3 צפייה בגלריה
הפגנת להט"ב באמריקה
הפגנת להט"ב באמריקה
הפגנת להט"ב באמריקה
(צילום: Shutterstock)

מבוכה רבה נרשמה לפני שבוע שעה שטיפני טראמפ, בתו הרביעית של נשיא ארצות הברית, ניסתה לשכנע רפובליקנים גאים שטראמפ היה מאז ומתמיד ידיד הקהילה הגאה. האנשים הספורים שפקדו את האירוע לא ידעו אם לצחוק או לבכות. "הבעיה היא לא הנאום המגומגם של טיפני טראמפ, אלא שאירוע המכונה 'גאווה בטראמפ' מראה בבירור שהקמפיין מתרכז בטראמפ עצמו ולא בקהילה הפגיעה שהוא מתיימר לשרת", מסבירה קנדל ברייטמן, כתבת פוליטית בדימוס שעבדה בעבר ברשת NBC, וסיקרה את בחירות 2016 מטעם בלומברג.
ברייטמן מבהירה כי טראמפ הוא לא בהכרח אויב הקהילה הלהט"בית, כמו שהוא פשוט דואג לאינטרסים שלו. "טראמפ מגיע מניו-יורק, אז אף אחד לא יכול להגיד עליו שיותר נוח לו להימצא בקרבת נוצרים אוונגליסטים מאשר בחברת אנשים מהקהילה. כאילו, טראמפ כבר פלירטט בעבר עם רודי ג'וליאני כשהוא לבוש בדראג, מה עוד נשאר? אבל כשהוא בקמפיין, הוא פונה לאנשים שיצביעו לו, אל הקהל שירומם אותו ויעזור לו להשיג את המטרות שלו. אני לא חושבת שבהכרח אכפת לו כל כך מטרנסג'נדרים בצבא, כמו שאכפת לו לזכות בקולות של מי שהעניין הזה כן מפריע לו".
עוד בנושא:

"אין ספק שזה קצת מבלבל", מוסיפה ברייטמן, "כי במהלך הנאום שלו בוועידה הרפובליקנית ב-2016, טראמפ היה המועמד הראשון בהיסטוריה שבכלל הזכיר את הקהילה הלהט"בית על הבמה הזו. זה היה רגע מעניין עבורו. מצד שני, האדם שהציג אותו היה סגן הנשיא הנבחר מייק פנס, שהיה מאוד פתוח וברור לגבי תמיכתו בנושאים כמו טיפולי המרה.
"למעשה, טראמפ ניסה לפנות לליבה של הקהילה הלהט"בית באופן דומה לפנייה שלו לקהילה השחורה בארה"ב, בעזרת איזו נקודת מכירה של 'אני החבר הכי טוב שלכם. לא היה אדם כמוני עבור הקהילה שלכם עד כה', בזמן שהעובדות מראות אחרת. אז כשטיפני טראמפ טוענת שאביה תמיד תמך בקהילה הגאה, אנשים מבינים שעובדתית זה לא נכון".

76% מהלהט"ב: נצביע לביידן

הליגה האמריקנית הגאה נגד השמצה (GLAAD – ש"צ"ק) מוכיחה מעבר לכל ספק כי טראמפ אכן לא ידיד של הקהילה הגאה. ב-1,381 הימים של כהונתו אספה הליגה 181 מקרי תקיפה שמקורם בהומופוביה וטרנספוביה, בין אם ברשתות החברתיות ובין אם ברמת שינוי המדיניות.
בסקר שפרסמה לאחרונה הליגה נראה שרוב הקהילה הגאה בארה"ב לא קונה את מה שטראמפ מנסה למכור לה, עם לא פחות מ-76% מהלהט"בים שהצהירו כי הם מתכוונים להצביע לביידן, ורק כ-17% מהם לטראמפ.
"ממשל טראמפ לא הניע אף יוזמה לטובת הקהילה", אומרת ברייטמן. "הוא עסוק בעיקר בלתמוך בערכי מוסר דתיים, ואלו ערכים שמשליכים על כל אספקט בחיי הקהילה הגאה. ספקים של שירותי בריאות יכולים להפלות נגד טרנסג'נדרים שמעוניינים בביטוח בריאות, ואפשר למנוע מהם להתגייס לצבא. אפילו ההגנה שהייתה בתקופת אובמה על תלמידים טרנסג'נדרים במסגרת בית הספר בוטלה.

3 צפייה בגלריה
קנדל ברייטמן
קנדל ברייטמן
קנדל ברייטמן. ההגנה שהייתה על ילדים טרנסג'נדרים בתקופת אובמה בוטלה
(צילום: Dana Adelson)

"כרגע למשל, בתי מחסה יכולים לסרב לטרנסג'נדרים בהתאם לאמונות הדתיות של מפעילי המקום, וניתן לסרב להליך אימוץ להורים גאים בהתאם לאמונות של מנהלי סוכנויות האימוץ. בנוסף, הממשל מחק כל אזכור של הקהילה הלהט"בית מאתר מחלקת המדינה, והורה לא לאפשר לשגרירויות לנופף בדגלי גאווה, ואפילו לא הזכרתי את השופטים והשופטות שנבחרו בזמן כהונתו, שופטים שמרנים שביכולתם להשפיע באופן ישיר על חיי הקהילה".

"הומופובים וטרנספובים מרגישים שיש להם גב מהממשל"

אריאל יובל הוא טרנסג'נדר א-בינארי, פעיל חברתי שנולד בישראל וחי על הקו שבין ישראל לארצות הברית. הוא החל ללמוד באוקלנד ב-2016, ועם הזמן הבין ברמה האישית את הסכנות שמציב משטרו של טראמפ כלפי אנשים טרנסג'נדרים. "הגעתי לארה"ב באוגוסט 2016, וכל החברים שלי בארץ צחקו על הטיימינג שמצאתי לעצמי. בדיוק יצאתי מהארון כאדם טרנס בתקופה הזו, וזה כלל את כל התהליך של המעברים הפיזיים והחברתיים.
"כשהטרנזישן שלי התקדם, התחלתי לשים לב שהאופן שבו אנשים מסתכלים עליי ומתייחסים אליי משתנה. היו מקרים שזרקו לי מילות גנאי ברחוב, ששאלו אותי שאלות מאוד בוטות, במסגרות שבהם לא היו שואלים אנשים שאינם טרנסג'נדרים דברים כאלה.
"כשאני מתעסק עם פקידים ביום-יום שלי, אני שם לב שאנשים לא יודעים איך לפנות אליי או מה לכתוב עליי בטפסים השונים. לחלק מההתנהגות הזו יש קשר ישיר לאווירה שטראמפ יצר במדינה", הוא מבהיר. "אנחנו רואים שהיו פשעי שנאה כמו מה שקרה במועדון הפולס. האווירה שראינו שם רק החמירה מאז, ומה שקורה בשטח הוא שאנשים שהם הומופובים או טרנספובים מרגישים שהממשל הזה בעצם נותן להם ראשות לפעול, שיש להם גב לעשות מה שהם רוצים".
אריאל מדבר על פיגוע הירי המפורסם שאירע באורלנדו ביוני 2016, במהלכו רצח עומר סדיק מאטין 49 בני אדם ופצע 58, בתקרית שהוגדרה בתור הקטלנית ביותר נגד הקהילה הלהט"בית בהיסטוריה האמריקאית. "אני יחסית בר מזל כי אני חי באזור עם קהילה מאוד תומכת, מה שאומר שהרבה מהדברים שמשפיעים על חברים שלי ברמת האקלים בארה"ב פחות משפיעים עליי.
"יש לי חברים שנמצאים באזור המערב התיכון של ארה"ב. אם זורקים אותם מהבית למשל, הם לא יכולים להגיע למקלט המקומי ולהגיד שהעיפו אותם מהבית בגלל שהם טרנס או גיי, ולדעת ב-100% שיקבלו אותם. זה קורה בגלל שרבים מבתי המחסה האלה ממומנים על ידי ארגונים דתיים. חברים טרנסג'נדרים שלי היו צריכים לפנות לדרכים מאוד מפוקפקות כדי להשיג הורמונים. להזמין אונליין מכל מיני מדינות, להלוות אחד לשני, כל מיני דברים. יש לי ידיד שעבר מווירג'יניה ללוס אנג'לס, ומכיוון שהוא לא יכל לעדכן את הביטוח הרפואי שלו, הוא נותר ללא הורמונים".

"אנשים כבר לא מבחינים בין אמת לשקר"

לדברי יובל, הבעיה שטראמפ יצר לא מתחילה ומסתיימת בקהילה הגאה, והיא הרבה יותר רחבה. "חלק מהבעיה הבסיסית עם הגישה של טראמפ, זה שאין בעצם הפרדת רשויות מסודרת. אין שרשרת פיקוד. יש את טראמפ שאומר ועושה מה שהוא רוצה, ויש את כל יתר הממשלה שמתרוצצת מסביבו ומנסה להבין אם הוא רציני או מקשקש. עוד בעיה רצינית בממשל טראמפ היא שאין יותר אמון בממשלה. בלי קשר בהכרח לשייכות הפוליטית, אנשים בארצות הברית כבר לא יודעים להבדיל מה אכן קרה ומהו פייק-ניוז".
"כשעבדתי בתקשורת וטראמפ היה מצייץ משהו בנוגע למדיניות או פעולה, הייתי שמה לעצמי תזכורת בטלפון לשבועיים אחרי, כדי לראות אם משהו ממה שהוא הבטיח באמת קרה בשטח", אומרת ברייטמן. "מה שקרה בפועל זה שטראמפ היה יוצא באמירה שערורייתית, הייתה קמה מהומה מסביב להתבטאות, אבל אחר כך לא באמת היה קורה משהו בפועל.
"אנשים מרגישים שהפוליטיקה משחקת משחק עם החיים האמיתיים שלהם. המצב הזה יוצר התבטאויות שנאמרות לכאורה תחת הכסות של 'חופש הביטוי', אבל הן פשוט אכזריות ומסוכנות. אם הטרנד לפני כן היה קצת לנצור את הלשון כדי לנסות לכבד גם אם לא אוהבים מישהו ספציפי, עכשיו הטרנד הוא להביע את דעתך בכל מחיר.
"אז מצד אחד, זה נהדר, ומצד שני, אני לא יכולה לדמיין איך נוער להט"בי בעיירות קטנות בארה"ב מרגיש כשאנשים מביעים בכזאת קלות שנאה כלפי אנשים אחרים. וכשהנשיא עצמו עושה את זה, זה יוצר מפלצת שמחלחלת מההנהגה ועד לעם".
מה יקרה אם טראמפ יזכה בבחירות?
"אני חושבת שכהונתו השנייה תהיה שונה משמעותית מהנוכחית, כי כבר לא יהיה לו מה להפסיד", אומרת ברייטמן. "הוא לא ינסה לזכות בתמיכה של אף אחד, כי אלו יהיו שנות הכהונה האחרונות שלו. הוא יצטרך לבסס מורשת כלשהי ואני סבורה שכהונה שנייה תדחוף אותו ביתר שאת ימינה".
"יש לי חברים רבים, ואני ביניהם, שיש מצב שלא ישרדו עוד כהונה של טראמפ", אומר יובל. "צריך להבין שכל הבעיות שרווחות בארה"ב חלות פי כמה וכמה על טרנסג'נדרים. אם זה קשיים במערכת הבריאות, אלימות משטרתית, גישה לדיור ותעסוקה מסודרת, יכולת לכלכל את עצמך או פשעי שנאה. זה לא בהכרח שהדברים שהם ספציפית אנטי-קוויריים יהרגו אותם, אלא פשוט שהדברים שהם חלק מלהיות אזרח בארה"ב, ישפיעו עליהם עד כדי כך שהם לא יוכלו לשרוד".

3 צפייה בגלריה
אריאל יובל
אריאל יובל
אריאל יובל. "יש לי חברים שלא ישרדו כהונה שנייה של טראמפ"
(צילום: Quinn Peters)

"ביידן הכשיר את הקרקע לטובת הקהילה ואז הגיע טראמפ"

יובל וברייטמן מרשים לעצמם להפגין אופטימיות זהירה במקרה שביידן ייבחר. "ביידן הוא הארטיק וניל של הפוליטיקה", אומרת יובל. "אנשים לא לגמרי בוטחים בו כי הוא התנגד להפלות בתקופה מוקדמת של הקריירה שלו. אז אומנם הדעות שלו השתנו מאז, אבל הרבה אנשים עדיין חוששים ממנו, בעיקר כי הם חושבים שהוא יהסס לקדם את הקהילה הגאה.
"אנחנו מקווים שביידן יהיה פתוח לשיח ושהוא יילחם בנזק שנעשה בתקופה של טראמפ. הוא פשוט פוליטיקאי מאוד-מאוד מתון. יאמר לזכותו שהוא רץ עם המצע הכי מתקדם בתולדות הנשיאות. זה לא אומר הרבה, אבל לפחות ברמה האידיאולוגית-הצהרתית הוא מעוניין לשמוע רעיונות חדשים, שאולי לא היו נוכחים במסגרת הפוליטית לפני כן".
"אין לי ספק שפלגים שמאליים יותר במפלגה הדמוקרטית, כמו אליזבת וורן וברני סנדרס, יאתגרו את ביידן", אומרת ברייטמן. "נראה לי שגם פמלה האריס תדחוף אותו שמאלה. יש למשל את שרה מקברייד, פוליטיקאית טרנסג'נדרית שמתמודדת לסנאט בדלאוור והיא הייתה חברה של בנו המנוח של ביידן. היא יצאה בקמפיין לטובת ביידן, ואין לי ספק שזו לא תהיה הפעם האחרונה שנשמע עליה".
"אגב", אומרת ברייטמן, "ב-2012 ביידן כבר יצא בהצהרה בעד נישואים חד-מיניים, והיה הגורם הרשמי הראשון בממשל שעשה זאת, מה שאילץ גם את אובמה לצאת בהצהרה דומה. ביידן בעצם הכשיר את הקרקע להרבה שינויים שנעשו בתקופת אובמה לטובת הקהילה הגאה, ואז הגיע טראמפ ופשוט הפך את המגמה ולקח כמה מהצעדים אחורה.
"נראה שביידן, לפחות לפי המצע שלו, מנסה לא רק לבנות מחדש את המורשת שהתפוררה מאז, אלא גם להמשיך להיבנות ממנה. מצד אחד, בינתיים זה בעיקר מסתכם בחזון, ומצד שני, כבר ראינו שהוא הוכיח את עצמו אז יש למה לצפות. נראה שביידן מאוד התפתח מאז שנות ה-90, אז הצביע לטובת האפשרות לנתק מימון ממשלתי לבתי ספר שמעודדים קבלה של הומוסקסואליות. מעניין לראות את האבולוציה שלו מאז ועד היום".
מה לדעתך הוביל לשינוי העמדות הזה?
"ממה שאני מבינה, מדובר פשוט בהפנמה של רוח הזמן. זו פשוט אבולוציה תפיסתית שאני חושבת שלא מעט אמריקנים בגיל העמידה יכולים להזדהות איתה. הוא גדל בבית דתי, בזמנים בהם נושאים שנוגעים ללהט"ב נראו כסוג של חטא. זאת הסביבה שהוא גדל בה, ונראה שכמו גברים אחרים בגילו, הוא התפתח להבנה האיטית שחלק מהתפיסות שגדל עליהן לא בהכרח נטועות במציאות".
שינוי עמדות הוא אכן תהליך, כפי שמציגה ברייטמן, וייתכן שהוא תהליך שכל האומה האמריקנית תצטרך לעבור במידה וביידן ייבחר. "הרבה מהנזק שטראמפ עשה מבחינת תקנות ורגולציות, אפשר להחזיר אחורה ברמה החוקית", היא אומרת. "אבל את הלך הרוח רווי השנאה וחוסר האמון שהוא קידם, יהיה מורכב יותר להפוך חזרה".