על רקע המחלוקת הפנימית שנחשפה במערכת הביטחון בנוגע להסכם הגרעין, וחשיפות בנוגע למתקפות סייבר באיראן, שר הביטחון בני גנץ הודיע אמש (חמישי) כי הנחה את ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) לבצע תחקיר של ההדלפות האחרונות מתוך דיונים סגורים במערכת הביטחון וכן מתוך אירועים מבצעיים, באופן שאותו הגדיר כ"פוגע במדיניות העמימות של מדינת ישראל".

3 צפייה בגלריה
בני גנץ
בני גנץ
שר הביטחון בני גנץ
(צילום: מוטי קמחי)
הודעתו של גנץ הגיעה שעות בודדות לאחר החשיפה אמש, לפיה הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי ביקר אתמול ביחידה 8200 של אגף המודיעין, הודה להם על פעולותיהם השונות - וצפה במהלך הביקור בסרטון שבו נראים הנזק והבהלה במהלך מתקפת סייבר ששיתקה מפעל פלדה גדול ואסטרטגי באיראן ביום שני האחרון - מתקפה שלפי "גורמי מקצוע" הייתה אחראית לה מעצמה כלשהי בעלת יכולות משמעותיות בתחום הסייבר. הרקע לאותה מתקפה, לדבריהם, הייתה מתקפת הסייבר שלפי החשד האקרים איראנים עמדו מאחוריה, ושגרמה בתחילת השבוע שעבר לאזעקות בירושלים ובאילת.
בסרטון החדש שנחשף אמש נשמעות קריאות בהולות ברשת הקשר לכיבוי האש שפרצה כנראה במהלך מתקפת הסייבר במפעל הפלדה, שם היה שימוש במערכות התכה גדולות, אם כי נסיבות המתקפה טרם ברורות. "הודעתי למכבי אש", נשמע אחד האנשים ברשת הקשר אומר, ואחר משיב: "חוסיין תעלה לפה לעשות משהו, לעזור במשהו". בקשר נשמעת הקריאה: "סייד בוא למעלה", והתשובה: "מה הבעיה, חוסיין שם". האיש משיב: "אני אומר שתעלו כבר, זו פקודה". בקשר נשמעת בהמשך שאלה "האם לשפוך מים מלמעלה", והתשובה הייתה: "לא מה פתאום".
3 צפייה בגלריה
תיעוד מהשריפה במפעל באיראן בעקבות מתקפת הסייבר
תיעוד מהשריפה במפעל באיראן בעקבות מתקפת הסייבר
תיעוד מהשריפה במפעל באיראן בעקבות מתקפת הסייבר
הודעתו של גנץ מגיעה גם על רקע המחלוקת שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בין אגף המודיעין בצה"ל לבין המוסד, בנוגע לשאלה האם ישראל צריכה לתמוך בהגעה להסכם בשיחות הגרעין הלא-ישירות בין איראן לארה"ב. בצמרת אגף המודיעין מאמינים שמוטב לתמוך בהסכם גרוע כדי שיאפשר להרוויח זמן ולהכין אפשרויות תקיפה אמינות לאיראן מאשר לא לעגן הסכם בכלל. באמ"ן מעריכים שגם גנץ עצמו מבין שזו האפשרות הפחות גרועה עבור ישראל.
מנגד, במוסד מתנגדים לחזרה להסכם וטוענים כי הוא גרוע לישראל, ולכל היותר "יקנה" שנתיים וחצי של שקט שבהן איראן לא תתקדם בתוכניותיה - אך גם צה"ל לא יספיק לבנות תוכנית התקפית באותה התקופה. לפי המוסד, גם לאחר הסרת הסנקציות הכלכליות על איראן היא תזרים עוד יותר כסף לטרור ותמשיך להתבסס ברחבי המזרח התיכון נגד ישראל. כמו כן, במוסד סבורים כי ב-2025, לאחר הסרת ההגבלות, טהרן תאיץ את התוכניות ללא פיקוח המעצמות ותוכל להעשיר אורניום לרמה שהיא רוצה ללא בקרה. כמו כן, במוסד מעריכים כי העמדה של אמ"ן אולי תרוויח זמן לעתיד הקרוב בתור טקטיקה, אך תפסיד לטווח הארוך.
3 צפייה בגלריה
אלוף אהרון חליוה ודוד ברנע
אלוף אהרון חליוה ודוד ברנע
ראש המוסד דוד ברנע והאלוף אהרון חליוה
(צילום: דובר צה"ל, רועי אברהם, לע"מ)
במוסד סבורים שחשיפת עמדותיהם של בכירי אמ"ן - בראשם ראש האגף, אלוף אהרון חליוה - נועדו כדי להשפיע על שר החוץ יאיר לפיד, שייכנס הלילה ללשכת ראש הממשלה, כדי שיתחיל לתמוך בהסכם. הרמטכ"ל אביב כוכבי, יצוין, מתנגד להסכם במתכונתו הנוכחית ועמדתו קרובה יותר לזו של ראש המוסד דדי ברנע.
בעקבות החשיפה על המחלוקת הזו גנץ כבר גינה את ההדלפות הללו. "מערכת הביטחון עוסקת באיום האיראני לילה ויום כסוגיה האסטרטגית החשובה והדחופה ביותר כעת לביטחון ישראל", כתב גנץ בטוויטר ביום ראשון האחרון. "זה נעשה בתיאום בין כל זרועות הביטחון, ותוך מתן חופש דעה, כשאת ההחלטות מקבל הדרג המדיני. את השיח הפתוח והעמוק נמשיך לקיים רק בחדרים הסגורים. כל דרך אחרת פוגעת בביטחון מדינת ישראל".
גם בלשכתו של גנץ תקפו את רצף ההדלפות - שחלקן יצאו מבכירים בגופים ביטחוניים בשל טעמים פוליטיים - ללא שליטה, תיאום ואישור כלל הגורמים הרלוונטיים, ובאופן סדרתי. בסביבת שר הביטחון טוענים כי מעבר לפגיעה בעמימות, מדובר בסיכון כפול: בכירים ביטחוניים יחששו להביע את עמדתם האמיתית בדיונים סגורים, ומאידך איראן תקבל עידוד ישראלי לבצע פעולות נקמה, כמו אלו שניסתה לבצע באיסטנבול בחודש שעבר.
פורסם לראשונה: 22:25, 30.06.22