1 צפייה בגלריה
ד"ר שרון אלרעי פרייס ורון מילוא ממכון ויצמן בישיבה של הFDA לאישור מנת ה"בוסטר" של החיסון
ד"ר שרון אלרעי פרייס ורון מילוא ממכון ויצמן בישיבה של הFDA לאישור מנת ה"בוסטר" של החיסון
ד"ר שרון אלרעי-פרייס ורון מילוא בישיבת ה-FDA
החלטת ה-FDA מיום שישי, שלא להמליץ על מתן בוסטר, מנת החיסון השלישית נגד קורונה, לבני כל הגילים, ולהגביל אותו למבוגרים מעל גיל 65 ולקבוצות סיכון בלבד, משמשת במפתיע כנשק ביד שני הצדדים במלחמת החיסונים – התומכים והמתנגדים.
תומכי החיסון רואים באופן טבעי את חצי הכוס המלאה, וטוענים שצוות היועצים של מינהל המזון והתרופות האמריקני צועד למעשה בעקבות ישראל, בכך שאישר את השלב הראשון בתוכנית לחיזוק החיסוניות באוכלוסייה: חיסון קבוצות הסיכון, ממש כפי שהומלץ לראשונה בישראל לפני חודש וחצי על ידי הצט"מ (הצוות לטיפול במגפות). לאחר מכן, צופים תומכי החיסונים, תורחב בארה"ב התוכנית למתן מנת החיסון השלישית, באופן הדרגתי, גם לגילים צעירים יותר – בדיוק כפי שאירע אצלנו.
מתנגדי החיסונים, כצפוי, מתייחסים להחלטת ה-FDA כסימן לכך שיעילות החיסון הנוסף ובטיחותו מוטלות בספק, ואת חלקם, לפחות, היא תחזק בהחלטתם שלא לקבל או לתת אותו לילדיהם בשלב זה. גם את הפרשנות שלהם להחלטה הזו אפשר להבין.
האמת, כמו תמיד, מסתתרת אי שם באמצע. המומחים האמריקנים לא השתכנעו בצורך במתן חיסון נוסף, סוגיה ששנויה במחלוקת בין אנשי המדע בעולם, וסברו כי בטיחותו עדיין לא נבדקה מספיק. אבל תמונת המצב בארה"ב שונה מישראל, הן בתחלואה והן בחיסונים. האוכלוסייה האמריקנית חוסנה מאוחר יותר מאיתנו, ולכן דעיכת יעילות החיסון מורגשת אצלה פחות, בשלב זה. קצב ההתחסנות האיטי בארה"ב פועל כרגע לטובתה, בכך שהוא מקטין משמעותית את הירידה שנצפית בהגנה שם. שני אלה מספיקים כדי למנוע דחיפות באישור מתן חיסון שלישי לכלל האוכלוסייה האמריקנית.
בישראל, כידוע, המצב שונה בתכלית. גל דלתא הביא אותנו לשיאים חדשים. קצב ההדבקה היה כה מהיר, וההגנה שסיפקו שתי המנות הראשונות מפני הדבקה צנחה עד כדי כך, שאלמלא התקבלה ההחלטה הנועזת, והלא-חפה מסיכונים, לאפשר את החיסון השלישי לכל מי שמעוניין בו ואף לעודד חיסון כזה באמצעות תמריצים – מצבנו כעת היה חמור בהרבה. למרבה הצער, גם עכשיו, אחרי ששלושה מיליון ישראלים כבר קיבלו את הבוסטר, הוא ממש לא להיט.
ההחלטה לתת את החיסון הנוסף, שהתרחבה במהירות לכל קבוצות הגיל בישראל, הייתה סוג של הימור שצלח. ניסיון נואש אחרון ללכת על כל הקופה כדי למנוע את הצורך בסגר. במידה לא מבוטלת, האקט הנועז הזה עשה את שלו, משום שהוא בלם את התחלואה הקשה, שהכפילה עצמה כמעט מדי שבוע, והייתה מביאה מהר מאוד לקריסה מוחלטת של בתי החולים. הצלחת הבוסטר מאפשרת להם, בינתיים, לתמרן איכשהו תחת הלחץ, גם אם לא באופן מיטבי.
אבל אחרי חודשיים של הדבקה מאסיבית, וחודש שבו מוצע החיסון השלישי לכל אזרח מגיל 12 ומעלה, נדמה שהאפקט החיובי שלו מתחיל להתקזז עם מה שקורה בשטח: פתיחת שנת הלימודים ללא כל אמצעים לצמצום ההדבקה, חגי תשרי, ההתקהלויות ההמוניות בארץ ובחו"ל – כל אלה משפיעים לרעה על היקפי התחלואה.
שרית רוזנבלוםשרית רוזנבלוםדנה קופל
העובדה שכמעט מחצית מהנדבקים החדשים הם ילדים, שהופקרו בגנים ובבתי הספר, אינה מבשרת טובות לגבי החזרה ללימודים אחרי סוכות. הנגיף ישוב איתם לבתים וידביק את האחים ואת קרובי המשפחה המבוגרים. את תוצאות ההתנהלות הכושלת הזו ניתן יהיה לראות בפועל רק בעוד מספר שבועות.
ככל שהגל הרביעי מתמשך ואופציית החיים לצד הנגיף מתגלה יותר ויותר כשברירית – ממשלת ישראל חייבת להפסיק להעמיד פנים, להפסיק להתהדר בהצלחות מדומות ולהודות ביושר שמצבנו אינו טוב. הגיע הזמן להפסיק לסמוך על החיסונים, בתקווה שאלה יעשו את העבודה במקומנו, ולגבש תוכנית מקיפה לשגרת חיים: חיסון מבוגרים ואוכלוסיות בסיכון, הגבלת התקהלויות, הרחבת והנגשת השימוש בבדיקות מהירות, מניעת הדבקות במערכת החינוך, הנהגת בדיקות שבועיות שגרתיות לזיהוי מוקדם של מאומתים, ושיפור השליטה בגבולות, דרכם יגיע, כמעט בוודאות, הווריאנט הבא.
  • שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com