נפתח בפיל הגדול בחדר, העובדה שמטרידה את כולנו, ולא ניתן להתכחש לה: החיסון של חברת פייזר נגד קורונה, שאושר אמש (יום ד') לשימוש בישראל בילדים מגיל 5 ברוב מוחץ של 73 מתוך 75 מחברי הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, יינתן בתנאים מסוימים של חוסר ודאות. איך שלא נעטוף את זה, יש דברים שעדיין לא ידועים לנו במלואם על השפעות החיסון החדיש הזה, בעיקר לטווח ארוך. אין על זה שום ויכוח, ומי שיטען אחרת – משקר.
גם מי שמבקש תעודת אחריות בריאותית כתנאי להסכמה לחסן את ילדיו - לא יקבל כזו, למרבה הצער. המאבק המתמשך בקורונה מחייב אותנו מהרגע הראשון ללמוד להסתגל למציאות תוך כדי תנועה. אבל כמו שבכל יום שעובר גדלים הידע וההבנה שלנו לגבי המגפה ודרכי ההתמודדות עימה, ייתכן שבעתיד נגלה גם על החיסון דברים שאנחנו לא יודעים כרגע.
ייתכן, וייתכן גם שלא. עד היום ניתנו בעולם כמעט 7.5 מיליארד מנות של חיסונים נגד קורונה, חלק ניכר מהן — איש לא יודע את המספר המדויק - של חברת פייזר. אף שהחיסון הזה ניתן ביותר מ-100 מדינות בעולם כבר כמעט שנה, תחת מעקב קפדני של רשויות הבריאות, עד היום לא דווח על תופעות לוואי חמורות או רחבות היקף כתוצאה ממנו.
אל מול הסיכונים התיאורטיים מאוד בחיסון, שאין להם בשלב זה שום עדות בשטח והם בגדר חששות בלבד, עומדים סיכוני המחלה עצמה. גם בילדים התחלואה בקורונה עלולה לגרום לסיבוכים של ממש
נכון, יש תופעות שונות עליהן ידוע כמעט מהתחלת מבצע החיסונים, אבל רובן קלות וחולפות, והן מדוברות ונחקרות באופן מעמיק. אף אחת מהן, כולל הנדירות והחמורות יותר, כמו דלקות הלב שנצפו בחלק קטן מהמתחסנים הצעירים, לא גרמה אפילו לרשות מקצועית אחת להטיל ספק של ממש בבטיחותו. זאת בניגוד לחיסונים אחרים נגד המחלה, שהשימוש בהם הוגבל ובחלק מהמקרים גם הופסק כתוצאה מבעיות בטיחות.
היות שרוב תופעות הלוואי המוכרות כתוצאה מחיסונים מתגלות בדרך כלל בטווח של שבועות ספורים מההזרקה, הידע הנצבר הזה אינו עניין של מה בכך. הניסיון מקנה לנו מידה לא מבוטלת של ביטחון, שלפחות בטווח המיידי והקצר הוא בטוח מאוד לשימוש. המחקרים שנערכו בחיסון הוכיחו פרופיל בטיחות מצוין בבני נוער.
גם במקרים של תרופות וחיסונים חדשים אחרים, שנבדקים בתנאי שגרה ולא תחת לחץ של מגפה עולמית, המבחן האמיתי לבטיחות התכשיר הוא רק בשימוש נרחב, לאחר תחילת השיווק לציבור. רק בשימוש המוני מתגלות תופעות לוואי נדירות, שלא זוהו בשלב הניסויים. ההיקף חסר התקדים של השימוש בחיסון, בזמן כה קצר, היה מגלה, קרוב לוודאי, גם את הנדירות שבתופעות הלוואי, אם היו כאלה. זה לא קרה.

אל מול הסיכונים התיאורטיים מאוד בחיסון, שאין להם בשלב זה שום עדות בשטח והם בגדר חששות בלבד, עומדים סיכוני המחלה עצמה. גם בילדים התחלואה בקורונה עלולה להיות חוויה מאוד לא נעימה, ואף לגרום לסיבוכים של ממש. מאות ילדים אושפזו בישראל עם מחלה משמעותית כתוצאה מהנגיף, ועוד מספר לא ידוע, המוערך במאות, סובלים מנזקי המחלה לטווח ארוך. כמה ארוך? איש לא יודע.
גם ההגבלות החברתיות שיצרה המגפה גבו מחיר כבד מהילדים, בריחוק מחברים ומהלימודים, בקשיים רגשיים ובבעיות של דיכאון וחרדה. את כל אלה ניתן למנוע, או לפחות למזער את הסיכון שיתרחשו, באמצעות החיסון.
גל דלתא, שמגיע לסיומו בישראל בימים אלה, נודע כגל ה"בלתי מחוסנים". רוב מי שנפגעו קשה מהנגיף היו אלה שבחרו שלא להתחסן כנגדו. כל זמן שהילדים שלנו לא יהיו מחוסנים לא נוכל להבטיח שבריאותם ושגרת ילדותם תישמר. גם אם הם נפגעים מהנגיף בשיעורים נמוכים בהרבה מהמבוגרים, ההדבקה השיטתית בקרבם, במערכת חינוך שלא עושה מאומה על מנת להגן עליהם, חושפת אותם לסיכונים מיידיים וארוכי טווח שגם אותם אנחנו עוד לא יודעים להעריך במלואם.
שרית רוזנבלוםשרית רוזנבלוםדנה קופל
ויש עוד סיבה חשובה שבגללה כולנו צריכים לשקול לחסן את הילדים, גם אם ערבות הדדית לא נתפסת היום כמצרך מבוקש. המצב הנוכחי בישראל, שבו המשק כולו פתוח וכולנו מנהלים למעשה שגרת חיים רגילה, אינו יציב. מספיק לראות מה קורה במדינות אירופה מוכות הנגיף, ששיעורי התחלואה והתמותה בהן מזנקים החודש לשיאים חדשים, כדי להבין שלא לעולם חוסן, גם בעידן הבוסטר.
בשבועות האחרונים יותר ממחצית הנדבקים החדשים בישראל הם ילדים, ובימים האחרונים הירידה בתחלואה במערכת החינוך נעצרה. אלה מעידים על שבריריות מדאיגה של המצב הנוכחי. אם לא נחסן את הילדים, אנחנו משאירים אותם — ואותנו יחד איתם – חשופים לפגיעת הגל החמישי.
  • שרית רוזנבלום היא כתבת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com