26

לנדוי הזהיר את אהרן ברק. והוא צדק

היה מי שחזה מראש את הפוליטיזציה של השפיטה ואת משבר האמון שהוביל לפלונטר שאליו נקלע כעת גדעון סער. הפתרון הוא שינוי שיטת בחירת השופטים

עו"ד אהרן גרבר | פורסם:28/11/2021
צילום: נועם מושקוביץארכיון (צילום: נועם מושקוביץ)
לא תמיד זכתה הוועדה לבחירת שופטים לסיקור התקשורתי שאנחנו מכירים כיום. בעידן אחר, לפני המהפכה החוקתית, היו דרכי עבודת הוועדה והרכבה נחלתם של יודעי ח"ן בלבד, והחלטה סופית על מינוי זכתה לכל היותר לידיעה קטנה בעמודים האחוריים בעיתון. אבל העולם השתנה, והציבור כבר לא חושב שהשפיטה היא מדע אובייקטיבי ושהתכונה הכי חשובה של שופט היא החשיבה האנליטית שלו.
הדחייה הזמנית של המינויים לבית המשפט העליון ממחישה, שוב, כיצד מתנהל ההליך: דילים שמבוססים על אפיון וזיהוי של מועמדים על רקע עמדותיהם הערכיות והגישה השיפוטית שבה הם דוגלים. ראינו כיצד מועמדים נפסלים בגלל האג'נדה שלהם והעובדה ש"לא קורצו מהחומר הנכון". נחשפנו להסכמות בין השופטים לבין שרי המשפטים, לתדרוכים ול"אקדחים על השולחן". החברות בוועדה הפכה לאחד מהתפקידים הנחשקים במערכת הפוליטית, לסלע מחלוקת בכינון ההסכמים הקואליציוניים ולעילה לעתירות נגד הרכב הוועדה ודרכי עבודתה.
השינוי לא נגרם בגלל התקשורת. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, משה לנדוי, חזה את האירועים האלה מראש והזהיר את עמיתו אהרן ברק שהאקטיביזם השיפוטי שהוא נוקט יביא בהכרח לאובדן האמון הציבורי ולפוליטיזציה של השפיטה. בניגוד לשופטים שמאשימים בדיעבד את שר המשפטים התורן בהסתה נגד בית המשפט, ואת חברי הכנסת בביקורת לא ראויה על פסקי הדין שלהם, לנדוי השמיע את אזהרותיו מראש.
הדיווחים על עבודת הוועדה שאליהם נחשפנו בשבועות האחרונים מלמדים שהיא מנסה לגשר על הפער בין המנגנון הישן לבין האופי הלא אובייקטיבי העכשווי של השפיטה. לכן נדרש שינוי עומק
הוא צפה שנטישת האובייקטיביות תפר את האיזון בין הרשויות ותיצור חיכוכים בלתי פוסקים בין נבחרי הציבור והשופטים, שאמורים להתרכז בפתרון סכסוכים קונקרטיים ולא לנהל את המדינה. השופטים שינו את התפקיד של בית המשפט, הפכו אותו לערכאה חוקתית עליונה, ונטלו באופן חד-צדדי את הסמכות לבחון את שיקול הדעת של נבחרי הציבור ולהכריע במחלוקות פוליטיות. כפועל יוצא מכך, האמון בשופטים צנח והדרישה לשינוי שיטת מינוי השופטים מתגברת.
יותר ויותר אזרחים מתרעמים על האופן שבו מחליפים השופטים את נבחרי הציבור. את השיא ראינו לפני כמה חודשים כאשר בג"ץ דן בחוק הלאום והחליט שהוא מוסמך לפסול אפילו חוקי יסוד אם הוא מתנגד להכרעות של חברי הכנסת. ישראלי ממוצע מאמין בחשיבות שלטון החוק ורוצה שישבו בבג"ץ שופטים שיבחנו אם הממשלה או הכנסת פועלים בניגוד לכללים שנקבעו בחוק או בחוקי היסוד, אבל התיאור הזה כבר מזמן לא משקף את ההליכים בבג"ץ. לרוב אין קנה מידה אובייקטיבי שמשמש את השופטים לבחון אם הממשלה פעלה באופן "סביר" והאם החוקים "מידתיים".
כעת, לאחר שנים של מהלכים חד-צדדיים של השופטים שערערו את האיזון, הגיעה העת להסדרה מחודשת של יחסי הכוחות בין הרשויות. מומלץ להתחיל מהתאמת שיטת בחירת השופטים לשינויים שעברו על שיטת המשפט. הוועדה מורכבת כיום ממומחים ונבחרי ציבור אבל כאשר עוסקים במינוי שופטים לעליון אין הצדקה להרכב שמובל בידי גורמים "מקצועיים".
תמונה כללית
עו"ד אהרן גרברצילום: פורום קהלת
הדיווחים על עבודת הוועדה שאליהם נחשפנו בשבועות האחרונים מלמדים שהיא מנסה לגשר על הפער בין המנגנון הישן לבין האופי הלא אובייקטיבי העכשווי של השפיטה. לכן נדרש שינוי עומק: יש להתאים את הליך המינוי לאופן שבו פועלים כיום השופטים ולהעניק לנציגי הציבור את הסמכות למנות שופטים, בדומה למקובל בעולם ביחס לערכאות חוקתיות.
לצד זאת צריך ליצור מנגנוני שימוע פומביים שיאפשרו להתרשם מהמועמדים על סמך הערכים והדעות שלהם. שינוי שיטת הבחירה הוא רק תוצר לוואי של השינוי המהותי שכבר התרחש בתפיסת התפקיד של בית המשפט, ולכן ההליך ישתנה, במוקדם או במאוחר.
  • עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לכתבה זו 26 תגובות
הוספת תגובה
26

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
18.

בית המשפט העליון. הריבון הוא העם באמצעות שלוחיו בכנסת ישראל. אבל יש להדיר את בית המשפט העליון ביכולתו לדון בנושאי ביטחון וצבא, ומדיניות החוץ שמנהלות ממשלות ישראל לדורותיהן. מדינה כישראל שאחרי 74 שנים נאבקת על קיומה באזור מוסלמי עויין, עם תמיכה אוטומאטית כנגדה במוסדות בינלאומיים, לא זקוקה "לעול" נוסף בדמות בית המשפט העליון שיכרסם בה מבפנים.

17.

הכל שפיט והמשפט ושופטיו הם אדוני השלטון. בעמל קשה ניטל אמון הציבור מהמערכת. (שמגינה על קיומה בעוז) מעמדם של השופטים מצדיק מנגנון בחירה ציבורי, שקוף וערכי. שיותאם לציפיות ודרישות הציבור . השופט ברק גרם נזק מתגלגל חמור ויש לתקן ולבלום את ההידרדרות.

16.

15.

עוד גרבר, תוכל בבקשה לספק הפנייה, אסמכתא ומובאות לטענה שלך?

14.

פורום "שמרני", כלומר ימני, קיצוני יותר או פחות, "...ב "הארץ" נטען כי חלק ניכר מהמימון מגיע מג'פרי יאס (Jeff Yass) וארתור דאנצ'יק, שני יהודים אמריקאים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית...". קביעות הכותב הנן דעותיו הפרטיות ולאו דווקא עובדות מחקריות מוכחות, בקיצור: שטיפת מח בסגנון "שמרני" / ביביסטי

comment-2-comment

13.

ולהטיל בו מגבלה ברורה שאומרת שבית המשפט העליון או בג"ץ אינו יכול לשנות או לבטל חוקי יסוד. זה הדבר הראשון ממנו הכל מתחיל.

12.

בית המשפט העליון משרת את האינטרסים של הממסד הפוליטי והכלכלי כך היה וכך הווה אין ולא היה אקטביזם שיפוטי ממשי

comment-2-comment

11.

להעניק את בחירת השופטים בידי אחד מענקי המשפט שלנו - חבר הכנסת דוד אמסלם ירום הודו ובא לציון גואל

10.

9.

זה לא קשור לשופט ברק. גם הדעה של הכותב איננה משפטית אלא פוליטית. המדינה פשוט השתנתה והפכה למדמנה ולביצה סהרורית וחולת נפש. זה בעיה פוליטת חברתית- לא משפטית!!!

comment-2-comment

השופט ברק הוא דמגוג מוכשר שהשתן עלה לו לראש בעיקר עקב העובדה שראש הממשלה דאז יצחק רבין היה חלש מולו. אהרון ברק סיפר לאחר שהתגלתה פרשית הדולרים של רבין הם נפגשו וברק נתן לרבין שני אופציות: א. להתפטר מתפקיד ראש הממשלה ב. אהרון ברק יתבע את ראש הממשלה על עבירת אחזקת מטבע זר בחו"ל. רבין פחד מברק והחליט להיתפטר. ומאותו רגע לברק היה כח עצום מול רבין.

8.

comment-2-comment

comment-2-comment

7.

המאמר הוא הבל וראות רוח. שיטת הבחירה של השופטים שלנו היא הטובה בעולם ןלכן עד היום נבחרו טובי המשפטנים לבית המשפט העליון. השיטה מחייבת ש 7 מתוך 9 חברי בועדה לבחירת שופטים יצביעו בעד שופט נבחר ז. א. שגם לשופטים [3 במספר] וגם לפוליטיקאים [4 במספר] בועדה יש זכות וטו על כל מועמד ולכן נבחרים אלה שאין לגביהם מחלוקת והשאר בדיל בין השופטים לפוליטיקאים ולכן נסחרים רק אלה המוסכמים על הכלל.

comment-2-comment

השופטים לרוב בעלי אג'נדה שמאלנית, כך שאם הפוליטיקאים בוועדה הם מהצד השמאלי יבחר שופטעם אג'נדה שמאלנית, רק במקרה שבו חברי הוועדה הם מהצד הימני יבחר שופט ששני הצדדים סומכים את ידיהם עליו, לכן חובה לשנות את שיטת הבחירה הזו שמכניסה שופטים בעלי גוון אחד בלבד לבית המשפט העליון, את זה ניתן לראות מהפסיקות החד גוניות.

6.

בחירת השופטים צריכה להיות שקופה כמו בכל מדינה דמוקרטית ומתוקנת . הדמוקרטיות הגדולות בעולם נותנות משקל מועט לשופטים מכהנים הגיע הזמן ובכדי שאמון הציבור יחזור בבית המשפט.

comment-2-comment

כאלה שכבר הוכיחו את עצמם בציבוריות כמו אמסלם ומירי רגב. לאמסלם יש אג'נדה סדורה להחריב הכל ולהתחיל מבראשית מהמערה. למירי רגב יש אג'נדה חלקית: היא נגד הכל ובעד ביבי.

5.

comment-2-comment

4.

מקרה 1: הממשלה הנוכחית במדינת ישראל מחוקקת חוק שלביבי אסור לעולם לרוץ בבחירות, שלביביסטים אסור להצביע, ואסור לחבוש כיפה במרחב הציבורי. מה דעתך? ובכן, כלל ראשון - חייב להיות גוף שבודק את החוקים בישראל, ויש לו סמכות לבטל אותם. זה מה שנקרא בג"ץ. >>> מקרה 2: הממשלה מחוקקת את החוקים הנ"ל, ואחרי שהם נפסלים בבג"ץ, הם פשוט מעבירים אותם מחדש כחוקי יסוד. מה דעתך? בישראל אין שום הבדל בין חוק יסוד לסתם חוק - שניהם מתבצעים ברוב רגיל. ולכן, כלל שני - אם אתה לא רוצה ששופטים יתערבו בחוקי יסוד, חייב להיות איזשהו הבדל בין חוק יסוד לסתם חוק. למשל, רוב של 80 ח"כים. >>>> מקרה 3: רוב מוחלט של הציבור רוצה A אבל השופטים פוסקים B. אכן, זה לא הוגן. אבל אם הציבור כל כך מאוחד בדעתו סביב A, מדוע לא לעשות חוקה מסודרת המגדירה את A כחלק מהמדינה? ולכן, כלל שלישי - אם אתה רוצה שמדינת ישראל תתנהל בצורה מסויימת, תתכבד ותיצור חוקה בהתאם. >>> אפשר להמשיך עוד. אינני טוען שהשופטים לא אשמים, אלא רק שהפוליטיקאים אשמים לא פחות מהם. וגם העו"דים מפורום קהלת, שמציגים עניינים מורכבים באופן דמגוגי ופשטני.

3.

לפורום קהלת אינטרסים מסוימים, והמחבר כותב כתבה כדי לקדם את האינטרסים האלה. אבל, לא סתם נפסל חוק הלאום. ההחלטות של בית המשפט בשנים האחרונות ריסנו כנסת שפעלה ללא חסמים לקידום אינטרסים קיצוניים המקדשים את הדת ומוחקים ערכים אחרים ליברליים יותר שקובעו כערכי יסוד של המדינה בחוקי יסוד קודמים. תפקידו של בית המשפט תמיד היה, עוד לפני אהרן ברק, ליצור מערכת של איזונים ובלמים מול שאר רשויות המדינה. בגין ידע לכבד את בית המשפט מתוך הבנה כמה חשוב המוסד הזה. והכבוד הזה רלוונטי דווקא כשלא מסכימים עם פסיקותיו של בית המשפט. זו העת בה השתמש בגין במשפט המפורסם "יש שופטים בירושלים". דווקא כשבית המשפט העליון פסל את הקמת הישוב אלון מורה למורת רוחו של בגין. כיום כל מי שמושך לכיוון הקצנה מנסה להחליש את מעמד בית המשפט, כי כדי להקצין צריך להסיר חסמים.

2.

אין אימון ציבורי בשופטי בג"צ הפוליטזציה שם משתוללת הם נוטים לצד אחד הנזק התחיל מאהרון ברק שחשב שהוא מורם מעם והוא בסך הכל פקיד ממונה ולא נבחר בידי הצבור ולכן עד שלא תחזור הענווה והצניעות לבית המשפט העליון לא יחזור אימון הציבור בו.....

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה