ריאיון עם החקלאי עופר ליברמן מניר עם ליד השדה השרוף
(צילום: רועי עידן, משה מזרחי)
25 ימים בלבד חלפו מסיום מבצע "שומר החומות" עד שתושבי היישובים הסמוכים לרצועת עזה שבו למציאות שהכירו כל כך הרבה זמן. חמאס חידש ביומיים האחרונים את שיגור בלוני התבערה, והם מביטים בשדות שלהם עולים באש ושואלים מדוע המדינה לא מקיימת את המשוואה החדשה שהובטחה: דין בלון בעוטף עזה כדין רקטה על גוש דן. הלילה, אף שאתמול פרצו ארבע שריפות כתוצאה מבלוני תבערה, לא תקף צה"ל ברצועה.
9 צפייה בגלריה
"חזרנו אל נקודת ההתחלה". עופר ליברמן, אחראי גידולי השדה בקבוץ ניר עם
(צילום: חיים הורנשטיין)
עופר ליברמן, חקלאי בן 60, מתגורר בקיבוץ ניר עם ב־25 השנים האחרונות. מבחינתו, הוא שב אל החיים הבלתי אפשריים ערב פתיחת סבב הלחימה האחרון בעזה. "חזרנו אל נקודת ההתחלה", הוא אומר, "הרי מה השתנה? חמאס עדיין קובע את סדר היום, לפחות את זה של תושבי העוטף. העיקר ששקט בתל־אביב".
לשריפות בשדות יש מחיר כבד מעבר לשיבוש החיים עצמם. פרדסי הלימונים והקלמנטינות ושדות החיטה בקיבוץ ניר עם נשרפו השבוע. "האמת שכבר בסוף המבצע האחרון הבנתי שנשארנו במצב בו התחלנו אותו, אולי גרוע עוד יותר", ליברמן אומר, "בשעות האחרונות לפני הפסקת האש ישראל איימה שאם ימשיכו את הירי תהיה הפצצה גדולה ברצועה. העלו מלא מטוסים באוויר. לפני הפסקת האש ירו על עוטף עזה. לא על תל־אביב. כי על תל־אביב פחדו לירות. והמטוסים חזרו כלעומת שבאו. הבנתי שלא השתנה דבר".
גם קיבוץ נחל עוז סבל השבוע מבלוני התבערה של חמאס. בביתו של דניאל רחמים (66), חקלאי מזה 18 שנה, הגינה פורחת. הצבעים העזים של הפרחים המקיפים את ביתו מהווים ניגוד מושלם, כואב, לאזורים שנשרפו מחוץ לקיבוץ, כולל שדה חיטה. רחמים חוזר שנים אחורה, אל נקודת ההתחלה.
"זה התחיל עם עפיפונים תמימים", הוא נזכר, "היינו בשדות וראינו עפיפון באמצע השדה עם כיתוב בערבית. היינו מביאים את זה הביתה ובקיבוץ היו מתרגמים: 'ירושלים/פלסטין לנצח". חמאס הבינו שאפשר להצמיד חומר נפץ לעפיפונים ולשגר אותם עם הרוח לשדות שלנו. כך זה התחיל".
טרור העפיפונים הפך לטרור בלונים והמשיך עם שריפה בלתי פוסקת של שדות חקלאיים ושמורות טבע. "הייתה תקווה שזה ייפסק, אבל אני ריאלי", אומר רחמים, "משנת 2000 אנחנו חווים טרור של רקטות, פצמ"רים ובלונים. אין חדש תחת השמש. אני כועס על ממשלות ישראל שעשרים שנה לא מצאו פתרון".
את קיבוץ כיסופים שבמועצה האזורית אשכול עוטפת אדמה חרוכה. תושבי היישוב קרובים מאוד לרצועה, מה שהופך אותם ליעד מועדף עבור יחידת הבלונאים של חמאס. נזקי המבצע האחרון לקיבוץ הם כעשרה מיליון שקל. אבל למרות הכל, אומר בני חסון (63), חקלאי בקיבוץ במשך 35 שנה, עדיין נקלטות אצלם משפחות צעירות.
חסון מנהל את ענף הלול בקיבוץ. הוא משמש גם כמפקד יחידת המתנדבים הכבאים בקיבוץ. "אופטימיות תמיד קיימת אצלנו", הוא אומר, "ולכן אנחנו גרים איפה שאנחנו גרים. במבצע האחרון הקיבוץ ספג נזקים כבדים. לול ריק נשרף, גם רפת ושדות אבוקדו. אנחנו תמיד חוטפים יותר מכולם בגלל הקרבה לגבול. אחרי המבצע בעזה קיווינו לשינוי, אבל ידענו שזה יבוא ואפילו עשינו טוטו: מתי יגיע הבלון הבא? ברגע שהתחילו לדבר על מצעד הדגלים הבנו שהבלונים בדרך. מי שצריך לקבוע את סדר היום זה אנחנו ולא חמאס. לשמחתנו, היה מצעד דגלים. לצערנו, היו גם בלונים".
לראשונה בעידן בנט: תקיפה אווירית בעזה – דיווח של יואב זיתון
(צילום: משה מזרחי)
חסון דווקא משבח את התגובה של צה"ל אתמול בלילה, שרבים טוענים שהייתה מתונה. "הדבר הכי טוב שקרה לנו זה שהבטיחו שיתייחסו לכל בלון כאל רקטה", הוא אומר, "צה"ל הגיב כמו שהיה צריך. בלון ורקטה זה אותו דבר. אין שום סיבה בעולם שהילדים בעוטף יחיו בפחד".
עופר ליברמן, שחש שדבר לא השתנה, מזמין את מקבלי ההחלטות לגור בעוטף לפני ששוב חוזרים למדיניות הכלה. "מי מכיל? אני מכיל", הוא אומר, "לא ראש הממשלה הקודם ולא ראש הממשלה שנבחר. אנחנו מכילים. תשאלו אותנו אם אנחנו מוכנים להכיל. שימו פה את הילדים שלכם בבתי הילדים. שהם ישנו בממ"דים. שילכו לטיפולים פסיכולוגיים. כל מי שמדבר על הכלה לא חי פה. גם תגובה רפה היא הבלגה על טרור".
