1 צפייה בגלריה
קמפיין נידה מחזור חודשי
קמפיין נידה מחזור חודשי
השבוע בנתיבי איילון
הלכות נידה הן ללא ספק אחד ממנגנוני דיכוי הנשים הגדולים ביותר בדת היהודית. על פיהן אישה נחשבת טמאה בזמן המחזור החודשי וחלים עליה שורה של איסורים - איסור מגע עם בן הזוג (אפילו מגע של וחיבה), איסור הושטת חפצים מיד ליד ואפילו איסור אכילה מצלחת אחת או כוס אחת. יש התייחסות נרחבת לשאלה מתי אישה נחשבת טמאה ואיך היא צריכה לבדוק באופן מדוקדק שאין לה אפילו טיפת דם לפני שהיא מותרת לבעלה.
לפני שנתיים דווח על מקצוע חדש שנכנס לקופות החולים בשנים האחרונות: בודקות טהרה - אחיות שעוברות הכשרה לבצע בדיקות טומאה ואת התוצאות מעבירות לרב שהפנה אליהן. הדיווחים גם לוו בעדויות של נשים שעברו בדיקות מכאיבות. זה לא "סיפורה של שפחה", אלא פרקטיקה רווחת בישראל בשנת 2022.
לאחרונה עלה קמפיין חדש ברשת ובשלטים בנתיבי איילון המנסה לשווק את הנידה כאיזו חוכמה יהודית שתצילנו מהשגרה האפורה. מיזם "שעשני אישה" שמשקיע הרבה כסף בלהלבין את הנידה ומתאר אותה כ"'תזכורת חודשית' לאישה לשים את עצמה בראש סדר העדיפות, לטפח ולהקדיש זמן עבורה...".
הקמפיין הזה הוא ערמומי. אין באתר שלו אף מילה על הטומאה ועל חוסר השוויון המובנה במערכת החוקים הזאת, ואת האופן שבו הנידה היא דרך לשלוט בנשים, בחיי המין שלהן ובחופש שלהן. במקום, ישנם משפטי ניו אייג' מתקתקים כמו "הזמן הזה מאפשר התבוננות והתכנסות נשית, המקנה לבני הזוג את האפשרות להתקרב זה לזו לא ממקום פיזי, אלא ממקום המעמיק את הקשר החברי שבבסיס הזוגיות". לא כתוב שם שבזמן שלאישה יש שורה של איסורים כשליש מחייה, גברים מסתובבים חופשי בלי הצורך להיטהר. לא כתוב שם שיש ממסד רבני גברי ודכאני.
למה הריגוש יורד? הסרטון עם ד"ר יקיר:

שיטוט באתר מוביל לסרטונים בעייתיים לא פחות. באחד מהם מופיעה ד"ר ליאת יקיר (הסמכות ה"מדעית" מ"חתונה ממבט ראשון") שגויסה לקידום הנידה באמצעות "המדע". הסרטון פותח בשאלה "מדוע הריגוש כלפי אותו בן זוג יורד לנו לאורך זמן ואיך היהדות פותרת לנו את זה?" (מייד עולה דיאגרמה שמציגה ריגוש לאורך זמן). ובכן, התשובה נעוצה במדע, סליחה בנידה.
בהמשך הסרטון מגוללת הדוקטור ניסוי שבוצע על עכברים ובמרכזו עכבר "מסכן" (הביטוי במקור) שלא מצליח להגיע לפורקן כאשר מביאים לו יום אחרי יום את אותה עכברה המיוחמת. לעומת זאת, כאשר הציגו לו כל יום עכברה מיוחמת אחרת, זמני הפורקן שלו ירדו משמעותית. מתברר שאותו עכבר "לא אשם".
מיכל שליו רייכרמיכל שליו רייכר
הכמיהה אחר ריגושים חדשים (ונשים חדשות) מכונה "אפקט קולדיג", והיא קרויה על שם נשיא ארה"ב בשנות ה-20 של המאה הקודמת, קלווין קולידג'. ד"ר יקיר מסבירה שהאפקט הזה אחראי לרומנים מזדמנים ולפרידות, אבל היא מרגיעה אותנו: מתברר שכאשר הפרידו את העכבר מהעכברה לשבוע, הוא זיהה אותה כחדשה (שיואו! איזה פטנט). וכך מתחברת, גבירותיי ורבותיי, הנידה ל"מדע" ולשלמות המשפחה. ומכאן, הרחקה של אישה טמאה מבעלה היא לא רק נכונה מדעית, אלא גם טובה מוסרית.
הקמפיין הזוועתי הזה הוא זלזול באינטליגנציה של נשים והוא אחד הבוטים והמטומטמים שנראו לאחרונה. אסור לנו לשכוח שבבסיס הנידה עומדים רבנים אורתודוכסים גברים שפיתחו מנגנון שליטה בגופן ובנפשן של נשים ובחירותן הבסיסיות ביותר.
  • מיכל שליו רייכר היא נשיאת הפורום החילוני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com