46

קשה כקריעת ים סוף: הטינדר של ימי בראשית

המסורת לימדה אותנו שיש דברים שאפילו לאלוהים קשה לעשות: למשל לקרוע את הים לשניים, או לעסוק בשידוכים. גם החיים בירושלים, על החריפות והמאבקים האידיאולוגיים שבה, יכולים להיות קשים כקריעת ים סוף – אבל יש תקווה שנלמד לחיות ביחד

פרופ' רוחמה וייס | פורסם:13/01/2022

ראול ולנברג מתהפך בקברו

בשבת האחרונה יצאנו, איציק הכלב ואני, לטיול ביער ירושלים. זו הייתה שעת בוקר ושמש חורפית ליטפה אותנו. בירידה ליער ראינו מדריך וסביבו קבוצת מטיילות מבוגרות. ממרחק שמעתי את המדריך אומר משהו על כך שבשכונת רמות הירושלמית כמעט אין תושבים חילוניים, ומיד אחר כך, בעודנו מתקרבות, הוא הצביע לעבר השכונה שלי, קריית היובל, וקבע: "קריית יובל כבר נכבשה לגמרי על ידי החרדים".
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הקבוצה עמדה ברחבת ראול ולנברג, האיש שהקריב את חייו להצלת בנות ובני עמנו מידיהם של גזענים, ואני הרגשתי שהבהלה והכעס גואים בי. קראתי לעברו: "זאת השכונה שלי, למה אתה מדבר כך, אנחנו לא עסוקות במלחמות וכיבוש". הוא כנראה לא שמע. הקבוצה התקדמה ואני, כמו עמלק, זינבתי בנחשלים ואמרתי למי שפסעו בסוף הטור: "בבקשה אל תקשיבו לו. אני גרה בקריית יובל, זאת שכונה מקסימה ואנחנו יודעות לחיות יחד. אנחנו ירושלמיות".

עיר העושה כל ישראל אחיות

מידי בוקר אני נוסעת באוטובוס עם חרדיות וחרדים עמוסי עוללים. לצד העברית אני שומעת באוטובוס רוסית ואמהרית. חצי שעה אחר כך אני מגיעה לקמפוס של ההיברו יוניון קולג', הנמצא על קו התפר הירושלמי. חלק מכיתות של הקמפוס מאוישות על ידי סטודנטיות העוטות חיג'אב וסטודנטים מוסלמים שבאו ללמוד עברית. בלב הקמפוס נמצא "בית תפילה לכל העמים" ובו טליתות לצד שטיחי תפילה, וסידורים לצד ספרי הברית החדשה והקוראן. יום שגרתי של חיים ירושלמיים מכיל את המגוון הזה, ומי שלא מקבלת אותו בסקרנות ובאהבה, מחמיצה הזדמנות נדירה.
ירושלים היא עיר חריפה; מאבקים אידיאולוגיים מנהלים חלק גדול מהיומיום שלנו וכמעט אין רגע של שקט. זחיחות ונחת עצמית הן לא דרך המלך בעיר שלנו, אבל יש אפשרות לתת לירושלים לעשות את כל ישראל אחיות. ירושלים מאפשרת לי ללמוד ליהנות ולגלות סקרנות ביחס למה ששונה ממני. ירושלים מלמדת אותי פרופורציות וצניעות. ירושלים היא העיר המשוגעת ביותר בעולם, אבל היא יכולה ללמד אהבת חוה ואדם, וממנה יכול לצמוח שלום, אם רק נפסיק לחשוב במושגים של ניצחונות וכיבושים.

סוכת אבל ונחמה

בשבוע שעבר הקימו כמה ארגוני סיוע סוכת אבל ונחמה בירושלים. זו הייתה תגובה נחרצת וגם רכה להספדים שקיבל חיים ולדר, הסופר והמחנך החרדי שבחר להתאבד במקום לתת דין וחשבון על 22 עדויות שהושמעו נגדו בגין פגיעות מיניות. הסוכה חיבקה את אבלן של הקורבנות, והבהירה היכן נמצאת האשמה.
צילום: עמותת עלם"סוכת האבלים" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית (צילום: עמותת עלם)
ישבנו במעגלים. במעגל שלי ישבו שני גברים חרדים צעירים, גבר חילוני, כמה נשים שהגדירו את עצמן כדתל"שיות. בשקט, בדמעות ובגבורה הוצאנו כאבים לאור, שיתפנו במחשבות ובשאלות: מה מייחד פגיעות מיניות? מה ההשלכות של הטראומה? האם "אלימות מינית" הוא המונח המדויק לפשעים האלה? מה משימות התמיכה החשובות ביותר של המשפחות והקהילה?
באותם רגעים היינו לגמרי יחד, היינו באותו צד של הפצע. אורך החצאית או פאות האוזניים לא היו רלוונטיום. ראיתי איך מתוך האפלה בוקעת קרן אור, והיא עתידה להצמיח פירות שאת איכותם ומתיקותם לא ניתן עדיין להעריך.

מה קשה כל כך בקריעת ים סוף?

אני טיילתי ביער ירושלים - ובנות ישראל נסעו לים סוף. השבת אלוהים יבקע את הים והן יחצו אותו בחרבה. הדימוי המוכר – "קשה כקריעת ים סוף" – נלכד השבוע במקלעת המחשבות שלי, ולראשונה הרהרתי במוזרותו. מה קשה כל כך בקריעת ים סוף, ומדוע דווקא האירוע הזה נבחר כדימוי למשימות החיים הקשות? עבורנו, בשר ודם, קריעת ים סוף, ככל אירוע ניסי אחר, היא לא קשה אלא בלתי אפשרית. ועבור אלוהים? למה שקריעת ים סוף תהיה קשה לו יותר מ"שמש בגבעון דום" או מבריאת העולם?

הקשה של החיים

על שלושה עניינים נקבע בספרות חז"ל שהם קשים כקריעת ים סוף: פרנסה, מציאת זוגיות ולידה. אגדה מעניינת מתייחסת לקושי במציאת הזיווג הנכון, וגם לשאלה מהם האתגרים של אלוהים (ויקרא רבה צו, ח):
"מטרונה (גברת רומאית מכובדת) שאלה את ר' יוסי בן חלפותא אמרה לו: לכמה ימים ברא הקדוש ברוך-הוא את עולמו? אמר לה: לשישה ימים... אמרה לו מכאן ואילך מה יושב ועושה? אמר לה יושב ומזווג זיווגים... אמרה לו: כמה עבדים וכמה שפחות יש לי ולשעה קלה אני מזווגתם. אמר לה: אם קלה היא בעינייך קשה היא לפני המקום כקריעת ים סוף...
"הלך לו רבי יוסי בן חלפותא לביתו. מה עשתה (המטרונה)? שלחה והביאה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות-שורות, אמרה להם: פלוני יישא פלונית ופלונית תינשא לפלוני. בבוקר באו אליה העבדים, זה ראשו פרוע, זה עינו התעוורה, וזה ידו שבורה, וזה רגלו שבורה. זה אמר: איני רוצה את זו, וזו אמרה: איני רוצה את זה. שלחה לו ואמרה לו: יפה תורתכם נאה ומשובחת. אמר לה: לא כך אמרתי לך, אם קלה היא בעינייך קשה לפני המקום כקריעת ים סוף..."

"כל חבריו שם בגן, הוא לבדו עומד כאן"

הגברת הרומאית לועגת לסיפור המונותאיסטי היהודי, שהרי בניגוד לחיי האלים העשירים בתככים, התאהבויות ומלחמות, החיים של האל האחד אמורים להיות משמימים. אוקיי, אומרת המטרונה, שישה ימים הוא ברא את העולם, אבל הסיפור של היום השביעי כיום מנוחה בטעות יסודו. אלוהי המקרא לא נח ביום השביעי אלא נח מהיום השביעי והלאה, שכן בריאת העולם הסתיימה ומכאן ואילך האנושות אחראית על הדרמות של עצמה, ואלוהים? הוא אולי דיין, אבל כבר לא עוסק בפעילות יצירתית.
רבי יוסי היה יכול לומר לה שגם השמיים היהודיים לא ריקים מדמויות; יש לאלוהים מלאכים, כרובים ושטן, יש לו את מלכת השמיים ויש לו גם אינספור מלחמות באלים המתחרים. אבל הוא לא בחר בנתיב הזה. רבי יוסי שמר על אקסיומת ה"שמיים לה'" והשיב לה תשובה מתחכמת: מהיום השמיני לבריאה אלוהים יושב בשמיו ומזווג זיווגים. כבדרך אגב, הוא גם מלמד אותה שיש דברים שאפילו לאלוהים קשה לעשות: לקרוע את ים סוף - ולעסוק בשדכנות.

הטינדר של ימי בראשית

אלוהים הקים את משרד השידוכים הראשון בהיסטוריה, והמטרונה לועגת לביזנס האלוהי. על מנת להפגין את עליונותה ולבוז לאלוהיו של רבי יוסי, משדכת המטרונה באופן אקראי את הכנועים והכנועות בבנות תבל – העבדים והשפחות. כישלונה של המטרונה ידוע מראש – אפילו העבדים והשפחות הכפופות לה לא יצליחו להיענות לפקודות השידוכים שלה. כל הוראה אחרת יעשו עבדיה בלי להניד עפעף. אבל זיווגים? את זה אי אפשר לעשות בכפייה, וגם בלא כפייה – קשים זיווגים כקריעת ים סוף.

הכישלון הוא ההצלחה

יש תחומים מקצועיים שמתפרנסים מכישלונותיהם, למשל: תעשיית הדיאטות, הקוסמטיקה ותעשיית השידוכים. לו היו מצליחים, היה שדה המחיה שלהם מצטמצם. תעשיית השידוכים, על ריבוי האפליקציות שלה, מעוררת שאלות לגבי ההתאמה של האנושות לחיים מונוגמיים ארוכי טווח.
השבת, כשנקרא את שירת מרים הקצרה ושירת משה הארוכה, ונראה איך הפטריארכיה מנכסת לעצמה את כל משימות המנהיגות ומנעמיה, נוכל להרהר בשאלה כיצד משפיעים השינויים המגדריים המתחוללים בדור שלנו על תמונות הזוגיות והמשפחה, והאם תם עידן הזוגיות הממושכת.

גורל אחד שם אותנו כאן

קשה לחיות בעיר שהתערבבה לה יחדיו. קשה לפעמים להכיל את תפיסות העולם השונות ולוותר על הרצון לחיות עם "אנשים כמונו", אבל הקשיים האלה יכולים להצמיח. אם אלוהים הצליח לקרוע את ים סוף, אנחנו יכולות ללמוד לחיות יחד בכנות, בערבות הדדית, במאבקים ובשותפות גורל.

ובבית המדרש של הטוקבקים

בשבוע שעבר כתבתי על הקשר המעניין, המתעתע, שבין התורה לתורה שבעל-פה. כדוגמה לכך, התייחסתי למצוות קידוש החודש שנתפסת בעיני חז"ל ככתובה בתורה, למרות שהיא לא. בתגובה כתבה לי ד' בבית המדרש שלנו: "מעניין מתי תגיעי לפירוש ש'לא תרצח' זו גם המלצה".
תמונה כללית
רוחמה וייסצילום: דבי קופר Debbi Cooper Photographer
אז זהו, יקרה, יש חוק אחד, יחיד ומיוחד, שבעיניי הוא לא המלצה אלא חובה בלתי מתפשרת - וזה חוק "לא תרצח.י". אלא שדווקא המסורת שלנו ולא אני, הרפורמית, מגמישה ומצמצמת את היקפו של חוק זה, שהרי לפי ההלכה מותר להרוג במלחמה ומותר לבית דין להוציא להורג. כך שהפעם אני האדוקה.
שבת שלום!
לכתבה זו 46 תגובות
הוספת תגובה
46

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
32.

עמלק? 3. פני הדור כפני הכלב.

31.

30.

את שיש בך הגינות בוודאי תמצאי דרך גם לפרסם דברים מתוקנים שלענ"ד הרבה יותר משכנעים מהכיוון שניסית להציג. https://youtu.be/wqd16tAIbrQ

29.

מופיעה בפירוש וברור בפרשת השבוע בתורה וזו המצווה הראשונה בה צוו ב"י בצאתם ממצרים אולי לך כרפורמית כל מצווה או הלכה בתורה נתפסת כתכנית כבקשתך אבל מי שלומד תורה ומדקדק בדקה כבחמורה יודע שהכל נמצא שם.

28.

כשרוב מוחלט מהמשפחה שלי עלה בעשן לשמיים. איפה אלוהים היה, כשמיליון וחצי ילדים יהודים נרצחו. נח ?

comment-2-comment

27.

היי. גם אני גדלתי בקריית היובל . כל ילדותי. ברחוב שמריהו לוין. האזור הזה נהיה חרדי לגמרי. אני לא נגד חרדים ואני אוהב ומכבד כל אדם באשר הוא. אבל עדיין אני מודה שקצת קשה לי עם זה ששכונת ילדותי נהייתה חרדית. זה לא קשור לשנאה ולא קשור לגזענות. בנאדם רוצה לפעמים להיות בסביבה של אנשים כמותו. קצת צובט שאין יותר גיוון בשכונה כמו שכשהיינו ילדים. היום אני בבית הכרם. מובלעת חילונית בירושלים..

26.

רצח זה המתה בכוונה תחילה שלא מתוך הגנה עצמית או גוף שמעניש, אפילו אדם שהורג את חברו תוך כדי עצבים לא מתוך תכנון רצח - נחשב 'הריגה' ולא רצח. מה שכן - רוחמה וייס סוברת שאין להרוג אנשים במלחמה....

25.

מרוב שהרפורמים עסוקים בהמצאת שקרים נוספים נגד היהדות - הם שוכחים גם לעשות. מי שעושה, והרבה, הוא העם היהודי שממשיך להיות, איך קרא לזה הרפורמי, ''עמוס עוללים''. זה מה שמאפיין את ה''פעילות'' של הרפורמים. דיבורים דיבורים. מילים כמו חול ואין מה לאכול. בגלל זה הם תקועים בחו''ל, בגלל זה אין להם כמעט ''בתי כנסת'' בארץ, בגלל זה אף אחד לא מתייחס אליהם כיהודים. נשארו חסרי חשיבות ורלוונטיות לעם היהודי ולהמשך דרכו, שממשיך כל הזמן לצמוח ולהתפתח - להוסיף תורה, ישיבות, בתי כנסת, מקוואות, חוזרים בתשובה ועוד.

24.

כתבת שאת יותר אדוקה, כי ההלכה מתירה להרוג במלחמה, רגע, ואת 'אוסרת'? מה לדעתך צריכים לעשות כשהאוייב צועד מולך? להגיש לו את השיער הוורוד שלך? ולבית דין אסור להרוג? מאיפה לך האדיקות הזו? עונש מוות מקובל בהרבה מדינות בעולם, ויש פשעים שענשם מוות, מי שמחליט זה בית הדין, ולא את.

23.

. . .

22.

21.

נראה שהרפורמים מעדיפים להמשיך לחיות בבלוף (או בסרט). בחסות בורות של קהל תומך ונלהב הם מקבלים רוח גבית לשגעון שלהם. האמת שאין ולא יהיה לרפורמים שום קשר ליהדות, אותו הם איבדו לפני שנים כשויתרו מרצונם על השייכות לעם ישראל. כיום הם מנסים לשוב לקרוא לעצמם יהודים ע''י שימוש במושג ''יהדות מתקדמת''. הם הרי יודעים שאין להם קשר ליהדות לכן הם המציאו מושג שנועד לבלבל את הבורים. הרפורמי החליט ללבוש את בגדי המלך החדשים והנתינים הבורים שלו מוחאים לו כפיים ומהללים אותו. אין להם את האומץ לומר לו את כל האמת בפנים. חבל על בזבוז הזמן בכתיבת עוד מאמר. השינוי שאתם מייחלים לו פשוט לא יקרה. בורות קהל התומכים שלכם תקפה גם במעשים, מה שמשאיר את המצב על כנו ומאפשר את פריחת היהדות כנגד הבלוף הרפורמי.

20.

19.

רק בורקה וצניעות

18.

של ניגודים יש לנו, ואני גאה להיות חלק ממנה.

17.

תנועה ליברלית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 ועתידה מאוחר יותר להיקרא התנועה הרפורמית, משכה ידיה מהאמונה בביאת המשיח ובשיבה לציון. השיבה לירושלים ולציון הושמטה מנוסחי התפילה הרפורמים. 'אני מתפלל… למען מלכי, למען אזרחי מדינתי, למען עצמי ומשפחתי, אך לא למען השיבה לירושלים', קבע בשלוות נפש דוד פרידלנדר, ממייסדי התנועה הרפורמית. במצב זה, לא מפתיע לגלות את עוצמת ההתנגדות של התנועה הרפורמית לציונות. כך קרה שבזמן שחיים וייצמן פעל ללא לאות כדי להשיג את הצהרת בלפור, הפעיל מנהיג התנועה הרפורמית בבריטניה, קלוד מונטיפיורי, את כל כוחותיו כדי למנוע אותה. לא מן הנמנע שהיה לו חלק בהתנגדותו העזה של אדווין מונטגיו, השר לענייני הודו באותה עת, ואחיה של ליליאן מונטגיו, ממנהיגותיה הבולטות של התנועה הרפורמית בבריטניה, להצהרת בלפור. התנגדות שמיזערה את היקף ההצהרה וכמעט ומנעה את פרסומה. חבל שאנשים מעדיפים לחיות בבורות במקום ללמוד קצת היסטוריה.

comment-2-comment

שכחת שהתנועה הרפורמית עברה... רפורמה, אחרי השואה. בעקבות הקמת מדינת ישראל רוב התנועה הרפורמית רואה בשלטון יהודי בארץ ישראל דבר מבורך סך הכל. הם אפילו לא מוכנים שרבות ורבנים רפורמים יקבלו תעודה מבלי שעשו שנת שליחות בישראל. אז צר לי להודיע לך שמי שחי בבורות לגבי התפתחויות היסטוריות זה אתה.

16.

למה אין מוסדות חינוך רפורמיים כדי שכולנו נלמד מה''חוכמה'' הרפורמית?למה אין מנהיגים רפורמים שיצעידו את כולנו לעתיד ''טוב יותר'' ו''חכם יותר''?למה אין ''ישיבות'' רפורמיות כדי להתעמק בהיסטוריה הרפורמית ובדעות המרתקות, ובכלל, בגאוניות הרפורמית?למה אין ספרים רפורמים או אפילו ספר אחד, לקרוא ולהחכים מהם, לדעת מאיפה באנו, מהי תכלית החיים, וכו'?ולמה אחרי כל הפרובוקציות בכותל ''בשם המהפכה והקידמה'', ואחרי שקיבלו שטח כדי ''להתפלל'', הם בכלל לא נמצאים שם, והשטח בשימוש ע''י יהודים?אז למה? פשוט!כי כל הכת הרפורמית היא בלוף אחד גדול!

comment-2-comment

פעם חשבתם לאן הולך הכסף שלנו? מי מחובר למוסדות השילטון?

15.

לא להאמין שמישהו קונה את סיפורי המעשיות שלהם. מי שמאמין להם בטוח לא קרא פרק בתורה מימיו. לא רוצה להעליב את הרפורמים על כל ההשקעה במאמרים, אבל די מצחיק לקבל הרצאה ביהדות מכאלה שעושים בר מצווה לכלבים, מתחתנים עם גויים. לא נורא, תמשיכו להצחיק ולהיות החלילן מהמלין של הבורים.

14.

13.

חז"ל לא אמרו שקשה לאלוהים לקרוע את הים או לזווג, אלא שקשה לאדם להשיג דבר כזה כמו שקשה לו להשיג נס! עד מתי תזלזלון באינטלגנציון של הקוראין???

comment-2-comment

12.

11.

אלא שבעולמינו יש גם את החובה המוסרית של אדם להגן על עצמו מפני אלו שלא חיים לפי האידיאליזם והחוקים שצריכים להוביל לשם. אבל בעשרת החוקים חסרים מספר חוקים נוספים כדוגמת: לא תאנס/י לא תשנא לא תעשוק ועוד

10.

וייס, איך נפלת ברשתם של טיבי ועודה והצבעת עבור הרשימה המוסלמית הקיצונית הזאת? איך בעזרת העברית המשובחת שלהם, בתחכום רב וכאילו בנועם הליכותהם הצליחו עודה וטיבי שניים מהמוסלמים הקיצונים במדינה לנצל את תמימותך ולהוליך אותך ולמזלנו רק מעט יהודים נוספים כאילו הם בעד דו קיום? הרי אם היה תלוי בהם ולצערנו במרבית המוסלמים החיים בקרבנו,מדינת ישראל כולל את היו נעלמים מהמפה. תזכורת: הפרעות,הירי, בקתב"ים, הצתות, ידויי בלוקים על רכבים של יהודים,הפגיעות ברכוש המדינה, הצתות ,הלינצ'ים האכזריים ביהודים וכ"ו וכ"ו שבוצעו רק לפני כחצי שנה ברחבי המדינה, הפרעות הנוכחיות בנגב וכ"ו הם רק דוגמיות למה שצפוי לנו במידה והם יממשו חס וחלילה את מאוויהם. בתקווה שהחכמת והבנת עם מי יש לנו עסק.

9.

משהו עובר עליה ושחכה ש40 יום לפני שנוצרתי (ע"י הסינים) כבר הכריזו בשמיים שאני ההיה הבן זוג שלה ונחצה כל לילה את קנה הסוף (השערות)לתוך הים

8.

אפילו ראש כרוב לא משווה עצמו לכוחו של אלוקים, המטרוניתה ניסתה ונפלה. והכופרת חושבת שהיא כן יכולה ולא רק שהיא ברמה של חז"ל אלא היא ברמה של בורא העולם

comment-2-comment

comment-2-comment

7.

comment-2-comment

6.

5.

מה לך ולשידוכים? מי יקח אותך?

4.

המאמץ המגוחך של הרפורמים לשכנע את כולנו שיש להם חלק ביהדות הוא פשוט שקוף. גם לשומרי התורה אבל אפילו גם למי שמעדיף לקרוא את ההבלים הרפורמיים מבלי לחקור אפילו מעט על הרפורמים. עדיף היה לרפורמים לו ישבו בשקט ולא פתחו תיבות פנדורה של בורות וברברנות. הנזק שעשו לעצמם בזכות יצר הפטפטנות הוא עצום וכנראה שבכך סתמו את הגולל על איזה שהוא קשר שאיזה שהוא חילוני באיזה שהוא רגע חשב שיש בינם לבין יהדות. מרגע שהקימו את הכת ועד היום הרפורמים מתכחשים ליהדות. גם רוחנית וגם גשמית הם ניתקו עצמם מעם ישראל ומדינת ישראל. גם הוציאו את השיבה לארץ מהסידור, גם ניסו לבטל הצהרת בלפור, גם לא תרמו במאומה לבניית הארץ, גם מדברים נגד צה''ל, גם עושים בר מצווה לכלבים ועוד ועוד.

3.

אשכנזית פרוולגית

comment-2-comment

2.

הרפורמים, שחיים כל חייהם בבלוף, לא מפנימים שהם זרם מחוץ ליהדות כמו נצרות, איסלאם, בודהיזם ושאר ירקות. האובססיה הרפורמית ליהדות מתחילה רק בעת האחרונה. הרי מרגע הקמתם הם התכחשו ליהדות, סירבו להמשיך את המסורת היהודית ולא ראו בהקמת מדינת ישראל דבר ריאלי ומציאותי. לכן גם אין בדפי ההיסטוריה קשר בין הרפורמים להקמת המדינה. השינוי בתפיסה הרפורמית מתחיל כהכרה בטעות הקריטית שהם עשו בעזיבת היהדות, וכיום הם מנסים ''לסובב את הגלגל'' ולטעון שהם יהודים ''מתקדמים''. ממש כמו פעם כשהם החליטו להפוך את היהדות ל''סניף'' של הנצרות, היום הם מנסים לעבוד על כולנו ולדרוש הכרה בהם כ''זרם בתוך היהדות''. לא תודה. תמשיכו לחיות בבלוף

comment-2-comment

1.

כל בר-דעת מבין שמי שאין לו השכלה וניסיון מעשי בתחום מסויים, לא יכול לפרסם מאמרים בנושא ולהעביר הרצאות, כל שכן כשהוא עושה בדיוק את ההפך. קחו לדוגמה אישה שמצהירה על עצמה כטבעונית וחברה באגודה ל''טבעונות מתקדמת'' שגם נותנת הרצאות. אבל כשבוחנים את אורח חייה, מגלים שהיא אוכלת להנאתה סטייקים, פרגיות, ונקניקיות. וכששואלים אותה למה? אז היא אומרת שהיא ''טבעונית מתקדמת'' ואצלם זה מותר. בנוסף היא קובעת שאותם טבעונים מקוריים הם כבר לא טבעונים והם צריכים להתקדם כמוה. אלה שמגיבים לרפורמים בהערצה, פשוט השתכנעו בקלות לתירוץ של הטבעונית שפשוט ''מותר'' לה לאכול בשר והיא עדיין נשארת טבעונית. כל השאר מבינים שמדובר בבלוף פשוט, שאחריו אין סיכוי להאמין לעוד מילה שיוצאת ל''טבעונית'' מהפה.

comment-2-comment

לכל אדם יש חלק בתורה ועליו למצוא אותו. חבל שאתה עוסק בתורתם של אחרים ומתחמק מתורתך. ספר לנו איך אתה מתחבר במקום לזנב באחרים. תהיה לראש אחי, לא לזנב. לשון הרע לא מדבר אל אף אחד. זה חוק הטבע.

comment-2-comment

אחר כך תתן הערות

comment-2-comment

comment-2-comment

פעם אחת, חתיכת בלופר, תביא לנו ראיה שרפורמים עושים בר-מצווה לכלבים. פעם אחת. ואל תביא בדיחות קרש של חרדים - תביא ראיה רצינית.

comment-2-comment

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה