מטבע כסף זעיר בן כ-1,000 שנה, ועליו שמו של מלך ויקינגי מפורסם, התגלה בדרום הונגריה. כך דווח באתר Livescience. החוקרים בהונגריה אמרו מנסים להבין כיצד הגיע המטבע לשם.
3 צפייה בגלריה
המטבע שנמצא ליד הכפר ההונגרי וארדומב, מתוארך בין 1046 ל-1066 ועליו רשום שמו של המלך הנורבגי האראלד השלישי
המטבע שנמצא ליד הכפר ההונגרי וארדומב, מתוארך בין 1046 ל-1066 ועליו רשום שמו של המלך הנורבגי האראלד השלישי
המטבע שנמצא ליד הכפר ההונגרי וארדומב, מתוארך בין 1046 ל-1066 ועליו רשום שמו של המלך הנורבגי האראלד השלישי
(צילום: Tamás Retkes)
על פי הדיווח, המטבע הנורבגי הקדום, שמכונה "Penning" - המטבע השולט בשיטת המטבעות הנורבגית בשנים 1387-995 - לא היה בעל ערך גדול באותה תקופה, למרות שהוא עשוי מכסף, והוא היה שווה ערך לכ-20 דולר (בערכים כיום). "המטבע הזה היה שווה ערך לדנר (Denar) שהיה בשימוש בהונגריה באותה תקופה. זה לא היה שווה הרבה - אולי מספיק כדי להאכיל משפחה ליום אחד", אמר מאטה וארגה, ארכיאולוג במוזיאון ריפל-רונאי בעיר קאפושוואר שבדרום הונגריה ודוקטורנט באוניברסיטת סגד בהונגריה לאתר Livescience.
המטבע עצמו התגלה על ידי זולטן צ'יקוס, שמצא את הפריט העתיק באמצעות גלאי מתכות באתר ארכיאולוגי, בפאתי וארדומב. האיש מסר אותו לארכיאולוג אנדראש נמט, שעובד במוזיאון מחוז ווסינסקי מור בעיר הסמוכה סקסארד. בכפר וארדומב, שנמצא במחוז טולנה בהונגריה, נמצאים שרידי היישוב מימי הביניים קסטולץ', אחת מעיירות המסחר החשובות באזור באותה תקופה.
באותו מקום נמצאו עדויות רבות ל"מגע היסטורי" בין הונגריה של ימי הביניים לסקנדינביה, כמו למשל חפצים סקנדינביים שנמצאו בהונגריה וחפצים הונגריים שנמצאו בסקנדינביה, שהיו יכולים להיות מובאים לשם על ידי בעלי מלאכה או סוחרים ואף על ידי נוסעים.
לפי החוקרים, מעולם לא נמצא מטבע של ויקינגים בהונגריה. חרף מצבו הרעוע של המטבע, עדיין ניתן לזהות אותו כמטבע נורבגי שהוטבע בין השנים 1046 ל-1066 עבור המלך האראלד סיגורדסון השלישי - הידוע גם בשם האראלד הארדרדה - במטבעה מימי הביניים בטרונדהיים, עיר במרכז נורבגיה.
על צידו האחד של המטבע, מוצג שם המלך - "HARALD REX NO" - כלומר, האראלד, מלך נורבגיה, זאת לצד עיטור שנקרא "טריקווטרה" - סמל קלטי המייצג את השילוש הקדוש של הנצרות. על הצד השני של המטבע מופיע צלב נוצרי בקווים כפולים, שתי קבוצות של שלוש נקודות וכתובת נוספת שמייצגת את שמו של בעל המטבעה בנידארוס.
3 צפייה בגלריה
תמונה המציגה את חלון הוויטראז' של הקתדרלה של קירקוול עם תמונתו של המלך האראלד השלישי
תמונה המציגה את חלון הוויטראז' של הקתדרלה של קירקוול עם תמונתו של המלך האראלד השלישי
תמונה המציגה את חלון הוויטראז' של הקתדרלה של קירקוול עם תמונתו של המלך האראלד השלישי
(צילום: Colin Smith / Harald Hardrada / CC BY-SA 2.0)
האראלד הארדרדה ('המלך הקשוח והקפדן' בנורבגית) היה בנה של אוסטה גודבראנדסטאר וזיגורד סיר, בעלה השני, שהיה מלך משנה ברינגריקה (מחוז הולדתו של האראלד) ובין ראשי השבטים החזקים והעשירים באזור. אחיו למחצה, היה לא אחר מאשר המלך הנורבגי אולף השני האראלדסון (לימים אולף הקדוש). האראלד חי בסוף תקופת הוויקינגים, ולעתים נחשב לאחרון מלכי הלוחמים הוויקינגים הגדולים.
וארגה ונמט הסבירו כי המטבע העתיק יכול היה ללכת לאיבוד יותר מ-100 שנים לאחר שהוטבע, אבל סביר יותר שהוא היה במחזור בין 10 ל-20 שנים. תיארוך זה מוביל לקשר אפשרי עם מלך הונגרי מימי הביניים בשם שאלאמון, ששלט בהונגריה והיה מלכה השביעי בין השנים 1063 ל-1087. על פי כתב יד הונגרי מימי הביניים המכונה "Képes Krónika" ('הכרוניקה המאוירת' בהונגרית), שאלאמון ופמלייתו חנו בשנת 1074 מעל המקום שנקרא קסטאלק (Kesztölc), וכך להערכתם של הארכיאולוגים, אחד מאנשיו של שאלאמון, נשא ואיבד את המטבע הקדום.
3 צפייה בגלריה
תחריט משנת 1865 של המטבע הנושא את שמו של המלך הארלד הארדרדה
תחריט משנת 1865 של המטבע הנושא את שמו של המלך הארלד הארדרדה
תחריט משנת 1865 של המטבע הנושא את שמו של המלך הארלד הארדרדה
(צילום: Zeichner: C. I. Schive, Lithograf Bucher in Bergen - C. I. Schive: Norges Mynter i Middelalderen. Christiania 1865., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=15634852)
"חצר המלך יכלה לכלול אנשים מכל העולם, בין אם מנהיגים דיפלומטיים או צבאיים, שהיו יכולים להחזיק מטבעות כאלה", אמרו וארגה ונמט. יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת, לפיה מטבע הכסף הובא לקסטאלק של ימי הביניים על ידי נוסע רגיל: עיירת המסחר הזו חצתה דרך מרכזית עם תנועה בינלאומית, שקודמתה הייתה דרך שנבנתה בתקופה הרומית לאורך הדנובה. דרך זו שימשה לא רק מלכים, אלא גם סוחרים, עולי רגל וחיילים שהגיעו ממרחקים, כך שכל אחד מהם יכול היה לאבד את מטבע הכסף הנדיר.