מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון חושף מנגנון גנטי-מולקולרי להפרעות קשב וריכוז: החוקרים גילו כי מוטציה בגן בודד יכולה לגרום להפרעות קשב וריכוז בבני אדם, לאחר שהכניסו את המוטציה שנמצאה לעכברים, וזו הפכה אותם להיפראקטיביים.
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) הן מהבעיות הרפואיות השכיחות ביותר בקרב ילדים. הן מתבטאות, בין היתר, בפעלתנות יתר, אימפולסיביות וקשיי התמקדות במשימה בודדת. למרות שידוע כי קיימת נטייה תורשתית לתופעה זו, הבסיס הגנטי-מולקולרי לכך ידוע רק בחלקו.
במאמר שהתפרסם השבוע בכתב העת היוקרתי Nature Communications, הראתה קבוצת המחקר מבאר שבע שמוטציה בגן בודד בשם CDH2 יכולה לגרום להפרעות קשב וריכוז בבני אדם. את המחקר הוביל פרופ' אוהד בירק מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) באוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. המחקר נעשה כחלק מעבודת הדוקטורט של דניאל הלפרין בהנחיית פרופ' בירק והחוקרים מקווים כי הממצאים שלהם יסייעו לפיתוח תרופות חדשות להפרעות קשב וריכוז.

שלושה אחים עם הפרעת קשב קשה

את המוטציה גילו החוקרים בבדיקה של שלושה אחים בדואים, שסבלו מהפרעת ADHD חמורה שאובחנה בילדותם. שאר בני המשפחה, ההורים ושישה אחים ואחיות נוספים, לא סבלו מההפרעה. "זה מאוד נדיר לפגוע בגן בודד ולקבל את ההיפראקטיביות וה-ADHD במלואן", מסביר פרופ' בירק, "דווקא המקרים הייחודיים הנובעים מגן אחד, משמשים כצוהר להבין את המנגנון של מקרים נרחבים. נוצר כאן מודל מצוין שאפשר יהיה להתקדם איתו הלאה גם להבנת המנגנון וגם לפיתוח תרופות".
כדי לאשש את ההשערה שלהם כי מוטציה בגן יכולה לגרום להפרעת קשב וריכוז, ערכו החוקרים ניסוי בעכברי מעבדה. הם הכניסו את המוטציה האנושית לגן מקביל של העכברים בטכנולוגיית הנדסה גנטית, ואחר מכן בחנו את ההתנהגות ואת תנועות העכברים, והבחינו, בין השאר, כי התנועה של העכברים בעלי הגן המוטנטי תזזיתית הרבה יותר לעומת קבוצת הביקורת, כשההבדלים בין שתי הקבוצות היו עצומים.

גן CDH2 בו נמצאה המוטציה, מכתיב את יצירת החלבון N-cadherin, שידוע בפעילותו בסינפסות (נקודות החיבור) בתאי המוח. המחקר הדגים שהמוטציה בגן פוגמת בפעילות החלבון, ובכך משנה מנגנונים מולקולריים וריכוזי דופאמין באזורי המוח, הידועים כמעורבים בהפרעות קשב וריכוז.
"בשנים האחרונות בין חמישה לעשרה אחוז מילדי בתי הספר בארצות-הברית מוגדרים כבעלי הפרעות קשב וריכוז ונתון והאחוזים רק עולים, כנראה בגלל העלייה באבחון", אומר פרופ' בירק בריאיון באולפן ynet. "אחרי שפורסם המאמר קיבלתי תגובה ממישהו מארצות-הברית שבגיל 40 אובחן וחייו השתנו אחרי שהוא התחיל לקחת ריטלין".
1 צפייה בגלריה
ד"ר דניאל הלפרין ופרופ' אוהד בירקד"ר דניאל הלפרין ופרופ' אוהד בירק
תקווה גם למי שהתרופות הקיימות לא עובדות עליו. ד"ר דניאל הלפרין ופרופ' אוהד בירק
(צילום: אוהד בירק)
מה המשמעות של זיהוי המוטציה בגן? האם זה אומר שנדע למקד טיפול תרופתי או שדרושה התערבות גנטית, לפני הלידה? "המחקר מאפשר להבין מה קורה בתוך המוח. בעכברים, בניגוד לבני אדם, אפשר להוציא אזורים שונים מהמוח, לגדל את הנוירונים בתרבית ולבדוק מה קורה בסינפסות, ואת כל זה עשינו ואפיינו בדיוק מה קורה עם הדופמין והרמה הנמוכה יותר באזורים מסוימים במוח. למעשה יצרנו מודל נפלא: במקום לנסות תרופות על המוני אנשים אפשר באמצעות העכברים לבדוק מה עובד ומה לא, וגם להבין את המנגנון טוב הרבה יותר. אנחנו מעדיפים לא לעשות שינויים גנטיים אבל בזכות התובנות הגנטיות אנחנו מבינים מה קורה שם ביוכימית ואז אפשר למצוא תרופות".
יש לך בשורה להורים, שאני ביניהם, שמתמודדים עם בעיות קשב וריכוז? "קודם כול, יש כאן הוכחה חדה שיש מקרים גנטיים ברורים. דבר שני, יש בכך תקווה גם למי שהתרופות הקיימות לא עובדות עליו, ויש דרכים עכשיו לפתח תרופות נוספות ולשחק עם הפיתוח יותר בתבונה ובאופן מושכל. דבר נוסף שאנחנו מתחילים לעשות עכשיו, זה ליצור תאי גזע מתאי עור של החולים ואותם אנחנו יכולים למיין לנוירונים, לתאי עצב, ולבדוק באמצעותם כימיקלים לתרופות שונות, כשרק אלו שיימצאו כיעילות נבדוק על העכברים".