בהאקתון מיוחד פיתחו חיילים מיחידה 8200 מערכות ומודלים שיפתרו בעיות סביבתיות של רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה. זאת, במסגרת "אקו 8200", פרוייקט ביחידה האחראי על חיזוק הקשר בינה לבין החברה, האקדמיה והתעשייה, ופועל כגוף ייעודי שתכליתו להוביל פרוייקטים של תרומה לקהילה.
תמר, חיילת במרכז הטכנולוגי ביחידה 8200, ביקשה לרתום את יכולות החיילים לטובת משבר האקלים. "היחידה מעודדות יוזמות, ובזמן החופשי שלנו הקמנו את הפורום הירוק, שכולל קבוצת חיילים שרוצים לקדם את הנושא", היא אמרה. תמר יצרה קשר עם אחד החיילים האחראי על "אקו 8200" וביקשה שיקיימו האקתון שקשור לאקלים. "יצאנו לדרך וחשבנו שזה יהיה קטן. פנינו למשרדי ממשלה, עיריות ועמותות והצענו להם את חיילי היחידה. לא ידענו כמה חיילים יגיעו בפועל, אבל להאקתון הגיעו כ- 100 חיילים!"
2 צפייה בגלריה
האקתון למען הסביבה
האקתון למען הסביבה
האקתון למען הסביבה
(צילום: דובר צה"ל)
במשרד האנרגיה פנו לחיילים עם בעיה: ישראל לא ממצה את הפוטנציאל של אנרגיית השמש, בין היתר מפני שהיא לא יודעת מה השטח שהיא יכולה לנצל על גגות מבנים. הפרוייקט המנצח היה תוכנה לחישוב וניתוח פוטנציאל האנרגיה הסולארית על גגות בישראל. החיילים השמישו מודל למידה לזיהוי שטחים שעליהם מותקנים לוחות סולאריים, ויצרו מודל שמזהה שטח פנוי על גגות. זאת, באמצעות תצלומי אוויר של המבנים בישראל. בנוסף, המערכת יכולה לחשב עבור האזרח כמה הוא יכול להרוויח מהצבת לוחות סולאריים על גג ביתו.
גדעון פרידמן, המדען הראשי של משרד האנרגיה ויוצא 8200 בעצמו, אמר כי "עד עכשיו נעשתה הערכה גסה, שהתבססה על כל המבנים בישראל ושטח הגגות. נעשתה הערכת אצבע, לפיה בין 20% ל-30% מהשטח הזמין יכול לשמש להתקנת פאנלים סולאריים. אבל אנחנו רוצים ניתוח מדוייק. עד עתה לא נעשתה עבודה מסודרת בנושא, ויחידה 8200 ביקשה לתרום את היכולת של החיילים שלהם, שנמצאים בחוד החנית של יכולות פיתוח התוכנה הישראלי. הנתונים האלה יאפשרו לנו להכתיב את מדיניות האנרגיה המתחדשת שלנו ותקדם אותה".
לפי הערכות עבר, בהם דוח של המשרד להגנת הסביבה מ- 2020, קיים מספיק שטח פנוי על גבי מבנים ושטחים בנויים אחרים לייצר 46% מצריכת החשמל בישראל, ללא ניצול שטחים פתוחים. כ-80% מתוך השטח יהיה על גבי גגות מבני מגורים והשאר על גגות מבנים מסחריים וציבוריים.
בעיה אחרת שהתבקשו החיילים לפתור היא נושא שריפות יער ושטחים פתוחים, שגורמים לנזקים אדירים ברכוש ובחיי אדם בעולם כולו ובישראל בפרט. בישראל צה"ל הוא אחד הגורמים העיקריים לשריפות, ורק לאחרונה אימונים זריקת רימון עשן באימון צבאי גרם לשריפת כ- 5,000 דונם בשמורת הטבע הדום שומרון. עם שינוי האקלים ועלייה בצפיפות האוכלוסיה, נזקים אלה צפויים אף לגדול. היכולת לחזות מראש את הסיכון בפריצת שריפה משמעותית, כמו גם את התפשטות חזית האש בעת שריפה, תסייע רבות לכוחות החירום במניעה, היערכות ופעולות כיבוי ישירות. הפתרון הטכנולוגי שפיתחו החיילים הוא כלי שיידע את סוג הצמחייה ומאפייניו ומצב היובש בכל רגע נתון. זאת באמצעות תצלומי לווין והשוואת תוצאות המודל לתוצאות של מאגר נתוני הצומח של קק"ל.
2 צפייה בגלריה
המשחק שפותח
המשחק שפותח
המשחק שפותח
(צילום: דובר צה"ל)
פיתוח נוסף של החיילים הוא משחק, שנועד לחנך את האזרחים על משבר האקלים. הם פיתחו את "משחקים באש", שנשען על משחק אשר פותח על ידי עיתון ה-Financial Times, ונועד להראות בצורה אינטראקטיבית את ההשלכות של בחירות שונות שיש לנו על העתיד שלנו. המשחק יאפשר לאנשים לדמות פעילות של מקבלי החלטות כדי להבין טוב יותר כיצד עליהם לפעול עכשיו ובעתיד.
המשחק של Financial Times מאפשר למשתמש לנסות להגיע לאיפוס פליטות עד 2050 כדי להציל את כדור הארץ מההשפעות הקטסטרופליות של שינוי האקלים. במשחק ניתן לבחור את השחקן הרצוי: נערה פעילת אקלים, איש עסקים המשפיע על מנהיגי העולם, יזמית שמפתחת טכנולוגיות חדשות או פוליטיקאית שפועלת לשינוי מדיניות. המשחק בוסס על פרסומים מדעיים ומודלים של ה- IEA (סוכנות האנרגיה הבינלאומית).