119
צילום: AFPצילום: AFP

העובדים החדשים בהייטק הישראלי: "קשה להיות מהנדס בחברון. אין פרנסה"

כמה מאות פלסטינים מועסקים כבר היום בענף הנחשק באמצעות חברות קבלן, אך רובם וגם חלק מהחברות שמעסיקות אותן, חוששים להיחשף: "נושא רגיש". בשבוע הבא תיפתח לראשונה מכסה קטנה של עובדים שיוכלו לעבוד באופן רשמי בהייטק הישראלי, מה שמעורר תקווה בקרב המהנדסים הצעירים בגדה: "אין אצלנו מספיק חברות הייטק, זו דרך מצוינת להתחבר לישראלים"

שקד אילת | פורסם:31/12/2021
"בקרוב אקבל סוף-סוף זכויות של עובד מן המניין בחברת ההייטק הישראלית שאני עובד בה, והחברה תעסיק אותי ישירות ולא דרך חברת קבלן פלסטינית כמו שהיה עד עכשיו". כך מספר מוחמד (שם בדוי), במקור מכפר באזור מזרח ירושלים, שעובד בשלוש השנים האחרונות כמפתח תוכנה Backend בחברת סטארטאפ שיושבת בתל אביב.
בשבוע הבא תיפתח לראשונה מכסה של עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון לעבודה במקצועות ההייטק בתוך מדינת ישראל. מדובר במכסה של 500 עובדים בשלוש השנים הקרובות, עליה הוחלט לפני כחודשיים על רקע המחסור החמור בעובדים מיומנים בתעשיית ההייטק הישראלית לצד הרצון למנף את התועלת הכלכלית והביטחונית שבהעסקת עובדים פלסטינים בשטחי ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אם עד היום ניתנו היתרי עבודה לעובדים פלסטינים מיהודה ושומרון בעיקר במקצועות שלא דורשים השכלה גבוהה ומיומנות מיוחדת כמו בחקלאות ובבניין, עכשיו באה ההחלטה הזאת ומשנה את כללי המשחק. היא מוכיחה שהפלסטינים יכולים להיות שותפים אמיתיים בתעשייה הכי מתקדמת ונחשקת בישראל", אומר ג׳ייסון סילברמן, מנהל המחקר והמדיניות של היוזמה לצמצום הסכסוך, שלקחה חלק מרכזי בקידום המהלך.
"אם עד היום ניתנו היתרי עבודה לעובדים פלסטינים בעיקר בחקלאות ובבניין, עכשיו הם יכולים להיות שותפים אמיתיים בתעשייה הכי נחשקת בישראל"
לדבריו, "בחרנו לקדם זאת כי הבנו ששני הצדדים ירוויחו מזה, וראינו שבכל הקשת הפוליטית יש תמיכה בהצעה הזאת – עובדה שההחלטה התקבלה פה אחד בישיבת הממשלה. זה גם עונה על האינטרס הישראלי של הגדלת מספר העובדים בהייטק וגם לא פוגע בביטחון. אם גם נפתלי בנט מימינה וגם עיסאווי פריג' ממרץ מסכימים על זה, כל אחד מסיבותיו שלו - זה מהלך שצריך לקרות".

"בחברון מעבידים אותי כמו חמור בשביל כלום כסף"

מוחמד, בוגר הנדסת מחשבים באוניברסיטת אל-קודס שבגדה, שהצליח למצוא עבודה בישראל דרך חברת קבלן פלסטינית, מספר כי "יש הרבה בעיות שעומדות בפני פלסטינים שרוצים לעבוד בהייטק באזור שלנו. קודם כל, אין אצלנו מספיק חברות הייטק או סטארטאפים, ואם כבר יש כאלה - הם כמעט לא מחפשים ג'וניורים, ומשקיעים מעט מאוד בהכשרה של עובדים צעירים.
"בנוסף, מאוד קשה לפתוח סטארטאפ משלך בגדה המערבית, כי אצלנו זה הליך ארוך וקשה בהשוואה לישראל. אני מאמין שהחוק החדש יקדם את התעסוקה שלנו בארץ, ושזו דרך מצוינת לחבר בין הפלסטינים לישראלים".
"למדתי עברית ו-5 שנים באוניברסיטה רק כדי שאוכל לעבוד בישראל, כי אני יודע מה יהיה הגורל שלי אם אשאר פה"
לעומתו, איברהים מחברון שלמד הנדסת חשמל ב-Polytechnic Palestine University, לא מצליח להתקבל לעבודה בחברה ישראלית. "אני שולח כל הזמן קורות חיים, אבל גם כשכבר מעוניינים בי - מוותרים מייד כששומעים שאין לי אישור כניסה לארץ. אני לא מבין, איך יהיה לי אישור כניסה לארץ אם לא תדאגו לי לאחד כזה?", תוהה איברהים.
איברהים מספר כי "למדתי עברית רק כדי שאוכל לעבוד בישראל, כי אני יודע מה יהיה הגורל שלי אם אני אשאר פה. אבל אני מרגיש שאין לי סיכוי". היום הוא עובד בתור מהנדס בחברה פלסטינית בחברון, ומספר ש"מעבידים אותך פה כמו חמור בשביל 6,000 שקל בקושי בחודש, וגם את זה קשה להשיג. לא ייאמן שבן אדם שורף 12 שנים בבית ספר ועוד חמש שנים באוניברסיטה, ובסוף עובד כל כך בזול כל החיים".
כיום עובדים כמה מאות פלסטינים מהגדה בהייטק הישראלי, אולם לא בהעסקה ישירה אלא בעיקר באמצעות חברות מיקור חוץ פלסטיניות שפועלות מרמאללה וממקומות אחרים ביהודה ושומרון. בדרך כלל העובדים הפלסטינים עובדים מהמשרדים שם ומבצעים פרויקטים לפי הזמנה של חברות ישראליות, לרוב בלי ליצור קשר הדוק איתן.
"ראיית טובתו של המועסק היא אחד ההבדלים המשמעותיים בין העסקה במיקור חוץ לבין העסקה ישירה. במיקור חוץ אין לעובדים הפלסטינים כמעט כל אפשרות לפיתוח אישי או לקידום, ובוודאי שלא לתנאים ולהטבות שלהם זוכים עובדי חברות ההייטק הישראליות", מסבירה ענבר אבני, מהנדסת ויזמת חברתית שאחראית על קידום מדיניות ההייטק ביוזמה לצמצום הסכסוך. "יותר מכך, גם מי שעובד בחברת הייטק ישראלית שלא באמצעות חברת מיקור חוץ, מקבל תשלום דרך חברה שלישית, מה שגורע ממשכורותו כ-2,000 שקל בחודש".

"אף אחד לא העז לעשות עסקים עם פלסטינים. זה מתחיל להשתנות"

גיא חצרוני, מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה הישראלית-פלסטינית, היה אחד הגורמים המרכזיים שדחפו את המהלך. הוא החל לעסוק בנושא עוד ב-2008, כאשר במסגרת עבודתו בחברת סיסקו פיתח פעילות של מיקור חוץ ברמאללה - פרויקט שזכה ב-2010 לפרס הצטיינות תאגידית של ממשל ארצות הברית.
תמונה כללית
גיא חצרוני
"מנכ"ל סיסקו העולמי נפגש באותה תקופה עם נשיא המדינה שמעון פרס, וסיכם איתו על העברת 10 מיליון דולר מסיסקו העולמית עבור השקעה בהייטק בגדה המערבית", הוא מספר. אחרי שהתברר שהשוק שם קטן ולא מפותח, ביקשו מהם גורמים מהרשות הפלסטינית לנסות לייצר סיפור הצלחה של העסקת עובדים פלסטינים בישראל, כדי לקדם באמצעותו בהמשך את ההייטק הפלסטיני מול חברות נוספות בארץ ובעולם.
"באותה תקופה אף אחד לא העז לעשות עסקים עם פלסטינים מהגדה המערבית. בעקבות המהלך שלנו עוד חברות כמו אינטל, מיקרוסופט ואחרות התחילו להעסיק במיקור חוץ עובדים פלסטינים מהגדה, ולאט לאט זה הפך לטרנד". לדבריו, "דווקא אנשים מהתעשייה בארץ מאוד התלהבו ורצו לקחת בכך חלק, בעוד שמנהלי חברות הבינלאומיות מארה"ב חששו שזה סיכון גדול מדי עבורם. זה הוכיח לי שדווקא הציבור הישראלי מאמין בשילוב הזה לעומת כאלה ששומעים על הסכסוך מרחוק ומפחדים לגעת בו".
ואכן, מאז 2008 חברות ישראליות מתעניינות יותר בהעסקת עובדים פלסטינים, גם בגלל המחסור החמור בעובדי הייטק ובשל תועלות כלכליות נוספות שיש בהעסקת עובדים פלסטינים, וגם כדי לקדם ערכים חשובים מבחינתן, כמו שיתוף פעולה עם שכנינו.
"אני חושב שכל אחד צריך להשקיע בקירוב לבבות ולנסות ליצור שיתופי פעולה עם הפלסטינים שחולקים איתנו את אותו חבל ארץ", אומר אלעד ברעם, מנהל מערך הבדיקות האוטומטיות בקייטו נטוורקס, שמעסיקה כ-15 מהנדסים ומהנדסות מרחבי הגדה באמצעות מיקור חוץ.
"העובדים שלנו מהגדה הם חלק בלתי נפרד מהארגון, ואני חייב לציין שדווקא הקורונה הקלה על השילוב שלהם, כי אם עד הקורונה הם היחידים שלא הגיעו למשרדים, פתאום כל העבודה עברה להיות מרחוק".
גם דינה פיין, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת TailorMed, שמעסיקה במיקור חוץ 10 מפתחים ובודקי QA מגדה, מספרת: "אנחנו מעסיקים מהנדסים מהגדה בשנתיים האחרונות ואני יכולה להגיד שזה עובד מצוין. זה בדיוק כמו כל העסקה אחרת של עובדים במיקור חוץ, רק שהפלסטינים יושבים פה ממש לידנו, אז במקום לטוס לאוקראינה כדי לנהל את הצוותים שם, העובדים הפלסטינים יכולים להגיע בשעה נסיעה למשרדים שלנו במרכז".
פיין מסבירה שגם בהעסקה במיקור חוץ אפשר לבקש אישורים כדי שהעובדים יגיעו למשרדים בתל אביב, "אבל זה מאוד מסורבל ועם הקורונה אפילו פחות אפשרי. לעומת זאת, בהעסקה ישירה הם היו יכולים להגיע בקלות למשרדים שלנו ואז כל התהליכים היו הרבה יותר יעילים, וזה גם היה מחזק את החיבור החברי בין העובדים".
תמונה כללית
דינה פייןצילום: שלומי יוסף
גם ברעם מציין שהעסקה ישירה ולא דרך חברת מיקור חוץ פלסטינית תאפשר לעובדים להגיע למשרדים יותר בקלות, ולכן הוא מברך על החוק החדש.
על השאלה אם החברה שבה הוא עובד תעביר את העובדים האלה להעסקה ישירה בינואר בזכות המכסה שנפתחה, אומר ברעם כי "בשלב הראשון אני עוד לא יודע, כי יש לנו כרגע סידור יציב שעובד בשטח, וזה גם חלק מההגינות העסקית שלנו מול חברת המיקור חוץ הפלסטינית, שאנחנו לא רוצים לפגוע בה בכך שניקח לה את העובדים הטובים. עם זאת, בראייה רחבה יש הרבה היגיון בהעסקה ישירה, במיוחד בהעסקת עובדים פלסטינים שהם טאלנטים ומובילים את הארגון. זה פותח אפשרויות נוספות גם עבור החברות הישראליות וגם עבור אותם עובדים".
יתרון משמעותי נוסף שציינו בעלי התפקידים בחברות השונות שאיתם דיברנו, הוא שהעובדים הפלסטינים הם עובדים לויאליים. "עובדים במיקור חוץ הם בדרך כלל פחות נאמנים לחברות ופחות עובדים איתן במשך שנים", מסביר חצרוני. "לעומתם, העובדים הפלסטינים שעובדים בשביל חברות ישראליות לא מחליפים בתכיפות את מקום העבודה, ובדרך כלל מעריכים את היציבות הכלכלית שהעבודה מעניקה להם באזור לא פשוט מבחינה כלכלית, ובסופו של דבר גם אין להם הרבה אפשרויות אחרות. מצבם שונה מעובדים במיקור חוץ מהודו למשל, שבשביל מעט יותר שכר יחליפו חברות בלי סוף".
"זה סוג של פיצול אישיות עבור חלק גדול מאותם עובדים, משום שלמעשה הם עובדים אצל מי שרבים סביבם רואים כאויב. בגלל זה גם החברות הישראליות לפעמים מעדיפות שלא להיחשף"
עם זאת, לא מעט חברות ענק שמעסיקות כיום עובדים פלסטינים והיו חלק משמעותי בקידום המהלך הנוכחי - סירבו להתראיין לכתבה. גם העובדים הפלסטינים עצמם חששו מאוד להזדהות בשמם המלא, וזאת, כפי שאמר לנו גורם בכיר באחת מחברות הענק הישראליות, "משום שמדובר בנושא רגיש עבורם ובצד הפלסטיני מקפידים מאוד שזה יישאר מחוץ לרדאר".
לדבריו, פלסטיני שעובד בחברה מוכרת שיושבת בישראל לא תמיד ממהר להתפאר בזה מול חבריו הפלסטינים, ולכן גם חושש להיחשף. "זה סוג של פיצול אישיות עבור חלק גדול מאותם עובדים, משום שלמעשה הם עובדים אצל מי שרבים סביבם רואים כאויב".
אותו גורם מספר כי החברות מצדן לא תמיד ממהרות להיחשף, משום ש"חברות גדולות ומוכרות בישראל, שמנסות לקדם מהלכי ענק לטובת פיתוח ההייטק בגדה המערבית ולהגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים, נתקלות בהרבה התנגדויות - גם ממנהלי החברות הגלובליות שלהן שיושבים בחו"ל ולעיתים חוששים מכך, וגם מגורמים פוליטיים בישראל וברשות הפלסטינית. לכן לפעמים עדיף לשמור את הדברים בשקט עד ש'יוצאים מהארון' עם זה, בעיקר כדי להצליח לקדם מהלכים גדולים יותר".

יפגע בשילוב הערבים הישראלים והחרדים בהייטק?

המכסה החדשה שמאפשרת העסקה ישירה של עובדים פלסטינים היא לא רעיון חדש, אלא צעד שגורמים שונים ניסו לדחוף בשנים האחרונות - ללא הצלחה. "אחת הסיבות העיקריות שתקעו את המהלך בעבר היה החשש שזה יפגע בשילוב חרדים, נשים וערבים ישראלים, שגם אותם כמובן צריך לשלב בתעשייה בהיקפים גדולים בהרבה ממה שקורה היום", מסבירה אבני מהיוזמה לצמצום הסכסוך, שבנוסף להכשרתה כמהנדסת היא גם יזמת חברתית ומהמייסדות של עמותת QueenB, שפועלת לקידום נשים בתחומים הטכנולוגיים.
תמונה כלליתדנאל בן-נמר, ענבר אבני וג׳ייסון סילברמן מהיוזמה לצמצום הסכסוך
"במסגרת הפעילות שלי נוצרו גם קשרים חזקים עם עמותות בארץ שמקדמות את השילוב בהייטק הישראלי של אוכלוסיות כמו ערבים ישראלים, חרדים ונשים. בדקנו איתן אם לדעתן המכסה לעובדים פלסטינים עלולה לפגוע בתעסוקה של עובדים מאוכלוסיות מוחלשות מישראל - והן אמרו חד משמעית שלא". כדוגמה לכך היא מביאה את האנס שקור, חבר הנהלת עמותת צופן שעוסקת בפיתוח ההייטק בחברה הערבית בארץ. לדבריה, הוא הצהיר בפני הממשלה שאין כל סיבה שהחוק החדש יפגע במטרות העמותה שלו, כי מדובר בתקציבים אחרים לגמרי ובפעילויות שונות בתכלית.
"מספר המשרות הפנויות בהייטק עומד על יותר מ-16 אלף, ואם העובדים הפלסטינים יבואו על חשבון מישהו - זה יהיה על חשבון העובדים מחו"ל שעובדים במיקור חוץ ולא על חשבון החרדים או הערבים הישראלים"
"מספר המשרות הפנויות בהייטק בישראל עומד על יותר מ-16 אלף ומדובר כרגע ב-500 עובדים פלסטינים בסך הכול, ושקור אף הסביר שאם זה יבוא בכלל על חשבון מישהו - זה יהיה על חשבון העובדים מחו"ל שעובדים במיקור חוץ בהייטק הישראלי ומספרם עומד על עשרות אלפים, ולא על חשבון האוכלוסיות שמנסים לקדם בארץ". מעבר לכך, במסגרת המכסה נקבע "שכר מינימום" לאותם עובדים פלסטינים, שיעמוד על מעל 17 אלף שקל - גם כדי לשמור על התנאים של אותם עובדים, וגם כדי לוודא שלחברות יהיה משתלם לא פחות להעסיק עובדים מתוך ישראל.
"לסיכום", אומר סילברמן, "מעבר ליתרון הברור בצמצום האבטלה בגדה ובמתן מענה למחסור בעובדים בישראל, החוק הזה מוכיח שהעובד הפלסטיני יכול להיות לא רק קוטף בשדות שלי או בונה את הבניין שלי, אלא שהוא יכול לשבת לצידי במשרד בתל אביב ולהיות חלק מהחברה בדיוק כמוני. שינוי התפיסה הזה הוא קריטי לצמצום הסכסוך".
לכתבה זו 119 תגובות
הוספת תגובה
119

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
71.

70.

69.

ואחכ תדאגו למחבלים

68.

67.

66.

comment-2-comment

65.

אסון אם זה באמת יקרה אין בהם אמון!

64.

איפה הם למדו? זה לא מקום מוכר. נא להפסיק לרמוס את כל הנורמות המקובלות בטוענה של אפלייה מתקנת... כמו שמורידים את הסף לקבלת בדואים לאוניברסיטאות. אם היו הקלות כאלה ליהודים היו אומרים שזה אפלייה...

63.

לפני שחמאס ישתול מחבל שיבצע התקפת סייבר. יפיל אתרים ישתק את נתב״ג ואז כולם יגידו שהיה צריך לחזות מראש

62.

זו הסיבה שעזבתי את סיסקו

comment-2-comment

comment-2-comment

61.

בכיה לדורות אם הפלסטינים ישתמשו בסודות המדינה

60.

59.

58.

סוס טרויאני בשילוב הייטק ושיכרות השלום המדומה.

57.

56.

55.

במקום לקחת ישראלים לוקחים פליסטינאים,מדינה מטומטמת לכן ישראלים יורדים

54.

53.

פיגוע בחברת הייטק כזאת זה רק עניין של זמן

comment-2-comment

52.

זאת תהיה בכיה לדורות

51.

comment-2-comment

ומשאיר את המהנדסים האלו במקום

50.

comment-2-comment

49.

אפשר גם לשלב אותם בתעשייה האווירית ועוד תעשיות בטחוניות הייטק לא

48.

מי שרוצה מוצא, תפסיקו לבכות ששתו לכם השוק צמא, ממש צמא, ומי שקרא את הכתבה, משקיעים אצלנו בג'וניורים ובשנתיים האחרונות אפילו יותר מה שכן, תבואו מוכנים, תעברו ממש טוב על הבסיס, תתרגלו, תרחיבו אופקים ועל תתעצלו תשקיעו המון, במיוחד אחרי שתתקבלו להשקיע להשקיע להשקיע

47.

אז המחסור זה בגלל שלא רוצים לשלם?

comment-2-comment

46.

45.

44.

המדינה היחידה בעולם שמסייעת לאויב על חשבון אזרחיו.

comment-2-comment

זה תהיה בכיה לדורו

comment-2-comment

חבל שעשינו צבא בכלל

43.

42.

תנחשו מה הולך לקרות להייטק

41.

comment-2-comment

הלוואי שאתה צודק אבל אם עד עכשיו לא הבינו למה שעכשיו כן.

comment-2-comment

comment-2-comment

אל תדאג יש מספיק מהם גם לעבוד בישראל וגם להתעסק בהשמדת ישראל

40.

אין להם שום מקום ללמוד ולעבוד אצלנו. הם גדלים על שינאה תהומית שמושרשת בהם עד העצם. ניסינו, לא הולך..

39.

38.

37.

36.

כמה פעמים אמרנו ניתן להם תקווה עתיד כלכלי וזה יביא שלום. האם זה הביא? זה לא הביא זה לא יביא, הדבר היחיד זה יעשה כמה בעלי חברות הייטק יותר עשירים כי ישלמו פחות, כשיקרה משהו אותם בעלי חברות לא יבינו מה קרה, הם יגידו היינו כמו משפחה.

35.

34.

comment-2-comment

33.

שמחפשים עבודה... איזה יופי שנגמרו הבעיות שלהם ואפשר לעבור לקבל פלסטינים

32.

סתם עוד דרך של המעסיקים לנצל אנשים שאין להם הזדמנויות כדי להעסיק אותם בזול על חשבון ישראלים שצריך לשלם להם שכר מלא.

31.

comment-2-comment

comment-2-comment

ככל שיותר מהם יפנו להייטק, לדפ"רים הצעירים שלהם יהיה עוד מודל לאן אפשר לשאוף. אולי אפילו יזרקו פחות אבנים

comment-2-comment

30.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

29.

למה מעדיפים עובדים פלסטיניים על אנשים איכותיים מבית? במקום להשקיע בפלסטינים, צריכים להשקיע בבוגרים חסרי ניסיון שנאבקים להתקבל למשרות בתחום אך לרוב נענים בשלילה בגלל העדר ניסיון מקצועי. ממשלה פח

comment-2-comment

וזה שיקול כשמעסיקים ג'וניור

28.

הזוי

comment-2-comment

בקצב כזה ( גם רוצים להביא מהודו ) הם עוד יגיעו לשכר חציוני של 7000 ש"ח ואף למטה מזה

27.

משכורת מאוד מכובדת

comment-2-comment

comment-2-comment

במגזר הציבורי כל הזמן רוצים לחלוב את האזרח הפשוט ולהכניס כסף לכידים שלהם, אז עזוב שזה ממש לא נכון ורופאים מרוויחים יותר אבל מתכנת בדר״כ לא לוקח לך כסף מהכיס אלא עובד במגזר הפרטי ואם מקום העבודה שלו קורס אז הוא מפוטר בשניה. אין מה להשוות

26.

25.

24.

והכל בשביל כסף. פלא שאדולף עשה מאיתנו סבון? הוא צדק ב-ה-כ-ל.

comment-2-comment

comment-2-comment

23.

העובדים הישראלים יקרים ומפונקים בתנאי הדרישה שלהם לכן מחפשים עובדים זולים.

comment-2-comment

כמעט בכל התחומים

comment-2-comment

22.

איין אמון שישארו בעזה וחברון לא רוצים כאן אינדיאנים!!!

comment-2-comment

21.

העברת המידע וזליגתה לרשות תהיה אסון ותגרום לקריסה טוטאלית לחברות אנא זהירות

20.

כשמכירים אחד את השני מבינים שכולנו בני אדם ואין סיבה לשנוא אחד את השני

comment-2-comment

19.

חוסן כלכלי שזה יתן להם ניתן להם מוטיבציה לשלום הרבה יותר מהר במיוחד לצעירים בהם

comment-2-comment

comment-2-comment

18.

זוכרים את זו שהביאו לטיפול רפואי בארץ ושמה עליה חגורת נפץ...זו הבעיה איתם...לא אמינים וברגע האמת יבחרו בטרור

17.

אולי היה טוב אם היה מדובר על אוכלוסיה שוחרת שלום, אבל זה לא ככה ועקב ההסתה הגבוהה הרוב שונאי ישראל, איך יודעים? פשוט לא שומעים דיבורים אחרים מהצד שלהם למשל קריאות נגד ההסתה. אז מסתבר שעכשיו אין אף מקום בו נוכל לא לפחד. מכניסים אפשרות לפיגועים בטחוניים ופיזיים בכל מקום.

16.

comment-2-comment

שמעסיקים אלפים מהם

15.

שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים. או שיסתדרו בעצמם.

14.

זול עולה ביוקר, אין להם מספיק שכל.

comment-2-comment

13.

הלכו על האופציה הכי זולה ופשוטה במקום לדאוג להכשיר עובדים ישראלים. עובדים ישראלים היו משלמים מיסים, משרתים בצבא, מכשירים עובדים ישראלים נוספים. למה שעובדים לא ישראלים יעשו את כל זה? מה יהיה עתיד ההייטק בישראל בקצב הזה? עוד כמה שנים נשאר כמעט ללא טאלנט. אנשים פה מסיימים תואר רלוונטי ועדיין מתקשים למצוא עבודה כי אין להם ניסיון.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

סיימתי קורס בג"ון ברייס דרך לשכת התעסוקה וקיבלת את כל התעודות וההסמכות,וכבר שנתיים לא יכול למצוא שום דבר בתחום כי לא מקבלים ג"ויינרים

12.

הם סהכ הרבה יותר זולים מהמתכנת הישראלי

11.

להביא כמה שיותר עובדים מהגדה

comment-2-comment

מעזה גם

10.

comment-2-comment

comment-2-comment

9.

כמה זה משמח. מעניין לאילו תזוזות ביחסים הדבר הזה יביא.

8.

תן להם הכל והם בהזדמנות הראשונה יחזרו ללאומיות שלהם והשנאה היוקדת כלפי ישראל. מנסיון.

comment-2-comment

7.

6.

ובאיזה מקום זה ייטיב עם החברות הבטחוניות כי יהיו יותר מפתחים ישראלים זמינים לעבודה בחברות האלה. מצד שני אני הייתי מפחד לשבת עם הגב למפתח פלסטיני, היו יותר מידי פיגועים נגד מעסיקים מפלסטינים שהועסקו על ידם. מזל שרוב התעשיה עוברת לפיתוח מהבית.

comment-2-comment

5.

4.

במדינה המסובכת הזאת

comment-2-comment

3.

אז שיתחילו לשם מיסים לישראל קיבינמט!!!!!!!!!!!!!!!!

comment-2-comment

comment-2-comment

גם ככה ה"מס" הוא שכר נמוך יותר מעובד ישראלי. זה ככה בבניין וככה בהייטק

2.

comment-2-comment

1.

comment-2-comment

בקרוב הם יזרקו עלינו סוכריות במקום אבנים וכל זאת בגלל האנשים שמוזכרים בכתבה שרואים בערבים בני אדם ולא אויב! אוייייישששש כמה זה יפהההההה לראות את זה. אני ממש שמח פחחחחחחחחחחחחחחח

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה