צילום: עדו למפרט
צילום: עדו למפרט

התיישבתי בקצה המטוס הפתוח וצילמתי, F18 פיני התקרב והטייס צילם אותי עם אייפון

הצלם עדו למפרט חזר מפסטיבל אווירי בבלגיה עם תמונות עוצרות נשימה. קשור בחבל אבטחה דק הוא ישב בקצה האחורי והפתוח של מטוס משנות ה-60 עם חיוך מרושע שנקרא "בטסי", ולא הפסיק לצלם את שלל מטוסי הקרב מהתקופות השונות ומהחילות השונים שחלפו במרחק נגיעה

עדו למפרט | פורסם:14/09/2021
פחד גבהים הוא לא תכונה מומלצת במיוחד. מכירים את הרגע שכל הכיתה עומדת על שפת המצוק ויש אחד, שלושים מטר משם, מחזיק חזק בעץ, כדי שהרוח לא תגרוף אותו למטה למכתש? נעים מאוד, זה אני. לכן, כשמישל, איש צוות האוויר הבלגי קשר אותי לקצה המטוס בחבל אבטחה דק במיוחד, הרגשתי שאולי אני מתגעגע לעץ ההוא בוואדי.
המקום: שדה תעופה קטנטן ליד העיר גנק בבלגיה. הזמן: שבוע שעבר. הרעיון פשוט: כמה פעמים בשנה מתרחש אירוע אווירי במדינות שונות באירופה. בחור בשם אריק, שאוסף אחריו חובבי תעופה עם משאלת מוות חזקה במיוחד, מגיע עם מטוס - שעוד נרחיב עליו בהמשך - מסתובב בשמי האזור ומצלם את המטוסים שמגיעים לאירוע. הנכס הגדול ביותר שיש לאריק שלנו הוא אישור לצלם את המטוסים במפגשים קרובים מאוד, וחשוב לא פחות - קשר אישי עם כל טייס או חיל אוויר שאפשר לחשוב עליו.
עכשיו, כדי לצלם AIR TO AIR צריך מטוס מיוחד. כזה שמאפשר טיסה בגבהים שונים באופן יציב וחשוב מכך מאפשר צילום בזוויות שונות. המטוס ששימש אותנו היה SKY VAN, מטוס משנות השישים שהשם מתאים לו בדיוק. דמיינו קרוואן מלבני, חברו לו כנפיים רחבות וקצרות, תורידו לו את דלת המטען הענקית מאחור וקיבלתם מטוס מכוער להפליא אבל מדהים להטסה. אריק חשב שלמטוס מגיעה נוכחות יותר מגניבה מהמראה הפונקציונאלי שלו, ולכן חזית המטוס נצבעה עם שפתיים עבות במיוחד, שחושפות שיניים עקומות והמטוס זכה לשם הלא רשמי: בטסי.
צילום: עדו למפרטפיליפ, הטייס האוסטרי, בודק את המנוע של בטסי (צילום: עדו למפרט)
מפני שאני יושב בקצה המטוס מול חזית רחבה פתוחה לחלוטין, לא רק אני צריך להיות מאובטח - אלא גם על המטוס המצולם צריך להגן. המטוסים שאני מצלם טסים מאוד קרוב אליי - לפעמים אפילו עשרה מטרים מולי, או חמישה מטרים מתחתיי. מכסה עדשה, או מצלמה שנשמטת ממני ופוגעת במטוס יכולה לגרום לכולנו להיכנס למהדורת החדשות המקומית. לכן המצלמה מאובטחת אליי, העדשה מחוזקת בסרט הדבקה לגוף המצלמה, כל דבר שיכול להישמט בזמן טיסה נשאר על הקרקע ורק כך יוצאים לדרך.
צילום: אבגר אידןכותב שורות אלו בצילום אווירי (צילום: אבגר אידן)
ההתחלה ההירואית נפגמת קצת כשמישל איש הצוות מוציא אותנו לדחוף את המטוס למסלול. לאחר התנעה מלווה בכמה שיעולי מנוע, מקבלים אישור המראה ומסלול האספלט מתחתיי נעלם מהר מאוד. את מקומו תופסים שדות ירוקים, גגות בתי הכפר ותעלות מים שנעלמים כולם מתחת לעננים ככל שהמטוס מגביה. מהר מאוד נכנסים להלך רוח של מקלען במפציץ ממלחמת העולם השנייה. העיניים סוקרות את קו האופק, מחפשות מטוס מתקרב, הידיים מתהדקות על המצלמה והראש מנסה להתעלם מהריק הפתוח שמסתחרר מתחתיי.
ואז הם מגיעים. בתחילה שתי נקודות כהות מעל קו האופק, שמתקרבות אלינו במהירות. שני מטוסי F18 של חיל האוויר הפיני מאיצים אלינו, מאיטים ומסתדרים במבנה מדורג. המוביל מתקרב מאוד לבטסי. עוד רגע ואוכל להבריק לו את החופה. ואז הוא עושה כל מה שטייס קרב עושה - מוציא אייפון ומצלם אותי מצלם אותו. הטייס מרים ידו בתנועת פרידה ושני המטוסים שוברים מולי בשאגת מנועים.
צילום: עדו למפרטהפינים מגיחים במהירות מתוך העננים (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטזוג F18 בתמרוני שופוני נוסח פינלנד (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטטייס F16 יווני מתקרב לראות מה מצלמים פה (צילום: עדו למפרט)
ההפסקות בין הטיסות תלויות בזמני ההגעה של המטוסים השונים. לעיתים הפסקה קצרה וריצה חזרה למטוס ולפעמים יש מספיק זמן לאכול במועדון הטייסים המקומי שנראה כמו קלישאה של מועדון טיסה אירופי. דיפון עץ על הקירות, תמונות של טייסים וסמלי טייסות מעטרים את הקירות. מעל האח כרזת פרסומת משנות ה-30 ומאוורר שמורכב ממדחפי מטוס תלוי מהתקרה. על בר המועדון שולטות ביד רמה שתי נשים מבוגרות, לאחת קוראים סנדרה ולשנייה גם.
סך הכל יצאנו לחמש גיחות ביום במהלך ארבעה ימים. קובעים דייטים שמימיים עם מטוסי בוכנה ממלחמת העולם השנייה, מטוסי קרב מתחילת עידן הסילון, מטוסי יירוט מודרניים ומטוס הרקולס ישן שזו טיסתו האחרונה לפני שיהפוך חומר גלם לתעשיית המתכת הסינית.
צילום: עדו למפרטזוג מטוסי יורופייטר גרמנים בתרגול קרב אוויר (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטטייס ההנטר הבריטי מתקרב אליי קצת יותר מדי (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטהחבר'ה הפינים בצוות "התינוק הכחול" אוהבים לטוס ממש צפוף (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטמטוסי יורופייטר גרמניים גבוה מעל העננים (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטמטוס הטקסאן האמריקני מראה שהוא עדיין בעניינים גם אחרי 60 שנה בשירות (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטסטייל צרפתי: מטוסי רפאל מגביהים מעל הקשת בענן (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטמטוס פיורי משלהי מלחמת העולם השנייה טס כאן בצבעי חיל האוויר העיראקי דווקא (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטמטוס המודיעין הימי "הוקאי" של חיל הים הצרפתי שירת תקופה קצרה גם בארץ (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטמי 24 - מסוק תקיפה רוסי כבד מפטרל בגובה נמוך (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטמטוס ההנטר שבבעלות טייס פרטי שנהנה להפריע לשכנים בגיחה מעל ראשיהם (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטF16 בטיסה מהירה היישר אלינו (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטזוהי טיסתו האחרונה של מטוס ההרקולס הקשיש, החל מהחודש הבא הוא יהיה מקורקע לצמיתות (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטכמה שההוקאי לא ניסה הוא לא הצליח להידחק למטוס שלנו (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטמטוס הסילון האיטלקי M346 משמש את חניכי מגמת קרב של חיל האוויר ושמו בישראל סמלי: לביא (צילום: עדו למפרט)
צילום: עדו למפרטהקרקע מתרחקת במהירות מתחת דלת המטוס הפתוחה (צילום: עדו למפרט)
אחרי שגררתי את בטסי לחניון הלילה שלה ביום ההטסה האחרון המשכתי לאירוע התעופה שהתקיים בסמוך, הפנינג משפחתי מקומי ששילב שניים מהדברים החביבים עליי: טיסות ראווה ודוכני צ’יפס.
אם חשבתי שטיסה במטוס פתוח מעידה על שיא אישי בכל הקשור להתמודדות עם פחד גבהים, המטס הראשון הראה לי שיש עוד לאן לשאוף. מטוס דו-כנפי הגיע בטיסה הפוכה, התיישר וגילה את אניטה וטניה משבדיה עומדות כל אחת על כנף מטוס, מנפנפות בחביבות לקהל בעודן טסות ב-200 קמ"ש תוך סיבוב של 360 מעלות.
צילום: עדו למפרטאניטה וטניה השבדיות מראות שהשמיים הם באמת לא הגבול (צילום: עדו למפרט)
צילום: אבגר אידןמתכוננים לטיסה נוספת. כולם לבושים ברתמות בטיחות המעוגנות למטוס, רצועות אחרות מאבטחות את המצלמות אלינו (צילום: אבגר אידן)
עדו למפרט הוא מנהל קריאייטיב וצלם מתל אביב. אתם מוזמנים להתרשם מצילומים נוספים באתר האינטרנט ובעמוד האינסטגרם שלו.
59

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
52.

51.

50.

49.

הרבה לוחמים טסו עם דלת פתוחה ומאג ביד. כמו בויאטנם.

48.

47.

כל תמונה זהב...

46.

מדהים!

45.

44.

איך מצלם עם כפפות הטייס??

43.

42.

41.

comment-2-comment

מדהים

40.

כזה סקייואן קוביה כמה שנים עשו קו לשדה דב.

39.

38.

comment-2-comment

הצלם זיו קורן אמר פעם דבר נכון ״צילום תיעודי/עיתונאי הוא גישה, גישה, ועוד פעם גישה!״ זיו קורן הוא בחור נפלא אבל צלם בינוני בעיניי, מי כמוהו יודע ומודה על האמת כי הגישה לאירוע, אדם, מקום או כל דבר אחד מיוחד ויוצא דופן שאינו שיגרתי הופך את הצלם וצילומיו למשהו מיוחד וייחודי. כלומר, אם גם היית בעל השפעה ועם קשרים טובים גם אתה יכולת לצלם את האירוע הזה מהמטוס. כל צלם מיומן המכיר היטב את מצלמתו ואת רזי הצילום הנכון, יכל להוציא בדיוק את אותן התוצאות. אולי אפילו טוב יותר, ההבדל הוא ביכולת הגישה שלך לאפשרות לצלם זאת...

37.

עידן הפוטושופ

36.

35.

34.

33.

לכל צלמי האיפון הקשקשנים תנו קצת כבוד צילום מתבצע במצלמה מקצועית עם הבנה ובניית כל פרם בתנאי אקסטרים ותוצאות מדהימות

32.

31.

comment-2-comment

לא ידעתי שניתן להגיב מתוך שינה. קלישאות אמרת? אז למה אתה מגיב?

30.

29.

28.

כל הכבוד צילומים מדהימים

27.

תודה רבה

26.

25.

סוף סוף כתבה על דברים מעניינים בלי פוליטיקה וקורונה.תמשיכו כך

24.

והאם יש לו בכלל זמן וידיים פנויות כדי לצלם?

comment-2-comment

23.

22.

21.

20.

19.

18.

17.

16.

הלך עלינו

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

העיקר שתקתקת בסמרטפון תגובה.

15.

זוג מטוסי היורופייטר הגרמנים בתמונה השביעית מבצעים תמרון מספריים. קרב אויר אינו מתורגל בטווחים כה קרובים.

14.

13.

12.

מהמם! במיוחד המטוסים הצרפתיים עם הקשת והמטוס האמריקאי הישן

11.

10.

9.

8.

תמונות מקסימות,כשרון אמיתי. יישר כח

7.

6.

כולם מנהלים בימינו. הבעיה שלא נשאר את מי לנהל...

5.

4.

3.

2.

מה עם צניחה חופשית בקפיצה מכבש המטוס בסוך הצילומים? זה כיף כמעט כמו להטיס מטוסים...

1.

לכל התגובות
0