סמוך לאגמון החולה הוצב מכ"ם חרקים ראשון מסוגו בארץ, המאפשר לראשונה לחקור את כמות החרקים המעופפים , דבר שלא ניתן היה לעשות עד כה. המכ"ם הוצב על ידי חוקרים מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה ובאמצעותו יוכלו החוקרים להעריך את כיווני הנדידה, התפלגות הגבהים, גדלי הגוף, והגורמים המשפיעים על החרקים המעופפים באזור זה.
"מכ"ם זה הוא היחידי המסוגל לספק לנו מידע מקיף על תנועתם של חרקים באוויר", אמר פרופ' ניר ספיר, ראש החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. "בעזרתו ניתן למדוד את שטף החרקים הנודדים במספרים עצומים לאורך חלק ניכר מהשנה. כמו כן, נוכל לזהות באמצעותו חרקים מאביקים שיש להם חשיבות רבה לצמחי בר ולחקלאות, וגם חרקים מזיקים לחקלאות, כגון מיני עשים שונים".
אחד המחקרים הראשונים שיבצעו החוקרים והחוקרות בעזרת מכ"ם החרקים, הוא מעקב אחר עש הגדודית הפולשת, מין פולש שהגיע לאחרונה מדרום אמריקה. לדברי פרופ' ספיר, הגדודית הפולשת הוא אחד מהמזיקים המשמעותיים ביותר בעולם והוא ידוע כמזיק ליותר מ-350 מיני צמחים. "הגידול החקלאי שניזוק במיוחד מזחלי העש הוא תירס. במסגרת שיתוף פעולה עם ד"ר ליאורה שאלתיאל-הרפז ממכללת תל-חי ומכון מיגל, בשיתוף חוקרים נוספים ממוסדות שונים, התחלנו מחקר בעזרת המכ"ם, שמטרתו לאפיין את התנועה של העש כצעד ראשון בבלימת התפשטותו".
החוקרים מאוניברסיטת חיפה הסבירו על הייחודיות של המכ"ם הזה. לדבריהם, חרקים הם יצורים קטנים מאוד אשר במכ"ם רגיל, שעוקב אחרי ציפורים למשל, קשה מאוד לזהות אותם בשל ההחזר הקטן מאוד מגופיהם. "היחודיות של מכ"ם החרקים היא בריכוז קרן ברוחב צר מאוד שמאפשר ריכוז אנרגיה גבוה בנפח אוויר מצומצם, יחד עם כיוון קרן אנכי כלפי מעלה, המונע החזרים מהסביבה", הסביר פרופ' ספיר.
באמצעות שימוש במאפייני גודל, מהירות תעופה, דגם נפנוף הכנפיים ומבנה הגוף שיתקבלו מהמכ"ם, החוקרים מתכוונים ליישם כלי סיווג באמצעות למידת מכונה כיצד ניתן לזהות קבוצות של חרקים ובהמשך גם מינים ספציפיים כגון עש הגדודית הנודדת בעזרת המכ"ם.
החוקרים הוסיפו כי גופם של חרקים לרוב מכיל 10% חנקן ו-1% זרחן, מה שהופך אותם למדשנים מעולים עבור צמחים ויבולים, ואוכל מזין עבור אוכלי חרקים כגון ציפורים, עטלפים ועוד. חרקים רבים מספקים שירותים חיוניים לשמירה על מערכות אקולוגיות כמו האבקה, הדברה טבעית של מזיקים ואספקת מזון לטורפים קטנים.
במחקר קודם, שבו היה שותף פרופ' ספיר ופורסם בכתב העת המדעי Science, נמצא כי נדידת החרקים היא הנדידה היבשתית הגדולה ביותר בכדור הארץ: כ- 3.5 טריליון חרקים בבריטניה בלבד נודדים מדי שנה בביומסה של כמעט פי שמונה מזו של נדידת ציפורים. פרופ' ספיר אמר כי הוא צופה שנדידת החקרים בישראל תהיי גדולה אף יותר. "באזורים הצפוניים כמו באנגליה, אין בכלל פעילות של חרקים בחורף. באזור שלנו יש אוכלוסיות גדולות של חרקים כל השנה, כולל בחורף. התנאים כאן הם הרבה יותר טובים להתפתחות של אוכלוסיות גדולות של חרקים. בזכות פעילות המכ"ם נדע תוך כמה שנים בודדות את כמויות החרקים מכל גודל וכל קבוצה שעוברים בארץ, דבר שלא ניתן לעשות באמצעים הקיימים היום. ניתן יהיה לאפיין את הקשר בין טמפרטורת הסביבה לתנאי סביבה נוספים כמו רוח, למשל, לבין הכמויות של החרקים. נוכל לדעת את ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על כמויות החרקים. הדבר חשוב כי החרקים משתתפים בהרבה מאוד מערכות אקולוגיות", סיכם פרופ' ספיר.
