הימים שאחרי תשעה באב הם תמיד ימים שיש בהם שמחה מיוחדת באוויר. לא רק כי כולם יוצאים לחופשות משפחתיות ומפנים קצת זמן איכות לעצמם ולילדים, אלא גם כי היומן מלא בחתונות ובשמחות. גם בקיץ הזה כלות ילבשו לבן, חלקן יעשו זאת הערב (יום ה') בתאריך הנחשק של ט"ו באב. אבל האם לצד הגידול הטבעי באוכלוסייה היהודית, יגדל גם מספר הזוגות שנישאים ברבנות?
בשנים האחרונות, לצערנו הרב, אזרחים רבים בוחרים להימנע מטקס נישואים כדת משה וישראל, או לכל הפחות לקיימו מחוץ למסגרת הרבנות הראשית, ולמעשה מבקשים לא להירשם ברבנות. בין השנים 2010 ל-2021 גדל שיעור הזוגות שנישאו ברבנות ב-2% בלבד, בזמן שגודלה של האוכלוסייה בישראל צמח באותן השנים בכ-25%. במקביל מספר ה"ידועים בציבור" שביקשו הכרה גדל בתוך עשור בכ-75% – כך לפי ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בתפקידי כמנהלת פעילות ארגון "עתים" אני שומעת מדי יום סיפורים עצובים על התנהלות הממסד הדתי בהקשר של נישואים כדת משה וישראל. לצערי הרב, למרות פועלה של "עתים" כדי לסייע לזוגות להינשא כהלכה במדינת ישראל, אנו עדים בפועל לירידה הולכת וגדלה במספר הזוגות שפונים להינשא דרך הרבנות.
3 צפייה בגלריה
אמון הציבור ברבנות הראשית הלך וירד. שבירת כוס בחתונה יהודית
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
הירידה לא בהכרח נובעת משחיקה במעמדו של מוסד הנישואים. נכון, אמנם יש מגמה עולמית גוברת שבה פחות ופחות זוגות ממסדים את יחסיהם במסגרת חתונה ובוחרים לדחות את גיל החתונה, או כאלה שמחליטים לא להתחתן כלל, והמגמה הזו נותנת את אותותיה גם בארץ. אבל כדאי לשים לב למגמה של רבים שמחליטים למסד את הקשר בחתונה הלכתית, אך לא דרך הרבנות.
בין 2010 ל-2021 גדל שיעור הזוגות שנישאו ברבנות ב-2% בלבד, בזמן שגודלה של האוכלוסייה בישראל צמח באותן השנים בכ-25%. כדאי לשים לב למגמה של רבים שבוחרים בחתונה הלכתית, אך לא דרך הרבנות
בסקר "פאנל פוליטיקס" בספטמבר שעבר נמצא כי כ-66% מהציבור היהודי טוען שאין לו אמון ברבנות הראשית. הירידה באמון מובילה לכך שפחות ופחות בוחרים להינשא באמצעותה. תפיסות אידאולוגיות אלה מקבלות ביטוי גם בשטח. מספר החתונות ההלכתיות שנערכו בישראל מחוץ לרבנות גדל בין השנים 2016 ל-2018 בכ-16% (כך לפי מחקר שפרסם "פנים – איגוד ארגוני יהדות ישראלית").
בנוגע לשיקולים שעומדים בבסיס ההחלטה להתחתן מחוץ לרבנות, נמצא כי 55% מהזוגות עשו זאת על רקע אידיאולוגי ביחס לרבנות ו-33% הם יוצאי ברית המועצות לשעבר שעשו זאת בשל חשש מבעיות שייתקלו בהן במסגרת ההליך ברבנות. למעלה מ-50% מהזוגות שהתחתנו בחתונה יהודית מחוץ לרבנות הם בני זוג יהודים שהיו יכולים להתחתן ברבנות ולא הייתה להם מניעה מכך.
מי היה רוצה לעבור דבר כזה?
כשמגיעים לנתוני יוצאי ברית המועצות, המצב מורכב עוד יותר. צפיתי לאחרונה בסדרה ששודרה בכאן 11, "דור אחד וחצי", הסוקרת את סיפורם של יוצאי ברית המועצות לשעבר וקליטתם בארץ. בפרק האחרון התראיינו שתי נשים, אניה בוקשטיין ומיכאלה לוין, בנוגע לפרקטיקה הבזויה של בתי הדין שנקראת "חקירות היהדות" – אלה שנעשות במסגרת פתיחת תיק הנישואים ברבנות (מיכאלה אף הסתייעה בארגון עתים כאשר נתקלה בקשיים אלה).
שתיהן מספרות סיפור שאינו מתקבל על הדעת. על אף שהן ומשפחותיהן הגיעו לארץ מתוקף היותן יהודיות, על אף שהן רשומות כיהודיות במרשם האוכלוסין ומהוות חלק אינטגרלי ממדינת ישראל בכל תחום: שירות צבאי, תעסוקה, תשלומי מיסים ועוד ועוד – כשזה מגיע לרישום לנישואים, הן נדרשו לעבור חקירות יהדות שהדעת אינה תופסת.
"חקירת יהדות" זה שם כולל למגוון של בדיקות חודרניות שמקיימים בתי הדין – החל מחקירות שתי וערב לגבי אורח החיים בבית הסבתא אי שם ברוסיה, וכלה בבקשה להביא את כל המשפחה לתחקיר, גם אם האם או הסבתא כבר הלכו לעולמן.
3 צפייה בגלריה
"המדיניות גורמת להרחקתם של עשרות-אלפי זוגות מהאפשרות להינשא כהלכה במדינת ישראל"
(צילום: AP)
הדעת אינה תופסת שמדינת ישראל – זו שדאגה להביא לכאן מאות-אלפי עולים וכבר בדקה את יהדותם עוד טרם עלייתם (שהרי ישנה הבחנה ברורה ברישום בין "יהודי" למי שעלה לישראל מתוקף סעיף אחר בחוק השבות) – מאפשרת חופש פעולה כה רחב לרבנות ה"ממלכתית", הפועלת מתוקף חוקיה של המדינה היהודית והדמוקרטית. המדיניות הזאת גורמת להרחקתם של עשרות-אלפי זוגות מהאפשרות להינשא כהלכה במדינת ישראל – כי מי היה רוצה לעבור את האינקוויזיציה הזו?
הירידה הכללית בצריכת שירותי הדת הממסדיים אינה פועל יוצא של פתיחת אלטרנטיבות הקיימות היום בארץ בלבד, אלא מתרחשת גם בתחומים שבהם אין אלטרנטיבות או שלאלטרנטיבות הקיימות אין מעמד שווה. כך למשל בתחום הנישואים, אין להשוות את המעמד הציבורי והחוקי של זוגות שהתחתנו ברבנות למעמדם של זוגות שהתחתנו מחוץ לרבנות (בישראל), או שהחליטו להיות "ידועים בציבור", ובכל זאת מספרם של האחרונים גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות.
אם ברצוננו להגדיל חזרה את הביקוש לחתונות יהודיות במסגרת ממוסדת ומוכרת בישראל, כדאי לערוך בדק בית וחשיבה מחודשת מהו הגורם שכיום מרחיק זוגות מלעשות כך. האבסורד הוא שמי שגורמים להרחקה מהיהדות ומטקסים יהודיים הם דווקא הרבנות הראשית והממסד הדתי. חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם.
- הכותבת היא מנהלת הפעילות של ארגון עתים
