42

"הכול בידי שמיים" זה תירוץ: לרבנים יש אחריות

כל מי שנסע "לחינם" ולא נכנס השנה להילולה במירון בגלל צפיפות יתר, צריך להודות על הזכות להיות בין המקטרים בדרכם חזרה הביתה, ולא חלילה בין אלה שנותרו לנצח על ההר הרעוע. גם חז"ל ביקרו את הבחירה הקהילתית לסמוך רק על חסדי שמיים ולהשתמש בצדיקים כמגן אנושי

פרופ' רוחמה וייס
| פורסם:20/05/2022

ולפני שנצא לדרך – בית המדרש של הטוקבקים

חברות שלי, כמעט מדי שבוע יש מי שמפנות אליי שאלה בסגנון "אלה אגדות שכתבו אנשים שחיו לפני אלפי שנים. למה את מקדישה לסיפורים שלהם כל כך הרבה מחשבה? אולי תחפשי תובנות גם ב'כיפה אדומה'?"
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
התשובה לשאלה השנייה היא: כן. אני אחפש וגם אמצא חוכמה אנושית ב"כיפה אדומה". באגדה שעברה מאם לבת במשך עשרות דורות, טמונה תבונה אנושית ואני רוצה ללמוד ממנה. ביחס לסיפורי המקרא ואגדות חז"ל, התשובה אפילו יותר פשוטה. זו התבונה האנושית של המשפחה שלי. אלו האגדות שהאמהות והאבות הקדמונים שלי יצרו, והדורות שאחריהם שינו והעבירו הלאה. הם טמנו מתנות באגדות, ואני? אני אוהבת מתנות. לכן אני מזמינה אתכן גם השבת להצטרף אליי לטיול עם הורינו הקדמונים בנבכי הנפש, שהייתה ועודנה חידה.

עכשיו אפשר לצאת לדרך

השבוע אנחנו מצטרפות לטיול בבלי קצר שערכו שני חכמים חשובים, רב ושמואל, בנהרדעא, עירו של שמואל (תענית כ, עמוד ב. מתורגם): "בנהרדעא היה קיר רעוע. רב ושמואל לא היו עוברים תחתיו אף על פי שהוא עמד במקומו כבר 13 שנים. יום אחד הגיע רב אדא בר אהבה לשם. אמר שמואל לרב: בוא נקיף את הקיר הרעוע. ענה לו רב: אין צורך, שהרי רב אדא בר אהבה נמצא איתנו וזכויותיו רבות, ולכן איני חושש".
צילום: גיל נחושתןהדלקת נרות לזכר הנספים באסון מירון (צילום: גיל נחושתן)

למה דווקא הקיר הזה?

בנהרדעא היה בוודאי יותר מקיר רעוע אחד, אבל האגדה מתמקדת בקיר מפורסם, שפרסומו בא לו בזכות הזנחתו – קיר שאף אחד לא טרח לתקן או להרוס. הקיר התמיד לאיים על הציבור, והציבור התמיד להתעלם מהאיום. לאחרונה חגג האיום "בר מצווה" – כבר 13 שנים יודעים התושבים ויודעים גם החכמים שהקיר מסכן את חייהם, ובכל זאת הם לא מטפלים בבעיה; הם עוקפים אותה. כך עשו רב ושמואל דבר יום ביומו.
ומה יקרה אם יום אחד יעברו במקום איש או אישה שלא מודעים לסכנה, ובדיוק אז הקיר יתמוטט? האגדה התלמודית היא, לרוב, מיניאטורית – ויש בה יותר שתיקות ממילים. שתיקותיה מזמינות אותנו, הלומדות, להעלות את השאלות ולעורר את חוש הביקורת שלנו נוכח חכמים שמעדיפים לשוחח בדברי תורה, ולשכוח את אחריותם המנהיגותית.

ולפתע

בליבה של כל אגדה נמצאת נקודת ה"לפתע", רגע שמעורר אתגר חדש ומאיר את הפינות האפלות של השגרה. הרגע שלמענו נכתבה האגדה. הרגע של האגדה שלנו מתרחש כש"בא לשכונה בחור חדש", חכם שהוא עתיר זכויות ועל כן מחולל פלאים. ברגע זה מעמתת האגדה בין הכוחות הפלאיים של החכם ל"מפלצת העירונית" - הקיר הרעוע.
שמואל מתעלם מקיומו של בעל הניסים, ואילו רב מתחכם. עבורו הצדיק הוא סיבה למסיבה, הזדמנות לתפוס טרמפ על זכויותיו של מי שזה מקרוב בא ולא מכיר את מחוזות האימה המקומיים. רב מהנדס מניפולציה: "היום", הוא אומר לעצמו ולחברו, "נתפרע. נעשה משהו ממש משוגע, נחגוג על זכויותיו של בר אהבה ונלך דווקא מתחת לקיר הרעוע. הזכויות של בר אהבה יצילו אותנו ואותו מאימת הקיר". ובר אהבה? הוא אפילו לא ידע שהוא כזה.

פרוטוקול של אסון

הסיפור, כרבות מאגדות חז"ל, נותר ללא סיום. האם בסיומה של שיחה החכמים הקיפו את הקיר או ניצלו את צדיקותו ותמימותו של בר אהבה? החכמים בחרו כיצד לנהוג בבר אהבה, ואנחנו נבחר את סוף הסיפור.
השיעור הגדול של האגדה הקטנה הזו הוא הפניית תשומת הלב לדרכים הארוכות והמפותלות שאנו בוחרות ללכת בהן בחיינו, ובלבד שלא נתעמת עם "המפלצת" שגרה בנשמה או בלב העיר. עיר ש"חוגגת" י"ג שנות הזנחה של אתר מסוכן, היא עיר שמחכה לאסון.

סוף מוכר מדי

אין צורך לכתוב את סיום הסיפור, אנחנו מכירות אותו: יום אחד חבורה של ילדות וילדים, או אולי נשים וגברים שאינם מכירים את סכנות הקיר, ישחקו לצידו. הם ידליקו מדורות, ישירו שירים ויודו על חלקם הטוב. בתמונה הבאה נראה גופות שנמחצו למוות, פרטי לבוש שנתלשו מבעליהם, משקפיים שכבר אין מי שירכיב אותם והרבה אבנים ואבק. התמונה הבאה תתמקד בעיניים דומעות ובאורם המנצנץ של נרות נשמה. תהיה גם תמונה של ועדת חקירה, ואתן יודעות מה לא יהיו המסקנות שלה? שרב ושמואל צריכים לתת את הדין ולהתפטר.
בסיפור שלנו המשל הוא גם הנמשל, ואין צורך להכביר מילים.

ובכל זאת...

בכתבה שהתפרסמה לקראת ל"ג בעומר צוטט איש התקשורת החרדי, מני גירא-שוורץ, כמי שדוחה את הטענה כי המשיכה העזה של הציבור החרדי למירון, גם כאשר הדבר מתנגש עם ערכים אחרים, מבטאת חוסר הבחנה בין עיקר לטפל. "כשהרב קניבסקי זצ"ל, שהיה איש הלכה מובהק, אמר שאסור לבטל תורה בשום אופן וחייבים לפתוח את החיידרים גם כשהקורונה משתוללת – האם זה היה בעייתי? האם הוא פעל בניגוד להלכה? ממש לא", המשיל. "רב חיים מצא את הדרך לאזן בין 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' לחובה להמשיך ללמוד – וכך נהגנו. זו התפיסה גם במירון ובאומן".
אז בוא, מני, הרמת לי וגם לאגדה התלמודית להנחתה, ובמקום להתמקד בהכאה על חטאי מירון - הוספת עליהם את חטאי הקורונה וחתמת את דבריך בחטאי המניפולציה על הרב קניבסקי ז"ל. נפתח במניפולציה על הרב – בסרטון המפורסם שבו נראה יענקי, נכדו של הרב, "שואל" אותו כיצד לנהוג בעניין החיידרים והקורונה, ניכר המאמץ של החבורה המקיפה אותו להסתיר ממנו מידע חשוב. הרב קיבל "שאלה" קצרה, בטון שמכתיב את התשובה הרצויה - וללא דברי רקע רלוונטיים.
הרב קניבסקי היה לרב אדא בר אהבה. הקרובים לו ביותר השתמשו בו כדי להעמיד את הקהילה תחת כותל רעוע. והקהילה? בלית ברירה עמדה שם ונמחצה מהאבנים. הגלים הראשונים של הקורונה, כשעדיין לא היו חיסונים ותרופות, היו ימי ההדבקה הגדולים של הקהילה החרדית. כן, מני, זה היה בעייתי.
ההילולה במירון, שנה אחרי האסון: "הרבה רצו להגיע ולא יכולים" (צילום: משה מזרחי)
ומירון? ערב ל"ג בעומר, כשהיה חשש שההמונים שוב יגיעו להר, פורסמו דבריו של גירא-שוורץ. מיד לאחר האירוע, שהיה קטן ומאופק כראוי לאירוע שלאחר אסון כבד, ביכו הכותרות את "ההילולה העצובה" והתקשורת סיפקה ראיונות מלאי נהי על מי שרכשו כרטיסים ולא הורשו להיכנס, כיוון שחבריהם לא יצאו בזמן הנדרש מההר.
כמה הזיכרון שלנו קצר ואיזה מחיר זה גובה. כל אחד שנסע "לחינם" ולא נכנס בגלל צפיפות יתר, יכול להאשים רק את חבריו שלא כיבדו אותו ונשארו בהר מעבר לזמן המותר, אך כדאי לו בעיקר להודות על חלקו הטוב. על הזכות להיות בין המקטרים בדרכם חזרה הביתה, ולא חלילה בין אלה שנותרו לנצח על ההר הרעוע.
הפוליטיקאים החרדים שלא מהססים לעשות מניפולציות על הרבנים שלהם ועל חברות וחברי הקהילה, לא פועלים בחלל ריק – הם זוכים לגיבוי מלא מהפוליטיקאים החילונים, שלא מוכנים להתעמת עם מי שבידיהם נמצאים "מנדטים שבויים" רבים כל כך.

"אם בחוקותי תלכו"

פרשת "בחוקותי", החותמת את ספר ויקרא, נפתחת בהבטחה לשפע הטוב שנזכה לו אם נלך בחוקותיו של אלוהים: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ". היא עוברת לתאר בהרחבה את הרעות הרבות שניחשף להן אם לא נשמור את חוקי האל.
תמונה כללית
פרופ' רוחמה וייסצילום: דבי קופר Debbi Cooper Photographer
אלא שהחיים מורכבים יותר, וגם חז"ל ידעו זאת. האגדה שראינו מבקרת את הבחירה הקהילתית להאמין ש"הכול בידי שמיים", או להשתמש בצדיקי הדור כמגן אנושי. האמונה בשכר ועונש הופכת למסוכנת כשאנו משתמשות בה כמסתור מנטילת אחריות. יש מפלצות שעלינו לגרש במו ידינו.
שבת שלום.
לכתבה זו 42 תגובות
הוספת תגובה
42

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
29.

1. הם לא היו גרים בארץ 2. הם לא היו נלחמים עליה במשך עשרות שנים ואפילו שולחים את הילדים שלהם להילחם עליה 3. הם לא היו נותנים לחוקק חוק לסגירת עסקים בשבת 4. הם לא היו חוגגים חגים שהם לזכר מאורעות בתורה 5. הם לא היו מתעקשים לשלוח ילדים קטנים דווקא לגנים דתיים 6. הם לא היו עושים קידוש בשבת ומברכים וממליכים עליהם ''חבר דמיוני'' 7. הם לא היו מממנים מקופת המדינה מוסדות דת, רבנות וכו' 8. הם לא היו מתחתנים ''כדת משה וישראל'' אם אין כזו דת 9. הם לא היו מתעקשים למול את בניהם בכלל ובני 8 ימים בפרט. מה ההיגיון? 10. הם לא היו חוגגים בר/בת מצווה. אין מצוות כי אין תורה. מה יש לחגוג? אז על מי אתם עובדים עם כל התגובות המשמיצות? קודם תשמיצו את עצמכם על בורות וחוסר ידע וחוסר דעת. החילונים יכולים לבוא בתלונות רק על עצמם. הם הרי רוב בארץ ויכולים לשנות הכל אם רק ירצו. כיום, ''חילוני'', הוא הגדרה ריקה מתוכן. פירושה המילולי הוא ''זר''. וזו עוד עדות לבורות. הרי מי יתן שיקראו לו ''זר'' ועוד במדינה שלו, וכשהוא בכלל רוב מוחלט. החילונים לעולם לא יודו, אבל האמת היא ששומרי התורה הם הבסיס עליו המדינה הזו קיימת. גם בסיס רוחני, וגם בסיס מעשי. הם אלה שיוצקים את התוכן למושג ''מדינה יהודית''.

28.

אני אולי לא מסכים איתה עם הניסוחים המדויקים, ועם היחס המזלזל-חלקית (אם כי נשמע מתוך דבריה שלא היתה כוונה לזלזל, ורק אולי אני, שבא מבפנים, מרגיש ככה), אבל עקרונית - הפעם ישנם דברי טעם.

27.

אם היו נותנים לחרדים לנהל את המקום עם סיועה משטרתי וממשלתי היה הכל נראה אחרת

26.

כל בר-דעת מבין שמי שאין לו השכלה וניסיון מעשי בתחום מסויים, לא יכול לפרסם מאמרים בנושא ולהעביר הרצאות, כל שכן כשהוא עושה בדיוק את ההפך. קחו לדוגמה אישה שמצהירה על עצמה כטבעונית וחברה באגודה ל''טבעונות מתקדמת'' שגם נותנת הרצאות. אבל כשבוחנים את אורח חייה, מגלים שהיא אוכלת להנאתה סטייקים, פרגיות, ונקניקיות. וכששואלים אותה למה? אז היא אומרת שהיא ''טבעונית מתקדמת'' ואצלם זה מותר. בנוסף היא קובעת שאותם טבעונים מקוריים הם כבר לא טבעונים והם צריכים להתקדם כמוה. אלה שמגיבים לרפורמים בהערצה, פשוט השתכנעו בקלות לתירוץ של הטבעונית שפשוט ''מותר'' לה לאכול בשר והיא עדיין נשארת טבעונית. כל השאר מבינים שמדובר בבלוף פשוט, שאחריו אין סיכוי להאמין לעוד מילה שיוצאת ל''טבעונית'' מהפה.

25.

הרפורמים, שחיים כל חייהם בבלוף, לא מפנימים שהם זרם מחוץ ליהדות כמו נצרות, איסלאם, בודהיזם ושאר ירקות. האובססיה הרפורמית ליהדות מתחילה רק בעת האחרונה. הרי מרגע הקמתם הם התכחשו ליהדות, סירבו להמשיך את המסורת היהודית ולא ראו בהקמת מדינת ישראל דבר ריאלי ומציאותי. לכן גם אין בדפי ההיסטוריה קשר בין הרפורמים להקמת המדינה. השינוי בתפיסה הרפורמית מתחיל כהכרה בטעות הקריטית שהם עשו בעזיבת היהדות, וכיום הם מנסים ''לסובב את הגלגל'' ולטעון שהם יהודים ''מתקדמים''. ממש כמו פעם כשהם החליטו להפוך את היהדות ל''סניף'' של הנצרות, היום הם מנסים לעבוד על כולנו ולדרוש הכרה בהם כ''זרם בתוך היהדות''. לא תודה. תמשיכו לחיות בבלוף

24.

תנועה ליברלית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 ועתידה מאוחר יותר להיקרא התנועה הרפורמית, משכה ידיה מהאמונה בביאת המשיח ובשיבה לציון. השיבה לירושלים ולציון הושמטה מנוסחי התפילה הרפורמים. 'אני מתפלל… למען מלכי, למען אזרחי מדינתי, למען עצמי ומשפחתי, אך לא למען השיבה לירושלים', קבע בשלוות נפש דוד פרידלנדר, ממייסדי התנועה הרפורמית. במצב זה, לא מפתיע לגלות את עוצמת ההתנגדות של התנועה הרפורמית לציונות. כך קרה שבזמן שחיים וייצמן פעל ללא לאות כדי להשיג את הצהרת בלפור, הפעיל מנהיג התנועה הרפורמית בבריטניה, קלוד מונטיפיורי, את כל כוחותיו כדי למנוע אותה. לא מן הנמנע שהיה לו חלק בהתנגדותו העזה של אדווין מונטגיו, השר לענייני הודו באותה עת, ואחיה של ליליאן מונטגיו, ממנהיגותיה הבולטות של התנועה הרפורמית בבריטניה, להצהרת בלפור. התנגדות שמיזערה את היקף ההצהרה וכמעט ומנעה את פרסומה. מעניין שהרפורמים מעולם לא לקחו אחריות ופרסמו התנצלות ובקשת סליחה מעם ישראל. חבל שאנשים מעדיפים לחיות בבורות במקום ללמוד קצת היסטוריה

23.

למה אין מוסדות חינוך רפורמיים כדי שכולנו נלמד מה''חוכמה'' הרפורמית?למה אין מנהיגים רפורמים שיצעידו את כולנו לעתיד ''טוב יותר'' ו''חכם יותר''?למה אין ''ישיבות'' רפורמיות כדי להתעמק בהיסטוריה הרפורמית ובדעות המרתקות, ובכלל, בגאוניות הרפורמית?למה אין ספרים רפורמים או אפילו ספר אחד, לקרוא ולהחכים מהם, לדעת מאיפה באנו, מהי תכלית החיים, וכו'?ולמה אחרי כל הפרובוקציות בכותל ''בשם המהפכה והקידמה'', ואחרי שקיבלו שטח כדי ''להתפלל'', הם בכלל לא נמצאים שם, והשטח בשימוש ע''י יהודים?אז למה? פשוט!כי כל הכת הרפורמית היא בלוף אחד גדול!

22.

21.

או שסוףךסוף מערכת y-net החליטה להעיף את הטרדן הזה?

20.

על החרדים ובמיוחד על המנהיגים שלהם -הרבנים. ובמיוחד בגלל זה שהם באים בטענות כל הזמן לאחרים

19.

18.

לא רוצים לראות את פרסום דברי ההבל שלך בכל שבוע!! די!!! קחי חופש וסעי לנו מהעיניים!!!!

17.

16.

כל בר-דעת מבין שמי שאין לו השכלה וניסיון מעשי בתחום מסויים, לא יכול לפרסם מאמרים בנושא ולהעביר הרצאות, כל שכן כשהוא עושה בדיוק את ההפך. קחו לדוגמה אישה שמצהירה על עצמה כטבעונית וחברה באגודה ל''טבעונות מתקדמת'' שגם נותנת הרצאות. אבל כשבוחנים את אורח חייה, מגלים שהיא אוכלת להנאתה סטייקים, פרגיות, ונקניקיות. וכששואלים אותה למה? אז היא אומרת שהיא ''טבעונית מתקדמת'' ואצלם זה מותר. בנוסף היא קובעת שאותם טבעונים מקוריים הם כבר לא טבעונים והם צריכים להתקדם כמוה. אלה שמגיבים לרפורמים בהערצה, פשוט השתכנעו בקלות לתירוץ של הטבעונית שפשוט ''מותר'' לה לאכול בשר והיא עדיין נשארת טבעונית. כל השאר מבינים שמדובר בבלוף פשוט, שאחריו אין סיכוי להאמין לעוד מילה שיוצאת ל''טבעונית'' מהפה.

15.

הרפורמים, שחיים כל חייהם בבלוף, לא מפנימים שהם זרם מחוץ ליהדות כמו נצרות, איסלאם, בודהיזם ושאר ירקות. האובססיה הרפורמית ליהדות מתחילה רק בעת האחרונה. הרי מרגע הקמתם הם התכחשו ליהדות, סירבו להמשיך את המסורת היהודית ולא ראו בהקמת מדינת ישראל דבר ריאלי ומציאותי. לכן גם אין בדפי ההיסטוריה קשר בין הרפורמים להקמת המדינה. השינוי בתפיסה הרפורמית מתחיל כהכרה בטעות הקריטית שהם עשו בעזיבת היהדות, וכיום הם מנסים ''לסובב את הגלגל'' ולטעון שהם יהודים ''מתקדמים''. ממש כמו פעם כשהם החליטו להפוך את היהדות ל''סניף'' של הנצרות, היום הם מנסים לעבוד על כולנו ולדרוש הכרה בהם כ''זרם בתוך היהדות''. לא תודה. תמשיכו לחיות בבלוף

14.

הכבוד והיקר למורתנו רוחמה על מאמר מאיר עיניים ומעורר מחשבה על האחריות האישית וזריקתה

13.

אחריות אישית עמידה בפרץ זהירות ושמירה על הציבור אינם מקובלים במחוזותינו. לצערי. תודה על הכתבה שבת שלום

12.

פרופסור וייס משווה בין אגדות חז"ל לאגדות עם כאלו ואחרות, כגון כיפה אדומה. אין ספק שבקרב הציבור האמוני ובמיוחד החרדי, השוואה זו מעוררת בחילה. בעינינו העליונות של דברי חז"ל אינה בגלל שהם אבותינו, או בגלל שהם מהעם שלנו. עליונות דברי חז"ל היא בכך שהם נאמרו על ידי אנשים שהשקיעו את חייהם ומרצם בלימוד דברי התורה, וממנה הם ינקו את חכמתם. פרופסור וייס אינה מתייחסת כך לדברי חז"ל ובשל כך היא מוכנה להשוותם לאגדות הילדים המוכרות. מאותה סיבה היא גם משתמשת בביטויים כמו "היום נתפרע" ועוד, ביטויים בהם לא נעז להשתמש כלפי גדולי התורה באף דור. אינני יודע מדוע לא הורד אותו כותל מסוכן, אולי רצו להורידו אך בג"ץ מנע זאת עקב זכויות הקניין של בעל הכותל... אם בעל הכותל היה לא יהודי כנראה הייתי צודק... באשר למחדל מירון 2022, קל מאוד להאשים את הציבור שהיה על ההר בכך שלא התפנה ונתן מקום לבאים אחריהם בתור. אולם חשוב להדגיש נקודה משמעותית: כל הגורמים המקצועיים שנטלו על עצמם את ניהול אירועי מירון כשלו כשלון חרוץ בהבנת דינמיקת המקום והאירוע. בסופו של דבר מנהלי האירוע אשר אמרו לציבור החרדי: "אתם לא יודעים לנהל אירוע בסדר גודל שכזה, אנחנו ננהל", גרמו לאלפי שומרי חוק להיתקע בחניונים ללא צרכי מינימליים. הם גרמו לאלפים להיראות "טיפשים" על אמונם ברשויות החוק. קשה לי להאמין כי שיתוף פעולה כלשהו יתקיים בעתיד בין הציבור החרדי לגורמי החוק בנוגע לניהול הילולת הרשב"י, או אירועים גדולים אחרים. ועוד מילה, כאשר רבי חיים קנייבסקי פסק להשאיר את מוסדות הלימוד פתוחים, הוא בסך הכל לא נכנע ללחץ ולפחד ששרר באתם ימים בקרב מקבלי ההחלטות. לאחר שנתיים של קורונה ראינו כיצד גם במצב של כמאה אלף מאומתים ביום, נשארו מוסדות הלימוד פתוחים כרגיל ללא שום הגבלה. מה שהם הבינו באיחור, הרב קנייבסקי הבין מיד בהתחלה. אבל מי אני... אני לא פרופסור...

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

לגבי פתיחת חיידרים בקורונה,זה היה בזמן שהמחלה היתה קשה ולא היו חיסונים.לעומת זאת כאשר היו חיסונים והמחלה כבר היתה קלה,אז המשיכו ללמוד.המגיב שייך לכת שהציבור שלא מקיים הנחיות,הפראים שהשתוללו בהר,הם צודקים והאמת תמיד בצידם.לעומת זה הם יאשימו את כולם באסון שלהם ולעולם לא יקחו אחריות על מעשיהם.אומללים,שהולכים לאבדון אחרי "החלילן מהמלין"

11.

הפתעת אותי רוחמה .איך נעלם פרט קטן...מהניתוח המבריק של הפרשנויות למקור החגיגות של ל"ג בעומר .

10.

9.

חוץ מזה שאת שונאת את הרבנים. ואת המסורת של סבא וסבתה שלך.

comment-2-comment

comment-2-comment

ומשם החטא המתמיד שלהם.

comment-2-comment

8.

מחלת נפש המונית בעיצומה ..

7.

כת לכל דבר. ואם כבר להכנס לעומק אז כת הזויה עם דעות חשוכות גזעניים אנטי נשים שכל חייהם מקדשים את הבורות וחוסר ידע. יבוא יום והם יתעוררו ויבינו שאין שום חבר דמיוני שחי לו בשמיים ובוחן או משגיח עליהם. יבוא יום והם יתעוררו שהכל זה שטיפת מוח וחיים שלמים שלהם מבוזבזים על כלום ושום דבר. ואילולא מושחתיהו שדאג להזרים להם כספים כדי להיות פראזיטים ולא לעשות כלום , רובם היו כבר מתפכחים הרבה לפני. ביום שייצטרכו לצאת לעבוד או ללמוד כדי לפרנס את המשפחות שלהם יבינו שהם חיו בשקר.

comment-2-comment

אין צודק ממך

comment-2-comment

6.

5.

4.

לא ככה?

3.

הכל מהשמיים וכו. זה הכי קל לא לקבל אחריות

comment-2-comment

2.

comment-2-comment

אני דווקא ראיתי הרבה אהבה בכתבה הזאת של רוחמה. כנראה שכל אחד מוצא את מה שהוא מחפש ):

comment-2-comment

comment-2-comment

לא צריך אחרים שיסיתו.

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה