים, רסק עגבניות ללא סוכר וכו'. במיוחד לאנשים מבוגרים. ההיענות הייתה מדהימה והפתיעה אפילו אותי", משחזרת מאירמן.
"משפחות הדיירים, הדיירים עצמם, הצוות והנהלת הרשת, כולם תרמו כסף ומוצרי מזון. חצי מהדיירים אצלנו הם למעשה ניצולי שואה, ביניהם גם ליאון עם הסיפור העצוב והמרגש שלו. ריכזנו את כל המצרכים והרכבנו ביחד איתם את הארגזים, היה מרגש לראות איך ניצולים עושים מעשה טוב עבור ניצולי שואה אחרים". ה'עמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה' העבירה את המארזים לקשישים. גרינברג עסק בחלוקה של המארזים ונסע לחיפה כדי לחלק את החבילות.
צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגן"אנשים עברו הרבה בחיים שלהם ולמרות זאת הם באים להתנדב ולשתף פעולה" (צילום: באדיבות חברת מעונות הורים - דיור מוגן)
גם אלברכט לורבכר, נציג של העיר ווינהיים בגרמניה - עיר תאומה של רמת גן, הגיע במיוחד לישראל להשתתף בפעילות של יום מעשים טובים בדיור המוגן. "מאחר שאנחנו בית דיור מוגן של הקהילה הייקית אז יש לנו אוכלוסיה רחבה של יוצאי גרמניה, ואלברכט שומר לבית פנחס רוזן פינה חמה בליבו", מסבירה מאירמן.
"אני מאוד גאה בדיירים ובמשפחות שלנו", היא מסכמת. "ההיענות הזאת מעוררת גאווה והתפעמות, כי אנשים עברו הרבה בחיים שלהם ולמרות זאת הם באים להתנדב ולשתף פעולה. ליאון מחובר מאד לעמותה הוא נוסע הרבה פעמים כדי להתנדב בה, הוא מאד פעיל שם ורואה בעמותה את הבית שלו וזה מעורר בכולנו השראה".
  • לתרומות והתנדבות בעמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה' לחצו כאן.
בשיתוף עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון
הוספת תגובה
0

תגובות

close-fullscreen-comment
0
מצב לילה
מצב לילה