כל המדינות הוסרו מרשימת המדינות האדומות, מנכ"ל משרד הבריאות אומר ש "אין טעם" במגבלת ההתקהלות כי "זן האומיקרון מתפשט גם ככה פה בארץ במספרים גבוהים", ובמשרד הבריאות שוקלים להביא לעבודה רופאים שנדבקו בקורונה (לא נחשפו למאומת, נדבקו!), ולתת להם לטפל בחולים. בקיצור, שחררנו.
נראה שהכיוון כרגע הוא הדבקה המונית, או חיסון עדר, או פשוט להרים ידיים. סבבה, זורמת. אבל אם כבר שחררתם, שחררו אותנו מהבידודים האלה. שחררו אותנו מהתורים הבלתי-הגיוניים, מהבדיקות שאינן אמינות, שחררו אותנו מלהילחם על הזכות לעבוד, שחררו את הילדים מכלא הבידוד האכזרי.
4 צפייה בגלריה
אפרת קולברג
אפרת קולברג
אפרת והבן אורי. "שחררו אותנו"
(צילום ביתי)
קראו עוד:
בינתיים, הבן שלי ושל אשתי, בן שנה ותשעה חודשים, בדיוק סיים שבוע בבידוד משום שנחשף לסייעת מאומתת. אז אחרי שבעה ימים בבידוד, יש גן. אבל רק ליום אחד בשבוע. רק היום. לא אתמול ולא מחר ולא מחרתיים. למה? כי עכשיו הצוות מאומת. נשאר איש צוות אחד ששרד, ובכל יום קבוצה קטנה אחרת של ילדים תוכל ללכת לגן. המצאה מקורית של הגן הפרטי, שנאלץ למצוא פתרונות - כי מסתבר שהאחריות על פתרונות עברה לאזרחים. והתשלום לגן הפרטי? מדובר באלפי שקלים בחודש, שממשיכים להיגבות במלואם גם אם הגן פעיל רק יום אחד בשבוע, או בכלל לא, במקרה של בידוד. אז, אגב, אנחנו משלמות כפול -לגן וגם למטפלת.
אם כבר העברתם את האחריות לאזרח, תנו לנו את זה עד הסוף. אם חצי מהמדינה מאומתת (משרד הבריאות העריך שיהיו 2-3 מיליון מאומתים בשבועות הקרובים!), וכל מי שנחשף ולא מחוסן (במקרה שלנו, ילד מתחת לגיל חיסון) צריך בידוד – אז מתי נצא מהבידוד הזה? ואיך זה עוזר לנו בדיוק? ילד בן שנה ותשעה חודשים לא אמור להיות כלוא בבית שבועות.
אם המחלה הזאת קלה לאנשים בלי מחלות רקע, ועשינו את מה שיכולנו, והחלטנו לשחרר, אז למה לתקוע ילד היפראקטיבי בן שנה ותשעה חודשים בדירה למשך שבועות כדי לרוץ סביב עצמו,? כדי להרוס את הבית, להשתגע, לא לראות ילדים, לא לשחק בחוץ ולגרום עוד ועוד סטרס ועצבים?
4 צפייה בגלריה
פופסטים
פופסטים
תגובות לפוסט שקולברג העלתה בנושא
למה לנטרל שתי אימהות עצמאיות מהיכולת לעבוד, להכניס הביתה עוד לחצים כלכליים - וכמובן בלי פיצוי כי זה לא "סגר" זה רק "בידוד" מתמשך שמתארך עוד ועוד? כי בכל רגע עוד מישהו נכנס לבידוד ובגן כבר לא נשארו אנשי צוות? אנחנו עדיין משלמות את מחירי הסגרים הקודמים, בעוד שהחזרי מענקים מרחפים לנו מעל הראש, הילדים סובלים בטירוף, והעול על עצמאיות כמותנו הוא אדיר.
צריך להבין שעסק הוא לא מניפה שסוגרים ופותחים. יש לקוחות שמצפים לקבל שירות, או שהם פשוט יעזבו ויעברו למתחרים. גם בסגר עשינו הכול כדי להחזיק ולפתח את העסק ולהמשיך לעבוד. וגם אם זה אומר לקחת את המענק ולשלם את כולו למטפלת כדי שנוכל לעבוד לפחות חלק מהחודש (50 שקלים לשעה של מטפלת, 400 שקלים לשמונה שעות, 2,000 שקל לשבוע, 4,000 שקל לשבועיים - כלומר 8,000 שקל בחודש). האם מישהו שוקל לפצות אותי על זה? או לפחות להכיר במטפלת כהוצאה של העסק?
ואם קיבלתי מענק בסגר על ירידה של 40% מההכנסה, ומסתבר שהייתה לי ירידה של 39%? אז אני צריכה להחזיר את כל המענק. למה שלא אחזיר את החלק היחסי? אשמח להחזיר את האחוז הבודד שלא מגיע לי (למרות כל ההוצאות שהייתי חייבת להוציא כדי להמשיך לעבוד). אז עכשיו אנחנו, האימהות העצמאיות, מתמודדות גם מול חזית המענקים, וגם עם מאבק יומיומי כדי להמשיך גם לדאוג לילדים שלנו - וגם להחזיק את העסק. הרי זה לא סגר, זה רק בידוד – תמשיכו לעבוד ואין פיצוי ואין 100 מטר.
כי הפעם זה הכי גרוע. זה לא נקרא "סגר", זה רק "בידוד". מה שאומר שגם הלקוחות מצפים להמשיך לקבל שירות, שאין על זה שום פיצוי ושום הכרה מהמדינה, ועזבו את זה - מה שבאמת נורא זה שהילדים כלואים, סובלים, ונשרטים.
גם בסגר הכי חמור, היה מותר לצאת החוצה! לפחות לרדיוס של 100 מטר. אז עכשיו אני אמורה לכלוא ילד בן שנה ותשע בבית, ילד שכל מה שהוא צריך זה רק לרוץ בחוץ, לפרק אנרגיה, לראות ילדים. זה בלתי אפשרי, ואני לא רוצה בכלל להתחיל לחשוב על הנזק הנפשי שנגרם לו ולכל הילדים שתקועים בבית, ועוד באווירה של לחץ ופחד. שלא לדבר על בתים אלימים, מצבים של עוני ועוד.
אל תגידו לי - "בחרתם להביא ילדים, תתמודדו. מה, את לא יכולה להיות עם הילד שלך בבית?". מה עם שני הורים עצמאים שיש להם יותר מילד אחד? בגילים שלא יכולים להתחסן? או שהגן בבידוד? או שבבית הספר התגלה מאומת וכולם בבידוד? מנטרלים את שני ההורים העצמאים, כולאים את כולם יחד בבית עם כל הלחץ הכלכלי הזה.
אני ממש אשמח להיות עם אשתי והילד בבית, או עדיף בחופשה, להיות איתו 24/7, אבל מרצון וכשאני באמת יכולה ופנויה. לא כשלקוחות (אהובים!), הבנק ובעל הדירה נושפים בעורפיי, לא כשאי-אפשר לצאת איתו לשחק בחוץ והוא משתגע לגמרי וסובל, ולא כשאני מתמרנת כמו משוגעת ולא ישנה בלילה מהדאגה. זה פחות כיף.
בקיצור, החלטתם לשחרר? אין טעם בהגבלת ההתקהלות כי זה לא עוזר? אז אין טעם גם בבידוד ובתורים של שעות לבדיקות לא אמינות! זה קלירלי לא עובד. שחררו אותנו גם מהבידודים והבדיקות חסרי המשמעות האלה. טרללתם אותנו.
הכותבת היא יועצת עסקית עצמאית