צפו והכירו את "הישראלים הטובים בעולם"


7 צפייה בגלריה
שי רשף, מייסד האוניברסיטה של ההמונים, בביתו בתל אביב
שי רשף, מייסד האוניברסיטה של ההמונים, בביתו בתל אביב
אפילו האפיפיור העתיר עליו שבחים. שי רשף, מייסד האוניברסיטה של ההמונים (UoPeople), בביתו בתל אביב
(צילום: ריאן פרויס)
המסע של היזם ואיש החינוך שי רשף לתקן את העולם התחיל בחלום אישי, שעד לפני כמה שנים נשמע כמו פנטזיה על נושא רומנטי: השכלה גבוהה ומשנה חיים, שתהיה זמינה ונגישה וחינמית להמונים מכל מקום בעולם, ולכל אחד שיתחייב להשקיע 20 שעות מדי שבוע כדי לסלול לעצמו עתיד ואופק טובים יותר.
רשף, 66, ישראלי שמתגורר בניו יורק ובתל אביב, נשוי ואב לארבעה, הוא המייסד והנשיא של UoPeople, אוניברסיטת ההמונים (University of the People), שהושקה ב-2009 בארצות הברית כאוניברסיטה אמריקאית מקוונת, כמעט חינמית, ללא מטרות רווח וללא שכר לימוד.
מאז, מנגישה UoPeople השכלה גבוהה לאזרחים מעשרות מדינות ברחבי העולם, ומאפשרת לבוגרי תיכון להתגבר על אילוצים פיננסיים, גיאוגרפיים, פוליטיים ואישיים, שמונעים מהם השכלה אקדמית. רשף, אם תרצו, מקיים הלכה למעשה את חזונו של הנביא ישעיהו - "כי מציון תצא תורה". בזכות כושר היזמות שלו והחשיבה מחוץ לקופסה שהפגין, שניים מהמאפיינים הכי ישראליים שיש, יותר מ-100 אלף סטודנטים ברחבי העולם מצליחים לרכוש השכלה אקדמית, שלא היו יכולים להשיג בשום דרך אחרת. בדיעבד, אחרי שנתיים ארוכות של קורונה ולימודים בזום - מתברר עד כמה רשף ראה את הנולד כשהקים אוניברסיטה מקוונת באופן מלא, הרבה לפני שהעולם הכיר בכלל בחשיבות הקריטית של האופציה ללמוד מרחוק.
אבל העובדה ששמו אולי פחות מוכר כאן בארץ לא מעידה על כך שלא זכה להכרה ולהוקרה עולמית. רשף, שהיה בעברו הבעלים של קבוצת "קידום" הישראלית ללימודים לקראת המבחן הפסיכומטרי וחינוך הוא נשמת אפו, נבחר כבר בשנת 2009, עם הקמת האוניברסיטה המקוונת בארה"ב, למקום ה-37 ברשימת "מאה האנשים היצירתיים ביותר בעסקים" שזיהה המגזין "פאסט קומפני". בהמשך, נבחר לאחד מאנשי השנה של OneWorld לשנת 2009. בספטמבר 2010 נבחר במשאל של קוראי האפינגטון פוסט כ"מעצב החינוך העתידי", בשנת 2012 נכלל ברשימת "50 האנשים החכמים שישנו את העולם" של מגזין הטכנולוגיה Wired, ובאותה שנה בחר בו כתב העת Foreign Policy לרשימת 100 ההוגים הבולטים בעולם. האוניברסיטה הפתוחה הבריטית העניקה לו תואר דוקטור של כבוד, נסיך מונקו העניק לו את פרס החדשנות בפילנתרופיה ואפילו האפיפיור העתיר עליו שבחים.
בשנת 2011 חתמה UoPeople עם אוניברסיטת ניו יורק על הסכם לשיתוף פעולה ולחילופי סטודנטים והתמחויות. בהמשך הגיעו הסכמים דומים עם אוניברסיטת הארוורד (בית הספר המקוון למינהל עסקים, ארה"ב), אוניברסיטת אדינבורו (סקוטלנד), אוניברסיטת מקגיל (קנדה) אוניברסיטת יפאת (ערב הסעודית) ואוניברסיטת לונג איילנד (ארה"ב). בפברואר 2014 זכה התואר שמעניקה האוניברסיטה להמונים גם להכרה של המועצה האמריקאית לחינוך והכשרה מרחוק (The Distance Education and Training Council).
הפנייה לעמוד הפרויקט - הישראלים הטובים בעולם יום העצמאות 2022

7 צפייה בגלריה
שי רשף מייסד ומנהל האוניברסיטה המקוונת של ההמונים
שי רשף מייסד ומנהל האוניברסיטה המקוונת של ההמונים
"יש מיתאם בין רמת החינוך של אזרחים לבין הרמה הכלכלית והיעדר המלחמות". שי רשף נושא הרצאה באוניברסיטת ייל
(UoPeople)
7 צפייה בגלריה
שי רשף מייסד ומנהל האוניברסיטה המקוונת של ההמונים
שי רשף מייסד ומנהל האוניברסיטה המקוונת של ההמונים
ראה את הנולד עוד הרבה לפני עידן הזום. שי רשף (משמאל) מקבל את פרס החדשנות מידיו של אלברט, נסיך מונקו
(אוסף פרטי)
7 צפייה בגלריה
שי רשף , מייסד האוניברסיטה של ההמונים, עם סטודנטים ממזרח אסיה ומאפריקה
שי רשף , מייסד האוניברסיטה של ההמונים, עם סטודנטים ממזרח אסיה ומאפריקה
מבנה היררכי, שמזכיר אוניברסיטאות פיזיות, עם ועדת הוראות, מחלקות, סנאט, דיקן ורקטור, בהבדל אחד - כולם מתנדבים. שי רשף עם סטודנטים ממדינות מזרח אסיה ואפריקה
(אוסף פרטי)
באוניברסיטה המקוונת והכמעט-חינמית שלו לומדים היום 117 אלף סטודנטים מ-200 מדינות, וביניהם יותר מעשרת אלפים סטודנטים שהם פליטים מאזורי מלחמה וקונפליקטים פוליטיים, שזו הדרך היחידה שעומדת בפניהם להשיג השכלה אקדמית ולשפר את עתידם

שכר הלימוד היה מכשול

נחזור להתחלה, בשנת אלפיים, עם הקמת האוניברסיטה המקוונת האירופית הראשונה, שהקדימה כמעט בעשור את אחותה האמריקאית, ונוסדה מתוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ליברפול. הייתה זו הסנונית הראשונה במפעל האוניברסיטאות המקוונות שהקים רשף, אולם בהבדל אחד מכל האחרות - השירות שהיא העניקה היה בתשלום, ופעילותה נעשתה למטרות רווח.
"אז גילינו שאומנם יש בידינו כלי אדיר, שבזכותו תלמידים מכל העולם יכולים ללמוד מרחוק, מתוך הבית, ולקבל תואר אירופי מכובד, אבל שכר הלימוד, שהיה גבוה לחלק מהסטודנטים - היווה מבחינתם מכשול ומנע מהם להשתמש בשירות", אומר רשף. אבל מכשולים כאלה הם אתגר שרשף אוהב לקחת על עצמו, ולרוב הוא פשוט מסיר אותם מהדרך. כך הוא מכר את האוניברסיטה המקוונת ההיא, וגם את שאר עסקיו, כולל קבוצת "קידום" בישראל, וחברת הבת שלה בהולנד, והלך אחרי הלב.
"הרגשתי שזה הזמן שלי להחזיר לחברה. רציתי להביא חינוך חינמי להמונים, כי התפיסה שלי אומרת שאם אתה מלמד בנאדם אחד, אתה יכול לשנות חיים, אבל אם תלמד הרבה אנשים - אתה יכול לשנות את כל העולם. הסתכלתי מסביב וראיתי שכל מה שהפך את האוניברסיטה המקוונת האירופית לכל כך יקרה - קיים וזמין בחינם".
כלומר?
"בזכות יזם צעיר שביקש לגייס אצלי השקעה בחברה שהוא מקים, גיליתי יום אחד מודל שהיה חדש לי: תלמידים שעולים לאינטרנט ומבקשים עזרה, ומרצים שעוזרים להם חינם, ללא תמורה. אמרתי לו: 'קוראים לזה שיעורים פרטיים, למה שמישהו ילמד אותם חינם?'. הוא צחק ואמר לי 'אה, אתה לא מבין את מהות האינטרנט'". כך הבין רשף שאם קיימת טכנולוגיה חינמית וקיימים מאמרים שעלו לרשת ופרופסורים ומורים שמוכנים להשיב על שאלות וללמד בחינם (בתמורה לדירוג וציון מצד התלמידים על רמת המסירות שלהם בלבד) - יש בידיו את כל חלקי הפאזל של אוניברסיטה מקוונת מלאה, לכל דבר ועניין. כל מה שצריך הוא לחבר את כל המרכיבים יחד.
"זמן מה אחר כך, בכנס DLD שנערך במינכן ואליו הזמין אותי היזם האגדי יוסי ורדי, הודעתי על כוונתי להקים אוניברסיטה חינם להמונים. למחרת זה כבר היה כותרת וכתבה של עמוד שלם בניו יורק טיימס, ומכאן הוצפתי במאות פניות של פרופסורים, שעודדו אותי ואמרו שזה רעיון מעולה, ושהם רוצים לעשות הכל כדי שזה יקרה. התחלנו כאמור ב-2009, חמש שנים בלבד לאחר מכן כבר קיבלנו הכרה אקדמית בארצות הברית. מאז הכפלנו מדי שנה את מספר הסטודנטים שלנו".

7 צפייה בגלריה
סטודנטים באוניברסיטה של ההמונים, שי רשף
סטודנטים באוניברסיטה של ההמונים, שי רשף
אין מספיק מקום באוניברסיטאות. סטודנטים ממדינות אפריקה וחיילת אמריקאית, תלמידים באוניברסיטה של ההמונים
(UoPeople)

"אונסק"ו מזהירה שבשנת 2025 יהיו בעולם 100 מיליון תלמידים שיהיו זכאים לחינוך, שלא יהיה להם איפה ללמוד, כי אין מספיק אוניברסיטאות בעולם"
למה דווקא השכלה וחינוך?
"חינוך הוא זכות יסודית של כל אדם, באשר הוא. חינוך הוא הדרך הטובה ביותר להשפיע על העולם. יש מיתאם בין רמת החינוך של אזרחים במדינות השונות לבין הרמה הכלכלית שלהם והיעדר המלחמה באותן מדינות. אונסק"ו מזהירה שבשנת 2025 יהיו בעולם 100 מיליון תלמידים שיהיו זכאים לחינוך, שלא יהיה להם איפה ללמוד, כי אין מספיק אוניברסיטאות בעולם. קחי את ניגריה, שם מסיימים מדי שנה כעשרה מיליון וחצי נערות ונערים את לימודי התיכון. מיליון וחצי מתוכם עוברים בהצלחה את בחינות הכניסה לאוניברסיטאות, אבל יש שם מקום רק לחצי מיליון סטודנטים. כלומר, מיליון נערים ונערות שזכאים להשכלה גבוהה ועברו את הבחינות יהפכו להיות דור אבוד".
את בני הדור הזה רשף לא מוכן לאבד, ומציע להם חלופה של לימודים מרחוק בטכנולוגיה מתקדמת. "זה יכול לשנות גורל של קהילות שלמות, וגם של מדינות ולכל העולם", הוא אומר. באוניברסיטה המקוונת והכמעט-חינמית שלו לומדים היום 117 אלף סטודנטים מ-200 מדינות, וביניהם יותר מעשרת אלפים סטודנטים שהם פליטים מאזורי מלחמה וקונפליקטים פוליטיים, שזו הדרך היחידה שעומדת בפניהם להשיג השכלה אקדמית ולשפר את עתידם.
"אין אצלנו מיונים. כל מי שיש לו תעודת בוגר תיכון רשאי להתחיל ללמוד, ולוקח קודם כל שני קורסים – אחד באסטרטגיית לימוד און ליין והשני מהתחום שאותו בחר ללמוד. כדי לעבור את הקורסים האלה צריך להשקיע, לשבת ללמוד 20 שעות בשבוע מינימום לכל קורס, אחרת זה לא ילך, כי למידה עצמית מקוונת היא לא פשוטה ומצריכה הרבה משמעת ומוטיבציה. מי שלומד ומשקיע ועובר - מתקבל, ואני מאמין שזה תהליך הסינון הטוב בעולם, ושהוא הרבה יותר יעיל ונכון מאשר פסיכומטרי או תעודת בגרות".
למעשה, הקדמת את עידן הזום.
"חד משמעית. הזום זה סיפור טוב ורע, כי זום זה לא לימודים מקוונים, זה רק אמצעי, ובמובן הזה אוניברסיטאות החטיאו את ההזדמנות לעשות בו שימוש נכון".
מה השימוש הנכון, הדרך הנכונה ללמד מרחוק?
"להבין שזום זה רק אמצעי, פלטפורמה. השיעור לא מתנהל בזום, אלא באמצעות הזום. את כל השיעורים צריך לכתוב מראש, להכין ולהשקיע, ולא להסתפק בכך שהמורה ירצה פרונטלית מול התלמידים. תלמיד זקוק לתמיכה לאורך כל הזמן, גם אחרי שהשיעור מסתיים, ולכן הקשר השוטף מורה-תלמיד חיוני מאוד. הדרך להצלחה בלימודים היא האינטראקציה שבין התלמיד והמורה. יש פדגוגיה שלמה לגבי איך לימוד מקוון מצליח, ואנחנו יודעים את זה כבר יותר מעשור".
7 צפייה בגלריה
הדיפלומה לתואר אקדמי שמנפיקה האוניברסיטה של ההמונים, בחתימת שי רשף
הדיפלומה לתואר אקדמי שמנפיקה האוניברסיטה של ההמונים, בחתימת שי רשף
הדיפלומה לתואר אקדמי שמנפיקה האוניברסיטה של ההמונים, בחתימת שי רשף
(UoPeople)
7 צפייה בגלריה
שי רשף, מייסד האוניברסיטה של ההמונים, בביתו בתל אביב
שי רשף, מייסד האוניברסיטה של ההמונים, בביתו בתל אביב
"התארים שלנו מוכרים בכל העולם. יש לנו בוגרת ראשונה שהתקבלה למסלול דוקטורט ב-MIT". שי רשף
(צילום: ריאן פרויס)

31 אלף מרצים מכל העולם

האוניברסיטה המקוונת-לגמרי של רשף רשומה בקליפורניה, אבל מתנדבים במסגרתה אלפי מרצים ומורים מכל העולם, שמעבירים את הקורסים. הסגל מונה 31 אלף מרצים שמעניקים מהזמן והידע שלהם ללא תמורה. כל קורס באוניברסיטה של ההמונים נמשך שמונה שבועות ובכל כיתה יש 20 תלמידים ומרצה מלווה. הלימודים מתקיימים בשפה האנגלית ובערבית.
האוניברסיטה בנויה במבנה היררכי, שמזכיר אוניברסיטאות פיזיות, עם ועדת הוראות, מחלקות, סנאט, דיקן ורקטור, בהבדל אחד - אצל רשף כולם מתנדבים. ועידת הנשיאים של האוניברסיטה של ההמונים מורכבת מהנשיאים של אוקספורד ושל ברקלי, של קולומביה ושל NYU ונשיאים מעוד 25 אוניברסיטאות מובילות בעולם. הדיקנים בהתנדבות הם מ-NYU ומפרינסטון, ויש לה שיתוף פעולה אקדמי עם מיטב האוניברסיטאות והמוחות האקדמיים בעולם.
"אנחנו אוניברסיטה לכל דבר ועניין, עם תארים מוכרים בכל העולם. 15 אחוז מהבוגרים שלנו ממשיכים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות אחרות, ויש לנו בוגרת ראשונה שהתקבלה למסלול דוקטורט ב-MIT", מתגאה רשף.
מדוע דווקא ערבית, כשפת לימודים נוספת יחידה לצד האנגלית? בגלל הפליטים הסורים, שבזמן מלחמת האזרחים פנו וביקשו ללמוד באוניברסיטה, אבל לא הייתה להם שליטה באנגלית. רשף החליט שזו הזדמנות מצוינת להוסיף את השפה הערבית למודל - והיום יש באוניברסיטה שלו יותר מ- 12 אלף תלמידים שלומדים בשפה הערבית. ככלל, הנטייה של האוניברסיטה היא לשלב בכל כיתה, זה לצד זה, תלמידים ממדינות מסוכסכות – סורים עם לבנונים, ישראלים עם פלסטינים, רוסים עם אוקראינים, הודים עם פקיסטנים, יוונים עם תורכים - וד מהלך שמטרתו ליצור חיבור עולמי עוקף פוליטיקה, באמצעות השכלה וקשר בין אנשים, שזו הדרך היחידה שלהם לרכוש השכלה. "כשאתה משלב בכל כיתה תלמידים ממדינות יריבות, הישראלים מגלים שהסורים הם תלמידים מדהימים ולא שונים מהם, ולהפך, וזה למעשה הרעיון".
ב-2021, עם השתלטותו מחדש של ארגון טליבן על מוסדות המדינה באפגניסטן, כאשר תלמידות סולקו מבתי הספר ונשדדו מהן הזכות והסיכוי ללמוד, קיבל רשף פניה מאונסק"ו, והתבקש להעניק אלף מלגות לימודים לנשים אפגניות. "כמובן שנענינו - אבל לא ידענו איך להפיץ את הבשורה ולקרוא לנשים להירשם. נכנסנו לאתרים של מהגרים אפגנים מחוץ למדינה, ופרסמנו שם - ותוך יום החלו נשים מאפגניסטן להירשם ללימודים".
אין מעקב אחרי התנועה שלהן ברשת?
"עד כמה שידוע לנו, כרגע לא. אפשרנו להן ללמוד בשמות בדויים, כך שאם הטליבן שולח אנשים לבדוק קורסים שלנו, ג'יין מקליפורניה יכולה להיות אישה אפגנית ואיש לא ידע. כיום לומדות אצלנו מרחוק כבר אלפיים נשים אפגניות".
מה הן לומדות?
"אצלנו לומדים אך ורק תחומים שאפשר להפוך למקצוע, שיפרנס את הסטודנטים. לכן, ארכיאולוגיה זה אולי מאוד חשוב ומעניין, אבל לא בבית ספרנו. תלמידי התואר הראשון לומדים אצלנו מנהל עסקים, מדעי המחשב ובריאות הציבור, ובתואר השני לומדים מנהל עסקים, חינוך וטכנולוגיות מידע - הכל כדי שאפשר יהיה מייד עם תום הלימודים להתחיל לעבוד ולהתפרנס".
מה אתם שומעים מהסטודנטיות באפגניסטן על המצב שם?
"סיפורי זוועה. סיפורים על אונס, על השתלטות של הטליבן על הבתים. אנחנו מלאי הערכה כלפי הסטודנטיות האפגניות, שבתנאים הבלתי אפשריים האלה הן בכלל מצליחות ללמוד. אבל הלימודים עוזרים להן לברוח מהמציאות האיומה ולסלול לעצמן אופק, לימים שבהם הטליבן יעוף מהמדינה שלהן. הטליבן הודיע לפני כמה שבועות שילדות מכיתה ו' עד י"ב יוכלו לחזור ללמוד בבתי הספר, אבל מייד חזר בו מההכרזה. הלימודים מרחוק שאנחנו מעניקים הם ממש בגדר חמצן לתושבים שם. פגשתי לא מזמן בלונדון את שרת החינוך של אפגניסטן, והיא סיפרה בדמעות על המצב".
נכון, המערב נטש ועבר למלחמה הבאה, רוסיה-אוקראינה, שגם מסביבה אתם פעילים.
"אכן. אונסק"ו פנו אלינו שוב ואמרו 'נתתם אלף מלגות לאפגניות - אולי תתנו גם לאוקראינים?'. חיברו אותנו עם משרד החינוך האוקראיני והחלטנו שלצד אלף מלגות ללמידה מרחוק, נפתח את כל הקורסים שלנו לכל סטודנט אוקראיני שירצה להמשיך ללמוד בזמן המלחמה, פשוט משום שכל האוניברסיטאות במדינה נסגרו".
באוקראינה יש 1.6 מיליון סטודנטים פעילים. אלה מביניהם שהחלו ללמוד באוניברסיטה של ההמונים, משתפים במראות ובקולות מהערים המותקפות בארצם. "תלמידה אחת סיפרה שהסיבה שהצטרפה ללימודים זה כדי להסיח את דעתה מהזעקות של הילדים, שבוכים בזמן ההפצצות. תלמידה אחרת, שהתחילה ללמוד ונעלמה מהקורס, יצרה קשר אחרי כמה ימים מספרד, לשם נמלטה בעודה בהיריון עם בנה הפעוט. לקחה תרמיל גב, כמה בגדים וצעצוע לילד, נפרדה מבעלה, כי לגברים אסור לצאת מהמדינה, השאירה את כל החיים שלה מאחור, והגיעה לספרד. כשדיברתי איתה, היא סיפרה לי שבסמסטר הנוכחי, שבו פרצה המלחמה, היא הייתה אמורה לסיים תואר שני בחינוך, אבל שערי האוניברסיטאות באוקראינה הוגפו. כמובן שהענקנו לה מלגה".
למה צריך מלגה אם הלימודים בחינם?
"הלימודים הם חינם אבל ההשתתפות בבחינות כרוכה בתשלום – 120 דולר לכל בחינה בסוף קורס. זה נועד להוכיח מחויבות. אבל מי שלא מסוגל לעמוד בתשלום הזה מקבל מאיתנו מלגה", מסביר רשף. זו גם הסיבה, הוא אומר, שלומדים אצלו פליטים ואנשים חסרי כל מרחבי העולם.
"כשנה לאחר שהוקמה, קלטה האוניברסיטה של ההמונים 250 תלמידים מהאיטי, שאיבדו את בתיהם בעקבות רעידת האדמה שם. איתרנו בין ההריסות 250 תלמידים ונתנו להם לימודים בחינם, אבל מה שלא קלטנו היה שהבתים שלהם נהרסו, שהם גרים באוהלים ואין להם לא חשמל ולא מים או אינטרנט. כשהבנו את זה, הגענו להסכם עם עמותות מקומיות שמייד הגיעו וחיברו אותם לרשת. וככה הם למדו".
האוניברסיטה של ההמונים מקיימת שיתופי פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו יוניסף, או ממשלות שמחפשות להרחיב את האפשרויות האקדמיות של אזרחיהן, אבל גם עם הממסד האקדמי, שהבין שהוא צריך לחבק את התופעה החדשה והמעודדת הזו. "האוניברסיטאות הטובות בעולם והנשיאים שלהן תומכים בנו, ולא היינו מגיעים להישגים האלה בלעדיהם", אומר רשף. "מצד שני, המודל שאנחנו מציעים יוצר אתגר לאוניברסיטאות, ולכן התגובה שלהן כממסד היא בין סקפטיות לבין ספקנות בנוסח 'בוא נראה אם זה עובד'. בינתיים זה עובד יופי כבר 13 שנה", הוא צוחק.

עובד 16 שעות ביום ולא מתפרנס מזה

רשף נשוי לרתם, ציירת ואמנית מיצב, ויש להם ארבעה ילדים: יותם, סטודנט, אסף, עובד בהייטק, איתי, עובד בפינטק, ונעם, סטודנטית בבצלאל. הוא מעיד על עצמו שהוא עובד במיזם השאפתני הזה יותר מכל מיזם אחר בכל ימי חייו: "אני עובד 16 שעות ביום, ואני נהנה מכל רגע. לקבל מכתב מתלמיד שהצלתי את חייו, מה יש יותר מזה? בטן גב בתאילנד זה לא בשבילי". ולא, הוא לא מתפרנס מהמיזם, אלא מהכסף שעשה עד שהקים אותו, ועכשיו הוא מחזיר לחברה ובגדול.
"המשפחה שלי שמחה וגאה כמוני באוניברסיטה. אנחנו מדברים בינינו, ורתם והילדים שותפים במחשבה. גם הממד הישראלי מאוד נוכח במיזם - העניין של היזמות והגישה הסטארט-אפיסטית. החשיבה מחוץ לקופסה, היכולת ליצור יש מאין. זו ממש המהות של מדינת ישראל. גם צורת הלימוד שלנו, שלוקחת אנשים מכל העולם ומערבבת אותם ביחד - גם היא מאוד ישראלית. ויש גם אספקטים יהודים, כמו 'אהבת לרעך כמוך', ו'תיקון עולם', ו'מציון תצא תורה'".
עם זאת, כדי להימנע ממהמורות פוליטיות בגלל היותו יהודי וישראלי, לרשף חשובה חותמת הכשרות האקדמית האמריקאית. "בראש ובראשונה כי התואר האמריקאי הוא הקשה והנחשב ביותר בעולם, אבל גם כי העובדה שאנחנו אוניברסיטה אמריקאית לא מאפשרת לזמן אותנו, ולכן אין לנו הפרעות מצד גורמים עוינים או ארגוני מחאה". אגב, בצעירותו הוא למד דווקא פוליטיקה סינית. "כשהייתי צעיר האמנתי שסין תהיה המדינה הכי חשובה בעולם, והיום אנחנו למעשה מגלים שאכן כך, ומבינים שאנחנו בקושי מכירים אותה בארץ".
נתקלתם בהתנגדות של מדינות טוטליטריות ללימודים של אזרחיהן אצלכם?
"לא. אבל אנחנו קטנים מכדי להטריד אותם. יש חתירה לידע בקרב הצעירים במדינות האלה, ולראייה, אנחנו גדלים גם שם. אנחנו נותנים הזדמנות למי שלא הייתה לו הזדמנות והוכחנו שהשכלה גבוהה יכולה להיות נגישה לכולם ועם רמה אקדמית גבוהה. כי מי ילמד את הפליטים באפריקה, ומה עם הפליטים שברחו מאוקראינה? אנחנו נוטים לחשוב שהם יחזרו הביתה בתום המלחמות, אבל לפליטים אין לאן לחזור, ועל פי מחקרים, פליט ממוצע מבלה יותר מעשרים שנה במחנות פליטים ואין לו שום דרך לצאת משם אלא באמצעות השכלה, אם אתה רוכש השכלה אתה יכול למצוא עבודה. יש לנו בוגרים שלמדו אצלנו כשהיו פליטים, והיום הם עובדים באמזון ובגוגל ובמייקרוסופט. אם לא אנחנו הם לא היו מגיעים לעבוד במקומות האלה".
איך התמודדתם עם שנות הקורונה?
"הקורונה עשתה לנו רק טוב. אם עד הקורונה כולם הסתכלו עלינו כעל עוף מוזר, פתאום הפכנו להיות ספינת דגל, שגילתה את היתרונות המקוונים לפני כולם. בקורונה גדלנו מ-40 אלף ליותר מ-100 אלף תלמידים, ומקורות המימון שלנו ודאי לא נפגעו בקורונה". הקורונה חידדה תובנות גם בנוגע לטכנולוגיה: "אין ספק שהטכנולוגיה תהיה יותר משמעותית. אני רואה בעתיד כיתות וירטואליות, שבהן לכל תלמיד יהיה אווטאר, והכיתה הווירטואלית תהיה דומה יותר לכיתה המסורתית. כך נוכל לשבת באותו שולחן עם תלמידים מאפגניסטן ומיוון, טורקיה וסוריה, וננהל דיון אמיתי כדרך שגרה".