כשוולדימיר פוטין הודיע ב-24 בפברואר על הפלישה לאוקראינה, לא היה ברור כיצד תשפיע המלחמה על החיים ברוסיה. כעבור כמה ימים החלו הרוסים לחוש את השלכות המלחמה – לא על-ידי ירי טילים ופצצות מרגמה מאוקראינה, אלא באמצעות סנקציות חסרות תקדים שהטילו ממשלות המערב, וחברות ענק שהודיעו על הפסקת הפעילות ברוסיה.
רוסיה הושעתה מתחרויות ספורט בינלאומיות, כולל מוקדמות המונדיאל, וגם מהאירוויזיון - שבו זכתה אוקראינה בפער גדול, בהצבעה שנחשבת להבעת סולידריות בקייב והתנגדות למוסקבה.
23 צפייה בגלריה
סניף מקדונלד'ס בקניון במוסקבה לפני חודשיים. בהמשך הרשת הפסיקה את הפעילות לצמיתות
(צילום: AFP )
שלושה חודשים עברו מתחילת המלחמה, ורוסים רבים סובלים מהמכות הכלכליות שנחתו על מדינתם, מכות שפוגעות בחיי היומיום של רוסים מן השורה ובמצב רוחם. את השפעות המלחמה ניתן לראות גם בקניונים הגדולים במוסקבה, שהפכו למקומות שוממים למדי, שבהם חנויות נטושות עם תריסים מוגפים. באותן חנויות, לפני המלחמה, היו סניפים שוקקים של רשתות מערביות.
ב-1990 הגיעה לרוסיה רשת המזון המהיר מקדונלד'ס – מסמלי הקפיטליזם המערבי. בעקבות המלחמה באוקראינה היא הודיעה על השעיית פעילות הסניפים ברוסיה, ובהמשך החליטה להפסיק לצמיתות את הפעילות. חברות ענק נוספות הודיעו על השעיית הפעילות, בהן איקאה וקוקה-קולה.
אתמול הצטרפה לחרם על רוסיה גם רשת בתי הקפה סטארבקס, שהחליטה לסגור את 130 הסניפים שלה ברוסיה. סטארבקס נכנסה לשוק הרוסי ב-2007. בתחילת מרץ, אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא הודיעה שתשאיר את החנויות ברוסיה פתוחות – אך תתרום את הרווחים לסיוע הומניטרי לאוקראינה. כעבור כמה ימים – אחרי שקוקה-קולה, מקדונלד'ס וחברות נוספות הודיעו על הפסקה זמנית של הפעילות ברוסיה, גם רשת בתי הקפה החליטה להשעות את הפעילות.
כעת, כמו מקדונלד'ס ובניגוד לרוב החברות, החליטה סטארבקס על הפסקה לצמיתות של הפעילות ברוסיה. בעקבות סגירת החנויות של חברות הענק המערביות עשרות אלפי רוסים, שהיו שכירים ועבדו בעבודה קבועה, נמצאים כעת במצב של חוסר ודאות.
חברות תעשייתיות גדולות – חברות האנרגיה BP ו-Shell וחברת הרכב רנו - הפסיקו גם הן את פעילותן ברוסיה, למרות השקעות הענק שלהן במדינה. Shell העריכה שהיא תפסיד כ-5 מיליארד דולר בניסיון להיפטר מהנכסים שלה ברוסיה.
בעקבות השפעות הסנקציות והחרם העולמי הזרים עוזבים את רוסיה, וכך גם אלפי רוסים שמצבם הכלכלי מאפשר להם לעשות זאת. אותם רוסים בעלי אמצעים חוששים מצעדים נוקשים של השלטון, צעדים שקשורים למלחמה – ועלולים להפוך את רוסיה למדינה טוטליטרית במלוא מובן המילה. גם גברים צעירים עזבו את רוסיה במהלך המלחמה. לא מן הנמנע שחלקם עשו זאת מחשש שהקרמלין יכפה עליהם גיוס חובה והם יישלחו למלחמה.
הבריחה מרוסיה הפכה למשימה קשה בהרבה ממה שהייתה בעבר. 27 המדינות באיחוד האירופי, וגם ארה"ב וקנדה, אסרו על טיסות לרוסיה ואליה בגלל הפלישה לאוקראינה. עבור הרוסים, טאלין בירת אסטוניה הייתה עד לאחרונה יעד מבוקש לחופשה בסוף השבוע – מרחק של 90 דקות טיסה ממוסקבה. בעקבות סגירת השמיים הפכה טאלין ליעד שכדי להגיע אליו מרוסיה דרושות לפחות 12 שעות, במסלול מפרך שעובר דרך איסטנבול.
טורקיה נחשבת לאחד היעדים האהובים על התיירים הרוסים. לקראת חופשת הקיץ, לאור הביקוש הגדול ובגלל ביטול הטיסות הישירות למדינות אירופה, חלה עליית מחירים בטיסות לטורקיה. יעדים נוספים בקיץ הזה עבור הרוסים, יעדים יקרים לא פחות, הם האיים המלדיביים, איחוד האמירויות וסרי לנקה. רוסים רבים שרגילים לטוס לחו"ל בקיץ יישארו הפעם בבית – או ינפשו בחופים של חצי האי קרים, שרוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014.
לא רק השמיים נסגרו עבור הרוסים, אלא גם הרשתות החברתיות. בחודש מרץ חסמה רוסיה את הגישה לפייסבוק ולאינסטגרם, וטענה שהרשתות מאפשרות לגולשים להסית לאלימות נגד רוסים. את החסימה ניתן לעקוף באמצעות VPN – רשת פרטית וירטואלית. בנוסף החליטה מוסקבה לחסום את הגישה לאתרי תקשורת זרים, כולל ל-BBC.
בראשית המלחמה הודיעו הרשויות ברוסיה על חוק חדש, שמאפשר למדינה לגזור עונש מאסר של עד 15 שנה על פרסומים שכוללים "פייק ניוז" על ה"מבצע הצבאי המיוחד" (הגדרת הקרמלין למלחמה באוקראינה). בעקבות החוק החליטו כמה מכלי התקשורת העצמאיים והבולטים להפסיק את פעילותם. אחד מהם הוא העיתון "נובאיה גאזטה" – שהעורך שלו, דמיטרי מורטוב, הוא חתן פרס נובל לשלום.
קשה למדוד את המחיר הכלכלי והנפשי של ההגבלות שהוטלו על האזרחים הרוסים, ואת ההשפעות על צמצום ההזדמנויות שעומדות בפניהם כעת. גם מידת ההתנגדות למלחמה לא ברורה לחלוטין, מכיוון שהקרמלין מקפיד לדכא את המחאות נגד פוטין ועצר המוני מפגינים. חלק מסקרי דעת הקהל ברוסיה מראים שהתמיכה במלחמה באוקראינה גדולה, אך ההערכות הן שרבים מהנשאלים שמתנגדים למלחמה מעדיפים שלא להביע את דעתם.
אנדריי קולסניקוב, פרשן מ"מרכז קרנגי-מוסקב", מאמין שהחברה הרוסית נמצאת כרגע במצב של "כניעה אגרסיבית", וחושש מהקיטוב בחברה על רקע המלחמה באוקראינה. "מי שמשמיע דעה אחרת הוא 'בוגד', ואתה מחשיב אותו לבן אדם נחות. אתה יכול, כמו רוב הגורמים הבכירים במדינה, לתהות בחופשיות ובנינוחות מה הסיכויים למלחמה גרעינית. זה משהו שלחלוטין לא היה מותר בתקופת ברית המועצות בזמן 'פקס אטומיקה' (כינוי למתיחות בין המעצמות בתקופת המלחמה הקרה), כששני הצדדים הבינו שהנזק שנגרם כתוצאה מכך הוא לגמרי לא מתקבל על הדעת. עכשיו ההבנה הזאת פוחתת, וזה סימן נוסף לאסון האנתרופולוגי שרוסיה מתמודדת איתו".
בימים הראשונים של המלחמה איבד הרובל, המטבע הרוסי, מחצית מערכו. בעקבות מאמצים של השלטון הרובל התחזק, והגיע לרמה גבוהה מזו שהייתה לפני הפלישה. כריס וויפר, פרשן לכלכלה רוסית, מציין שבמונחים של פעילות כלכלית "זה סיפור אחר לחלוטין". מדבריו עולה שעדיין לא ניתן לראות את ההשפעות הכלכליות במלוא עוצמתן, אך המגמה ברורה.
"אנחנו רואים עכשיו הידרדרות בכלכלה במגוון רחב של מגזרים. החברות מזהירות שהמלאי של חלקי החילוף אוזל. חברות רבות מעבירות את העובדים שלהן למשרה חלקית, ואחרות מזהירות אותם שהם חייבים לסגור לחלוטין. יש חשש אמיתי שהאבטלה תעלה בחודשי הקיץ, ושתהיה ירידה גדולה בצריכה, בקמעונאות ובהשקעות", הוא אמר ל-AP.
אם המלחמה תימשך עוד חברות צפויות לעזוב את רוסיה לצמיתות. וויפר אומר שחברות שהשעו את פעילותן - ולא החליטו לעזוב את רוסיה - עשויות לחדש את הפעילות אם יושג הסכם הפסקת אש באוקראינה, אך הדגיש שחלון ההזדמנויות הזה עלול להיסגר.
"אם אתה הולך בקניונים במוסקבה אתה יכול לראות שחנויות אופנה רבות, רשתות מערביות, פשוט הורידו את התריסים. המדפים עדיין מלאים, האורות עדיין דולקים, הו פשוט לא פתוחות. אז הן עדיין לא עזבו. הן מחכות לראות מה יקרה". וויפר העריך שבקרוב החברות המערביות יפעילו לחץ כדי לפתור את הפלונטר שבו הסניפים שלהן ברוסיה נמצאים כרגע. "אנחנו עכשיו מגיעים לשלב שבו לחברות מתחיל להיגמר הזמן, או שאולי נגמרת להן הסבלנות".
פורסם לראשונה: 22:45, 23.05.22
