7
צילום: רועי זהוריצילום: רועי זהורי

הרבנות נכנעה בבג"ץ: לא תערוך חקירות יהדות לאזרחים בלי ידיעתם

ynet חשף כי הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים אספו מידע אישי על אזרחים מעולי ברית המועצות אגב דיון בעניין קרוביהם, ובעקבות כך הפכו יהודים מוכרים ל"טעוני בירור" ו"מעוכבי חיתון". ארגון עתים טען כי מדובר במדיניות פולשנית הפוגעת בזכויות יסוד – וכעת הגיעו הצדדים להסכמה שאושרה בבית המשפט: לא ניתן יהיה להכניס אדם ל"רשימות שחורות" בניגוד לרצונו

תמונה כללית
קובי נחשוני | פורסם: 22/07/2021
הסוף לחקירות היהדות היזומות: בג"ץ קבע כי הנהלת בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לא יאספו עוד מידע אישי על אזרחים ולא יטילו ספק ביהדותם, אם אלה לא פנו בעצמם לרשויות בעניין. בכך פסל בית המשפט פרקטיקה שנויה במחלוקת שהתפתחה ברבנות, במסגרתה התקיימו דיונים במעמדם של אנשים בלי ידיעתם אגב בירורי יהדות שנעשו לקרוביהם והושלכו עליהם המסקנות שהתקבלו לגבי הקרובים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו>>
בשנים האחרונות חשף ynet שורה של מקרים בהם אזרחים רבים – בעיקר מקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר – שכבר הוכרו בעבר כיהודים וחלקם אף נישאו, ולפתע נדהמו לגלות כי הם מוגדרים כ"טעוני בירור" ו"מעוכבי חיתון". ארגון עתים, המסייע לאזרחים במפגש עם שירותי הדת, עתר לבג"ץ ב-2017 נגד מדיניות זו, בשם כמה מנפגעיה, יחד עם מרכז צדק לנשים ומרכז רקמן לקידום מעמד האישה, בטענה כי היא פולשנית ושגויה, וכעת החליט בית המשפט לאסור זאת.
קראו עוד בערוץ היהדות:
לפני שמונה חודשים כבר אותתו חברי ההרכב, בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, כי בכוונתם לפסול את החקירות היזומות, כאשר הוציאו צו על תנאי המורה למדינה לנסות ולהצדיק את הנחיות בירור היהדות הקיימות ואת ניהול מאגרי המידע בעניין, ולספק הסברים לגבי חוקיותם. בית המשפט העיר אז כי ייתכן שהדבר "פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד חוקתיות של בעל דין בהליך לבירור יהדותו ושל קרובי משפחתו, אשר לא היו צד להליך זה, וזאת ללא כל סמכות שבחוק".
בתחילה ניסו הרבנות ובתי הדין למנוע את התערבות בית המשפט, למשל באמצעות שינוי שיטות אגירת המידע שנאסף באופן שיפחית את הפגיעה בנידונים, ובהמשך הודיעו כי בכוונתם לקדם חוק עוקף בג"ץ שיכשיר את הפרקטיקה הבעייתית, אך בעקבות הביקורת הנוקבת מצד השופטים פנו המשיבים להידברות עם העותרים על מנת לסיים את ההליך ללא התערבות חיצונית. לאחרונה הם הגיעו להסכמה – והבוקר (יום ה') בית המשפט נתן לה תוקף של פסק דין.
על פי המתווה שאושר, לא ניתן יהיה לכפות על אדם לעבור הליך בירור יהדות בניגוד לרצונו או להוסיף את שמו לאותן "רשימות שחורות". כמו כן, שמות משפחה לא יופיעו בפסקי דין העוסקים בעניינם של אזרחים שפנו מיוזמתם לבירור יהדות, על מנת שלא ניתן יהיה לחפשם ולאתרם בהקשר של קרוביהם - אלא אם הדבר נדרש לתשתית העובדתית ולהנמקה לצורך קביעת יהדות בעל הדין. בהחלטה הודגש כי גם במקרה זה לא ניתן יהיה לערוך חיפוש עתידי של שמות או לעשות בהם כל שימוש, והופעתם ישמשו רק לשם ״חיווי ממוחשב״ בעת רישום נישואים של אדם הקשור במשפחה.

"יום היסטורי"

עו"ד שרה וינברג, באת כוח העותרים, ברכה על הפסיקה ואמרה: ״מדובר ביום היסטורי, בו הצלחנו להשיב סוף סוף את ההגנה על זכויות הפרט הבסיסיות ביותר של אזרחי מדינת ישראל בשערי בתי הדין. כעת, לאחר מאבק עיקש ורב שנים, במסגרתו נאלצה הרבנות הראשית לתקן לא פחות מארבע פעמים את הנחיותיה, יחדלו הליכי בירור יהדות לשמש בידי הממסד הדתי ככלי פסול לניטור ובילוש אחר יהדותן של משפחות מורחבות שלמות, על לא עוול בכפן".
יו"ר ארגון עתים, הרב שאול פרבר, מסר: "אנו מברכים על ההישג העצום הזה, אשר הביא סוף לחקירות אשר אין להן בסיס בהלכה או במסורת ישראל, והביאו לקרע בעם היהודי. אנו תקווה כי מדובר בצעד ראשון ולא אחרון בהפסקת מגמות הבדלנות והחשדנות בשערי הממסד הדתי". לדבריו, "העולים הם חלק מנס קיבוץ הגלויות וחלק בלתי נפרד מהמארג החברתי של מדינתנו, ולא נאפשר את דחיקתם אל מחוץ לכלל ישראל".
עו"ד אלעד קפלן, שהיה ממגישי העתירה במסגרת ארגון עתים וכיום מנהל את מרכז מנומדין באוניברסיטת בר-אילן, הביע אף הוא סיפוק על ההחלטה, והוסיף: "פסק הדין המוסכם קובע כי הרבנות אינה משטרת יהדות חוקרת. תפקידה אינו ליזום חקירות ולאגור מידע על אזרחי ישראל, אלא לתת שירות לבאים בשעריה. אני מקווה שפסק הדין יעודד את הרבנות לבחון מחדש את המדיניות המחמירה שהיא נוקטת כלפי יוצאי ברית המועצות ולאמץ גישה הלכתית שמבוססת על אמון וקירוב – ולא על חשדנות והרחקה".
לכתבה זו 7 תגובות
הוספת תגובה
7

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
6.

חרבנות זו אינקויזיצית גסטאפו או אינקויזיצית שטאזי. נישואים אורתודוכסים הם אינם נישואים יהודים. לכן כל מי שמתחתן מרצונו בחרבנות המצחינה והמטונפת הוא לא יהודי. החרבנות זה התגלמות הרוע והשטניות שמטרתה להקים מדינת הלכה מצחינה ולהפוך את חיי החילונים לגיהנום.

5.

כחילוני- הם לא קובעים לי בכלל מיהו יהודי- ובודאי עם מי להתחתן! שימו ובעיקר שמנה פס על הרבנות ובתי הדין הפרימיטיבים! כן ירבו " ממזרים" בישראל!

4.

הזנחה וחוסר רצון לטפל בבעיה מצד כל ממשלות ישראל וראשי הממשלה לדורותיהם כשלא רצו לגעת ולטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה , הובילו לכך שהחרדים צברו כוח ועוד כוח ועוד כוח לאורך שנות קיום המדינה והבעיה עכשיו הרבה יותר קשה לאסדרה. ככל שיחכו יותר, הקושי לאסדרה יגדל ויתעצם. חובה לכפות , ואם צריך בכוח, את עליונות חוקי המדינה על החוקים הדתיים שאם לא כן נהיה כמו דאע"ש, תורכיה של ארדואן ועוד כדוגמת אלו בהן שולטת הדת על כל האזרחים. במסגרת זו יש לעקר ולסרס מכוחה את הרבנות הראשית אך לא לבטלה אלא להקטין משמעותית את כוחה. נראה שהדרך שמוביל השר כהנא היא בכיוון.

3.

הרבנות הוא ארגון טרור ויש להוציאו מהחוק.

2.

לא ברור לי למה הם בכלל מתחתנים ברבנות ומחפשים צרות לא חסר איפה להתחתן אפשר נישואים אזרחיים הבעיה שהרבנות שולטת גם על מתן האזרחות וזה מסבך אז אני מקווה שהממשלה הזו תעשה סדר בפלונטר הזה כי כיום כבר לא חייב להיות יהודי כדי לבקש מתן אזרחות לדוגמא הבת שלי ומשפחתה קיבלו אזרחות אוסטראלית ולא ביקשו מהם להיות נוצרים לכן באמת הפתרון זה הפרדת הדת מהמדינה

1.

comment-2-comment

לכל התגובות
0