22
כותרת גג 850 פרויקט הישראלים הטובים בעולם יום העצמאות 2022

יוסף אברמוביץ' מייצר חשמל למען עניי אפריקה - ו-12 מדינות המליצו עליו לנובל

מכל המקומות בארץ בחר היזם הסדרתי יוסף אברמוביץ' להשתקע דווקא בקיבוץ קטורה שבערבה הלוהטת. הוא עבר לשם מבוסטון הקרה עם חמשת ילדיו ורעייתו, הרבה סוזן סילברמן, אחותה של הקומיקאית שרה סילברמן. כמעט מייד הוא ניגש להקים שדה סולארי להפקת אנרגיה מהשמש, וזכה להצלחה. כיום מניבים שדות סולאריים את עיקר החשמל שצורכים היישובים בערבה, ואברמוביץ' מפיץ את הטכנולוגיה גם במחוזות נידחים במדינות מתפתחות

קרן נתנזון ויץ | פורסם:04/05/2022

צפו והכירו את "הישראלים הטובים בעולם"

מאכילים ילדים, מקימים מרפאות ודואגים לתשתיות של חשמל ומים (הפקה: שחר לוי; עריכה: איתי פולק)
אוסף פרטיקצרה היריעה מלמנות את הפרסים והתארים להם זכה בעשורים האחרונים. יזם האנרגיה הסולארית יוסף אברמוביץ' (אוסף פרטי)
24 באוגוסט 2006, סוף היום בערבה. בפאתי קיבוץ קטורה הסמוך לאילת, נפתחה דלת הוואן, וחום מדברי של 40 מעלות צלסיוס היכה בפניהם של יוסף אברמוביץ' ובני משפחתו, שזה אך עלו לכאן מארצות הברית. עמוסים ב-14 מזוודות, הם נשלפו מתוך הרכב הממוזג אל להט שעת השקיעה. אברמוביץ', יזם ופעיל חברתי, שייסד את התנועה נגד אפרטהייד באוניברסיטת בוסטון, הוביל את המאבק בגורמים אנטי ישראלים בקמפוסים ובמשך שנים שימש נשיא איגוד המועצות למען יהדות ברית המועצות - התבונן מסביבו והתרגש.
המחשבה הראשונה שעלתה בראשו הייתה "כמה חם פה". השנייה הייתה כמה נפלא להגיע למקום אקולוגי כזה, שברור מאליו ואין ספק ואך טבעי שהוא מבוסס על אנרגיה סולארית. כבר ביום השני לשהותם שם נדהם לגלות שלא. לתומו הוא שאל את הקיבוצניקים איפה הסתירו כל כך יפה את הפאנלים הסולאריים, ונדהם להבין שפשוט אין כאלה. ביום השלישי, והוא עדיין בהליכי הקליטה הראשוניים בקיבוץ, ניסה להבין כיצד ייתכן שבמעצמה טכנולוגית מובילה כמו ישראל, העניין הזה של אנרגיה סולארית נזנח מאחור. הקיבוצניקים הסבירו לו שפשוט עד עכשיו איש לא היה מספיק משוגע בשביל להילחם ברשויות, בלוביסטים, בכל בעלי האינטרסים. שום משוגע, אה? חייך לעצמו יוסף אברמוביץ', והבין שהגיע למקום הנכון.
הקיבוצניקים לא קלטו עדיין עם מי יש להם עסק. גם לא הפקידים והביורוקטים והלוביסטים. אברמוביץ', יליד 1964, הוא סוג של טורנדו אנושי. מילדותו השתתף בתוכניות נוער ציוני. את התואר הראשון שלו במדיניות ציבורית רכש באוניברסיטת בוסטון, שם למד בין השאר אצל אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום. תואר שני בעיתונאות הוא קיבל מאוניברסיטת קולומביה. בשנת 1997 הוא הוביל בהצלחה קמפיין להחזרת שבעה מיליארד דולר לתקציב הפדרלי של ארה"ב, בהמשך לחוק הרפורמה ברווחה, וסייע בארגון הפגנות למען זכויות אדם ב-23 מדינות שונות בעולם. היריעה קצרה מלמנות את כמות הפרסים והתארים בהם זכה בשני העשורים האחרונים: מבחירתו כאיש השנה ב-2012 בידי אמנת ישראל לאנרגיה ועסקים, הכתרתו כאחד 'החלוצים הירוקים המשפיעים' של CNN, דרך הצגתו בג'רוזלם פוסט כאחד היהודים המשפיעים בעולם לשנת 2013, ועד מועמדותו לפרס נובל לשלום, בזכות פעילותו למען יהודי ברית המועצות לשעבר. גם השנה, אגב, הוא מועמד לפרס היוקרתי, אחרי ש-12 מדינות מאפריקה ומדינת בליז הגישו את מועמדותו לפרס נובל לשלום נוכח עבודתו מצילת החיים למען האנושות בתחום האקלים.

חיפשו בית הרחק מירושלים

ההחלטה להגיע לישראל, התחילה כבקשה של סוזן סילברמן, אשתו של אברמוביץ', שהציעה לקחת פסק זמן ממרוץ החיים ולעבור לישראל לשנתיים. סילברמן, רבה רפורמית, היא בעצמה פעילה חברתית עם רקורד משמעותי בתחום הפלורליזם הדתי (נמנית בין היתר עם "נשות הכותל") ואימוץ בינלאומי, וגם בעלת ייחוס סלבריטאי, בהיותה אחותה של הקומיקאית האמריקאית שרה סילברמן. זמן קצר לפני כן אימצו השניים מדסה באתיופיה את זמיר (20), אז ילד יתום בן ארבע, ששני הוריו מתו מאיידס. הוא הצטרף אל ילדיהם, בתם הבכורה, עליזה (היום 29), שחקנית שחיה כעת בניו יורק, הלל (27) בוגרת הבינתחומי בהרצליה, אדר (23) שאומץ שבע שנים קודם לכן בגיל שבועיים באדיס אבבה, ואשירה (18) שהייתה אז תינוקת, ובימים אלה היא חניכה במכינה קדם צבאית, לקראת גיוס. אז, עם חמישה ילדים קטנים, התחושה הייתה שהם זקוקים למקום שקט להתייצב ולהתגבש בו כמשפחה. במקביל, בעודם בארה"ב, אברמוביץ' כבר גויס לסייע למפלגה חדשה בשם 'עתיד אחד', שמטרתה הייתה בין השאר קידום יוצאי אתיופיה. האינסטינקט שלהם היה להתמקם בירושלים, אך סוזן התעקשה להתרחק כמה שאפשר ממעוז הפוליטיקה, וכך נבחר הקיבוץ הדרומי קטורה, כי אברמוביץ' שירת בו לתקופה קצרה כמתנדב, כשהיה בן 18.
"אם לא היו מציעים לי להצטרף למפלגה, חזון האנרגיה הסולארית בערבה לא היה מתממש, כי היינו מוצאים את עצמנו בירושלים", משחזר אברמוביץ' בחיוך. "מייד כששמעתי שאין שימוש באנרגיית השמש, ידעתי שזה בדיוק בשבילי. להביא שוויון, דרך מאבק ציוני, חברתי וסביבתי, כדי לחזק את הקהילות בפריפריה. כבר באותו סוף שבוע מצאתי עורך דין בקיבוץ לוטן, הקמתי חברה בשם "ערבה פאוור קומפני" והבאתי שני שותפים. אמרו לי שליהודי אמריקאי אידיאליסטי זה לעולם לא יצליח. אבל כבר עשיתי הרבה למען קהילות אחרות, אז למה שלא אצליח בארץ?".
המועצה המקומית אילת-אילות תמכה ברעיון ונחלצה לסייע בהתחלה, וכך גם בני משפחה, חברים ומשקיעים קטנים, רובם יהודים ציוניים מארה"ב. ביחד עם שותפיו, המייסדים אד הופלנד, תושב קטורה המשמש כיושב הראש, ודוד רוזנבלט שממלא עד היום תפקידי ניהול, לקח על עצמו אברמוביץ' את החזון למתג את אילת והערבה להיות האזור ראשון בעולם המתבסס על מאה אחוז אנרגיה סולארית במשך היום. "כולם אמרו שאני קיבוצניק אמריקאי נאיבי", הוא מספר, "יכולנו לעשות את זה בשנתיים-שלוש, בפועל זה לקח 14 שנה. לא בזכות המדינה אלא למרות".
תמונה כללית
האזינו כאן ל"כותרת" - מעין רודה מראיינת את ד"ר אורי שוורצמן וד"ר בריטה בודה-שוורצמן על אהבתם ארוכת השנים לאפריקה ואנשיה (הפקה: רון טוביה וגיא סאלם, סאונד: ניסו עזרן)
אוסף פרטי"ישראל זו מדינה קשה פוליטית וסטטוטורית". אברמוביץ', משמאל, עם שמעון פרס המנוח (אוסף פרטי)
"הבעיה הייתה היעדר מנהיגות מוסרית בנושא של אקלים במדינת ישראל. חברות הגז והנפט, ביחד עם האוצר, דרך משרד האנרגיה, הורגים את התחום הזה של אנרגיה סולארית. אנחנו בתחתית הרשימה של ה-OCD, בין המדינות היחידות שבהן אין חוק אקלים. ישראל זו מדינה קשה פוליטית וסטטוטורית, היינו צריכה לנצח 100 מלחמות כדי להקים את זה פה. אנחנו חושבים שאנחנו דמוקרטיה, אבל בפועל יש ממשלת צללים של האוצר, שמחליטה ומונעת אנרגיה סולארית כבר 15 שנה"
באילו קשיים נתקלתם?
"הטכנולוגיה הייתה קיימת. הבעיה הייתה היעדר מנהיגות מוסרית בנושא של אקלים במדינת ישראל. חברות הגז והנפט, ביחד עם האוצר, דרך משרד האנרגיה, הורגים את התחום הזה של אנרגיה סולארית. אנחנו בתחתית הרשימה של ה-OCD, בין המדינות היחידות שבהן אין חוק אקלים. ישראל זו מדינה קשה פוליטית וסטטוטורית, היינו צריכים לנצח מאה מלחמות כדי להקים את זה פה. אנחנו חושבים שאנחנו דמוקרטיה, אבל בפועל יש ממשלת צללים של האוצר, שמחליטה ומונעת אנרגיה סולארית כבר 15 שנה. אחרי שחיברנו לפני עשור את השדה הראשון בקטורה, היינו בקלות יכולים לחבר את כל מדינת ישראל במהלך היום. אבל המדינה מעוניינת רק בגז. למרות זאת, אמרנו שנעשה את זה לפחות באזור שלנו, כדי להראות שזה אפשרי מבחינה טכנית וכלכלית. 24 משרדי ממשלה עם ראש קטן זה נורא. לא הייתה שום חקיקה, שום מנגנון. זה מקשה כי כי משקיעים רוצים ודאות ואופק".
איך הצלחת במקום שאחרים נכשלו?
"בעצם המצאתי טפסים. לרשות החשמל לא היה טופס רישיון לשדה סולארי, אז לקחתי טופס קיים ועשיתי בו שינויים. הם שאלו - מה זה? אמרתי בקשה לרישיון. ענו לי - לא היה ולא יהיה. שמתי על השולחן והם התעלמו מאיתנו 14 חודשים. עשינו דיונים בוועדת הכלכלה, פנינו לוועדת פנים וסביבה, לקחתי לוביסטית, את זוהר לוי, דפקנו על הרבה דלתות, ראינו הרבה שרים, כתבנו מאמרים והמשכנו לדחוף, כי זה היה מאבק צודק. בהתחלה אני השקעתי כסף ביחד עם הקיבוץ, עשיתי גיוס ראשוני. ברגע שהיה לנו הרישיון, אז קק"ל נכנסה בהשקעה הראשונה בכל תולדותיה. אחריהם נכנסה גם חברת סימנס וקנתה 40 אחוז, ואז הכל התגלגל".
בשנת 2011 הוקם השדה הראשון בקטורה, הראשון במזרח התיכון שסיפק 4.9 מגה-וואט. ב-2015 הוקם השדה הגדול במזרח התיכון, שמספק יותר משליש מצרכי העיר אילת במשך היום. המקום, שהיה חלוצי בתחומו, הפך אתר עלייה לרגל, ועשרות נציגים מכל העולם הגיעו לבחון את הפרויקט המצליח. בעקבות ההצלחה וההתעניינות החליטו אברמוביץ' ושותפיו לפתוח חברה-בת, אנרג'י גלובל קפיטל (Energiya global capital), כדי לתת מענה לפניות מאפריקה. במקביל, נשיא ארה"ב אז, ברק אובמה, שהיה לו קשר הדוק לאפריקה נוכח היותו בן לאב מקניה, החליט לשנות את אופן הסיוע המסורתי והלא יעיל ליבשת, והקים מיזם חדש בשם "פאוואר אפריקה". במסגרת היוזמה הזו שמונה משרדי ממשלה אמריקאיים נתנו בטחונות ליוזמות עסקיות מהמגזר הפרטי שיועדו לטובת הציבור. "יש 600 מיליון אנשים באפריקה בלי חשמל, 300 מיליון איש משתמשים בסולר, והאוכלוסייה הזו תכפיל עצמה בתוך שנות דור", מסביר אברמוביץ'. "אם אין חשמל - אין חינוך, אין בריאות, אין מקררים לחיסונים, אין עבודה במפעלים. זו הזדמנות לאינסוף מצוות. מי ישקיע ברואנדה אחרי רצח עם? מי ישקיע בבורונדי, או בדרום סודאן, שם רוצחים אחד את השני? התשובה היא אני. הוזמנתי להיות בין המייסדים של מיזם, שכולו עוסק באנרגיה והתחדשות, בעקבות מה שעשיתי בארץ. אבל שום דבר לא קרה, כי כמו בארץ, אין רגולציה וההקמה של תשתיות לוקחת הרבה זמן".
באותה נחישות, אברמוביץ' החליט להקים את השדה הסולארי הראשון ברואנדה, בכפר יתומים בשם אגוהוזו שלום, אותו הקימה ידידה שלו מעברו בתנועה הציונית. ב-2012 הוא כבר רשם למען הבית הלבן של אובמה את ההצלחה הראשונה בפרויקט, באמצעות אותו שדה, שסיפק שישה אחוזים מכל החשמל ברואנדה. "יום אחד מתקשרים אלי מהשגרירות האמריקאית בקיגלי, הבירה, ואומרים לי תהיה אצלנו תוך יומיים בשבע בבוקר. לא יכולים להגיד למה. לקחתי טיסה מהארץ. אני נכנס, בבמקום היו בערך 30 חברי קונגרס אמריקאים, ביניהם ג'ו קנדי, שהוא חבר אישי מבוסטון, והסנאטור אל פרנקן, שהוא קומיקאי שאני מכיר היטב כי היה עם שרה (סילברמן ק.נ.) בסאטרדיי נייט לייב, ופתאום נכנס.. בונו. יש לו עמותה בשם ONE, שעוזרת לצמצם פערי עוני באפריקה, ומבחינתו אנחנו היינו מודל חדש שהוא רצה להציג. הייתי בשוק, אמרתי לעצמי בלב - יששששש!! היינו הראשונים שהביאו פיתוח כלכלי וחברתי שגם עוזר לאקלים".
כמה אנשים הושפעו עד כה מהמיזם באפריקה?
"יש לנו פרויקטים בתהליכים, שדות של 700 מגה-וואט. ברואנדה ובבורונדי - 100 אלף איש בכל אחת מהמדינות, מקבלים חשמל ישיר משדות שלנו, ובעקבות הכניסה שלנו הגיעו לשם עוד יזמים בהשקעות אנרגיה, שמספקים גם חשמל. השדה האחרון הוקם באוקטובר 2021 בבורונדי, מזרח אפריקה, ומספק עשרה אחוזים מצרכי המדינה הענייה ביותר בעולם. אנחנו יוצאים עכשיו לגיוס של 25 מיליון דולר, כדי להשלים הקמה של שדות סולאריים בעשר מדינות ואזורים כמו אתיופיה, קניה, זמביה, מוזמביק, ליבריה, ניגריה, גינאה, בורונדי, דרום סודן, שם מוקם השדה הבא, וגם הגדה המערבית ועזה".
בד בבד עם התנהלותו על הקו בין ישראל, אפריקה וארה"ב לטובת קידום החזון הסולארי שלו, אברמוביץ' מכהן גם בוועד המנהל של חיים וסביבה ושל דמוקרtv, ואף נייסה להתמודד כמועמד "ירוק" בבחירות האחרונות לנשיאות המדינה, בתמיכתם של ארגוני איכות הסביבה ונוער למען האקלים. הוא כמעט עמד ביעד של עשר חתימות של חברי כנסת תומכים, שנדרשות כדי להגיש מועמדות לנשיאות. "אף אחד לא רץ לתפקיד מתוך גישה של ערכים וחזון סביבתי, אבל בדיעבד, אני לא מאוכזב שלא עברתי. להפך, עכשיו יש לנו בבית הנשיא את בוז'י הרצוג, שהוא חבר אקלימי".
"כשהצלחתי ברואנדה ובורונדי לא לקחתי את הבונוס שמגיע לי, כי צריך שכל גרוש יילך לתפעול, עד שמצליחים ועד שהחברה תהיה רווחית. כרגע אנחנו במינוס, וזה אומר להיות בלחץ כל יום. יש לילות שאני לא ישן, שאני מודאג מהמשכנתה. כל הפעילות שלי בארץ נעשית בהתנדבות. אבל בעוד שלוש שנים יהיה טוב"
מאלבום המשפחהאברמוביץ' (משמאל) עם בני משפחתו. מימין: רעייתו, הרבה סוזן סילברמן, והילדים עליזה, זמיר, אשירה, אדר והלל (מאלבום המשפחה)
העשייה ההומניטרית שלך הובילה להגשת מועמדותך לפרס נובל לשלום מטעם קבוצה של מדינות אפריקאיות. עד כמה המעמד הזה פותח דלתות?
"זה יפה להיות מועמד, אבל זה לא כמו לזכות בפרס. יש הבדל גדול מאוד, ואת זה אני אומר כתלמידו לשעבר של אלי ויזל. יש בזה רצון להוקרה, וזה מסייע ליצירת אמון, כי זה מסמן שגם אם הכוונות הן עסקיות, הן בראש ובראשונה נועדו לעשות טוב ולא לעשות כסף. אם רוצים לתת השנה את הפרס למועמד שמייצג טוב יותר את עניין האקלים, מההיבט של קידום המודעות ואקטיביזם, אני אעדיף שגרטה תונברג תזכה בו. אם הם ירצו להדגיש באמצעות הפרס את הפתרונות שקיימים להתמודד עם שינוי האקלים, אז אשמח אם יבחרו בי".
להיותך ישראלי ויהודי יש השפעה על העשייה שלך בעולם?
"כיהודי וישראלי, להיות במקום שהיה בו רצח עם זה דבר מאוד משמעותי. נשיא רואנדה פול קגאמה, הבין שהוא צריך לקחת דוגמה מעם שעבר טראומה, שיצא מחושך לאור, כמו היהודים. הייתי במדינת ג'יבוטי. אין לנו יחסים דיפלומטיים איתם, אבל הם יודעים על ישראל ומעריכים את הידע הישראלי. יש יתרון גדול להיות מזוהה כישראלי בזכות סיפור הסטראט אפ ניישן.
"במדינות האלו מכירים את התנ"ך היטב, ומצטטים פרקים מתוכו טוב יותר מהרבה יהודים. הם מאמינים בנו יותר ממה שאנחנו מאמינים בעצמנו, וזו אחריות רבה. אין לנו צוות גדול, אנחנו 12 איש ישראלים ועוד שמונה מקומיים בכל מדינה. ויש לנו דגש חברתי: את ההשקעה אנחנו מתנים בהכשרתם ובהבאתם של סטודנטים מקומיים אלינו, לערבה, ללימוד על אנרגיות מתחדשות. אנחנו מבקשים לעשות טוב ולהקים שדות סולאריים סמוך לבתי יתומים, כדי לעזור להם כלכלית. אנחנו דורשים העסקה של ספקים מקומיים, ובכך יוצרים שם מקומות עבודה".
יש מחיר אישי לפעילות הזו?
"החיבור שלי לאפריקה חזק, ובפעילות שלנו אני מנסה לומר לה תודה, גם כי זכינו בשני ילדים ממנה. שם קיימים הצרכים האנושיים הכי גדולים בעולם, ואני מחויב לה נפשית בגלל זה", אומר אברמוביץ' בהתרגשות. "יש כאלה שחושבים שאנחנו עשירים, בגלל מה שעשינו בערבה, אבל כל מה שיש לנו מושקע עכשיו שם. כשהצלחתי ברואנדה ובורונדי לא לקחתי את הבונוס שמגיע לי, כי צריך שכל גרוש יילך לתפעול, עד שמצליחים ועד שהחברה תהיה רווחית. כרגע אנחנו במינוס, וזה אומר להיות בלחץ כל יום. יש לילות שאני לא ישן, שאני מודאג מהמשכנתה. אבל בעוד שלוש שנים יהיה טוב. כל הפעילות שלי בארץ נעשית בהתנדבות. למשל, בחברה הבדואית, שזו בושה ששעה וחצי מהמרכז יש כזה עוני, בלי חשמל ובלי מים. אני לא גוף או חברה כלכלית שבא להרוויח מהעניים הכי עניים במדינה, אלא קודם כל בא לעזור. אחרת איזו זכות מוסרית יש לי?"
לכתבה זו 22 תגובות
הוספת תגובה
22

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
20.

ראוי לפרס נובל יש בעולם שלנו המון 66אחוז שחיים כמו מסכנים וכאן בה תרומתם של אנשים כמוך עם לב זהב להוריד את סבלם

19.

עלה והצלח!!!

18.

17.

איש רודף פרסום , על מה מגיע לו נובל בדיוק ??

16.

הם יכלו לעבור לישובים מוכרים ללמוד ולעבוד אבל בוחרים ״לשמור לך על השדה פאנלים ״ ולעסוק בהברחות פרחים ועוד דברים לא חוקיים. עליהם על תרחם

15.

ממש כמו שהצליחו למזער מחשבים שפעם היו מפלצות ענק וכיום הם על השולחן בבית - הנה אתגר דוחק: מזערו את הפנלים או מה שכרוך בכך, שיספיקו להפקת חשמל לבתי עיר, במיוחד בבתים המשותפים שהמתגוררים בהם לא משופעים בתקציבים להשקעה ענקית שכזו - שכיום מניבה חשמל בקושי לחדר המדרגות. מי היזמים שירתמו לאתגר חשוב זה, באפריקה כמו בישראל? האם עובדים על זה סוף סוף?

comment-2-comment

אבל מה שכן יש לך חזון

14.

13.

תשקיע קצת ממרצך במיגור האפרטייד בשטחים וגם בתוך ישראל

comment-2-comment

אתה בטח מתכוון לארסיידה בתוך ישראל. הבין אדם פילנטרופ בכל העולם ובעיקר עוזר באפריקה ואתה מגבב ב שטויות בשקל

12.

איש משכמו ומעלה

11.

10.

עם או בלי פרס נובל-כל הכבוד לך!

9.

כן ירבו עוד אנשי חזון כמוהו

8.

7.

גר באילת , אשמח לפגישה , מוכן להתנדב, בעל כישורים מתאימים 0537344242

6.

5.

היה לי הכבוד לעבוד עם יוסף, ואני מאמינה שיקים עוד הרבה שדות באפריקה ובכל העולם, עם או בלי פרסים, כי זה מי שהוא!

4.

אדם צנוע שבסך-הכול רוצה שהעולם יהיה מקום טוב יותר לחיות בו. כן ירבו אנשים כמוהו...

3.

2.

1.

מחמם לב ונותן השראה גדולה

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה